מלפפונים מהפרדס

מלפפונים מהפרדס – מילים עבריות מכל הגָלויות

וגם

מהן המילים – מילים ופזמונות מכל הגָלויות

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין בהרצאה שמוקדש באהבה לכל העדות. על מקורותיהן של מילים בלשונותיהן של עדות ישראל (והגויים) – מילים שאותן אנו מכירים מהעברית החדשה, ועל מילים חדשות בעברית. כולם יהיו שם: הפראייר, הפוסטמה, המניוק (לא מה שאתם חושבים – הרבה יותר גרוע או יותר טוב) ועוד.

אפשרי גם כמופע המשולב "מהן המילים", עם הזמר דדי בר שלום – דדי והילד.

אפשרות לשילוב שחקנית או מספרת סיפורים.

התאמה למגזרים ומקצועות:

לסוכני ביטוח: מה הקשר בין שיבוב וחקירה?

לאנשי היי-טק: מה הקשר בין דת ו-data?

לאנשי פיננסים: מאין בא הביטוי "נייר ערך"? ועוד ועוד ועוד…



הזמנה למסיבת ראש השנה הפרסי!

יום ראשון, 19 במרץ, 2017

כבכל שנה, מסיבת ראש השנה הפרסית נקבעת ומתפרסמת ימים ספורים מראש, וכל העולם מוזמן, בלי הזמנות אישיות.

השילוב בין התראה קצרה ורשימת מוזמנים ענקית, מזמן לי תמיד את מספר האנשים המדויק שהבית שלי יכול להכיל. בבית הקודם זה היה 50 איש, בבית הנוכחי 40 – והשנה בני ודוריס התנדבו לארח את המסיבה שלי אצלם, כי יש מקום ליותר אנשים.

מתי: יום חמישי הקרוב, 23.3 בשעה 19:00 (כדי שנוכל להתחיל ב-20:00)

איפה: אצל בני ודוריס ברחובות, כתובת מדויקת תינתן רק לרציניים, כלומר רק למי שממלא את שמו בקובץ המי-מביא-מה.

אלט-טאב: בהתחלה הייתה בקובץ גם עמודה של מיילים, אבל מכיוון שהאקרים איראנים אוהבים להתחזות אליי, החלטתי למחוק את העמודה הזאת. אם אתם לא רשומים לאירוע בפייסבוק וגם אני לא יודעת מי אתם – שלחו לי הודעה פרטית כדי שאשלח לכם את הכתובת… שיפט-אלט-טאב.

מה יהיה: הרבה אנשים, חלק גדול מהם גם אני לא מכירה. זה מה שכיף 🙂 אוכל טעים – פרסים יכולים לבשל, אשכנזים מוזמנים לקנות, ומי שממש רוצה להשקיע אבל לצערו הוא לא מהעדה הנכונה – יש שני דברים שאנחנו מרשים לכם להכין… ראו בקובץ.

אני אתן הרצאה קטנה על נורוז ומנהגיו, ועל הגאווה האיראנית. חברים אחרים יספרו את חוויותיהם מנורוז באיראן, ואולי עוד הרצאות וסיפורים – תלוי בהרכב הקהל.

הנה תמונה מלפני כמה שנים:

noruz

הביצים יהיו על המראה, אבל כבר לא יזוזו. מי שרוצה לראות את הביצים זזות על המראה, יצטרך להניח בעצמו ביצים קשות מקושטות על מראה, ולהסתכל בהן בעיון מחר (יום שני 20.3.2017) בשעה 12:28:40.

אז… מי בא השנה?

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – ההרצאה (חלק ד' ואחרון)

יום ראשון, 19 באפריל, 2015

חלקה הרביעי והאחרון של ההרצאה שנתתי לשותפים לדרך בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ב

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ג

והנה חלק ד' ואחרון (16:04 דקות)

זה לא עד סוף ההרצאה, כי מתישהו פשוט נגמר הזיכרון במצלמה.
(וגם ההרצאה לא מקיפה הכול. כי אי אפשר. בשביל זה יש הספר מגילת אסתר: מאחורי המסכה).

והנה מספר תמונות סטילס מההרצאה לתומכים בירושלים, שהתקיימה בבית משפחת אברמי (בקישור, חפשו "איראן", וגלו למה שירלי התנדבה לארח אותנו).

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. בית משפחת אברמי לפני.

בית משפחת אברמי לפני.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

מגילת אסתר - מאחורי המסכה: הרצאה לתומכים בירושלים. גוהר מסעדה פרסית

בתמונה: שותפים לדרך מאזינים בעניין + ירקות חתוכים + ח'ורשט אלו + אש רשתה (מהמסעדה הפרסית גוהר בכפר סבא).

רוצים גם לשמוע ולטעום? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מימון), ואפשר לשלב עם אוכל – מטעימות ועד סעודה מגוהר – מסעדה פרסית. צרו קשר פה מימין.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ג)

יום ראשון, 12 באפריל, 2015

חלקה השלישי של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

חיתוך הסרטים הוא לפי גחמותיה הפרטיות של המצלמה של עשהאל, ובין 2 ל-3 התחלפו כרטיסי הזיכרון, ולכן יש כמה דקות רווח בין החלק הקודם לחלק הנוכחי.

והנה חלק ג' (38:37 דקות)

והנה
חלק ד' ואחרון – בשבוע הבא.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ב)

יום שבת, 4 באפריל, 2015

כמובטח, חלקה השני של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום!

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את חלק א' – הנה קישור: מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

והנה חלק ב' (33:05 דקות)

והנה תמונה שלי מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2 עם מגילת אסתר: מאחורי המסכה.

"מגילת אסתר - מאחורי המסכה", מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פורים תשע"ה.

"מגילת אסתר – מאחורי המסכה", מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פורים תשע"ה.

חלק ג' בשבוע הבא.

אטימולוגיה עממית – הרצאה מהבוידעם

יום רביעי, 9 ביולי, 2014

יו, פתאום גיליתי את זה. מתברר שזה אחד הנצפים שלי (כי זה של אסף ואהוד).

איזה כיף להיזכר!

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כיף). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.

 

הפרתמים מתגיירים כהלכה

יום ראשון, 24 בפברואר, 2013

בהמשך לפוסט הקודם, שבו פיציתי אתכם על השמטת הזירה הלשונית ממעריב ומ-NRG של השבוע, אני מפרסמת את החלקים שירדו בעריכה, כי החלטתי שהם קצת אקדמיים מדיי וקצת כבדים לקורא הממוצע (אלה מכם שמקבלים את הפוסטים שלי ברסס קיבלו חלקים ממנו אתמול, כי רק אחרי הפרסום שמתי לב שהעתקתי והדבקתי את אחת הטיוטות המוקדמות). 

מגילת אסתר היא הספר האהוב עליי בכל התנ"ך כולו. לא רק בגלל הסיפור – מין ואלימות זה תמיד מעניין – אלא מכיוון שאפשר ללמוד ממנה כל כך הרבה על איראן הקדומה, על השפה הפרסית העתיקה, ובכלל על מה שקורה כשלשונות ותרבויות באות במגע. מכיוון שהזירה כאן היא לשונית, נתמקד הפעם במגע בין לשונות, ובמיוחד באופיה של מגילת אסתר כטקסט – כמו שאומרים בפרסית – שמעלה ניחוח של תרגום.

כאשר שפה שואלת מילים משפה אחרת, מתרחשים תהליכי היתוך, כלומר התאמה של המילים לשפה השואלת. המילים הפרסיות במגילת אסתר עברו קודם כול היתוך פונולוגי, כלומר התאמה לחוקים הפונטיים של השפה העברית. הבה נזכיר לעצמנו – מדובר בשפה העברית של לפני כאלפיים שנה, לא לשפה העברית העכשווית. למשל המילה פְרַתַמַה (fra-ראשון, קדימה, tama-הכי), הפכה ל-פַּרְתָּם (מוזכרת רק בצורת הרבים – פַּרְתְּמִים): דגש בבג"ד-כפ"ת בראש מילה, ותנועה בין שני העיצורים הראשונים כדי שחס וחלילה לא יהיה לנו צרור עיצורים.

גם המילה חְ'שַתְ'רַה-פָּאוַן (xšaθra – ממלכה, pāwan – מגן) עברה גיור כהלכה לפני שנכנסה לעברית: את בעיית צרור העיצורים פתרה א' פרוסתטית (לא פרוסטטה, פרוטזה: תומכת, עוזרת לבטא) בתחילת המילה. מאוחר יותר גם השתנה הניקוד. העיצור ת' (θ, כמו th במילה thin) אינו קיים בעברית, ולכן החלפנו אותו ב-ד' שזה הכי קרוב. מה יצא? נכון, אחשדרפן.

שתי המילים, אגב, מופיעות גם בצורתן הפרסית בהתאמה פונולוגית לעברית – פרתמים, אחשדרפנים, וגם כתרגום שאילה, כלומר תרגום מילולי של הביטוי: הפרתמים הם "היושבים ראשונה במלכות" (אסתר א:יד), והאחשדרפנים הם "שרי המדינות" (א:ג). בעברית החדשה יש תרגומי שאילה רבים מגרמנית, למשל קופת חולים (krankenkasse), גן ילדים (kindergarten) ומדעי הרוח  (geistwissenschaft), ואם המילה האחרונה מזכירה ghost, זה לא במקרה.

בנוסף להיתוך פונולוגי – כלומר התאמה לחוקי ההגה של העברית – רוב המילים עברו גם היתוך מורפולוגי, כלומר הן גם נוטות בעברית. להיתוך מורפולוגי יש כמה רמות: בפרק ג' המן מציע להביא עשרת אלפים כיכר כסף אל גנזי המלך. המילה הפרסית ganza "אוצר המלך", נקלטה היטב בשפה העברית, ומכיוון שיש בה שלושה עיצורים, אפשר להטות אותה כפועל – לגנוז, גנז, ובשם הפעולה גניזה. להיתוך מורפולוגי כזה קוראים היתוך מורפולוגי פנימי, כי כבר אי אפשר להפריד בין החלק העברי – המשקל – והחלק הפרסי – השורש.

לשר האוצר, ה-גַנְזַה-בַּרַה (bara "נושא", מאותו שורש כמו הפועל האנגלי to bear), יש לצערו יותר משלושה עיצורים, ולכן המילה גִּזְבָּר נכנסה לעברית, דרך ספר עזרא, רק כשם עצם. ההיתוך המורפולוגי שלה הוא רק חיצוני. כלומר אפשר להוסיף לו צורנים – תחיליות וסיומות – משני צדדיו (הגזברים, כמו האחשדרפנים והפרתמים), אבל הוא לא הפך לשורש נוטה.

גם להיתוך מורפולוגי חיצוני יש שתי רמות: הצורנים שמוסיפים למילה יכולים להיות רק צורני נטייה, למשל יידוע או ריבוי (כמו הפרברים, שתיכף נדבר עליהם), ובדרגת היתוך גבוהה יותר נמצא גם צורני גזירה, כלומר צורנים שיוצרים מילה חדשה, כמו גזברות, פרדסנות ו-דתי.

אכן כן, גם פרבר, פרדס ודת הן מילים פרסיות. פרדס הוא מקום מוקף (פַּרִי=מסביב, כמו פֶּרִי ביוונית) חומה (דַאיסַה), וגם המילה פרבר מתחילה באותו פַּרִי "מסביב", ואחר כך אותו גזע פועל bara "נושא". אלה הם בעצם היישובים שנושאים את העיר מסביב. אותה קידומת עם אותו שורש ביוונית – פֶּרִיפֶרְיָה. דת – פרסית עתיקה דָּאתַה "נתון", כלומר מה שניתן, וגם מה שניתן על ידי המלך או על ידי האל – כלומר החוק. מעניין שהשפה העברית שאלה את המילה "חוק" כדי לתאר מערכת הכוללת גם חוקים וגם אמונות. במגילת אסתר, המילה "דת" מקבלת רק צורני נטייה: "דתֵי פרס ומדי", וגם "ודתיהם שונות מכל עם". בעברית החדשה יש גם "דתִי" ו"דתיוּת", כלומר המילה מקבלת גם צורני גזירה – אבל עדיין ההיתוך המורפולוגי הוא רק חיצוני. אין פועל מהשורש הזה.

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים. Xerxes – Ars Luminis cc-by-nc-sa

משפט השבוע שלנו הוא תשובתו של אחשוורוש להמן: כאשר המן מציע לאחשורוש כסף תמורת הרשות לטבוח ביהודים, אחשוורוש נותן לו תשובה שנראית תמוהה: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ (ג:יא). מציעים לו כסף והוא נותן במקום לקחת? מוזר. מספר הסברים בלתי-לשוניים ניתנו למשפט הזה, ביניהם – שאחשוורוש השתכנע בנחיצות המבצע והחליט שכדאי אפילו לשלם (אולי כדי לוודא שהדבר יתבצע על הצד הטוב ביותר, כי אם לא משלמים, לרוב מקבלים שירות פחות טוב), ושהמן בעצם מציע אחוזים מהביזה, והכסף הנתון לו הוא העודף מהשלל שיילקח מהיהודים. אבל ההסבר הבלשני הוא פשוט הרבה יותר: מדובר כאן במר"ן, כלומר בשגיאת תרגום (המונח מר"ן נקרא על שם תרגום אומלל של שם השחקן "כריסטיאן סלייטר" כ"מניח רעפים נוצרי"). כאשר יש לנו מר"ן, אנחנו מתרגמים בחזרה לשפת המקור, ובודקים מה באמת היה כתוב שם. אמנם המקור הפרסי אינו מול עינינו – יכול להיות שאין מדובר בתרגום אלא בטקסט שכתב אדם שחשב בפרסית עתיקה, אבל אפשר לשחזר בקלות: הכסף – אַרְדַתַם (אותו שורש של אַרְגֶנְטוּם הלטיני), לך – תַוַה (tava), נתון – דָאתַם, בדיוק כמו המילה דת. אבל בפרסית עתיקה, ardatam tava dātam זה לא "הכסף נתון לך", אלא בעצם "הכסף נתון על ידיך". כלומר "אתה נתת את הכסף". אחשוורוש פשוט אומר להמן – אתה נתת את הכסף – אתה יכול לעשות ביהודים כטוב בעיניך. השימוש ב"לעשות" בתור ציווי, מוכר גם הוא משלבים מוקדמים של השפה הפרסית. אגב, גם כאשר המן מתפאר שאסתר הזמינה אותו שנית, הוא משתמש באותו מבנה: "וגם למחר אני קרוא לה" (ה:יב), כלומר "אני קרוא (מוזמן) על ידיה".

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני גנזי המלך). צרו קשר פה מימין.

שחמט – פוסט משותף עם רות אלמגור-רמון

יום שני, 11 ביוני, 2012

ביום חמישי לפני שבוע וחצי תרמתי את חלקי הקט לפינה של רות אלמגור-רמון בתוכנית של איילה חסון, בנושא שחמט. רותי שאלה שתי שאלות פשוטות, וכרגיל ברגע שמתחילים לחפור מתגלה תמונה הרבה יותר מורכבת. בתיאום מופלא, טל מטלון שלחה לי בדיוק את אותה שאלה מספר ימים לאחר מכן.
מכיוון שחלק מהתחקיר שלי הגיע לרותי מאוחר מדיי וממילא לא היה מקום בפינה לכולו, וגם לא היה זמן בתוכנית לכל הפינה שלה, היא הרשתה לי לפרסם את הטקסט המלא שהכינה מבעוד מועד, עם הערות שלי – גם כאלה מהתחקיר שלא נכנסו לפינה, וגם חדשות שעלו בעקבות דברים שנאמרו בפינה ובהמשך התחקיר שערכתי.

תודה! המשך…

בפרדסים ובשדות (הסמנטיים)

יום שישי, 27 באפריל, 2012

שואל רוני הפנר:

היי תמר, קיבלתי שאלה לאתר (השפה העברית) על מקור המילה פרדס. באתרי כתוב "מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi – להקיף; daêza – חומה)". כך נכתב גם בספרך (המצוין ;-)). לעומת זאת, בוויקיפדיה האנגלית  ובמילון האטימולוגי מפרשים את המילה daêza לא כחומה אלא כ"לעשות". אני משער שמדובר ברבדים שונים של הפרסית או של האיראנית, אבל אשמח להסבר או לתיקון אם צריך.

ברשותכם, אני פשוט מקפסטת את שלוש התשובות (כמו בזמר, אבל לא) עם מינימום עריכה.

תשובה א:

מוזר מאוד. אין לי מושג מאיפה הם לקחו את המשמעות של "לעשות". זה פועל שונה לגמרי.
אבל מכיוון שאני חייבת לוודא כל ערעור על מה שאני יודעת, בדקתי גם עם שלושה חברים שלי, קנט, ברתולומיי ושרוו (עם שֶׁרְווֹ יש לי גם קשר אישי כי הוא חי, את קנט וברתולומיי הכרתי רק בתור ספרים).
קנט וברתולומיי גורסים ש- daēza באווסטית זה "קיר/חומה, ביצור, מצודה", ומקביל לסנסקריט dehī, יוונית teixos, פרסית עתיקה didā, פרסית חדשה diz, אנגלית dike, ditch. שרוו מתרגם pari-daēza בתור surrounding wall.

אלט-טאב: פרסית היא קבוצת דיאלקטים דרום מערבית, ואחד ההבדלים הפונטיים הבולטים בינה לבין דיאלקטים איראנים אחרים, היא גורלו האכזר של העיצור הפרוטו-הודו-אירופי המכונה "g עם כובע", כלומר g חיכית, הנכתבת כ-ĝ. בדיאלקטים מדיים העיצור הזה הופך ל-z, ובפרסית ל-d. בסנסקריט, אם היה נישוף (כלומר ĝh*), העיצור הפך ל-h, ואילו g חיכית בלתי מנושפת (כלומר ĝ*), היא הפכה ל-j. יום אחד עוד אכתוב (או ששחר שירץ יכתוב, זוכרת לך שהבטחת!) את הפוסט המיוחל על שפות קנטום וסטם. בינתיים מי שמעניין אותו יכול לקרוא גם בפוסט על הקשר בין "אישה" ו"להכות" בפרסית.
בפרסית עתיקה המילה ל"חומה" היא didā או dayada, אבל כבר בפרסית עתיקה יש שאילות מלשונות מֶדִיּוֹת, כלומר דיאלקטים שדוברו במָדַי, ובכלל לשונות שאינן דרום מערביות. המילה הגיעה ללשונותינו ואף נקלטה בפרסית (אפשר לדעת לפי פרסית חדשה diz/dez – دز), בצורתה המדית.  שיפט-אלט-טאב.

תשובה ב:

נו, בוויקיפדיה גם כתוב שאין תיעוד למקבילה בפרסית עתיקה, ויש באחת הכתובות של ארתחשסתא השני בשושן. שם המילה היא paradayada והיא מתורגמת pleasant retreat.

תשובה ג:

ותוספת אחרונה להיום – אני מבינה עכשיו למה ויקיפדיה כתבו "לעשות". כי באטימונליין הם כתבו "(to make, form (a wall". כלומר זה פועל שמתייחס לבניית *קירות/חומות* בלבד, ושם העצם daeza הוא כנראה חומה בנויה או קיר בנוי (בניגוד לצוק, אולי).
זו דוגמה טובה לתלמידים שלי כשאני מדברת על ערכיות: הנה פועל שמשמעותו "ליצור", אבל הוא מקבל רק משלימים מהשדה הסמנטי המצומצם-עד-מאוד "קיר". אה, בעצם יש כזה בעברית: לבנות. אין לי מושג למה הם העדיפו את "ליצור".

אחרי שכתבתי לרוני הלכתי להתחקות עוד קצת אחר שורשי הפועל הזה ונגזרותיו, ומסתבר שבשפות אחרות זה לא רק לקירות, אלא לכל דבר שיוצרים מחומר (חימר) או מבצק (המילה dough היא מאותו שורש), שכולל לישה ועיצוב, אולי. בסנסקריט, למשל, המילה "גוף" גם באה מאותו שורש – deha. שזה קצת מוזר, כי אני לא מכירה מיתוסי בריאה הודיים שמדברים על יצירת הגוף מחומר, אבל אולי זה בגלל החלודה שהעליתי בנושא.

העשרה – הנה המשפט מהכתובת של ארתחשסתא השני בשושן (A2Sd):

vasnā(t) ahura-mazdāhā(h) imām hadiš tya(t) jivadiy paradayadām adam akunavam

בחסדו של אהורה מזדא, זה הארמון שאני בניתי בחיי כבית-קיט נעים (ומוגן, שכן הוא מוקף חומה…)

ולמקרה שיתקנו בוויקיפדיה, הנה צילומסך מפליל:

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם כי לרוב לא בנושאי פונולוגיה הודו-אירופית…). ספרו למנהל הרווחה ו/או לרכז התרבות הקרוב אליכם, וצרו קשר → פה מימין.
ביום שלישי 1.5.2012 אני משתתפת ביריד הספרות האיראנית בחולון. מי שיש לו כבר ספרי המצוין יכול לבוא לקבל חתימה חינם, מי שאין לו יוכל לרכוש ולקבל חתימה חינם, ואפשר גם לקנות ספרים של אחרים (אם אספיק להדפיס תחתיות אטימולוגיות עד אז, שכן הן אזלו – יהיו גם).
ביום שני 21.5.2012 אני גם משתתפת בבוקר חשיפה של מרצים של גילמור הפקות. מנהלי רווחה, רכזי תרבות וכו' –  צרו קשר → פה מימין לפרטים נוספים.

האמרכל במרכול.

יום רביעי, 4 בינואר, 2012

מה הקשר בין אמרכל לבין מרכול?
לכאורה אין קשר:
אמרכל הוא מנהל אדמיניסטרטיבי, או בהגדרה המדויקת יותר של מילון מעות:

הממונה על תליכי העזר הבאים להבטיח את הפעולה הסדירה של עבודת היחידה, כגון ניהול ענייני העובדים, מזכירות, גזברות, משק וכד'. (בלועזית: אדמינסטרטור).

ולמה קוראים לו אמרכל? כי הוא אומר הכול. נו, ברור.

מרכול הוא סופרמרקט, כלומר סוג מתקדם מאוד של רוֹכְלוּת.
היום מרכולים הם סופרמרקטים, אבל בשנות השבעים מרכול היה פשוט שם נרדף למכולת. המורה בכיתה ד' הסבירה לנו ש-מַכֹּלֶת בא מ-מרכולת, שבא מאותו שורש – ר.כ.ל, ולא הייתה מאושרת ממני בכל העולם.

גם אמרכל לא תמיד היה מנהל אדמיניסטרטיבי בגופים גדולים (בגופים קטנים קוראים לזה מזכירה, וסליחה , ובגופים בינוניים – מנהל משא"ן). במקור זהו תפקיד בבית המקדש, ובתלמוד הירושלמי קוראים לו… מַרְכֹּל.

הו, רגע. לעצור. מה קורה פה?

נתחיל לעקוב דווקא מהסוף, כי זה הכי קל. איך מרכול הפך מתפקיד במקדש לסופרמרקט?
והתשובה: בדיוק באותה דרך שבה הפכו "רהיטים" מקורות הגג לשם כולל לדברים האלה שיש בבית, בדרך כלל לא מזיזים אותם, ואפשר לערום עליהם בגדים ו/או ניירות. ובדיוק באותו אופן שבו הפך אקדח מאבן טובה לכלי נשק, ובדיוק באותו אופן שבו הפך חשמל מ… המממ… משהו כזה מופלא, לכוח האלקטרי. הייתה מילה בעברית שכבר לא הייתה שימושית (ואפילו אם בית המקדש יקום שוב, אפשר יהיה לחזור לגרסה ב-א'), והיה מושג שהיה צריך בשבילו מילה בעברית. אמנם בהתחלה שימשה המילה מרכול כמילה נרדפת לחנות מכולת, אבל שימו לב שהיא נכנסה יותר לשימוש (אמרתי יותר! לא אמרתי הרבה) כתחליף למילה זרה.

אלט-טאב: אחד התלמידים שלי ציין בפניי השבוע שמכיוון שאפילו זה אף אילו, ואילו זה אם לוּ, אז אפילו אם זה בעצם אף אם אם אם. נראה כמו הומוגרף של קללה עסיסית. שיפט-אלט-טאב.

במקרה של אקדח, הצטרף לכך גם הדמיון לשורש שמי קיים, או במילותיו של אליעזר בן יהודה (מתוך ההגדרה במילונו): "הצעתי השם הזה בהצבי לכלי הנשק הדוחה בכח האש, וגזרתיו מן השורש קדח". אקדח הוא חלול, כלומר יש בו קֶדַח (יו, המילה הזאת עושה אותי צעירה ב-20 שנה! קדח הקנה, חרירית פרפרית). במקרה של מרכול, לא רק שהשורש ר.כ.ל מתאים מאוד, אלא שבספר יחזקאל (כד:כז) מופיעה גם המילה מַרְכֻלְתֵּךְ, שמגיעה באמת מאותו שורש, ומשמעותה "בַּשּׁוּק שלך", שזה כמו מרכול, אבל לפני 2500 שנה. בשני המקרים, לא מדובר בתשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל, מונח של גלעד צוקרמן. אני לא מאמינה שזאת הפעם הראשונה שאני כותבת בבלוג הזה את המילה הזאת!), כי א. המשמעות השתנתה לגמרי בעקבות הצליל, ו-ב. זה לא ממש תרגום.

אלט-טאב: הבחירה במילה חשמל לתיאור הכוח האלקטרי מבוססת על תרגומי מקרא קדומים, והבחירה ברהיטים – מבוססת על ההקשר שבו מופיעה המילה במקרא: קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים (שיר השירים א:יז, ברותים = ברושים)

בזאת סיימנו עם רשתות השיווק, אפשר לעבור לתלמודים.

תפקיד האמרכל בבית המקדש לא היה שונה בהרבה מתפקידיו בארגונים גדולים היום. והאטימולוגיה?
מאי אמרכל אמר רב חסדא אמר כולא (הוריות יג:א). בתרגום חופשי לעברית – רב חסדא אומר: זה שאומר – או מצווה – הכול. זאת האטימולוגיה המתבקשת, והיא כל כך מתבקשת שאחר כך גזרו לפיה את הסיומת -כָּל, המבוטאת kal כמו ב-אמרכָּל, אבל מתפרשת כקיצור של "כללי". הסיומת משמשת, למשל, בראשי התיבות מנכ"ל ו-מזכ"ל. גם במילה אמרגן יש אנלוגיה לאמרכל, אם כי כאן מדובר בתחדיש רב מקורי: כלומר מלבד אנלוגיה לאמרכל, יש כאן גם הלחם מתוחכם של אמן ו-מארגן.

הגרסה של התלמוד הירושלמי, מרכול, היא ללא א'. התלמוד הירושלמי נוטה להוריד א' תחילית, בין אם פרוסתטית – כלומר כזו שנוספה רק כדי להקל על ההגייה, ובין אם אטימולוגית – כלומר כזו שהיא חלק מהמילה. ואם מורידים את ה-א' – צריך אטימולוגיה חדשה. ואכן – בכמה מקומות בתלמוד הירושלמי מופיעה האטימולוגיה הבאה (הדוגמה היא מתוך מסכת שבת, סב:ב): תני רבי חייה, ולמה נקרא שמו מרכל? שהיה מר על הכל. שזה בעצם אותו דבר כמו קודם: הוא מטיל מרות על כולם.

כאן באמת מדובר בתשמו"ץ, כי התרגום שומר לא רק על הצליל אלא גם על המשמעות.

אלט-טאב: צוקרמן מבחין בין תשמו"ץ לבין תצלול מתושמץ. ההבדל הוא בכוונה: תשמו"ץ הוא יצירה מכוונת שמשתמשת בשורש קיים ובמילה זרה. תצלול מתושמץ זה כמו אלתר-נתיב, או נייר תועלת, כלומר קודם שאלו את המילה כמות שהיא, ואז נתנו לה אטימולוגיה בשפה השואלת (במקרה הזה – עברית). בשני המקרים לאטימולוגיה העממית יש חשיבות עצומה ביצירת מילים חדשות. במקרים רבים לא ניתן לדעת אם האטימולוגיה העממית הייתה חלק מתהליך יצירת המילה, או אטימולוגיה אד-הוק למילה שכבר נשאלה. לכן השם תשמו"ץ משמש לרוב לתיאור שני התהליכים. שיפט-אלט-טאב.

ולמה אני טוענת שזה תשמו"ץ ולא האטימולוגיה המקורית?
שאלה מצוינת. התפקיד הפרסי hamara-kara, מילולית "עושה חשבון", נשאל גם לשפות אחרות, כתיאור של תפקיד בחצר המלך. לא ברור מה בדיוק, אבל זה כנראה כלכלי. הוא מופיע לראשונה במסמך בבלי מתקופת דריוש הראשון (עלה לשלטון ב-י' בתשרי 521 לפנה"ס). האטימולוגיה הפרסית הרבה יותר פשוטה, מבוססת על מילים מוכרות בתוך מבנה סדיר, ואין צורך להסביר אותה.

נשאר רק חוב אחד קטן: המכולת. מה הצטערתי לגלות שבמקור זה בכלל לא היה קשור לרוכלות, אלא למוצרי מזון, כלומר *מַאֲכֹלֶת, כפי שאפשר להבין מההקשר כאן: וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים, מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר, שֶׁמֶן כָּתִית (מל"א, ה:כה). הדבר היחיד שעדיין מזין את תקוותי לשורש ר-כ-ל הוא הדגש ב-כ', כי זה דבר ש-א' עושה הרבה פחות מ-ר'.

רוצים לשמוע עוד? ביום חמישי 12.1.2012 בשעה 16:00 אני נותנת במוזיאון ארצות המקרא בירושלים את ההרצאה אשמדאי החנטריש – השפעות איראניות על לשוננו ועל תרבותנו, והאולם חייב להיות מלא. לכן גם המחיר הוא על גבול ההלצה – 20 ש"ח לנפש. בואו, הפיצו ותבוא הברכה על ראשכם. פרטים נוספים בעמוד ההרצאות הפתוחות.

(אלט-טאב: הידעתם? קישור למילה "כאן" לא עוזר בכלל לקידום בגוגל. אלט F4).

12 שאלות במחיר 5

יום רביעי, 26 באוקטובר, 2011

ביום רביעי שעבר התפרסמו חמש שאלות איתי במוסף הארץ ספרים לרגל צאת ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם, מסע לאיראן הטרום-אסלאמית. במקור היו שתים עשרה שאלות שעניתי עליהן בחפרנות, ומתוכן זיקקו את חמש השאלות שהתפרסמו.

אז הנה לפניכם הגרסה המלאה. לקח לי זמן כי אני מפרסמת רק אחרי רשות בכתב מהעורך.

1. מדוע אמר חסן נסראללה ב-2009 לא קיימת תרבות איראנית וציוויליזציה איראנית?

זהו חלק מתוך נאום לציבור תומכיו בלבנון. לפי העיתוי ולפי המשך הנאום, הוא אמר את זה כדי להביע תמיכה במשטר באיראן אחרי ההפגנות שהיו ב-2009 (בעקבות זיוף הבחירות). הוא הסביר שאיראן היום היא רפובליקה אסלאמית, מייסדיה הם מצאצאי הנביא והתרבות שלה היא תרבות מוסלמית-ערבית. מבחינתו זאת הייתה מחמאה וראשי הרפובליקה האסלאמית היו רוצים אף הם שהתושבים ישכחו את המורשת האיראנית וידבקו במורשת האסלאמית. יש מתח גדול מאוד בין הגאווה האיראנית בת 2500 השנים, המשותפת לכל העם, לבין האסלאם הקיצוני, שרבים מבני העם מסתייגים ממנו. ההתבטאות הזאת הקימה לנצראללה אויבים רבים בקרב עם האיראני. אסור לומר לאיראני שהוא ערבי! מבחינה אתנית, האיראנים אינם ערבים כי אם ארים, והם גאים מאוד במורשתם הקדומה.

2. איזו דת היתה שלטת באיראן עד להשתלטות האסלאם?

הדת העיקרית הייתה הדת הזורואסטרית, דתו של הנביא זרתושטרה. זרתושטרה גדל כנראה בדת שממנה התפתח ההינדואיזם של היום, אבל הוא הפך את האלים (deva, מאותו שורש של divine), שהם אנושיים עם חולשות, שנאות וכעסים, לשדים שהם רע טהור, ולישות האלוהית הראשית, שהיא טוב טהור, הוא קרא בשם שבו נקראים השדים ההודים (asura). חוץ מהחלפת התפקידים בין טובים ורעים, הוא גם העביר אותם מהמימד הגשמי למימד הרוחני בלבד, וזיקק את הטוב ואת הרוע שלהם. רק בעולם הגשמי רע יכול להתערבב עם טוב, כדי להזיק לו. הקהילה הזורואסטרית הגדולה ביותר נמצאת כיום בהודו, ושני הזורואסטרים המפורסמים של דורנו הם זובין מהטה ופרדי מרקורי. היו גם דתות קטנות יותר, כמו הדת המניכאית, שלה מוקדש פרק אחד בספר, וכת מיתרה.

3. מה היה היחס לנשים באיראן הקדומה?

נהוג לתאר את הדת הזורואסטרית במונח האנכרוניסטי "פמיניסטית". זה נכון יחסית לאחיותיהן במדינות אחרות, אבל אני עדיין שמחה שאני חיה כאן ועכשיו. נשים יכלו להיות בעלות רכוש, לנהל את רכוש המשפחה, לסחור, להשכיר, ללמוד לימודי דת ולנהל טקסי דת לעצמן ולנשים אחרות. מבחינה דתית לנשים ולגברים יש בדיוק אותן חובות ואותן זכויות, מלבד חובות הנידה שמן הסתם גברים לא זכו לקיימן. מלבד סוג נישואין אחד – לקרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח, אולי גם בן) – הסכמת הכלה היא הכרחית לנישואין. הסכמת האב – לא תמיד. האישה אמנם נחשבה לרכוש הגבר, אבל אב או בעל יכול היה לתת לאישה אפוטרופסות על עצמה, אם היא מעל גיל 15. מצד שני, לאישה בנידתה אסור אפילו לראות את השמש, בנישואין ללא הסכמת האפוטרופוס ל"בעל" אין מחויבות לאישה ולילדים, והיו כמובן הציפיות הרגילות מנשים – לרצות את בעליהן, ללדת – ולא פחות חשוב – להיניק.

4. אילו השפעות איראניות את מזהה בשפה העברית?

אוצר המילים הפרסי של הישראלי המצוי גדול בהרבה ממה שנהוג לחשוב. בהרצאות שלי אנשים תמיד מתפלאים לגלות שהמילים דת, זמן וגנזך הן מילים פרסיות. המילים האלה (ועוד רבות אחרות) נשאלו מפרסית עתיקה כבר בתקופת התנ"ך, ומבחינת הדוברים המילים האלה הן חלק טבעי מהשפה. בתקופת התלמוד דיברו באיראן פרסית אמצעית, והעברית הייתה מתה למדיי. מילים מפרסית אמצעית נשאלו בעיקר דרך ארמית וערבית קלסית, אל המשלב הגבוה של העברית: גושפנקה ("מגן אצבע קטן", כלומר טבעת חותם), פוזמק (בגד לרגל), בוסתן (מקום הניחוח). רוב המילים שנשאלו מפרסית חדשה הגיעו אלינו דרך שפות אחרות, והדוברים מזהים שהן זרות, או סלנג: קרחנה, מפרסית "בית חרושת", דרך טורקית וערבית "בית בושת", פיג'מה, שהיא במקור "בגד לרגל" והגיעה דרך הינדי ואנגלית, בלגן, במקור "מרפסת" או "עליית גג" שהגיעה דרך רוסית, ועוד רבות וטובות.

5. כחוקרת איראן / כאיראניסטית איזה איראן את מכירה?

מלבד איראן הקדומה, שאליה אני לוקחת אתכם בספר, אני נמצאת בקשר גם עם איראנים בני המאה ה-21. אני מקפידה מאוד להבחין בין איראן לבין הרפובליקה האסלאמית, וכך גם רוב האיראנים. ההפגנות האחרונות, בפברואר, היו בדרישה לדמוקרטיה חילונית. במחאה לקחו חלק גם משוררים ואנשי רוח, וסרטונים של משוררים שקוראים משיריהם (שכתובים בשפה קלאסית) פופולריים מאוד ביו-טיוב. בכלל, לא בכל בית אפשר למצוא קראן, אבל כמעט בכל בית תמצאו את ספר השירים של חאפט', המשורר הלאומי בן המאה הארבע עשרה, ואנשים מצטטים ממנו בעל-פה. רוב האיראנים חילונים, והשלטון הפך רבים מהם לאנטי-מוסלמים. גיליתי (בדרך הקשה) שלא רק שאסור לומר לאיראני שהוא ערבי (האיראנים הם ארים, לא ערבים), אלא שאיראנים רבים נעלבים גם כשאומרים להם שהם מוסלמים. אבל גם בין הדתיים יש סובלנים: בראש השנה פרסמתי בבלוג שלי ברכת שנה טובה מתומכיו של איתאללה – כלומר איש דת בכיר ביותר – שנמק בכלא בגלל תמיכתו בהפרדת הדת מהמדינה.

6. איך הפכת לחוקרת פרסית עתיקה ואיראניסטית?

אני באה ממשפחה של בלשניות, אבל בניגוד לקודמותיי  שעסקו בעברית, אני תמיד חיפשתי שפות שאף אחד לא מדבר. בתיכון הייתה לי חברה שעלתה מאיראן וכל הזמן הייתי מתחקרת אותה, דווקא על החיים במלחמה. בצבא הכול התחבר: אמנם למדתי ערבית בקורס, אבל בכל רגע פנוי הלכתי לפרסים ולמדתי את השפה שלהם. מכיוון שרציתי משהו יותר אזוטרי מפרסית מודרנית, החלטתי ללכת לכיוון של פרסית עתיקה. כבר בראיון שלי לפני תחילת ה-BA בבלשנות הצהרתי שאני כאן כדי ללמוד פרסית עתיקה עם פרופ' שאול שקד. לשון ותרבות הם שני דברים בלתי נפרדים, ומתוך קריאת טקסטים בשפות איראניות שונות התאהבתי גם בתרבות.

7. עד כמה הושפעה הדת היהודית מאיראן הטרום איסלאמית?

הושפעה מאוד, משתי סיבות: אחת – האיראנים אינם עובדים צלמים. כל האלים שלהם הם במימד הרוחני, ובעיקרון הם מאמינים רק באל אחד. העוזרים שלו נבראו מאורו כמו שמדליקים לפיד מלפיד. זאת אותה אש. הסיבה השנייה היא שהאיראנים היו יותר נחמדים אלינו מאשר המצרים או הבבלים, ולראיה – כורש נתן לנו לחזור לישראל ולבנות את בית המקדש. קיבלנו מהם אמונות כמו השטן כישות רעה, את המלאכים ואת השדים, את העולם הבא – גן עדן וגיהנום ויום הדין, אחרית הימים והמשיח. מבחינת מנהגים – נשות ישראל הוסיפו לעצמן את שבעת הנקיים – שבעה ימים נוספים בין תום הווסת לבין ההיטהרות במקווה – כדי להיות צדיקות כמו האיראניות (כך לפחות אמרו לגברים).

8. מה נשאר היום באיראן מכל זה?

קודם כול גאווה גדולה על העבר המפואר. זה כולל שמירה קנאית על שם המפרץ – הפרסי, לא הערבי חלילה, שימוש בשמות פרטיים מהמיתולוגיה, שימוש בלוח השנה הזורואסטרי: למרות שזוהי רפובליקה אסלאמית, לוח השנה הרשמי המשמש גם במסמכים רשמיים של השלטון, הוא לוח שנה שמשי ששמות החודשים בו הם שמות של אלוהויות זורואסטריות (תחילת הספירה – מההיג'רה מחמד או מכורש). מבחינת רבים מהם, איראן היא מדינה כבושה. האסלאם כבש אותה לפני 1300 שנים. אבל גם האסלאם הושפע מהדת הזורואסטרית: באסלאם השיעי, שהתפתח באזור השפעה איראני,יש דמות של משיח שאינה קיימת באסלאם הסוני. לאחמדינז'אד יש התבטאויות בסגנון "הנה המשיח בא", ועל רקע הנטיות המשיחיות שלו (בין השאר), יש היום מתיחות גדולה בינו לבין המנהיג העליון עלי ח'אמנהא'י. מנהג הנישואין הזמניים בשיעה – נישואין שיכולים להימשך כמה חודשים או כמה שעות – מבוסס על מנהג זורואסטרי, אבל בעוד שבשיעה נועדו הנישואין הזמניים לסיפוק יצרים בלבד, בדת הזורואסטרית המטרה הייתה למקסם את פוטנציאל הילודה של האישה.

9. למה הטוב הרע והעולם?

הדת הזורואסטרית, דת איראן הקדומה, מאמינה שבראשית היה רק עולם רוחני ובו האל הטוב אהורה-מזדא, והרוח הרעה אנגרה-מניו. מאחר שטוב ורע אינם יכולים להתערבב במימד הרוחני, הם בנו את העולם שלנו כזירת קרב. טוב ורע יכולים להתערבב – ולכן להילחם – רק במימד הגשמי, ותפקידנו כבני אדם הוא להביא לנצחון הטוב על הרע. לשם כך עלינו להקפיד על טומאה וטהרה ולא רק לא לפגוע באלמנטים המקודשים, אלא ממש להגן עליהם.כל אלמנט מקודש מסמל גם תכונה נעלה מופשטת, ועל שתיהן אחראית אותה ישות אלוהית. למשל האש היא כל תכונותיו של הצדיק, ופגיעה באש כמוה כפגיעה בצדק. פגיעה באש זה לא רק לכבות אותה, אלא גם לאפשר לה להיטמא – בגופה של מת, בחרקים ובכל מה שנשר מהגוף (הפרשות, שערות וכו'). אם נדאג לרווחתן של כל הישויות האלוהיות – במעשים טובים כלפי ייצוגיהן הגשמיים, ובמחשבות טובות ובמילים טובות שייטיבו עם ייצוגיהן הרוחניים – נביא לאחרית הימים, ואז שם הספר יוכל להיות רק "הטוב".

10. למה איראן שימשה כר לצמיחת כתות אסלאמיות מיסטיות?

הדת הזורואסטרית הייתה הדת הראשונה שהיה בה עולם רוחני מפותח שיש לו מקבילות בעולם הגשמי. לעומת האלים ההודים, האנושיים, האלים האיראנים הם מופשטים והם טוב טהור. השדים הם רע טהור. הדת הזורואסטרית מתאפיינת בהפרדה מחד ובקשר בל יינתק מאידך, בין הגשמי לרוחני. הדת גם מפרידה בחדות – אפילו באובססיביות – בין טוב ורע, אור וחושך, טהרה וטומאה, אמת ושקר. זאת מכיוון שתפקיד האדם בעולם הוא להביא לנצחון הטוב על הרע ולאחרית הימים. לפי הדת הזאת כל מעשה שאנחנו עושים בעולם משפיע ישירות על עולם האלים, כל מחשבה ורגש שלנו משפיעים על העולם הגשמי, והשדים כל הזמן נמצאים מסביבנו ומנסים להעביר אותנו לצד שלהם ו/או לפגוע בנו ובאלמנטים המקודשים. גם ליהודי איראן יש יותר אמונות טפלות, קמעות וכו' מאשר לקהילות אחרות.

11. אילו דעות מוטעות חשוב לך לתקן בקשר לאיראן?

בואו נתחיל בשיוך אתני. כשמזמינים אותי לדבר על איראן במסגרת "העולם הערבי" אני שמחה שמזמינים אותי, אבל איראן לא שייכת לעולם הערבי אלא לעולם האסלאם, וגם מזה אסתייג תכף. האיראנים אינם ערבים מבחינה אתנית, כי אם ארים. משמעות השם "איראן" היא "ארצם של הארים". האם זה אומר שהאיראנים הם סוג של גרמנים? לא ממש. הארים האמיתיים הם ההודים והאיראנים. הגרמנים אימצו לעצמם את התואר הזה, אבל הם לא ארים. נכון שהם חולקים מוצא משותף – הודו אירופי – אבל ארים הם לא. מבחינת השיוך הדתי – איראנים רבים – אולי אפילו הרוב – הם חילונים. הרבה מהם אומרים ש"הערבים הרסו לנו את המדינה", ומתכוונים לכיבוש האסלאמי במאה השביעית לספירה. כן כן, קשה לדמיין, אבל עד לפני קצת יותר מ-1300 שנים איראן לא הייתה מוסלמית, ולפני 1400 שנים בכלל לא היה אסלאם. איראנים רבים, גם אם נולדו למשפחות מוסלמיות, טוענים שהם אינם מוסלמים. חלקם ממירים את דתם וחלקם מגדירים את עצמם "בני בלי דת". איראנים שיצא לי לדבר איתם או לשמוע אותם, כועסים על המעורבות של איראן בסכסוך באזורנו, כי זה לא שלהם וזה ממומן מכספי המיסים שלהם במקום להשקיע בתוך איראן. אחת מסיסמאות האופוזיציה היא "לא עזה, לא לבנון – נשמתי קודש לאיראן" (בפרסית זה נשמע יותר טוב). האם זה אומר שאיראנים הם קמצנים? גם לא. למעשה, איראנים הם כן סוחרים טובים ויודעים לנהל את כספם היטב, אבל כחברים וכמארחים הם מאוד מאוד נדיבים. בתוך איראן הסטריאוטיפ של קמצן חל על יהודים ואצפהאנים בלבד. אך הידעתם? הקהילה הפרסית בעולם תורמת לישראל יותר כסף מכל קהילה אחרת!

12. איך מתוך כל המחשבות הטובות, המילים הטובות והמעשים הטובים צמח כזה אסלאם פונדמנטליסטי?

למה יש כזה אסלאם פונדמנטליסטי היום?

באיראן תמיד היו רגשות דתיים חזקים, גם אם חלק גדול מהעם היה חילוני. למעשה, כל המהפכות המשמעותיות התחילו באנשי הדת. המהפכה האסלאמית הייתה ריאקציה לשאה. השאה שאף להדגיש את הפן ההודו אירופי, המערבי, על חשבון הפן הדתי. כפי שהיום יש משמרות צניעות ברחובות, בתקופת השאה היו משמרות אי-צניעות. זאת אומרת שהיו תולשים רעלות ברחוב. האנשים שחוללו את המהפכה והפילו את השאה לא הבינו לקראת מה הם הולכים, והיום רובם מתחרטים על כך. גם דתיים רבים, כי שם המשחק הוא כבר מזמן לא דתיות, אלא תמיכה במשטר, והעובדה היא שיש גם אנשי דת בכירים ביותר שנמקים בכלא, למשל האיתאללה חסין כאט'מיני ברוג'רדי, שתומך בהפרדת הדת מהמדינה. מה שמחזיק את המשטר הנוכחי הוא לא רגשות דתיים בקרב העם, אלא הפחד מכלא אווין הידוע לשמצה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני יותר כסף מכל קהילה אחרת). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם, או צרו קשר להזמנת הרצאה.