מהנעשה באיראן

שונאים – סיפור אהבה, איראן והאסלאם — הרצאה אקטואלית (יחסית אליי…) על יחסם של האיראנים לדת האסלאם ותפקידה של הדת בתהליכים חברתיים ופוליטיים באיראן.
מהנעשה באיראן — הרצאה כל כך אקטואלית שאני לא יכולה לומר לכם מה יהיה הנושא המדויק. על הנושאים החמים ברשתות החברתיות באותו שבוע, וקצת אנקדוטות משבועות אחרים.
מבוסס, בין השאר, על סדרת הפוסטים "מהנעשה באיראן" שהתחילה בחדר 404 וממשיכה לסירוגין כאן ושם.



סיור ערי בירה באיראן

יום ראשון, 7 ביוני, 2020

כידוע לכול (ואם לא ידוע אז עכשיו אני מיידעת), יש לי אירוע פייסבוק בשם סיור ערי בירה באיראן, שפתחתי ב-2016 והיה אמור לצאת באפריל 2020. הוא נדחה בשל הקורונה לאפריל 2021, ואם לא יהיה שלום אז נדחה בעוד שנה כל פעם, אבל אני ממש מקווה שכבר יהיה שלום.

ממש לפני הקורונה, כשעדיין לא שיערנו שזה מה שיקרה, נתתי הרצאה בנופש-עבודה מרוכז של משרד עורכי דין גדול, והבקשה הייתה שיהיה קצת מהכול: גם נופים, גם אקטואליה, גם היסטוריה, גם תרבות… הרשו לי לעשות את זה קצת יותר משעה וחצי, ומכיוון שאלה אנשים מאוד חכמים, הרשו לי גם לרוץ בחומר. כך נולדה ההרצאה "סיור ערי בירה באיראן" (המליצו המליצו! המשלמים היטב מוזמנים להזמין הרצאה אצל אנסטסיה).

בפרוס עלינו הקורונה, פתחתי שלושה קורסים מקוונים, ואחד מהם היה סדרת הרצאות באותו שם. הקורסים האחרים הם מבוא לבלשנות ואיראן הטרום אסלאמית, והם יקבלו פוסטים משלהם. 12 מפגשים בני שעה (רובם יצאו יותר, עד שעה וחצי) שבהם יכולתי לפרט בלי לרוץ. היה מהמם, ונשארו לי מצגות וזכרונות לסדרת הרצאות שגם אותה אפשר להזמין אצל אנסטסיה! בעיניי היא יותר טובה מהרצאה בודדת, כי אפשר להעמיק ולא סתם לרוץ.

הרצאת המבוא (כמה התקדמתי מאז בשימוש בזום!) הייתה פתוחה לכול והיא פתוחה גם לכם:

 

ההרצאות האחרות פתוחות רק לתלמידי הקורס. מי שלא שמע על הסדרה בזמן ורוצה לרכוש גישה לסדרה או להרצאות בודדות בה, צרו קשר פה מימין.

יום 1 – נוחתים בטהראן 

יום 1 – נוחתים בטהראן (קליק על התמונה מוביל לווידאו)

יום 2 – אצפהאן (דרך קם)

יום 2 – אצפהאן (דרך קם)

יום 3 – יזד, בירת המדבר

יום 3 – יזד, בירת המדבר

יום 4 – קברות המלכים 

יום 5 – מתעצלים בשיראז

שיראז – בירת השירה הפרסית

יום 6 – שושן הבירה

יום 6 – שושן הבירה

יום 7 – המדאן: אחמתא, בירתא די במדי מדינתא

יום 7 – המדאן

יום 8 – תבריז: הכול בגלל ילד ג'ינג'י בן 14

יום 8 – תבריז

יום 9 – קזוין 

יום 9 – קזוין

יום 10 – משהד

יום 10 – משהד

יום 11 – נחים ואוכלים 

יום 11 – נחים ואוכלים

יום 12 – גנים ושאפינג בתהראן

יום אחרון בתהראן – גנים ושאפינג

 

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאה במקומות שמשלמים היטב. מוזמנים להזמין הרצאה אצל אנסטסיה! חוץ מזה יש לי עוד הרצאות ביו-טיוב ובווימאו, גגלו ותיהנו! מוזמנים כמובן גם לפודקסט איראניום מועשר, הפחות פעיל, ומי שאוהב את הפעילות שלי ורוצה להביע את הערכתו, מוזמן לקנות לי קפה או לתמוך באופן קבוע בפטריאון שלי.

אקדמיה ביער – קורסים שלי בירושלים

יום שני, 28 באוקטובר, 2019

בת דודתי השוקולטיירית המהממת יערה קלמנוביץ', המוכרת יותר כיערה-קקאו מיער הקקאו, החלטנו לפצוח בשיתוף פעולה נועז, ולקיים קורסים שלי אצלה במפעל יער הקקאו בתלפיות, אחרי שעות העבודה.

אז קבלו את…

אקדמיה ביער!

שלושה קורסי העשרה ביער הקקאו, פועלי צדק 2, אולם 317, תלפיות, ירושלים.

יער הקקאו זה כאן (אפשר לחפש גם ב-WAZE או בגוגלמפס בעצמכם)

הקורסים יתקיימו בימי שני בשעות אחה"צ/ערב, בכל אחד 10 מפגשים של 90 דקות. תיכף סילבוסים, קודם זמנים:

16:30-18:00 איראן הטרום אסלאמית

18:30-20:00 בלשנות 101

20:30-22:00 מהנעשה באיראן.

ההרשמה תהיה בין 3-14.11 דרך קמפיין הדסטארט שנמצא כאן: אקדמיה ביער – הפיילוט.

הרשמה דרך הדסטארט אומרת שכרטיס האשראי שלכם מחויב רק אחרי שהקמפיין מגיע ליעדו, כלומר רק כאשר בטוח שהקורסים אכן נפתחים.

סילבוסים (אפשר להירשם לקורס אחד, לשניים או לשלושתם, אפשר גם הרצאות בודדות – הכול יהיה בקמפיין)

איראן – תרבות והיסטוריה (16:30-18:00)

איראן - תרבות והיסטוריה: סילבוס.

שיעור – תאריך

1
2.12

מי אתם האיראנים? היסטוריה מוקדמת + נופים ומראות מאיראן של היום

2
9.12

מאין באנו? בריאת העולם על פי הדת הזורואסטרית

3
16.12

ממיתולוגיה להיסטוריה – 3000 השנים הראשונות לקיום העולם

4
30.12

לאן אנו הולכים ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון? אחרית הימים האישית והעולמית לפי הדת הזורואסטרית

5
6.1

נפלאות השפה הפרסית + שירה פרסית קלסית

6
13.1

יהודי איראן

7
20.1

היסטוריה של המאה ה-19-20 ביעף

8
27.1

דגל איראן והשירים הלאומיים של איראן (מהמנון קאג'אר ועד ההמנון הנוכחי)

9
3.2

מגילת אסתר – היה או לא היה?

10
10.2

אשמדאי החנטריש – השפעות איראניות על לשוננו ועל תרבותנו

 

בלשנות (18:30-20:00)

שיעור ותאריך

(רוב הסיכויים שלא נספיק את כל הנושאים בכל שיעור, אבל זו השאיפה)

1
2.12

מבוא: הפלא הקרוי שפה, langue et parole, היסטוריה של חקר השפה – מפאניני ועד צוקרמן (אולי מפאניני ועד צ'ומסקי), גישות וסיבות לחקר השפה (סינכרוני ודיאכרוני, תארנות לעומת טהרנות; כדי שהאלים יבינו, לצורכי לימוד, תיעוד שפות נכחדות, החייאת שפות ועוד), מהי שפה.

תחומי חקר השפה [לקסיקולוגיה, אטימולוגיה, בלשנות היסטורית, סטרוקטוקלית לעומת גנרטיבית (יכול להיות שיעור שלם או קורס שלם), דקדוק: אורתוגרפיה, פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר.

2
9.12

איך נוצרות שפות: תיאוריית העץ ותיאוריית הגלים, "עצלות הדובר", פונקציות הקשר על פי רומן יאקובסון.

התפתחות הא"ב, סוגי א"ב (מפיקטוגרמות ליתדות להפשטות לשאילות), סדר האותיות במערכות הא"ב השונות (זה לא ממש חקר שפה. זה סתם מגניב).

3
16.12

פונולוגיה: פונולוגיה לעומת פונטיקה, הבדלים בין שפות (מקרה הקיצון של הפונמה r), מאפיינים (קוליות, מקום חיתוך, אופן חיתוך, נישוף, טונאליות), טרפז התנועות, תכונות מבחינות וזוגות מינימליים בשפות שונות, תפיסת פונמות/אלופונים כפונקציה של קיום ההבחנה בשפה (סיפורים: האיראני שלימד אותי גרוזינית, הזמרת ששרה בשפה זרה "אתה חרא", האוהד שקילל במקום לעודד). סוגי חילוף בין אלופונים (מותנה, חופשי, תפוצה משלימה), מבני הברות בשפות שונות (סיפור: ענתי וצרורות העיצורים).
הקשר לאורתוגרפיה [בקצה אחד צרפתית עם הסופיות השקטות ואנגלית – למשל kghotibgh (fish) ובקצה השני סנסקריט שהיא הכי מדויקת]. אסימילציה ודיסימילציה: סנדהי פנימי וחיצוני וביטויו בכתיב + הסיפור על המלך שזרק על המלכה ממתקים. הגדרות: תנועות, עיצורים, תנועות למחצה, דיפתונגים, פונמה, אלופון.

4
30.12

מורפולוגיה: שפות מפרידות, מדביקות ונוטות (דוגמאות), צורני גזירה וצורני נטייה, חלקי דיבר וקטגוריות דקדוקיות, הבדלים בין קטגוריות ודרכי הבעה בשפות שונות – השוואה בין עברית, אנגלית ושפות שיש בהן קטגוריות שאין "לנו" או ש"חסרות" בהן קטגוריות (איך מסתדרים?). מין, מספר, יידוע, יחסה, גוף, זמן, voice, מודוס, אספקט, אקציונסארט, (דוגמה קיצונית: מבנה הפועל בבסקית).

5
6.1

תחביר : הקשר בין מורפולוגיה לתחביר (ציר החופש/פיצוי: ככל שהמורפולוגיה עשירה יותר, סדר המילים חופשי יותר, דוגמאות משפות שונות) המימד הסינטגמטי לעומת המימד הפרדיגמטי.
משפט לעומת מבע; תמה ורמה, נושא לוגי לעומת נושא תחבירי, נושא ופרדיקט, גרעינים ומשלימים, ערכיות הפועל (כולל ארגטיביות וחג"מים), וערכיות של חלקי דיבר אחרים, פסוקיות; גישות בניתוח: תבניתית לעומת צ'ומסקיאנית, יחסים בין משפטים, מבנה עומק ומבנה שטח.

6
13.1

סמנטיקה: מסמן-מסומן-רפרנט, תבנית-תמנית; גישות בסמנטיקה: מאגית, רפרנציאלית, סטרוקטורלית; מילים ורגש (עשוי להכיל מילים גסות, האם צריך אישור או להימנע מחומר לימודי?), מעתקים סמנטיים: מטונימיה, מטאפורה, אליפסה, שאילת משמעות (דוגמה יפה: פוסטמה). שדות סמנטיים, ניתוח סמנטי: דנוטטיבי, קולוקטיבי, קונוטטיבי. אידיומטיות וניבים (דוגמה: "יש לו עין מלוחה").

7
20.1

פרגמטיקה: יש לך שעון?

8
27.1

אלה שהורסים בדיחות: הומופונים, הומוגרפים, הומונימים, פוליסמיה, ערכיות הפועל ועוד.

9
3.2

לשונות במגע: דרכי שאילה ורמות היתוך

10
10.2

העברית – מאין ולאן? (או: השגיאות של היום הם החוקים של מחר)

 

מהנעשה באיראן (20:30-22:00)

(זו שקופיות ישנה. בקורס נראה מה נשתנה)

בניגוד לקורסים האחרים, כאן האירועים האקטואליים יכתיבו את נושאי העומק בכל פגישה. כל פגישה תכלול כמה נושאים, והיבטים שונים של הנושאים השונים יופיעו בכמה פגישות.

בין השאר נשאל: האם הרפובליקה האסלאמית היא דמוקרטיה? נברר את מבנה השלטון: מי נגד מי וכמה כמה? נדון במעמד האישה באיראן לאורך השנים, בדמוגרפיה ובמה שנקרא "הצעירים", בזכויות אדם, באיכות הסביבה, בלהט"בים, במיעוטים אתניים ודתיים, באמנות (מוסיקה, קולנוע, ספרות ועוד), ברשתות החברתיות, בתופעות כמו בריחה מהדת ובריחה מהאסלאם, במהפכה האסלאמית, ועוד. ויש גם מבט לעתיד…

 

תשובות לשאלות נפוצות:

  1. כן, הקורסים ייפתחו רק אם תהיה מספיק הרשמה.
  2. כן, זה הכול או כלום, מימון צולב, סבסוד הדדי – איך שתרצו לקרוא לזה: המימון הוא לכל שלושת הקורסים.
  3. לא צריך להירשם לכל השלושה. אפשר לבחור להירשם לקורס אחד, לשני קורסים או לשלושה קורסים.
  4. עדיף כמובן להגיע בגופכם, אבל אפשר יהיה להשתתף בקורס גם באופן מקוון.
  5. תהיה אפשרות להרצאה בודדת.
  6. אם אתם צריכים ויזה לירושלים אז אפשר גם אחה"צ שלם עם כל שלושת הקורסים.
  7. יש גם אופציה של כל שלוש ההרצאות ביום הראשון ואז להחליט באיזה קורס רוצים להמשיך.
  8. כי ככה.
  9. לא, מה שמתיש אותי זה הנסיעות. ההרצאות דווקא מעלות אדרנלין.
  10. אז אפשר לשאול בתגובות…

 

 

אסתר לא הייתה יהודייה? רגע, אסתר הייתה?

יום רביעי, 20 במרץ, 2019

*** עדכון: בעקבות מחאתי שינו את הכותרת. תודה!!!***

הכותרת המתוקנת. תודה!

אז התראיינתי לוואינט. בגדול, מעט מאוד גופי תקשורת משלמים על ראיון או על כתיבת תוכן (ב-14 שנות רומן עם התקשורת לא נזקקתי ליותר מיד אחת כדי למנות את המקרים שזה קרה). אני עושה את זה בשמחה לשם יח"צ, כי באמת ככל שיותר אנשים נחשפים לתוכן שלי ואליי, כך יותר אנשים קונים את ספריי, מאזינים לפודקסטיי איראניום מועשר ואיראן בקטן, תומכים בפועלי באופן קבוע או קונים לי קפה באופן חד פעמי. וכמובן, עולה הסיכוי שגופים שמשלמים היטב ייחשפו אליי ויזמינו הרצאות העשרה מהממות (את זה עושים דרך אנסטסיה).

ואין ספק ש-YNET זה אחלה יח"צ (זכור לטוב טורי הקבוע ב-YNET כלכלה מלפני כ-10 שנים, שהביא לי הרבה פרנסה). אבל!

מה שקרה הפעם הוא ש-YNET שמו את הראיון איתי בחלק הסגור למנויים בלבד! נכון, חודש ראשון זה חינם (כך אמרה העורכת כשהבעתי את תרעומתי), אבל זה בכל זאת הרשמה לאתר, ואפילו אני לא עשיתי את זה! וחוץ מזה גם נתנו כותרת שאני לא אומרת! הכותרת היא "אסתר לא הייתה יהודייה", ומי שלא נותן לוואינט את הפרטים שלו, חושב שאני אמרתי את זה!

הקליקו כדי להגיע למאמר

מה שאני אומרת הוא שאשתו המתועדת של אחשוורוש, אמסטריס בת הותאנה, לא הייתה יהודייה. בקיצור, אחרי שלא אמרו לי (וליצחק טסלר, שהופתע כמוני!) שזה הולך להיות תוכן מוגבל למנויים, ואחרי שנתנו לי כותרת שמוציאה אותי עאמה, נראה לי אֶתִי לחלוטין לתקן את הפדיחה המקצועית ולתת לכם גישה לחומר כקובץ PDF (גם ככה אם חודש ראשון זה חינם והייתם עושים מנוי ומבטלים מיד אז הייתה לכם גישה אליו, נכון? זה מה שהם בעצם רוצים לומר).

אז בבקשה: אסתר בהקשר אקטואלי – שיחה שלי עם יצחק טסלר ל-YNET

(ההרצאה נועדה במקור לקדם את ההרצאה שנתתי בבית אבי-חי ב-10.3, שאני לא נותנת כאן קישור ישיר לווידאו שלה, כי אני רוצה להעלות את האודיו בתור הפרק של 25.3 באיראניום מועשר)

רוצים לשמוע עוד ו/או להביע את הערכתכם? רכשו את ספריי המצוינים – מגילת אסתר מאחורי המסכה, גיבורים מלכים ודרקונים – מיתולוגיה איראנית לכל גיל, והטוב הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית. האזינו לפודקסטיי איראניום מועשר ואיראן בקטן! ואתם מוזמנים גם לתמוך בפועלי באופן קבוע או לקנות לי קפה באופן חד פעמי. וכמובן, המליצו למנהלות הרווחה שלכם ולרכזי התרבות ביישובכם להזמין ממני הרצאות העשרה מהממות (את זה עושים דרך אנסטסיה).

אבל לישראל אין נוצות!

יום ראשון, 15 באפריל, 2018

תקציר מנהלים:
סולמיתג חדש בטוויטר של שונאי ישראל, שמבוסס על משחק ילדים.
בסרטון של רשות השידור שמסביר את המשחק יש כתוביות באנגלית.

אללה יוסתור.
אני מסבירה את שגיאות התרגום שאפשר להסביר.


בימים האחרונים נפוץ בטוויטר האיראני הסולמיתג #اسرائیل_پر (אסראא'יל פ'ר). לא כל כך הבנתי מה הוא אומר בדיוק, אבל הבנתי שהוא מדבר על השמדת ישראל. הנה כמה ציוצים לדוגמה.

את הצירוף پر (פ'ר) בפרסית אפשר לקרוא בשני אופנים: פֹּר (porr) – "מלא", או פַּר (par) נוצה, וגם גזע ההווה של הפועל "לעוף, לקפוץ".
אז שאלתי את האינפורמנט שלי מה זה אומר: האם זה פֹּר "מלא"? הכוונה היא שימיה של ישראל מלאו? קיצרו לנו את הדדליין מ-22 שנים (ב-2015 התחילו לספור לנו לאחור 25 שנים) לעכשיו?

אז זהו שלא. מתברר שיש משחק ילדים כזה, בשם کلاغ – پر (כַּלָאע' – פַּ'ר) "עורב – עוף", שמשחקים אותו כך: כולם שמים אצבע על השולחן או על הרצפה, "מנחה" המשחק אומר "עורב – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. "דרור – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. וכן הלאה עם שמות ציפורים, ואז הוא אומר, למשל "חתול – עוף!" ומרים את האצבע. מי מהשחקנים האחרים שמרים אצבע – נפסל. ואז אומרים:

کلاغ – پر، گنجشک – پر. گربه؟ گربه که پر نداره! هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره!

כלומר: "עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות! מי שהרים את ידו "נשרף", אין לו מושג!"
בפרסית זה נשמע יותר טוב, כי "נוצות" ו"עוּף" זאת אותה מילה.

אחרי שהבנתי את זה, צייצתי (אני עושה את זה לעתים נדירות למדיי) כך:
עורב – עוף! דרור – עוף! ישראל? לישראל הרי אין נוצות! מי שהשתמש בסולמיתג #ישראל_עופי "נשרף", אין לו מושג!

אה, אופס. יש לי שם תקלדה במילה "דרור"…

הנה סרטון חמוד שהכינו ברשות השידור של המדאן כדי להדגים את המשחק. הוא באיכות מאוד ירודה, אבל לא מצאתי אותו עם הכתוביות בשום מקום אחר.

קודם תראו, אחר כך תראו שוב ותקראו את הכתוביות שמסבירות את המשחק, ואז לא תבינו כלום. ואז תחזרו הנה לקרוא קצת על התרגום. נראה לי שלא השתמשו בגוגל טרנסלייט אלא שזה תרגום אנושי, אבל זה אחד המקרים הנדירים שבהם מתרגם אנושי הוא יותר גרוע מגוגל טרנסלייט… גוגל טרנסלייט מאוד השתפר בשנים האחרונות (הסרטון הועלה ב-1391, שזה לפני 5-6 שנים), אז אני לא יודעת לומר כמה מהטעויות הן משם וכמה של המתרגם, אבל בהחלט יש שם טעויות שלא היו קורות בתרגום מכונה.

כתובית: cast photo to stand.
הטקסט המקורי (מופיע מתחת לסרטון): بازیگران گرد می نشینند – השחקנים יושבים במעגל.
איך? נראה לי ש-cast זה "השחקנים", אין לי מושג איך הגיעו ל-photo ומ"יושבים" ל"לעמוד", ולכן הגעתי למסקנה שזה מתרגם אנושי כושל. לדוברים לא ילידיים זה די טבעי להתבלבל בין "לשבת" ו"לעמוד". גוגל טרנסלייט דווקא מתרגם: actors sit round.

כתובית: One Person can start to read the Avesta.
הטקסט המקורי: یک نفر اوستا می شود که شروع به خواندن می کند –
תרגום: מישהו אחד נבחר ל"מנחה", והוא מתחיל לשיר.
כיצד? אוסתא בפרסית הוא הומוגרף של שתי מילים: אָוֶסְתָא – האווסטה, ספר הקודש של הדת הזורואסטרית (זה התרגום), או אוּסְתָא – הגייה עממית של אוסתאד (מורה, היום: פרופסור), במשמעות בוס, או במשחק – זה שמנחה את המשחק (זה שאומר "הרצל אמר", למשל).
בפרסית הפועל "לקרוא" משמש גם לשירה, תפילה ולימוד, כאשר ההבדל הוא לפי השדה הסמנטי של המושא (לקרוא שיר = לשיר, לקרוא תפילה = להתפלל, לקרוא מתמטיקה = ללמוד).
גוגל טרנסלייט מתרגם עכשיו: One person gets an Avesta who starts to read

כתובית: When the name of a bird of the rest of the members have to say enjoyed "full"
טקסט מקורי: وقتی اسم پرنده ای را می برد بقیه اعضا باید بگویند " پر"
תרגום: כשהוא (=המנחה) אומר שם של ציפור, שאר המשתתפים צריכים לומר "עוּף!"
התרגום פה יחסית בסדר, רק שתי בעיות…
– אין לי מושג מאיפה הקריצו את enjoyed
– אין לי מושג למה החליטו ש"שאר המשתתפים" יהיה לוואי של "שם של ציפור". כשהמילים מופיעות רצוף, אפשר להתבלבל. אבל כאן מפרידים בין "ציפור" לבין "השאר" צורן סיתום (זה ההיפך מיידוע), מילת היחס של מושא ישיר מסוים (זוהי פוסט-פוזיציה ולכן מופיעה אחרי המושא הישיר), ופועל. צריך מתרגם ממש גרוע בשביל לעשות דבר כזה…
גוגל טרנסלייט מתרגם: When the bird's name is given, the rest of the members must say "full" (היידוע הוא בגלל שהם לא למדו אצלי שמילת היחס של המושא הישיר המסוים, לאו דווקא מציינת יידוע).

כתובית: If you take the bird does not pause the nominal
טקסט מקורי: اگر اسمی که می برد پرنده نباشد مکث می کنند.
תרגום: אם השם שהוא מציין אינו ציפור, הם עושים פאוזה (כלומר: לא אומרים כלום).
הא? כיצד?! התחביר המוזר לגמרי, וזה שתרגמו בגוף שני, מעיד שוב שזה מתרגם אנושי גרוע ולא תרגום מכונה. הפועל take הוא מכיוון שהמרכיב הפועלי בפועל המורכב "לנקוב בשם" בפרסית הוא פועל שאחת ממשמעויותיו הנפוצות היא "לקחת". והשאר – סלט עם אותם מרכיבים של המשפט המקורי, בתיבול ובסדר שונים לחלוטין…

כתובית: Later poetry sings:
הטקסט המקורי: بعد شعر می خوانند:
אחר כך הם שרים/מדקלמים:
WTF?! אפילו במשפט כל כך פשוט המתרגם הצליח להחליף תפקידים ולתרגם רבים כיחיד?!

כתובית: No one has any k that is filled with burned slipping
הטקסט המקורי: پر نداره هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره (אני אפילו לא בטוחה שזה המשפט שזה מנסה לתרגם…)
תרגום: אין לו נוצות! כל מי שהרים את ידו "נשרף" – אין לו מושג!
אז filled מתרגם את پر, שהוא כאן במשמעות "נוצה", אבל ההומוגרף הנפוץ יותר הוא "מלא". אבל כל השאר, וואללה אין לי מושג איך הגיעו לזה.

כתובית: The crow – Full. Sparrow – Full. CAT? A cat that has no fill
הטקסט המקורי: کلاغ – پر – گنجشک – پر – گربه؟ – گربه كه پر نداره
תרגום: עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות!
אנחנו יודעים כבר מקודם שהתרגום של "עוּף" כ"מלא" ושל "נוצות" כ"מילוי" הוא בגלל ההומוגרף پر (פ'ר). ה-that התמוה באמצע הוא תרגום של که (כה, ke) שבאמת משמשת בדרך כלל לשעבוד, אבל יש לה עוד שימושים שלא חופפים לעברית/אנגלית, שאחד מהם נקרא "כֶּה רטורי" – שנפוץ במיוחד במדוברת, בא במקום השני במשפט או בסופו (או בשניהם), ומשמש להדגשה, כמו "הרי".

כתובית: Each k that has burnt 50 no
טקסט מקורי: هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره
תרגום: כל מי שהרים את ידו – נשרף, אין לו מושג.
ואין לי מושג איך הגיעו לתרגום הזה.

והנה הסרטון באיכות יותר גבוהה, אבל בלי הגוגל טרנסלייט

השבוע האזנתי לוובינר עסקי שלא אנקוב בשמו כי אני הולכת לומר עליו משהו לא כל כך טוב… בוובינר דיברו, בין השאר, על תרגום לאנגלית (של דברים שאמורים להיות ייצוגיים, לא רוצה לפרט כדי לא להסגיר פרטים), ואמרו שמחיר התרגום משתנה, תלוי אם זה מתרגם מקצועי או סטודנט שמחלטר. אז אני לא אומרת שכל הסטודנטים שמחלטרים הם גרועים. חלקם טובים מאוד (אני רוצה לחשוב שאני הייתי טובה גם כסטודנטית), אבל בכל זאת כדאי לעשות בדיקת איכות ולא רק לבדוק מחירים. סבא רבא שלי נהג לומר "אני לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול", ונראה לי שלגבי תרגום זה עוד יותר נכון.

מזמן לא כתבתי פוסט של בלשנות חופרת, אני מקווה שהיה מעניין!

רוצים לשמוע עוד?
קודם כול, אתם מוזמנים ביותר לפודקאסטים שלי! מומלץ תוך כדי נהיגה, פעילות גופנית יבשתית, שטיפת כלים ועבודות בית אחרות.
איראניום מועשר – פודקאסט עצמאי יחד עם עידו קינן, פרקים של 40-80 דקות (השבוע עלה פרק 9 על שינדלר האיראני, ובשבוע הקרוב יעלה פרק 10 על אינדוקטרינציית ילדים בזמן מלחמת איראן-עראק, עם שרונה מזליאן-לוי)
איראן בקטן – מיני-פודקאסט חדש ברדיו תל אביב, פרקים של 10-14 דקות. שלושת הפרקים הראשונים עסקו בראש השנה, והשבוע מתחילים טיול באיראן.
להזמין הרצאות שלי זה דרך אנסטסיה, ורק אם יש תקציב מאוד יפה. אם אין לכם תקציב ממש יפה, כתבו לי דרך הצור קשר כאן מימין, ואמליץ לכם על אחרים (לאנסטסיה גם יש מרצים בתקציבים נמוכים יותר).
אם אתם רוצים להביע את הערכתכם לתכנים שלי, אתם מוזמנים לרכוש ספרים באתר הוצאת זרש ולהמליץ לאחרים לעשות אותו דבר, ואפשר גם סתם לקנות לי קפה.

ניוזלטר של נספחת התרבות בטהראן, 2048

יום שני, 9 באפריל, 2018

בשביעי של פסח, פרסם מקור ראשון גיליון שלם של אוטופיות ל-2048. בז'אנר נתנו לנו יד חופשית, ואני בחרתי בניוזלטר.

ניוזלטר אביב 2048 מנספחת התרבות של ישראל באיראן החופשית (זאת אני)

למי שרוצה לדעת איך היה לפני העריכה: האמת היא שהעריכה הייתה מאוד קלה, אבל נו, OCD.

פיצלו פסקה שהייתה אמורה להיות אחת (נראה לי שחוץ ממני אף אחד לא שם לב); את כותרת המשנה לא נתנו לי לערוך לפני העימוד, אחרת היה כתוב טהראן עם א'; קצת קיצצו באירועי האביב, אבל באמת היו שם המון אירועים…

אז כל מי ששוקל להיעלב שלא הכנסתי אותו ללוח אירועי האביב – זה לא אני, זה הקיצוצים!

את אחד האירועים השאירו, אבל שינו את שם הדוברת, אולי כי חשבו שהתבלבלתי, אז יצא שאורלי נוי מופיעה פעמיים, שזה מעולה כי היא באמת המתרגמת הכי טובה בעולם מפרסית לעברית. ויצא שהיא ממש משתפת פעולה עם מדינת ישראל, שזה שיא האוטופיה.

וגם הפכו לי "מועדוני גייז" ל"מועדונים", אבל זה מלכתחילה היה בדיקת גבולות. בכל זאת מקור ראשון…

תודה לישי פלג על ההזדמנות לחלום בפומבי!

 

מעבר לזמן – עם אהרון ברנע

יום ראשון, 25 במרץ, 2018

אז התכנסתי עם אהרל'ה ברנע במרתפי הכנסת כדי לדבר על מה שאני יודעת לדבר עליו הכי טוב.

זה כנראה היה ממש טוב, כי אנשים מצאו לנכון לחפש את מספר הטלפון שלי ולהתקשר אליי כדי לספר לי כמה הם נהנו ומה דעתם על כל מיני דברים שכבר כתבתי עליהם ספרים, כי כנראה יש לי המון זמן פנוי ואני אוהבת לדבר בטלפון (אני לא! אל תתקשרו טלפונית! כמו שאמר דדי שי – אני שונאת שאנשים מתקשרים בזמן לא מתאים, למשל בזמן אחרי שהמציאו את האימייל!)

בקיצור, תראו. היה מספיק ארוך כדי להכניס גם אגנדה אישית 🙂

ואם אתם אוהבים לשמוע ולראות אותי וטרם קניתם את ספריי, אז הנה לינק להוצאת זרש, המפיצה את כל כתבי תע"ג, והנה גם קישור להסכת העצמאי איראניום מועשר, ולינק למיני-פודקאסט איראן בקטן ברדיו תל אביב (הם לא אוהבים שם את המילה הסכת…).

ואם אתם רוצים לראות אותי מרצה בגודל טבעי ויש לכם אחלה תקציב, אז קובעים אצל אנסטסיה, כי אני מסננת 97.63% מהטלפונים.

שנה טובה וחגים שמחים!

הפגנות דֵי 1396 באיראן: סיכום השבוע שלי בתקשורת

יום שישי, 5 בינואר, 2018

ביום ראשון שלפני גל המהומות, התארחתי בגיקונומי והסברתי למה אין הפגנות באיראן. ואז…

יום חמישי 28.12.2017, 7 בחודש דֵי 2576/1396
כאן 11, חדשות הערב, כתבתו של איתמר מאירי:

בשבת ראיתי שצימט התותח כפרה עליו חורך את התקשורת ואליי אף אחד לא מתקשר, אז סִנדלתי את עצמי להתחיל את הפודקאסט שאני מתכננת כבר כמה חודשים. אבל ברוך השם, לצימט יש רק גוף אחד שיכול להיות רק במקום אחד בזמן אחד, ולכן גם אנחנו האיראניסטים האחרים בארץ קיבלנו קצת צומי.
בצאת השבת כבר נקבעו לי כמה אייטמים ליום ראשון, אבל הבטחתי ולכן קיימתי: העליתי פיילוט במוצ"ש, והקלטתי עם עידו קינן פרק יותר מקצועי ביום שלישי, ואנחנו עדיין עורכים אותו. קישור יינתן ברגע שיעלה.

האמת, מהר מאוד הגעתי למצב שגם אני לא ממש עוקבת (וגם חולה, אבל בנס גדול השתעלתי רק בשידור אחד, בשאר שתיתי מים חמים). אבל תודה לאל עדי עומרי מהמשרד של נירשמן ריכזה לי את כל (או לפחות רוב) השיחות שהיו לי בתקשורת. מביאה לכם אותם לפי סדר כרונולוגי, למיטב זכרוני…
יום ראשון: 31.12.2017, 10 בחודש דֵי 2576/1396.

השבוע התחיל בשיחה עם דודו ארז בשלושה שיודעים בכאן תרבות (זה כל השעתיים, אני מתחילה בערך ב-1:17:10)

אולפן וואינט עם אטילה שומפלבי:

גלי ישראל, תוכנית הבוקר עם שרון גל (הקלטות אני לא מאמבדת)

רדיו 103fm, התוכנית של בן כספית ואריה אלדד

אולפן וואלה! חדשות, עם יעקב אילון

כאן 11, "ערב ערב" עם דב גילהר:

יום שני, 11 בדי, 1.1.2018

מה בוער עם רזי ברקאי ובועז ביסמוט ♥ 

כאן ב', "סדר יום" עם קרן נויבך

קול הגליל העליון 

כאן 11, "העולם היום" עם מואב ורדי:

ערוץ i24, "דה רנדאון":

ויהודית יחזקאלי פרסמה ראיון איתי בבלוג העיתונאים.

יום שלישי 2.1.2018, 12 בדי 2576/1306
חדשות הבוקר של רשת, ניב רסקין 

>

חזרתי משם כל כך מתוסכלת אבל מאופרת כל כך יפה, שישר העליתי את הווידאו לייב הזה בפייסבוק:

בצהריים הייתי שוב ב-i24News, בתוכנית Daily Dose, אבל אני לא מוצאת וידאו של זה 🙁

יום רביעי 13 בדי, 3.1.2018

 כשהגעתי בשלישי בבוקר לערוץ 12, פגשתי את צימט, שהלך לאורומיה בערוץ 10. יום אחר כך אני הלכתי לאורומיה [אני כותבת את זה ככה כי זה משעשע אותי ואת כל מי שקצת מכיר את איראן – אורומיה היא עיר בצפון מערב איראן שהייתה בה גם קהילה יהודית גדולה, דוברת לישן דידן (כורדית)], ושם גם השתעלתי בשידור חי. אני עדיין חיה, אבל בלי אספקה סדירה של מים חמים אני משתעלת כאילו אין מחר.

אור הלר ומירי נבו בתוכנית הבוקר של ערוץ 10:

 
במונית בדרך הביתה גם דיברתי עם אבי רצון ברדיו ירושלים.
באותו יום התפרסמה כתבתה של סיגל בן דוד במגזין של מעריב שתרמתי לה כמה הגיגים.
וגם עדכנתי שוב את קרן נויבך בסדר יום ברשת ב'
והסברתי ליעל דן בגלי צה"ל למה כולם צריכים לסתום
בצהריים ערכתי תדרוך טלפוני בשיחת ועידה לעיתונאים זרים במסגרת Media Center. קיבלתי רשות לשתף איתכם את ההקלטה!
(דלגו על חמש הדקות הראשונות, זה רק כניסה של העיתונאים ל"חדר" שיחת הוועידה והצגה עצמית של כל אחד. האקשן מתחיל ב-5:02)
מהתדרוך הזה יצאו כמה כתבות מגניבות בשפות זרות:
אנגלית (ג'רוזלם פוסט)
אנגלית (דויטשה וולה)
צרפתית
והכי מגניב – אינדונזית!
יום חמישי, 14 בדי, 4.1.2018
נפתח בשיחה עם גיל בשלושה שיודעים בכאן תרבות
המשיך בשיחה עם אילה חסון ב-103fm, במונית להקלטת ראיון ברשת CBN, שאעלה כאן כשישודר ששודר יום לאחר מכן (באותה נסיעה גם דיברתי עם איריס מזור מישראל היום, אקשר כשיתפרסם).
נחשו מה עשיתי במונית בדרך הביתה?
מי שניחש שישנתי – צדק.
בצהריים דיברתי עם רדיו אמצע הדרך, 90fm וזחלתי למיטה לעוד כמה שעות.
במהלך השבוע התקשרו גם בערך מכל כלי תקשורת כדי לבקש ממני לשדך להם איראנים שמשתתפים בהפגנות, כדי לראיין אותם בעילום שם ועם עיוות קול. הסברתי להם שאני לא מעמידה חברים שלי בכזאת סכנה, כי לרפובליקה האסלאמית יש (או לפחות השמועה אומרת שיש, כבר כמה שנים) הטכנולוגיה לשחזר את הקול המקורי. ברוב התוכניות פשוט ניסו למצוא מישהו אחר שישדך, אבל יערה מיומן החוץ של גל"צ הבינה שלא כדאי להעמיד אנשים בסכנה, ולכן היא העבירה לי שאלות שהעברתי לחבר ותרגמתי. נתתי להם לבחור בעצמם את השם הבדוי…
שידרו את זה ביומן הצהריים של גלי צה"ל ביום חמישי.
וגם היכו אותי בתור מומחית בסטטוס קוו בגל"צ, באותו יום.
ראיון סקייפ שנעשה ביום הראשון של ההפגנות בנושא לכאורה אחר לגמרי, נכלל במאמר מעניין ביותר של שירה פרנקל, שהתפרסם כעבור שבוע בניו יורק טיימס.
היום, יום שישי 15 בדֵי, 5.1.2018 קצרתי את פירות העבודה של הימים הקודמים:
הראיון ב-CBN פורסם גם באתר שלהם (הכותרת שבחרו היא בדיחה ידועה…), וגם כאייטם שני ב- Jerusalem Dateline, שזה כבוד ממש גדול 🙂
מאמר שכתבתי להארץ על תפיסות נכונות ושגויות בגל ההפגנות האחרון. הנה גם בפרינט:
 WhatsApp Image 2018-01-05 at 10.37.25
אין לי כבר קול לראיונות או יכולת לדבר משפט שלם בלי להשתעל כדי לעשות עוד לייב בפייסבוק, אז אעדכן שההפגנות עקרונית דוכאו, אבל קריאות להפגנות ממשיכות להתפרסם בערוצי הטלגרם של מתנגדי המשטר. בנוסף, יש גל של סרטים שבהם אנשי בסיג' שורפים את התעודות שלהם. זה מעודד שהבסיג' עובר צד, אבל א – זה לא כולם, ב – בסיג' זה ממילא לרוב אנשים פשוטים שמצטרפים למועדון הטבות. בהפגנות החלושות של 2011, השהיד הראשון היה חבר הבסיג' באוניברסיטה שלו ולכן שותי הטרופית טענו שהוא מהצד שלהם, אבל הוריו ומתנגדי המשטר אמרו שהוא היה מהצד של המפגינים.
זהו, יש עוד ראיון ביום שני אצל גל גבאי ובן כספית, ועוד כמה דברים שאמורים להתפרסם, אני אעדכן כאן באותו פוסט כדי לא להציף.

אם אחיה, זאת אומרת.

 

8.1.2018 רז צימט ואני עושים סדר עם גל גבאי.

רוצים לשמוע עוד? באוזניים? יש לי פודקאסט! רוצים לשמוע אותי בהרצאה? הרצאות לחיילים ולמסגרות של צעירים תאבי ידע אפשר להזמין דרך המרכז האקדמי שלם, והרצאות למסגרות שמשלמות היטב אפשר להזמין דרך אצלי – חוויה עם ערך.

אז תרגמתי לכם סרט איראני…

יום שני, 13 בנובמבר, 2017

כשזהר זקס מ"מדברים בסרט" שאל על איזה סרט איראני ארצה לדבר איתם, היה ברור לי שלא אלך על אחד המפורסמים, כמו פרספוליס (המדויק), 300 (הבלתי מדויק) או אחד מזוכי האוסקר – שכל אחד מהם נפלא ומעניין בפני עצמו, אבל.

הסרט "הצ'ק", מ-2012, לא זכה להצלחה כבירה ואפילו רוב האיראנים לא מכירים אותו. אבל הוא משקף באופן נפלא את החברה האיראנית, וגם קצת את הצנזורה, אבל על זה לא הספקנו לדבר בפודקאסט.
את הכתוביות כתבתי בעצמי, ונעזרתי קצת בעורך איראני במקומות שדיברו בהם מהר מדיי…

אז תראו את הסרט (אם אתם דוברים ילידיים ויש לי פדיחות תרגום, אמרו לי בבקשה בפרטי. תרגום משמע זה לא הצד החזק שלי, ואין כתוביות בפרסית)

ותקשיבו לפודקאסט מדברים בסרט, פרק 28 ובשבוע הבא גם פרק 29, שבו אני מדברת עם זהר זקס ודין לנגזם על איראן ועל החיים עצמם.

רוצים לשמוע עוד? גגלו או חפשו ביו-טיוב "תמר עילם גינדין". אני קצת פרשתי מהרצאות לעת עתה, למעט מסגרות של צעירים איכותיים שרוצים הרצאה דרך המרכז האקדמי שלם. ואולי בסייעתא דמזדא יהיה לי עוד מעט פודקאסט משל עצמי, כרגע אני בשלב ההתארחות והלמידה, ואני לא מתחילה שום פודקאסט לפני שאני משיקה סוף סוף את קורס הפרסית המקוון שלי, זה שאני כבר חודשים עומדת בו על המקפצה ואומרת "שלוש ארבע ו-".

יום הולדת שמח לחסן רוחאני! زادروزت خجسته آقای روحانی!

יום שישי, 11 בנובמבר, 2016

به فارسی بخوانید

תקציר מנהלים:
1. אבא של חסן רוחאני זייף את תאריך הלידה שלו.
2. הנשיא עצמו שינה את שם משפחתו משם פרסי לשם אסלאמי
2א. אבל אולי זה לא אומר שהוא בוגד, ויש הוכחות במיתולוגיה האיראנית.
3. תמכו בקמפיין מימון ההמונים שלי לרכשו אתספר מיתולוגיה איראנית לכל גיל!
4. ואם כבר רכשתם – המליצו לאחרים! תמכתם, תפיצו (בעצם גם אם לא).

בשנים הראשונות של הבלוג פרסמתי ביום ההולדת שלי פוסטים על ה-TH בשמי הפרטי ועל שם משפחתי המַטְרוֹנִימִי. היום אני עושה דבר דומה עם חסן רוחאני. ההצדקה לכך היא קצת עקומה ואולי מבלבלת, אז מי שרוצה יכול לדלג פסקה אחת ולעבור ישר לאנקדוטה, או אפילו ישר לחלק המעניין על שינוי שמו.

לפי תעודת הזהות שלו (ואם תחפשו בוויקיפדיה אז גם שם), רוחאני נולד ב-12.11.1948. השנה 12.11 יוצא י"א בחשוון, שזה יום ההולדת שלי. זה הקשר אליי.
אבל ב-1948 זה היה י' בחשוון. אז הנה ההצדקה העברית.
ההצדקה היותר מוצדקת היא לפי הלוח האיראני: מכיוון שהלוח האיראני הוא סופר מדויק, השנים שיש בהן 366 ימים לא מתאימות בדיוק נמרץ לאלה של הלוח הגרגוריאני, ולכן השנה יום ההולדת שלו האיראני שלו — 21 בחודש אָבָּאן — חל היום.
(בגלל הבדלים דקים בעיבור השנים הלועזיות והאיראניות, בשנים שיש בהן 29 בפברואר, התאריך האיראני זז יום אחד אחורה בלוח הלועזי, בד"כ עד 28 בפברואר הבא, אבל לפעמים רק עד ראש השנה הפרסי, החל ב-20/21 במרץ. השנה התאריך זז לכל השנה, וב-1948 רק עד ראש השנה. משהו עם חוסר דיוק של עיבּורֵי שנים לועזיות).

האנקדוטה המעניינת היא שלדברי אמו הוא בכלל לא נולד ב-21 בחודש אָבָּאן, אלא ב-9 בחודש דֵי. אז למה אבא שלו רשם לו תאריך לידה שהוא חודש וחצי לפני?

קודם כול, איך זה אפשרי: כי באיראן, לפחות בזמן ההוא, מוציאים תעודת לידה ותעודת זהות לפי דברי האב, ולא מבקשים הוכחות כגון תדפיס לידה מבית חולים. יצא לי כבר לקבל תעודות לידה/זהות של משפחה שלמה שרצתה לדעת מתי ימי ההולדת שלהם, ויצא שילדה שנולדה באביב הייתה רשומה בסתיו, ואחותה היא זו שנולדה בסתיו (התאריכים שונו על מנת להגן על פרטיות משפחת יצחקזאדה).

אלט-טאב: מציאת תאריך יום הולדת על סמך צילום טוב של תעודה כלשהי זה שירות שאני נותנת בשביל הנשמה וצבירת קארמה טובה, אז אם יש לכם מישהו שנולד באיראן ולא יודע מתי יום ההולדת שלו – הביאוהו הלום. שיפט-אלט-טאב.

חסן רוחאני מראה לכם את תעודת הזהות שלו עם התאריך המזויף

חסן רוחאני מראה לכם את תעודת הזהות שלו עם התאריך המזויף

יש הרבה הורים שרושמים את בניהם בתאריך יותר מאוחר, כדי לדחות להם את הגיוס לצבא. אבל כאן מדובר בחודש וחצי קודם ומשפחה שלא בדיוק משתמטת מחובתה הלאומית. אז מה קורה פה? הפתרון הוא בלוח המוסלמי: רוחאני לא בא לעולם ב-10 בחודש מחרם, הידוע יותר בשם עאשוראא' — אלא ב-28 בחודש צפר (רוב האיראנים גם לא יודעים איזה חודש מוסלמי זה, אבל רוחאני כנראה בא ממשפחה מאוד דתית). כלומר אבא שלו חיפש תאריך לידה יותר משמעותי, ובחר ביום הקדוש ביותר בשנה. על המשמעות של היום העשירי בשנה ועל תזמון אירועים או שינוי התאריך בספרי ההיסטוריה, כבר כתבתי במגילת אסתר מאחורי המסכה, אז בואו נעבור למה שעדיין לא כתבתי…

***

 

אז איך אמרת שקוראים לך?

לאחיו של חסן רוחאני קוראים חֹסֵין פֶרֶידוּן. חסן וחסין הם שמות של שני אמאמים, שזה מאוד חמוד אבל לא קשור לאיראן הקדומה. מה שחשוב הוא ששם משפחתו הקודם של חסן רוחאני הוא פרידון. עם המהפכה הוא שינה את שמו לרוחאני. זה לא סתם שינוי משם פרסי לשם ערבי, זה שינוי משם איראני שמופיע כבר באווסטה, כתבי הקודש הזורואסטריים — משם של מלך מיתולוגי שהציל את איראן מהדרקון הנורא דהאכה / דהאג / מהמלך המפלצתי זַהָאכּ (גרסות מתקופות שונות לאותו סיפור, שתיהן יופיעו במיתולוגיה איראנית לכל גיל) — לשם ערבי שמשמעותו בפרסית "איש דת". זה מראה לכם איפה הנאמנות שלו.

האמנם?

אז קודם כול, במיתולוגיה האיראנית באופן כללי, וגם במיתולוגיות אחרות, מאוד קשה להרוג דרקונים מבחוץ. ולכן ברוב הסיפורים הורגים אותם מבפנים או דרך נקודות תורפה (הנבל אפרסיאב הוא בן אנוש, אבל טבל במעיין החיים של זרתושטרה ולכן אי אפשר לפגוע בו. אבל הוא עצם עיניים ולכן משם אפשר לחדור ולהרוג). בחלק מסיפורי ההריגה מבפנים נותנים להם לאכול חומרים רעילים או נפיצים, בחלק נותנים להם לבלוע את הטובים כדי להרוג אותם מבפנים בחרב — בשלב מאוחר יותר הדרקון הופך לטירה מבוצרת והדרך לנצח היא להיכנס אליה בעורמה, ע"ע הסוס הטרויאני, וסיפור ארדשיר והתולעת. אז אולי, רק אולי שינוי השם הוא דרך להיכנס אל תוך הדרקון כדי להרוג אותו מבפנים?

על פרידון עצמו גם מסופר שכאשר שלושת בניו חזרו מתימן עם נשותיהם הטריות, הוא התחפש לדרקון כדי לנסות אותם ולראות איך כדאי לקרוא להם (!) לאיזה מהם כדאי להוריש איזה חלק מהעולם. אז אמנם רוחאני לא מנסה אף אחד (אלא אם כן יש לכם רעיון את מי הוא כן מנסה), אבל אולי שינוי השם הוא רק תחפושת?

בכל מקרה, פרידון אמנם הציל את איראן מדהאג באופן זמני, אבל לא הרג אותו. בסיפור המאוחר יותר, מלאך בא אליו ואומר לו שלא הגיע זמנו של זהאכ למות, אז הוא רק כולא אותו בהר דמאונד. בסיפור המוקדם יותר, הוא לא הצליח להרוג אותו, כי בכל פעם שכרת איבר מגופו (ניסה מבחוץ, חחח טעות של מתחילים), האיבר הכרות קיבל חיים משלו בתור מפלצת חדשה. בסוף באו האלים ואמרו — תרגיע, בקצב הזה עוד תמלא את הארץ מפלצות. אז הוא רק כבל אותו וכלא אותו בהר דמאונד, עד כאלף שנים לפני אחרית הימים.

אני לא יודעת אם אתם מודעים לכך, אבל רוחאני, עם כל הרצון הטוב, לא ממש מצליח להרוג את הדרקון: מאז שהושבע כנשיא התגבר קצב ההוצאות להורג. אני לא חושבת שיש לו שליטה על זה, אבל יכול להיות שזה איתות מהשלטון האמיתי (ח'אמנהא'י, נו) לעם שלא יחשבו שאם הצליחו לבחור נשיא מתון (יחסית, יחסית, אחרי סינון של מועצת שומרי החוקה) אז הם יכולים לצפות לשלטון יותר מתון. רוחאני התבטא נגד אכיפה אלימה מדיי של חוקי החג'אב והגיע להסכם עם המערב בנוגע להסרת הסנקציות. התגובה של השלטון הייתה החמרה באכיפת החג'אב ונאומים של פוליטיקאים ואנשי דת בכירים יותר ובכירים פחות נגד חדירת ההשפעה המערבית. עכשיו יש דיבורים על כך שהוא יהיה הנשיא הראשון בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית שאינו נבחר לכהונה שנייה (חפשו את התמונה מלמעלה בגוגל תמונות בפרסית. ההצעה המילולית היא "נשיא של קדנציה אחת"). ידידי ועמיתי רז צימט מעריך שאלה דיבורים של נצים מימין אבל שגם לשלטון עצמו אין אינטרס להחליף את הנשיא אחרי קדנציה אחת, כי זה עלול לעורר סערה לא רצויה. אני מקווה שהוא צודק, כי סך הכול רוחאני הוא נשיא הרבה יותר טוב מקודמו: יש לו פרסית מובנת ומשובחת והוא משתמש במבנים תחביריים יפים שאני יכולה לתת לתלמידים שלי.

אלט-טאב: אני לא יודעת אם יש לחסן ולחסין עוד 10 אחים עם שמות אמאמים. אמא שלי מספרת שבשכונת ילדותה הייתה משפחה דתית שההורים בה תכננו 12 בנים ולקרוא להם על שם 12 שבטי ישראל. כשעזבו את השכונה היו להם 10 ילדים — 8 בנות ו-2 בנים. שיפט-אלט-טאב.

רוצים לקרוא עוד מיתולוגיה איראנית ואת הסיפורים המלאים? תמכו בקמפיין מימון ההמונים של ספר המיתולוגיה האיראנית לכל גיל. אפשר גם להזמין אותי להרצאה בכל מקום שמשלם היטב. יוצרים קשר פה משמאל. השמאל השני. <<< שם <<<

***

زادروزت خجسته آقای روحانی

زادروز حجت الاسلام والمسلمین حسن روحانی را شادباش می‌گویم (با اینکه به گفتۀ مادر خودشان، اصلا در نهم دیماه به دنیا آمده اند)!

 

***

نام تو، تاریخ تو، مردان کوی‌ات – جاودانه

نام پیشین جناب آقای روحانی فریدون است. در سخنرانی‌هایی که برای شنوندگان اسراییلی برگزار می‌کنم، به این نکته اشاره می‌کنم که پس از انقلاب اسلامی نام خانوادگی خودشان را نه تنها از یک نام فارسی به یک نام عربی تغییر داده اند، بلکه از نام یک شاه پهلوانی که ایران را از دست دهاگ (به پارسی میانه) / ضحاک نجات داد، به یک نام عربی که معنی آن به زبان فارسی «آخوند» است. بعداً به شنوندگان می‌گویم که از زمانی که به رياست جمهوري برگزيد شد، اعدام‌ها خیلی بیشتر شده، الان خودتان بفهمید وفاداری‌اش کجاست.

اما نکته اینکه در هفته‌های اخیر، با خواندن اسطورۀ ایرانی به پارسی میانه و شاه‌نامه و مقاله‌های اسطوره‌شناسی برای کتاب آینده‌ام – اسطورۀ ایرانی برای عبری زبان‌ها – متوجه شدم که قياس اين دو فريدون تامل بسيار بيشتری می‌خواهد.

اولاً اینکه در بیشتر اسطوره‌ها اژدها را نمی‌شود از بیرون کشت. باید از درون کشته شود. در برخی داستان‌ها به اژدها خوراکی انفجاری می دهند و يا اينكه قهرمان اسطوره اجازه می‌دهد كه توسط اژدها بلعيده شود، تا بتواند اژدها را با شمشیر از درون بکشد. این تغییر نام می‌تواند به عنوان "نفوذ به درون اژدها" تعبير شود. يعني نفوذ در گعده آخوندها.

دوماً* خود فریدون اسطوره‌ای (که در اَوِستا «ثرایتاونا» نام دارد)، برای آزمودن پسرانش، به شمايل اژدها در می‌آيد. یعنی این می‌تواند نمایشی بیش نباشد.

سوماً* و به نظر من از همه مهم‌تر – فریدون اسطوره‌ای، با اینکه ایران را از دست دهاگ/ضحاک نجات می‌دهد، دهاگ/ضحاک را نمی‌کشد: در شاه‌نامه فرشته می‌آید و می‌گوید زمانش هنوز نرسیده است، و در داستان‌های پیش‌اسلامی هر وقت فریدون یک قسمتی از دهاگ می‌بُرّد، این قسمت خودش یک هستی ناپاک می‌شود، و ایزدان می‌ترسند که اگر ادامه بدهد، زمین پر از خرفستر (موجودات اهریمنی) ‌شود. بنابراین دهاگ را محکم می‌بندد و در کوه دماوند اسیرش می‌کند.

روحانی هم، هر چند که میانه‌رو به نظر می رسند، اما اعدام‌های روزافزون – که کار رهبری است، و اینکه بعد از مصاحبه‌ای که گفتند که نباید حجاب را به این شدت اجبار کنند – برخورد گشت ارشاد با زنان بدحجاب تشدید یافت. و بعد از برجام همه آخوندها و سیاستمداران سخنرانی‌هایی علیه نفوذ فرهنگ غرب کرده اند. یعنی تلاش برای کاهش قدرت این اژدها باعث افزایش قدرت شده است…

یعنی این فریدون، حتی اگر فریدون با پوشش باشند، نمی‌توانند اژدهای اسلامی را بکشد، اما شاید بتوانند آن را در دماوند اسیر کنند تا ظهور گرشاسپِ سامان (به پارسی میانه: سامان کرساسپ).

ضمنا برای آقای روحانی بهترین ها را آرزو می کنم. فارسسی‌شان از فارسی رییس‌جمهور سابق خیلی بهتر و صحیح‌تر و واضح‌تر و قابل فهم است، و ساختار های نحوی که ازش استفاده می کنند برای خودم و دانشجویانم خیلی جالب است. بوس بوس.

** معلوم است که «دوما» به لحاظ دستوری اشتباه است اما در گفتار رایجه و من به همین خاطر عاشق این ساختم: پسوند عربی با واژۀ فارسی.

שובו של אחמדי-נז'אד? לא בקרוב.

יום רביעי, 28 בספטמבר, 2016

אמש ביקש נתנאל מגלצ שאקליט קטע פרשנות קצר על הודעתו של אחמדי-נז'אד שלא יתמודד בבחירות הקרובות. הוא אמר שישדרו את זה "אם לא יהיו חדשות רעות הלילה", אבל כידוע היו. לא שלי היה ידוע. עם נחיתה קשה מחו"ל וילדים חולים בבית, לא כל כך התעדכנתי במה שקורה, וכשיובל בר ביקש שאכתוב למעריב קטע אקטואלי, כתבתי את זה, בלי לשאול על איזו אקטואליה, כי היה לי ברור. רק אחרי ששלחתי הבנתי שמה שרצו זה מה אומרים על מותו של פרס בתקשורת האיראנית. וכך נודע לי שפרס נפטר הלילה. כשתתפנה הזירה התקשורתית לדברים שאינם פרס, החדשות האלה כבר יהיו מעופשות. אז הנה השנקל שלי בנושא (התאמתי את השפה לבלוג, כלומר קצת פחות מעונבת ממאמר לעיתונות).

השבוע הגיעה לסיומה חרושת השמועות על התמודדותו האפשרית של אחמדי-נז'אד בבחירות 1396 (2017 למניין הגויים) לנשיאות הרפובליקה האסלאמית. האמת היא שיותר משהופתעתי מהידיעה הזאת, הפתיעו אותי השמועות עצמן, על שובו של אחמדי-נז'אד. נתקלתי בהן לראשונה לפני למעלה משנה כשחיפשתי טקסטים מעניינים למבחני בית בקורס פרסית, והן התעצמו מאוד בחודשים האחרונים. זה הפתיע אותי כי אחמדי-נז'אד היה אחד הנשיאים השנואים ביותר על העם, לפחות אם לשפוט מהביקורת ברשתות החברתיות, והקדנציה האחרונה שלו הסתיימה בטונים מאוד צורמים גם בינו לבין המנהיג העליו סייד עלי חא'מנהא'י. על היחסים העיבו שלושה דברים עיקריים: נטייתו המשיחית של אחמדי-נז'אד (נכון שגם ח'אמנהא'י עקרונית מאמין בביאת האמאם הנעלם, אבל לא בטווח המיידי, ובטח שהוא לא מעוניין כרגע בבלגן שאמור לשרור פה לפני בואו), הנטיה שלו לפאר את התרבות הפרסית העתיקה על חשבון התרבות האסלאמית, ומעשים שהעידו שתואר הנשיאות קצת עלה לו לראש: הוא התחיל למנות שרים על דעת עצמו, לפטר שרים, לפתוח ולסגור משרדי ממשלה וכיו"ב פעולות שנשיא אינו אמור לעשות על דעת עצמו. הנשיא הוא להיות ראש הרשות המבצעת, ותפקידו לבצע את מה שהמנהיג אומר לו.
יתרה מזו, לפני הבחירות הקודמות התראיינו אנשי דת בכירים רבים בעיתונות, בלי להגיד שמות של מועמדים ספציפיים, והסבירו מדוע אסור שאספנדיאר רחים-משאא'י – מחותנו ומקורבו של אחמדי-נז'אד – ייבחר. רחים-משאא'י נפסל במוקדמות ולא זכה להיות בין המתמודדים הסופיים.

ב"מוקדמות" אני מתכוונת למועצת שומרי החוקה. מועצת שומרי החוקה היא הגוף שמסנן מבין האזרחים שהגישו מועמדות את הבודדים שיתמודדו לבסוף, והוא מסנן אותם לפי האינטרס של המשטר, כלומר של המנהיג. השבוע, אחרי חרושת שמועות מטורפת, כאמור, הודיע המנהיג שהוא אכן נפגש עם אחמדי-נז'אד ואמר לו שאין בעיה שיגיש מועמדות – אחרי הכול זו מדינה דמוקרטית – אבל הנשיאות שלו היא לא אינטרס של המשטר או של המנהיג. זה בערך כמו לומר: תגיש מועמדות, סבבה, אבל מועצת שומרי החוקה כנראה לא תעביר אותך. וגם אם כן – כנראה לא תיבחר.

מאז מותו של ח'מיני ושינוי שיטת הממשל, לא היה נשיא איראני אחד שלא נבחר לכהונה נוספת. כולל הבחירה החוזרת של אחמדי-נז'אד עצמו ב-2009, שהבעירה את המהפכה הירוקה, או יותר מדויק – את ניסיון המהפכה. כמו בארץ, אי אפשר להיבחר ליותר משתי קדנציות רצופות (שלא כמו בארץ, הקדנציות הן בנות 4 שנים בדיוק). מותר לחזור אחרי תקופת צינון מחוץ לארמון הנשיאות. פעמיים ניסה נשיא לשעבר להתמודד, בשתי הפעמים זה היה רפסנג'אני. פעם אחת מול אחמדי נז'אד בסיבוב הראשון שלו ב-2005, ובפעם השנייה בבחירות האחרונות, שם נפסל בשלב מועצת שומרי החוקה.

אז מה יקרה עכשיו? אין לדעת. מאז האביב הערבי בתחום המזרחנות בכלל, ומאז בחירות 2012 באיראן בפרט, עלינו להיות זהירים וענווים בכל הקשור לנבואות. מצד אחד, יש לרוחאני אויבים רבים מימין (השמרנים) ומשמאל, יש אכזבה מתוצאות שיחות הגרעין – הסרת החרם לא הייתה מספיק מהירה ומורגשת כפי שציפו האזרחים, ויש הצופים שמכיוון שהשיג את מטרתו (של המנהיג, קרי, הסרת הסנקציות) בקדנציה הראשונה, ח'אמנהא'י לא יאפשר לו קדנציה שנייה. מצד שני, אם לא ייבחר הנשיא לקדנציה שנייה – בפעם הראשונה בתולדות הרפובליקה האסלאמית – הדבר יכול להוות טלטלה גדולה, שהמשטר אינו מעוניין בה כרגע, וכרגע אין במחנה השמרנים מועמד אטרקטיבי מספיק כדי להוות תחרות ראויה לרוחאני.

הישארו איתנו, יהיה מעניין עד הרגע האחרון.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם כבר "מעניין עד הרגע האחרון"). צרו קשר כאן. אם אתם צעירים מבריקים ועדיין אין לכם תואר ראשון, בואו ללמוד במרכז האקדמי שלם, ואם אתם רוצים אותי גם אצלכם בתוכנית או בעיתון, צרו קשר עם עדי ממשרד יחסי הציבור של ניר הירשמן