כאילו דה

תקציר מנהלים: בביטויים מארמית ה-ד- מחוברת למילה: ריבית דריבית, דרבנן, דאורייתא. במילים מלטינית ובנותיה דה היא מילה נפרדת: דה פקטו, דה יורה, טור דה פראנס.
יוצא דופן – דה לפני תווית יידוע, למשל איטלקית דלה della "של ה-".
הישראלים מתבלבלים כי לשתי הקידומות יש משמעות "של" (בנוסף למשמעויות אחרות).

פוסט אחרון (אני חושבת) במסגרת פסטיבל הריבית של עברית וחיות אחרות. הראשון היה טור על ריבית ב-ynet כלכלה, השני היה פוסט על ההבדל בין נשך לבין ריבית (תקציר מנהלים: הדעות חלוקות).

והפעם – יאיר דקל ויעקב לקס הלשינו למדור התיקונים של עידו קינן על כתבה באתרא דמרקר מ-26.3.2010, שבה נכתב גם בגוף הכתבה וגם במסגרת הנאה:

ריבית דה ריבית

התיקון הראשון היה כבר בתגבובים לכתבה: ריבית דריבית הוא ביטוי שנשאל מארמית כמות שהוא, גם המילה ריבית וגם ד-, ארמית "של" או "ש-". מכיוון שטעם המצות עדיין בפינו, הדוגמה היא מביעור החמץ, כי יש שם הרבה ד-: כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה לבטיל ולהווי הפקר כעפרא דארעא. כל שאור וחמץ שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר (של) הארץ. ריבית דריבית היא ריבית של הריבית.

דֶה, שנכתב בנפרד, הוא מילת היחס הלטינית "מ-", ובצרפתית, בספרדית ובאיטלקית גם "של" (כשחושבים על זה, זה במידה מסוימת התפתחות של מ-). דה פקטו – מילולית "מהעובדה" (לטינית) קרם דה לה קרם – השמנת של השמנת (צרפתית), טור דה פראנס וכו'. באיטלקית ובספרדית, כאשר מילת היחס de באה לפני תווית היידוע la, המילים מתחברות, ולכן נכון לתעתק אותה כ-ד בלבד: Pizza della casa פיצה דלה קזה. גם בצרפתית יש שינויים פונטיים.

אבל ארמית נכתבת באותן אותיות כמו עברית, וה-ד בה תמיד, אבל תמיד מחוברת למילה שאחריה, ולכן אין לתעתק אותה כמילה נפרדת דה.

ועכשיו נהיה לרגע בלשנים תארנים, ובמקום לתקן (כלומר בנוסף…) נבדוק למה זה קורה.

גם ל-ד- הארמי וגם ל-דה הלטיני יש משמעות משותפת: של. שתי השפות משמשות במשלב גבוה יחסית. הדוברים לא תמיד יודעים איזה ביטוי מגיע מאיזו שפה. יתרה מזו, בניגוד לרוב קוראי הבלוג הזה, רוב הדוברים בכלל לא חושבים מאיזו שפה מגיע כל ביטוי. הישראלי הממוצע, אולי קצת מעל הממוצע כי הוא מכיר ביטויים גבוהים, יודע שלפעמים כותבים דה ולפעמים ד-. הוא גם יודע שבעברית יש מילות יחס ומיליות רבות שניתן לכתוב אותן ביותר מצורה אחת: מן=מ-, אשר=ש-, אל=ל-. מכאן הוא מסיק (וכל זה בלי לחשוב על זה, כן?) שגם דה ו-ד- זאת אותה מילת יחס, וניתן לכתוב אותה בשתי הצורות. זה שגם התקשורת ומבחן גוגל מראים שאפשר גם ככה וגם ככה, לא ממש משפר את המצב.

אמנם הפוסט הזה מתפרסם בעקבות הלשנות על דה מארקר (הבדיחה עם הארמית מיצתה את עצמה, נכון?), אבל המציאות כרגיל הרבה יותר עצובה. תודה לאלי שהסב את תשומת ליבי לכך שזה לא המקום היחיד שבו משתמשים בביטוי. ליתר דיוק יש 283 דפים ברשת שבהם כתוב ריבית דה ריבית.

אלט-טאב: בחיפוש הראשוני בגוגל כתוב 19,300 מופעים, אבל כשמנסים ללכת עד הסוף, מגיעים ל-131 תוצאות בלבד, ובחיפוש עם התוצאות הדומות מאוד – 283. המספרים שמופיעים למעלה בחיפוש בגוגל משמעותיים בערך כמו הנקודות בשל מי השורה הזאת.

גיליתי את זה כשגיגלתי את עצמי. "תמר עילם גינדין" עם מרכאות, נכון לרגע זה, יש 144,000 תוצאות (206, או 1000 עגול עם התוצאות הדומות מאוד, ותודה לדורבנות). בלי מרכאות יש כ-2970 תוצאות (220, 1000). לא אלאה אתכם עם "תמר עילם", אבל אני חושבת המסר הובן. שיפט-אלט-טאב.

יש 26 מקומות שבהם מופיעים זה לצד זה "ריבית דריבית" ו"ריבית דה ריבית" (בחיפוש הראשוני כתוב 509). ברוב המקומות זה נובע מחוסר תשומת לב, או פשוט מחוסר ידע, אבל בחלקם זה כדי לתקן את המעוות:  גלעד סרי לוי בתגובה לעדו מרוז ב"לחיות אבל אחרת", העכבר ששתק ב"פרש" וגם כמה תגבובים, לכתבה הזאת בדה-מארקר (זה דה שונה לחלוטין. לא היום) ולכתבה של רמי שטיירמן בגלובס, מ-2007.

הפוסט הוא בעקבות ריבית דריבית, אבל חיפוש קצר בגוגל מעלה גם דפקטו (אני לא עוברת על כל התוצאות. חלק הן משחק מילים על דֶפֶקט, אבל חלק בלתי מבוטל זה בעצם דה פקטו, לפעמים לצד דיורה, שאמור כמובן להיות דה יוּרֶה), וגם שארל דגול (דה גול), טור דפרנס ו(מצוות, שליח, קדיש) דה-רבנן (דרבנן). ואפילו קצת דה-אורייתא. נקודת האור הקטנה שלנו היא שהצורות האלה הן עדיין במיעוט.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כלכלה). צרו קשר להזמנת הרצאה.

15 תגובות לפוסט "כאילו דה"

  1. יובל הגיב:

    דמי השורה הזאת?
    דמי מור, כמובן.
    דמיקולו (שיש לתעתק, אגב, דה מי קולו).

  2. תמר הגיב:

    ועכשיו מצאתי שגם "אליבא דה" שולטתתתתת.
    328 תוצאות אמת.

  3. ירון שהרבני הגיב:

    אם כך המשפט – "ܫܠܡܐ ܠܟ ܡܢ ܘܝܩܝܦܕܝܐ ܕܠܫܢ̈ܐ ܐܪ̈ܡܝܐ!" מסתיים ב־"של הלשון/שפה הארמית" ולא "בלשון/שפה הארמית"

    מצחיק אותי שעמלו כל כך על ארמית משוחזרת לסרט הפסיון של ישו כאשר יש כחצי מיליון דוברי ארמית בעולם (שחלק מהם דוברים גם ערבית סורית), יתרה מכך ישנם בתי ספר יסודיים בארמית, אבל למה לחקור כשאפשר להמציא את הגלגל מחדש?

  4. תמר הגיב:

    אפשר בבקשה תעתיק ואת התרגום המקובל?
    הרבה פעמים משתמשים במילות יחס שונות בשפות שונות.

  5. איתמרק הגיב:

    -איטלקית אינה יוצאת הדופן היחידה: בספרדית אומרים del (זכר יחיד) ובפורטוגוזית וגליציאנית ה-ד' תמיד מתחברת לתווית הידוע/לתווית הסתמית.
    -זה קצת מזכיר לי שמות צפון אפריקאים כמו "אבוקסיס" או "בותפליקה", שמזמן כבר לא נכתבים "אבו קסיס" או "אבו פליקה", לא בעברית ולא בערבית.
    -על אי-הדיוק בתוצאות של גוגל מעבר לסדר גודל מסוים דיברו בלאנגואג' לוג די הרבה, למשל כאן.

  6. תמר הגיב:

    בהתחלה כתבתי פסקה שלמה על כל השינויים כשיש תווית יידוע, אחר כך החלטתי שזה יותר מדיי, ובעקבות התגובה שלך החזרתי חצי.
    אבל אי אפשר את כל השינויים של צרפתית.
    ועכשיו יש לי יותר מ-666 מילים בפוסט.
    יש מילים פורטוגזיות וגליציאניות בעברית?

  7. איתמרק הגיב:

    לגבי גליציאנית, אני כמעט משוכנע שלא (אולי מהגליציאנית השנייה, הזו בפולניה…)
    לגבי פורטוגזית, בעיקר מאכלים וחיות (דרך אנגלית, אני מניח). פיראנה היא הדוגמה הברורה ביותר.
    ויקיפדיה טוענת שגם מרמלדה, קשיו, יגואר ופֶטיש.
    מאגר המילים השאולות המרשים שעלה לאחרונה לרשת מוסיף לרשימה גם את בננה (אבל כנראה משפה אפריקאית) ואולי גם בטטה.

  8. ירון שהרבני הגיב:

    כבר הספקת לשכוח?
    זה הכתב הסורי שבו נהוג לכתוב את הארמית בת זמננו (http://arc.wikipedia.org)
    התעתיק למשפט שכתבתי הוא: "שלמא לך מן ויקיפדיא דלשנא ארמיא" (המילה לשנא נהגית כ"לישנא" עם הטעמה מלעילית)

    התרגום (קשה לי לנחש אחרת) "שלום לך מוויקיפדיה של השפה הארמית" (על אף שבגלל הבסיס השמי יש לי נטייה לחשוב שזה "בשפה הארמית" אבל מי אני שאתווכח)

    המשפט הזה מופיע ב"פאתא רשיתא" (ܦܐܬܐ ܪܫܝܬܐ) שזהו דף הבית של ויקיפדיה הארמית

  9. ירון שהרבני הגיב:

    יכול להיות שאני מתבלבל ובדומה ל־"תה מרבוטה" (تاء مربوطة) הערבית נהוג להפוך את האל"ף המנוקדת בסוף המילה לשנא ל־לשנת ארמיא (עקב הסמיכות)

  10. תמר הגיב:

    זה בסדר גמור ויקיפדיא דלשנא ארמיא.
    זה כמו צירוף סמיכות, או כמו English Wikipedia

    ה' הופכת ל-ת' (בעצם – נשארת ת' ולא הופכת ל-ה') רק כשזאת ת' אורגנית, בד"כ של נקבה.
    א בסוף המילה היא ה' היידוע. לשנא ארמיא – הלשון הארמית. זה לא צירוף סמיכות.

    הכול בסדר

    (ואני לא היחידה שקוראת את התגובות לבלוג שלי, כך אני לפחות מקווה, אז כדאי לתעתק תמיד אם זה לא אותיות עבריות או לטיניות).

  11. איתמרק הגיב:

    כל הארץ דה גלים דה גלים.

  12. "את יום העצמאות הזה [אהוד אולמרט] יעביר היכן שיעביר, בתחושות דומות להפליא. ב"דה-ז'ה-וו" טוטלי."

    מאתר הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1163367.html

  13. גל הגיב:

    קראתי את הפוסט לפני חודש וחצי, וסיפרתי על ההערה של ירון לגבי הארמית המדוברת בפסיון, היום ביקרנו ברובע הארמני בכנסיה הסורית (האשורית), ושם לאחר נתינת 20 שקלים והאזנה להרצאה מתישה באנגלית בנושא ניסים שקרו בכנסיה בשנים האחרונות בזכות רוח הקודש, שמענו שירה כנסייתית בארמית שהיתה שזורה במילים שזיהינו מהקדיש.

    היה נחמד לשמוע את העיצורים והטעמים שפסו מהעברית.

    אחרי שסיימה, הצענו לנזירה גם כמה מילים מתוך "יא ריבון עולם", והיא תיקנה את שגיאותנו הדיקדוקיות, והמשיכה לנסות לשכנענו בכוח רוח הקודש

    עוד חויה, חג שמח

  14. אורן הגיב:

    הגעתי לפוסט הזה באיחור מאוד מאוד נונשלנטי.

    מקובל להשתמש בביטוי "זה מדאורייתא" (לעומת "מדרבנן"). כלומר יש כאן שתי תחיליות שאחת מהן מיותרת. ("'לא תרצח' זה מ של תורה").
    יש לא מעט מופעים של "זה דאורייתא" (כלומר בלי המ') אבל אני לא נתקלתי אף פעם ב"זה מאורייתא").
    מה שמביא אותי למחשבה שאולי יש מצב שהד' משמשת כפונקציה דומה ליידוע (כמו the, הדמיון הפונטי מקרי, כמובן), גם אם במשמעות מילולית מעט שונה.
    (ואם אני זוכר נכון אז יידוע של ה' אמנם קיים בארמית אבל הוא די נדיר, למשל: "אייר שההיא שתא עבורי עברוה" [(חודש) אייר של אותה שנה – עיברו אותו])

  15. יעקב יערי הגיב:

    אין עלייך 🙂
    במקרה נתקלתי באתר שלך (איך במקרה? חפשתי את המקור של קמעונאות. ככלל, מעניין אותי השפעות של יוונית ולטינית על העברית) ומצאתי מכרה זהב. כל כך חביב.
    דרך אגב, הקפטשה למטה ממש קשה

כתיבת תגובה