בעקבות טור הבלשנות הכלכלית שעסק במילה נפט, קיבלתי מייל מיאיר פלדמן, שאני מביאה אותו כלשונו.
ליאיר יש מעין ניוזלטר בשם "רגע של טריוויה" שבו הוא מספר על מקורות מילים ועל קשרים בין מילים. אם תרצו, אני יכולה לארח אותו פה באופן קבוע.
תמר שלום,
נהניתי לקרוא על הנפט ומקורותיו, ואני שמח להוסיף לך מה שכתבתי באחד הגיליונות המוקדמים של "רגע של טריוויה".
שבת שלום.
תן לי 50 ליטר גז, בבקשה!
לא נראה לכם משונה שהנוהג ברכב "נותן גז" כדי להאיץ את המכונית, או שהוא נוהג ב"פול גז" – בשעה שברכב שלו אין בכלל גז, והוא בעצם צורך דלק נוזלי? ובאמת, אין שם גז, אלא בנזין, אבל כיוון שהאמריקאים קוראים gasoline לנוזל שאנחנו מכירים כבנזין – יצא שתחנת תידלוק בארה"ב היא gas station , והנהגים שלנו "נותנים גז".
והגז מנין? מקורו ב"כאוס" היווני, שהיה במקור כינוי ל"מקום ריק", גלגולו של התוהו ובוהו המוכר לנו מן התנ"ך. היוונים הקדמונים (שוב הם אורחים ב"רגע"!) נתנו שם זה לריק העולמי, ולימים הדביקו המדענים את השם למצב הצבירה של חומרים שונים, שאינו מוצק ולא נוזלי. עם הזמן הודבק השם לתערובת גזים דליקים, לאחר מכן לגאז הרדמה וגם לגאז רעיל (ששימש במלחמות).
אגב, גם לנפט המוכר לנו האמריקאים אינם קוראים נפט אלא קרוסין, שם שבא (איך לא?) מהמילה היוונית keros שפירושה שעווה. מכאן cire, שעווה בצרפתית, והוותיקים זוכרים את שירה של פראנס גאל שזכה ב-1965באירוויזיוןPoupée de cire, poupée de son – בובת שעווה, בובת קש.
נפט היא מילה מעניינת מאוד, שמוזכרת כבר בקוראן כשמן לבערה, ואפילו – בתלמוד שלנו, ויש לה גלגולים בערבית ובארמית. מסכת שבת התלמודית העוסקת בנוזלים שמותר להשתמש בהם להדלקה, אומרת כך:
מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין, ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט?
את הנפט מכירים גם כפטרול או petroleum שהוא בעצם צירוף של שתי מילים petro (אבן, או סלע – זוכרים את מקדשי פטרה בירדן החצובים בסלע, באבן?) ו-oleum (שהוא שמן, ומכאן oil) – וביחד: סלע+שמן. ואכן בספרים ה"עתיקים" (אלה שנכתבו בשנות ה-40 ו-50 של המאה הקודמת, ז"א לפני משהו כמו 60 שנה בסה"כ…) נפט נקרא שמן-אדמה או שמן-סלעים.
אז כמה נקנה? 50 ליטר? המילה ליטר באה במקורה מן המילה היוונית litra שממנה נגזר למשל הביטוי "ליטרת בשר" שמקורו תלמודי, והיום משמש בעיקר כדי לתאר את החלק שמישהו תובע לעצמו. והליטרה הזו היא קרובת משפחה של הליברה (מידת משקל שמסומנת על האריזות כ-Lb , שאותה אנחנו מכירים גם כ"פאונד", בערך חצי ק"ג) . כמידת שקילה היא גם היתה קרובה לציין מאזניים, ולכן LIBRA הוא השם הלועזי של מזל מאזניים – וגם equilibrium (שיווי משקל, באנגלית) הוא בעצם איזון (equal) של ליברות.
לפוסט הזה יש 9 תגובות
אני אשמח לקרוא עוד מפניני ניוזלטר של מר פלדמן. דא אקע לא הצלחתי לאתר אותו דרך גוגל.
היית מאמין שאין לו אתר?
רק רשימת תפוצה במייל, ועכשיו אני אתחיל לארח אותו כאן 🙂
יאיר פלדמן כותב שהנפט מופיע בתלמוד. הנפט מופיע לראשונה במקורותינו עוד קודם לכן – במשנה, כלומר בתקופת התנאים, הקודמת לתקופת האמוראים. הוא מופיע במשנה מסכת שבת פרק ב משנה ב ברשימה של שמנים שמותר להדליק בהם נר לקראת השבת: שמן שמשמין, שמן אגוזים, שמן צנונות, שמן דגים, שמן פקועות, בעיטרן ובנפט.
ש' וז' ספראי בפירושם המדעי למשנה כותבים (משנת ארץ ישראל מסכת שבת עמוד 133):
הנפט היה ידוע לקדמונינו, אך כמובן לא השכילו לרותמו לשירות התרבות כספק אנרגיה כבימינו. הנפט פרץ על פני השטח, כנראה, מבארות שהיו קרובות לפני הקרקע. בספרותנו אין רמז מהיכן וכיצד הגיע הנפט לארץ-ישראל. מלבד משנתנו נזכר הנפט במקורות ארץ ישראל רק ככלי לחימה. הכוונה לחיצים טבולים בנפט או למכלי נפט קטנים שנזרקו על עיר נצורה, מעין רימוני בעירה ["אש יוונית"] המוכרים בעיקר מהספרות הביזאנטית. נשק הנפט נזכר כבר במקורות תנאיים, ברם לא מצינו עדויות לשימוש אזרחי בנפט, ונראה שהכירוהו בעיקר כנזק המופעל על ידי הצבא, ולא כמוצר בשוק האזרחי.
לעומת זאת בבבל מסופר על אדם המוכר נפט, ועל שימוש ביתי בו. ברור שבבבל היה הנפט רווח יותר, ועד היום היא יצרנית נפט, בניגוד לארץ ישראל שהנפט בה יקר מציאות. הדיון בשימוש בנפט בשבת מבטא אפוא מציאות של התפוצה[…] רוב הדיונים במקורות חז"ל עוסקים במציאות בארץ ומבטאים אותה. ברם שאלות הגיעו גם מהתפוצות ואלו נידונו בבית המדרש".
תודה, מרתק!
והנה עוד:
ש' ליברמן בתוספתא כפשוטה למסכת שבת עמודים 27-26:
לפי המקורות הללו (המקור שהובא על ידי פלדמן, י.י.) יש לנו עדות מפורשת שהנפט היה רווח בקפודקיא כדלק לאורה. ולא עוד אלא שמתוך העניין משמע ששמושו הוא כשאר השמנים שדלק בנר דרך פתילה. ואעפ"י שהשימוש בנפט לשם אורה היה מצוי בזמן העתיק, הרי שימושו היה בעיקר להצתה ולהבערה או לאבוקות. ונראה שהכוונה היא לנפט שהוציאו מן המים, שכן מספר פליניאוס בתארו את תוצרת המלח, לדבריו היו מכניסים מים של בארות ידועים לתוך כלים שטוחים ("כלי מלח"), וכהמים היו מתאדים נשאר מלח על קרקעיתם. בבבל היתה התוצאה של יצירה זו הופעת חמר (או זפת) נוזל (השם הרגיל לנפט), בתחילת הגיבוש, שהיה דומה לשמן והיו מדליקים אותו במנורות וכו' […] וכן הוא מספר להלן שם על מעיין בסיקיליאה שבמימיו נמצא נוזל הדומה לשמן חמר, וילידי הארץ היו משתמשים בו במנורות במקום שמן[…]
ונראה שהוא הוא הנפט השחור שהתירו להדליק בו, בניגוד לנפט הלבן שאין מדליקין בו משום סכנה. וכן אומר פליניאוס שתכונת ההתלקחות של הנפט מוציאה אותו מידי כל שמוש מועיל.
ומשנתנו וכן הברייתות כיוונו לנפט הנ"ל שהוצא מן המים.
כיצד אפשר להצטרף לרשימת מקבלי הניוזלטר של יאיר?
אני לא אוהבת לפרסם מיילים באתר שלי, אבל העברתי לו את שלך.
ואני אארח אותו כאן עכשיו על בסיס קבוע, אז את מזמנת להתעדכן גם באתר…
פעם במבחן במדעים שאלתי מה מצב הצבירה מרכיבי המכונית השונים וכל העולים מארה"ב כתבו שמצב הצבירה של הדלק הוא גזי, לקח לי כמה רגעים להבין מה מקור הטעות.
תודה. אני מתעדכנת פה בקביעות באמצעות GOOGLE READER מאז ששמעתי אותך באוניברסיטה משודרת (: