לך תדע – חלק ג / איה זמנהוף מֻעַלֵּם

Previously on לך תדע: בגן הילדים מלבלבת האהבה בין שרון וגל, על רקע התחביב המשותף. לפרק א המלא. אחרי פרידה רבת שנים, שרון מתקשה להשתקם. לגל דווקא יש משפחה למופת. שרון מנסה לפתח מערכות יחסים, אחת מהן החזיקה מעמד שנתיים. לפרק ב' המלא.

גרנו יחד, משק בית משותף והכל – בלי שסודי הנורא יתגלה. ואז, תמיד יש איזה "ואז", יום אחד נתנו לגל לילה חופשי, ובמקום לספר לי ולהכין אותי מראש, היה לגל מין רעיון מוזר שכזה כאילו ללכת לעבודה, ואז להפתיע אותי. כי כמובן שהתלוננתי כל הזמן על זה שאף פעם לא יוצא לנו להיות ביחד בלילות. צריך כיסוי. לא רציתי להעליב את גל ולומר שזה מעולה שבמעולים שאני תמיד לבד בלילה. בקיצור, איך שנשמעו צלילי הסיום של "מבט" הדלת נפתחה, ופרצוף כזה המום לא ראיתי בחיים. גם את גל ב' לא ראיתי יותר. מרוב גועל לראות אותי אפילו לא חילקנו את הרכוש המשותף שצברנו, והכל נשאר אצלי. לא שהיה כל כך הרבה, אבל טלוויזיה, מכונת כביסה – זה גם משהו.

זה היה מזמן. אחר כך כמה שנים לא היה לי קשר מחייב. כמה סטוצים פה ושם, אבל זה אף פעם לא הגיע אפילו לזה שאני אצטרך להתאפק ולתמרן כדי לא להיתפס. אני מקווה שלפחות אחרי שאנשים יקראו את הפסקה השנייה בסיפור הזה, יותר אנשים יהיו פתוחים יותר לעניין. כאילו מה? אתם פתוחים וליברלים בכל מה שקשור בנקבים אחרים של הגוף ומה שעושים איתם, אז מה הבעייה שלכם עם קצת נזלת?!! זה בריא!!! חשבתי גם לפרסם מודעה בשידוכים, אבל התביישתי לפרט את הנכות הקלה שלי. נגיד אם אני אכתוב שיש לי נכות קלה, ואנשים יחשבו שזה פיגור קל או סחיבת רגל, ובסוף יגלו שדווקא יש לי כמה תארים (שזה בעיני החברה מדד לאינטליגנציה), ומבחינת מראה יש לי דווקא מה להציע (עיניים בהירות, שיער חלק וכהה, גובה קצת מעל הממוצע ומשקל – נו, למי אין שניים-שלושה קילו שהוא היה רוצה להוריד). ואז מה? אני אצטרך לספר להם מה "הנכות" שלי?

אז המשכתי בבדידותי המזהרת, עם מערכות יחסים קצרות טווח ביותר בכל פעם שהרגשתי צורך פיסי. אילו ידעתי בילדותי כמה אמא צודקת בקשר לנזלת, אולי הייתי מנסה כן להיפטר מן ההרגל, אבל אז חשבתי שתמיד יהיה לי את גל א', ואחר כך כבר היה מאוחר מדיי.

המשך בשבוע הבא, אותו יום אותה שעה.

כתיבת תגובה