הראש השנה שלי עולה על הכול!

בדרכי חזרה מהמכולת, תפס את עיני השלט הבא:

ראש השנה, רבי נחמן מברסלב

לוח מודעות בכפר סבא, צילום: תמר עילם גינדין cc-by.

אוף, אילו רק הייתי מבינה את שפת הברסלבים הייתי יכולה לכתוב עליה פוסט משגע.

אבל בינתיים – הראש השנה שלי עולה על הכל. כה מצוין. בהתחלה חשבתי לשלוח לעידו קינן, אבל אז החלטתי להלאים את התמונה לטובת פוסט בלשנות-חופרת חגיגי לכבוד ראש השנה.

נכון שיש כאן שגיאה תחבירית צורמת ומזעזעת. מילא שאנשים מיידעים את הנסמך (המילה הראשונה) במקום את הסומך (המילה השנייה) בצירופי סמיכות: העורך-דין (ואני חושבת שזה כבר אפילו תקני, למרבה הצער), התיבת דואר, הסַמָּל מחלקה. אבל כאן יש יידוע בשתי המילים!

במחשבה שנייה, אני אמורה להיות בלשנית דסקרפטיבית ולא נורמטיבית, כלומר לתאר את מה שיש ולא לומר איך צריך. וזה ממש קשה למי שלימדה שש שנים באולפן עברית ובאה משושלת מפוארת של בלשניות נורמטיביות: סבתא רבתא שלי, מנוחתה עדן, גדלה בבית דובר יידיש ולימדה צרפתית בדמשק. לסבתא שלי תיבדל תזכה תיבדל לחיים טובים וארוכים יש תואר שני בלשון עברית, דודה שלי מנהלת את היחידה להוראת עברית באוניברסיטה העברית, ושני בני דודים נוספים שלי גם הם מורים לעברית. אבל אני לוקחת נשימה עמוקה ובמקום להזדעזע מהיידוע, אני מתחקה אחר הסיבות.

בפוסט על מין באינטרנט, נגעתי גם קצת בעניין היידוע: אמרתי שהאינטרנט כמעט תמיד מיודע, אבל שמות של אתרים הם שמות פרטיים ולכן לא מקבלים ה' היידוע: טוויטר, פייסבוק וכו'. עוד אני מלהגת, והנה ראיתי טוויט שמשתמש ב"הטוויטר" וזה נראה בסדר לחלוטין!

מתי אנחנו מיידעים ומתי לא?

בעצם אנחנו מיידעים בשתי קיצוניויות שונות (קי-צו-ני-יו-יות. מילה מוזרה).

טוויטר ופייסבוק הם שמות פרטיים – זה יכול להיות שם פרטי של האתר או של החברה – ושמות פרטיים לא מיידעים: טוויטר מסרה כי היא מגיבה למתקפה, פייסבוק הודיעה על ירידה ברווחים (שם פרטי של חברה); טוויטר נתון תחת עומס כבד, פייסבוק קרס היום (שם פרטי של אתר); פייסבוק הודיעו על פיצ’ר חדש, טוויטר ביטלו את האפשרות לראות תגובות של זרים (שם פרטי של ישות שכוללת את האתר וגם את החברה). כל הדוגמאות של אבנר, מהתגובות ל"מין באינטרנט".

אבל אנחנו כן יכולים לומר "אליעד עמר הוא הטוויטר הכי טוב שאני מכיר" (מישל דור, ynet), וכמעט בכל אתר ובלוג יש קישור שכותרתו "הטוויטר שלי" או "הטוויטר של…". כלומר במקרה שמדובר בחשבון טוויטר, כזה שיש כמה מיליונים אחרים כמוהו, ניתן ואף צריך ליידע אותו כאשר התחביר דורש יידוע (עקרונית שם מיודע הוא שם שגם הדובר וגם הנמען יודעים על מה מדובר).

שימו לב שגם כאשר מדובר בשם פרטי של אדם או של מקום, עקרונית לא מיידעים – ישראל תקפה את שוודיה, צביה תקפה את אלדד (תאמינו לי). אבל אם יש כמה פנים לאותו אדם/מקום, או כמה אנשים עם אותו שם – אומרים (אמנם בשפה תת-תקנית אבל אנחנו פה דסקרפטיביים) "את עם הירושלים שלך", "זה העומר היחיד שפגשתי שהוא לא חתיך", "אני הדוד אוחיון הכי חזק בגוגל" (דוד אוחיון, וגם בתשובה שלי יש יידוע על שם פרטי) וכו'. ובשמות של אתרים – האם טוויטר הוא הפייסבוק החדש? (מייקל אמיר). במקרים אלה גם האנגלית מיידעת: Twitter is the new Facebook, I'm the strongest David Ohayon on Google, אבל שימו לב שגוגל לא מיודע).

עד כאן על יידוע שם פרטי כאשר מדובר באחד מתוך כמה.

לפעמים מיידעים שם עצם גם כשלא מתכוונים למקרה מסוים של שם העצם אלא דווקא לקונספט. לא נתקלתי בזה עם שמות פרטיים של אנשים ומקומות, אבל כן בביטויים כמו "ההיסטוריה חוזרת", "הטלוויזיה משחיתה את הנוער", וגם "הדוד ובעלו גילו את הטוויטר". במקרים כאלה, האנגלית בדרך כלל לא מיידעת: it's History returning, Television ruins our kids etc. המקרה של "האינטרנט" קצת יותר מסובך, כי זה לא ממש שם פרטי, אבל כשאומרים "האינטרנט הוא זולל זמן ידוע, זה גם נכנס לדעתי לקטגוריה הזאת כי באנגלית נאמר Internet is a huge time consumer. במשפט הבא אני לא הייתי מיידעת את טוויטר, אבל כאמור, אנחנו פה מסבירים את המציאות ולא מכתיבים כללים. לדעתי זהו מקרה של "הטוויטר" כתופעה ולא בתור שמו הפרטי של האתר: "סטודנט תל אביבי ראה את ההשפעה של הטוויטר בניסיון ההפיכה באירן והחליט שגם כאן בישראל אפשר להשתמש בטוויטר למטרות נעלות. אלון ניר שולח בשמכם תפילות מהעולם כולו לכותל – כל עוד הן לא עולות על 140 תווים" (עמית ולדמן, מקו).

ראש השנה זה כבר לא סתם צירוף סמיכות מיודע. ראש השנה הוא שם של חג. שם פרטי. וכל אחד חוגג אותו אחרת, כלומר יש כמה ישויות כאלה. לכן, לדעתי, כותב השלט הוסיף ה' היידוע לפני "ראש השנה" כמו שמוסיפים יידוע לפני שמות פרטיים של חגים אחרים: "לכבוד מה? לכבוד החנוכה", "הפסח הזה אנחנו בעפרה". אז גם "הראש השנה שלי עולה על הכול" (השארתי את השגיאה אבל תיקנתי את הכתיב המלא. בכל זאת נצר לשושלת של בלשניות נורמטיביות).

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני חגיגות). צרו קשר דרך האתר שלי.

27 תגובות לפוסט "הראש השנה שלי עולה על הכול!"

  1. שירילי הגיב:

    אולי פשוט שכחו סימני פיסוק?
    הראש? השנה שלי עולה על הכול!
    הראש – השנה, שלי עולה על הכול…
     
    אחרי הכול, כל העולם תלוי בראש
     
    (בגרמנית היידוע הוא חיבוב, את יודעת?)

  2. משה הגיב:

    ההסבר נשמע נכון. רק קחי בחשבון שמדובר בציטוט של רבי נחמן מברסלב, שנכתב במקור ביידיש לפני למעלה ממאתיים שנים.

    בתרגומים לעברית שקראתי (שנעשו גם הם לפני כמאתיים שנה), הכתבים שלו מופיעים בלשון ספרותית ייחודית שהיא גם חלק מהקסם שלהם. הלשון הזו, לא רק שהיא אינה עברית תקנית, אלא אפילו אינה עברית מדוברת (בכלל לא היה דבר כזה באותם הימים). אולי ניתן להשוות אותה לעברית הרבנית של ימי הביניים.

    תופעה מעניינת בסגנון הזה – בכל מקום שלמד (מאותיות השימוש) מקדימה שם מיודע, הא הידיעה לא נשמטת.
    למשל: "הקיץ משנתו ושאל להמשרת".

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91

    http://www.moharan.com/pages_hebreu/contes_hebreu.htm

  3. יחזקאל הגיב:

    הסברת יפה מאוד את היידוע הזה ואני חושב שההסבר נכון, אבל דבר שחשוב לזכור הוא שהמשפט במקורו ככל הנראה נאמר ביידיש, כמו כל דברי ר' נחמן מברסלב, והתרגום לעברית נעשה אף הוא בידי אנשים ששפת אימם הייתה היידיש, אז לא מוכרחים לחפור בזה יותר מידי (למרות שאם יוצא מזה פוסט משובח כזה, למה לא).

  4. משה הגיב:

    בינתיים מצאתי ציטוט יותר מלא של המשפט הזה מרבי נחמן ואפשר לראות כאן את הסגנון המיוחד שלו: "הראש השנה שלי עולה על הכול והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר. כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה".
    שוב, כדאי לשכור שהדברים נכתבו ותורגמו לפני כמאתיים שנה, אבל לטעמי יש משהו תמים (ילדותי כמעט) בסגנון עצמו, לא פחות מבדברים.

  5. אורי הגיב:

    אני בד"כ לא מנטפק לאנשים שאני לא מכיר, אבל כיוון שזה פוסט בלשני אני מרשה לעצמי.

    אני מאחל לסבתא שלך שתזכה לחיים טובים וארוכים, אבל אין שום צורך "שתיבדל" ממישהו בעניין זה. הביטוי "שיבדל (או תיבדל) לחיים (טובים, ארוכים)" משמש כשמזכירים אדם שנפטר (בד"כ בתוספת "ז"ל"), ואחריו מישהו אחר שעודנו בחיים. המלה "שתיבדל" משמשת כדי להבדיל בין המת(ים) לחי(יים). אבל כשאין מזכירים אדם מת במשפט, אין שום צורך להבדיל את החי מאף אחד.

  6. תודה לכולם!
    במהלך העבודה על הפוסט התייעצתי עם היידישיסטית ד"ר דלית אסולין, והיא אכן אומרת שביידיש אומרים דער ראש השנה (der roshahane), כש"ראש השנה" מבוטא כמילה אחת עם הטעמה אחת. "ראש השנה שלי" יהיה מיין ראש השנה (mein roshahane) ללא תוספת תווית יידוע. התרגומים לעברית נהדרים ומזוויעים בעת ובעונה אחת. כמו שאמרתי בתחילת הפוסט, הלוואי שהייתי מבינה יותר בשפת הברסלבים. גם שפת המקור, היידיש, לא מסבירה הכול וידיעת יידיש עדיין לא גורמת לעברית להיות נורמלית יותר.
    אני צריכה לשאול את דלית אם ביידיש זה גם נשמע כזה מזעזע.

    באחד הפוסטים הקודמים הזכרתי את fakeranirahav@ שגם לא משמיט את היידוע אחרי אותיות השימוש: להטוויטר, בהוואינט. ומכיוון שזה אחד מסימני ההיכר שלו, אז יש גם ההטוויטר. אני תוהה אם הוא צאצא של רבי נחמן.

    ואורי, היי. נעים מאוד. עכשיו אנחנו מכירים ואתה מוזמן לנטפק.
    תיקנתי ל"תזכה", ובמחשבה שנייה החלטתי לתקן בחזרה ופשוט להוסיף עוד דור לשושלת, כי יש.
    ולסיום – לסבתא שלי נולד אתמול נין שמיני!

  7. נכון. זה מה שאמרה ד"ר דלית אסולין.

    אני חשבתי ב-Hebrish, שהיא דיאלקט קרוב (הידעת שלמדתי שנתיים בישיבה תיכונית בארה"ב?).

  8. א' נדב הגיב:

    אני חושב שהיידוע של "פייסבוק" או "טוויטר" (שאותי תמיד מטריד מסיבה שקשה לי להסביר לעצמי) נובע מהעדר הבחנה בין שם המותג של המוצר (פייסבוק) לבין השם של המוצר עצמו (במקרה הזה, רשת חברתית באינטרנט). המחשבה היא שישנו "פייסבוק" בדיוק כמו שיש שולחן או כיסא. יש מקרים מסוימים שבהם הבלבול הזה נוכח בשפה העברית כבר ממזמן – "הפריז'ידר", "הווקמן", "הפטיפון", וכו', ככה שזה לא כזה מפתיע. אבל עדיין מעצבן אותי לשמוע את זה. "הראש השנה", לעומת זאת, זה כבר יותר מצחיק מאשר מטריד כי זה נשמע כל כך מופרך שאי אפשר לדמיין שמישהו באמת מדבר ככה.

  9. כשמקליקים על א' נדב בלי להיכנס קודם לפייסבוק, מקבלים:
    Not the Nadav A. you were looking for? Search more
    עוד דוגמה ליידוע שם פרטי.

  10. הדס הגיב:

    דווקא אצל עורכי דין המצב שונה:
    מקור המילה הוא לא מישהו שעורך את הדין,
    אלא ארכי-דיינים, מילה שהתאזרחה אצלנו,
    ועל כן יש לומר העורך-דין
    ולא עורך הדין.

    סימוכין נדרשים?

    * ומזל טוב לסבתך

  11. הכל וג'כל הגיב:

    לא תיקנת את הכתיב המלא.
    קלקלת לכתיב מלא.
    הכל הרבה יותר יפה מ הכול

  12. שי הגיב:

    ולי דווקא נדמה שמישל דור השתמש ב"טוויטר" כתפקיד. כלומר, "טוויטר" הוא אדם שכותב טוויטים, ובמקרה דנן אליעד עמר עצמו. ואז היידוע לא מוזר כלל.

  13. אהוד הגיב:

    יידוע שם פרטי קורה לעתים קרובות כאשר אותו שם הופך לשם עצם כללי. הדוגמה המובהקת ביותר היא המילה "קיסר", כמובן. אבל בסרט "הוק" עם רובין ויליאמס, לאחר שויליאמס חוזר כמבוגר לארץ לעולם-לא, מכריז מנהיג הילדים (ששמו פרח מזיכרוני) הנאבק לשמור את מעמדו:
    I'm the Hook now!

    מעניין לבדוק את ההקשר של המשפט הבאת באנגלית: Twitter is the new Facebook ולבדוק האם "פייסבוק" כאן משמש שם, או דוגמה לתופעה.

    המילה Twitter היא בכלל בעייתית, מכיוון שהיא יכולה להתייחס לשירות בכלל, או למי שעושה את הפעולה של פרסום בשירות הזה (כפי שזה לעניות דעתי בדוגמה שהבאת לעיל).

  14. ספלינטור הגיב:

    רני רהב ויידוע מיותר (דגש קל)

  15. ספלינטור הגיב:

    טוב נו, לא היה לי זמן לפרמט את התגובה שמעלי בצורה טובה. אשמח אם תעשי זאת בשבילי…

  16. ספלינטור הגיב:

    אה, וכמובן גם הפוסט האחרון שלהם שמדבר עלייך שהרגע ראיתי.

  17. שירילי הגיב:

    היום שמעתי ברדיו את שגריר ישראל בממלכת טוֹ‏נְגָ‏ה מסביר איפה היא נמצאת באלו המילים:
    באוקינוס הפסיפי מזרחית לפיג'י, נמצאת הטונגה.

  18. @הדס – אשמח לסימוכין, כי זה מוזר גם מבחינת המשמעות (עורך דין הוא לא ארכי-דיין. הוא בדרגה יותר נמוכה מדיין), גם כי ארכי+מילה עברית זה סוג צירוף חדש יחסית וגובל בסלנג, וגם כי קליין אומר משהו אחר ("עורכי הדיינים" משפיעים על הדיינים, עורכים את הדין לפני השופטים).

    @שי @אהוד האמת היא שלפני פרסום הפוסט שלחתי מייל למישל דור ושאלתי אותו אם הוא התכוון לחשבון טוויטר (twitter) או לאדם שמצייץ (tweeter). הוא לא ענה. ואז החלטתי בהתאם לתיאוריות בחקר הספרות, שזה לא כל כך משנה למה הוא התכוון, כי מרגע שזה פורסם, זה כבר נחלת הכלל ואני יכולה לפרש את זה איך שאני רוצה. לקחתי את "הטוויטר" כחשבון טוויטר גם (בעיקר) כי זה התאים לי לפוסט, וגם כי השימוש בטוויטר כשם האתר, סוג החשבון או הקונספט, נפוץ יותר מאשר השימוש כ"צייצן".

    @אהוד לי נראה די ברור שב-Twitter is the new Facebook מדברים על התופעה (רשת חברתית פופלרית). זה כמו Pink is the new Black, או אחד הדברים הכי מעליבים שאמרו עליי – X היא התמר החדשה.

    @ספלינטור – תודה! הסמיקותי.

  19. אברהם הגיב:

    בענין סימוכין להדס: ראי במשנה ז’. זהו כתב יד פארמה למשנה, אחד משני הבכירים. בכתב היד הבכיר למשנה (קאופמן) רואים בבירור מחיקה לאות הראשונה ותחתיה נכתבה עי”ן.
    או דוגמא אחרת: בראשית רבה פרשה נ (עמ’ 519 מהדורת אלבק), לא כמו שכתוב בטקסט אלא ברוב כתבי היד כולל הבכיר שבהם לבראשית רבה (וטיקן 30) מופיע ארכי דיינים.
    עוד על הענין, י’ קוטשר מילים ותולדותיהן 89-91. בעיני, מאלף כתמיד.
    שני השיקולים שהעלית אינם רלוונטים: מבחינת המשמעות: את קובעת את המשמעות בעברית חדשה ומטילה אותה על מושג בלשון מתקופה אחרת. ומדוע להניח שהמושג בהקשרו המקורי שימש לציון סטטוס זהה לסטטוס שעורך דין משמש בעברית חדשה?!
    מבחינת החידוש שבצירוף: אההה, מסתבר שהוא צירוף לא חדש בכלל, ומתועד כבר בכתבי היד הקדומים יחסית בימי הביניים. לא כן?
    זה שמישהו (קליין) פירש את המושג לפי מובנו בעברית חדשה, לא מעיד שהוא אמנם צדק בפירושו.

    ומז”ט בשם הצוות

  20. מיחל החותך הגיב:

    מאוד נהניתי מהקריאה. כתוב קליל וקליט!
    קראתי גם את התגובות, באם באמת ככה אמר רבי נחמן? או שכך כתבו חסידיו בשמו מאות שנים אחרי כדי לשמור על הגחלת המפרנסת?
    גם את הנח נחמ וכו' הסתבר שהוא לא כתב.
    בכל מקרה, תודה…
    מהנה (-:

  21. שירילי הגיב:

    תמר! תמר! מה עם "החרמון", "החצבני", "הירקון" אצטרה?

  22. נכון, בעצם שמות יישובים וארצות (מקומות שיצר האדם?) לא מיידעים (הודו, תימן, קואלה לומפור), ואילו שמות של מקומות טבעיים – נהרות (החצבני), הרים (החרמון), מדבריות (הנגב) כן מיידעים. אני רוצה לומר שזה בגלל שזה נהר הירדן, הר התבור, מדבר הסהרה, אבל זה לא נכון. אם כבר אז כשמוסיפים הר/נהר/מדבר מותר לא ליידע (נסענו לַחרמון אבל נסענו להר חרמון, ומדבר הולך יותר טוב עם סהרה מאשר עם הסהרה).
    גם באנגלית בעצם מיידעים את the Everest, the Sahara (desert), the Mississippi (river) בניגוד ל-Mississippi state.

    אצתי רצתי לספרה של ד"ר ריקי בליבוים, תחביר +, וכך מצאתי כתוב בעמ' 53:
    "לגבי שמות מקומות (לא ערים וארצות) קיימת הסכמה שבנוהג לעניין היידוע ואין היא אחידה: אנו נוהגים לומר הגליל, החרמון, הגולן, אבל סיני ולא *הסיני (קיצור של חצי האי סיני), לגבי שמות של הרים או רכסי הרים. כן אנו נוהגים לומר הנגב, השפלה, אך יהודה, אולי כיוון ששם אזור זה נגזר משם פרטי. שמות חבלי ארץ משפות זרות אנו נוהגים בד"כ ליידע: האלפים, האנדים, ההימאליה (במקור היא כתבה ההימלאייה, אבל תיקנתי לפי הסנסקריט). שמות נהרות אנו נוהגים בד"כ ליידע: הירדן, הירקון, האמזונס וכו'. אנו אומרים גוש תפן, חבל לכיש, אבל חבל הבשור.

    "מעניינת ההשוואה של שמות הרבעים של העיר ניו יורק באנגלית ובעברית. ברוקלין, מנהטן, קווינס, אך the Bron ובעברית הברונקס. במקור נוצר השם ככינוי שייכות של משפחת Bronc, משפחה הולנדית, והשם היה של ה"ברונקים": the Bronc's ובמשך זמן השתגר הכתיב ב-X."

  23. נילי הגיב:

    אבא בנדויד בספרו "מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" כותב כי בשמות גאוגרפיים, על שם של עיר אין מוסיפים ה"א הידיעה. כלומר נאמר "הר הכרמל" ו"הרי הגליל" אך "הר שומרון" ו"עמק יזרעאל".

  24. שמוליק הגיב:

    בערבית לפעמים מיידעים שמות מקומות כחלק בלתי נפרד מהשם.
    למשל –
    الأردنّ (ירדן)
    القاهرة (קהיר)

    וכו'.

    וברוב המקרים לא מיידעים.

  25. […] • על ההיבט הלשוני של “הפייסבוק” בבלוג של ד”ר תמר … […]

  26. אורן הגיב:

    קטנות:
    הציטוט "אליעד עמר הוא הטוויטר הכי טוב שאני מכיר" אני חושב שבטוויטר המיודע הכוונה לא ל'חשבון טוויטר' אלא ל"מקצוע" בתרגום מאנגלית, כלומר זה למעשה צריך להיות "אליעד עמר הוא הצייצן הכי טוב שאני מכיר". באנגלית מבדילים בין twitter שהו המדיום ל-tweeter שהוא בעל חשבון טוויטר (יש גם כאלו שאומרים twitterer).

    ואגב, טוויטר ופייסבוק מופיעים כל הזמן ביידוע בפרסומות (וזה צורם לי מאוד), למשל, קרן נויבך: "אנחנו בטוויטר" (ba-twitter), או "חפשו אותנו בפייסבוק" (ba-facebook). כלומר זו לא הפניה לחשבון ספציפי אלא הפניה לחפש חשבון ספציפי בשירות הכללי. אז למה יידוע?

כתיבת תגובה