כמה ימים יש בשנה עברית?

חגיגות ראש השנה התחילו עם בלשנות חופרת (הראש השנה שלי עולה על הכול), ממשיכות בזה בפוסט אטימולוגי עם טאץ' של יהדות ומתמטיקה, ובפוסט הבא תהיה גם סוכריה איראנית (למרות שהם ממש גרועים במתוקים).

נתחיל באטימולוגיה: סרטון טרי טרי ישר מהבוידעם –  מתוך התוכנית העולם הבוקר, ערוץ 2 לפני שנה.

 ונמשיך בנושא היהדותי-מתמטי שהתחלתי לדבר עליו בפינה הטלוויזיונית אך לא סיימתי. את הדברים שלהלן למדתי בשיעור "מועדי ישראל, תלמוד, הלכה ומנהג" באוניברסיטת בר אילן אצל הרב ד"ר חיים בורגנסקי, שגם עבר על הפוסט לפני פרסומו והעמיד מספר דברים על דיוקם.

 בשנה עברית לא מעוברת לא תמיד יש 354 ימים. לפעמים יש 353 או 355. חשוון וכסלו הם חודשים מודולריים. עקרונית בחשוון יש 29 ימים ובכסלו 30, אבל אם צריך מקצרים את כסלו או מאריכים את חשוון.

ומתי צריך?

יש כמה סיבות, שתי הנפוצות ביותר הן:

לא אָד"וּ ראש – ראש השנה לא יחול בימים א, ד, ו.

למה?

כי אם הוא יחול ביום ד' או ו', יום כיפור יהיה ביום ו' או א' בהתאמה, כלומר יום לפני או אחרי שבת.

הפרסייה-הפולנייה שבי ישר חושבת: אם זה יום א' – מה, נאכל סעודה מפסקת קרה? ואם זה ביום ו – מתי נבשל לשבת?

אבל הרב אומר שחשוב מכך, אם מישהו מת ביום הראשון של השבתון (יום כיפור שחל בשבת או יום ו' שחל לפני יום כיפור), האם הוא יצטרך לחכות לקבורה 48 שעות בחום של ספטמבר? אני יודעת שקשה לדמיין, אבל זה היה לפני שהמציאו את המזגן וחדרי הקירור. גועל נפש, שלא לדבר על הטומאה. בחגים לא היתה בעיה כזו כיוון שהיו קוברים על ידי גויים, אולם לא בשבתון חמור כמו שבת או יו"כ.

לא לעניין.

אם ראש השנה יחול ביום א', הושענה רבה תחול בשבת, ואז אסור יהיה לחבוט ערבות (כי זאת מלאכה). ומה זה הושענה רבה בלי חבטת ערבות? זה כמו חתונה בלי בורקס בשנות השבעים, או בלי סושי בשנות האלפיים. והרב אומר שההשוואה לבורקס לא ממש מדויקת – זה יותר כמו רבע עוף.

בכל מקרה, לא לעניין.

מה עושים?

מוסיפים יום לחשוון בשנה שלפני. אמנם ראש השנה יהיה יום לאחר מולד הירח, אבל לפחות נוכל לקבור את מתינו לפני שימיתו אותנו (וגם לאכול טוב לפני ואחרי יום כיפור), וכמובן לחבוט ערבות כאוות נפשנו בהושענה רבה.

בשנה עם ל' בחשוון, יהיו 355 ימים.

כדי לקזז את היום המיותר, נוריד יום מכסלו של השנה החדשה, ולכן יהיו בה 353 ימים.

חוק שני – מולד זקן בל תדרוש.

רבן גמליאל היה זה שהכניס את שיטת הלוח המחושב. עד אז ראש החודש היה נקבע על ידי עדים שראו את הירח, או שעברו 30 יום מראש החודש הקודם – המאוחר מביניהם (כי לפעמים יש עננים, אז מה, נעשה חודש של 60 יום בגלל שלא ראו את הירח? לא לעניין).

בלוח המחושב, יודעים מראש מתי יהיה מולד הירח, ולפי זה קובעים לוח שנה עוד לפני שהתחילה השנה.

רבן גמליאל גם ידע לחקור את העדים באיזו שעה ראו את הירח ומה הייתה צורתו, כדי להיות בטוח שלא עובדים עליו (כן, אנשים היו עושים את זה. זאת הייתה אחת הסיבות להחלת הלוח המחושב, אם כי לא העיקרית שבהן).

מולד זקן הוא מולד שחל אחרי חצות היום. במקרה כזה, לא רואים את הירח החדש בשמיים, או שרואים אותו לזמן מאוד קצר. מילא בראש חודש רגיל, אבל בראש השנה – אנשים באו בטענות שאמרו שהתחילה השנה החדשה, אבל בצאתם מתפילת ראש השנה הם לא ראו שום ירח. לכן, בתשרי בלבד, אם מולד הירח היה לאחר חצות היום, דוחים את ראש החודש ליום הבא.

מה עושים?

כמובן – מוסיפים יום לחשוון בשנה שלפני, ומקזזים יום מכסלו בשנה שאחרי.

שואל הקורא המתחכם:

ומה אם יש מולד זקן ביום ג'? נדחה ליום ד'? אבל הרי לא אד"ו ראש!

לא לעניין.

נכון.

במקרה כזה, נוסיף יום גם לחשוון של השנה הקודמת, וגם לחשוון של השנה שלפניה, וראש השנה יהיה יומיים לאחר מולד הירח. זה עדיף על ראש שנה כשעדיין לא רואים את הירח, או על יום כיפור שמייד אחריו נכנסת שבת.

ואז נקזז ימים משני הכִּסְלֵוִים הבאים (רק אם לא יהיה צורך בעוד דחייה, כמובן…).

ולכן, למרות שמחזור העיבור (השנים המעוברות) חוזר על עצמו כל 19 שנים, התאריך העברי והתאריך הלועזי לא תמיד מתאחדים ביומולדת 19. ילידי 1973 יודעים היטב על מה אני מדברת. גם הילדים של החורף (שזאת אני) וגם הילדים של הקיץ. היה לנו יומולדת מאוחד בגיל 11 ובגיל 30, ובגיל 19 זה היה יום אחרי יום.

לתדהמתי גיליתי השנה שהבן שלי דומה לי גם בזה: היה לו (ולכל בני כיתתו חוץ מאחד שהוא יליד 1999) יומולדת מאוחד בגיל 8. אבל לו יהיה גם בגיל 19. בדקתי.

שתהיה לכולנו שנה טובה,

עם אושר, אור ואהבה,

שגשוג, אושר, פריחה והתגשמות רוב המשאלות (צריך להשאיר משהו לשנה הבאה).

רוצים לשמוע עוד? אני נותנתהרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני חגיגות). צרו קשר דרך האתר שלי

9 תגובות לפוסט "כמה ימים יש בשנה עברית?"

  1. באנדר הגיב:

    איזוטריה לרוב האנשים, מציאות קשה למי שנולד – כמוני, בל' כיסלו.
    עד היום אני זוכר את עוגמת הנפש כשהגננת הודיעה לי שהשנה, אין לי יום הולדת.

  2. יובל הגיב:

    וכמובן, בשנה עם אדר א' יש בין 383 ל-385 ימים.

  3. @יובל כמובן.
    @באנדר אם זה מנחם אותך – ילידי ל' חשוון (ו-29 בפברואר אצל הגוים) יותר מסכנים.

  4. אורי הגיב:

    פוסט מהנה ביותר!

    במקרה זה נושא שאני מכיר, כי בצעירותי עזרתי לאחי הקטן לכתוב תוכנת לוח־שנה בשביל אבא שלי (זה היה הרבה לפני ימי Google Calendar), ותפקידי בכח היה לממש את חישובי הלוח העברי. את המידע מצאתי בערך "לוח" באנציקלופדיה העברית (זה היה אפילו לפני ימי האינטרנט, כנראה), ומאז תקוע לי בראש המונח “מולד בהר"ד".
    חבל שלא כתבת על דחיות "ג"ט ר"ד בשנה פשוטה גרוש” ו-"בט"ו תקפ"ט אחר עיבור עקור משרוש”. בעצם אולי לא חבל, כי אף אחד לא היה מאמין לך שאלה לא קללות בפרסית.

  5. הדס הגיב:

    תמר, התחדשי על האתר. חיכית לראש השנה כדי לחנוך את הבלוג?

  6. שרה הגיב:

    אכן פוסט איכותי … אוהבת

  7. צביקה הגיב:

    תגובה חדשה לפוסט ישן, אבל:
    יכולה להיות עוד סיבה להפרש של יום בכפולות של 19 שנים…
    מי שנולד אחרי השקיעה אבל לפני שעה שתים עשרה בלילה שעון ישראל (קהיר) מקבל את התאריך העברי של היום הבא (שכבר החל בשקיעה – כמו שבת שנכנסת עם השקיעה) אבל את הלועזי של היום הקודם (זה שיתחלף רק ב-23:59:59).

    מעבר לזה, סומך ידיי על כל הנאמר כאן, כולל גטרד ובטותקפט של אורי 🙂

    אה, ועוד אנקדוטה של לוח עברי:
    תאומים שנולדים בשנה מעוברת, בתום אדר א'. הראשון נולד 5 דקות לפני השקיעה, ותאריך לידתו ל' אדר א', והשני נולד לאחר השקיעה, ותאריך לידתו א' אדר ב'.
    נניח שבשנת בר המצווה שלהם לא תהיה שנה מעוברת (זה ייתכן ב-4 מתוך 7 שנים מעוברות במחזור של 19), הרי שהם יחגגו שניהם ב"אדר" רגיל.
    כך ייצא שהתאום הקטן יותר (זה שנולד כמה דקות אחרי הראשון) ייכנס ל"עול מצוות" ב-א' אדר, בעוד אחיו, הגדול ממנו בעשר דקות, ייכנס לאותו העול רק בסוף החודש… (אין ל' באדר רגיל, אז זה יהיה כבר א' ניסן…)
    זה כמובן יכול לקרות בכל יומולדת, אבל בר מצווה יותר משעשע (במיוחד אם דתיים ויש ממש משמעות ליום הספציפי לעניין חיוב של כל מיני מצוות)

  8. תמר הגיב:

    עדכון מיומולדת 38: השנה היה הפרש של יומיים בין התאריך העברי והלועזי. נראה שגם בני ה-19 של השנה נדפקו…

  9. שי הגיב:

    במאמר שמתעסק בזמנים, חשוב שיהיה רשום באיזה תאריך הוא פורסם.
    נתת קישור לסרטון שפורסם "לפני שנה", אבל אני לא יודע לפני איזה שנה.
    זה ממש מעצבן.
    אני יכל רק לנחש לפי התגובות מתי נפתחה האפשרות להגיב בתקווה שהמאמר לא פורסם הרבה לפני.

כתיבת תגובה