הורסים לנו את השפה! / משויה בן משואל

היום מארח הבלוג טַהֲרָן מלפני חמשתלפים שנה, בערך. הפוסט תורגם לעברית לשם נוחות, מלבד המילים שטהרננו מדבר עליהן, שמופיעות בגופן מודגש.

אשבח את האלים כיאה לפוסט שהובא מכתבים עתיקים. יסלחו לי השמיים על הפולניות, על אף שפולניה טרם הומצאה.

הכנענים האלה, פשוט הורסים לנו את השפה. והנוער – אפילו מיטב הנוער – מתקלקל ומדבר כמוהם. והסופרים של עמי כנען – העברים, הפניקים, המואבים ודומיהם – כותבים כמו שהם מדברים, כלומר בשגיאות כתיב איומות, תצילינה העיניים.

כמשל אביא את בניין התפעל. בניין כליל יופי, מקושט בדגש ובמוספיות למכביר. לא אבין מה כל כך קשה להם לבטא הִתְסַכֵּל כמו שצריך. אכן, צריך לעצור את שטף הדיבור כדי להפריד בין ה-ת' ל-ס', אולם אנה ימהרו כל כך? ויהיו משכלים את האותיות ויאמרו הסתכל במקום התסכל. נו שוין. אבל למפונקים האלה גם קשה לומר הִתְצַדֵּק, מכיוון שה-צ' היא נחצית וה-ת' אינה נחצית. ולכן יאמרו הטצדק, וגם זאת קשתה עליהם, ויהיו משכלים את האותיות גם כאן ויאמרו הצטדק. טפו! ומילא שמבטאים הצטדק – הם אפילו כותבים ככה! נקרו את עיניי שככה רואות! שלא לדבר על הזוועה החיה, הכנענים והצעירים שמבטאים הזדקן במקום הִתְזַקֵּן הישן והטוב. מבין אני שקשה עליהם ההגייה, ויהיו זקוקים לרווח קט בין ה-ת' ל-ז' כדי להכין את פיהם להגה הקולי ולשורק שאחרי פוצץ, אבל גם אם אינכם יכולים לבטא – האינכם יכולים עדיין לכתוב נכון? למען ידעו הדורות הבאים כיצד הייתה השפה באמת?

הצטדק והזדמן הן רעות קטנות לעומת מה שעשו למילים כמו הִתְדַּקֵּק. אין הם מבטאים עוד את ה-ת' כלל ועיקר. כה התדמתה היא לאות שאחריה, עד שנבלעה בה כליל ולא נודע כי בא אל קרבה, ויכתבו הִדַּקֵּק. וכך כותבים גם הסופרים! וכיצד נוכל לצפות מילדינו לדעת את השפה הנכונה אם אפילו סופריהם אינם יודעים כיצד לאיית נכון את המילים?!

וכל זאת בגזרת השלמים! וכי [… הכתב משובש]

ואם לא די בשגיאותיהם המזעזעות במערכת הפועל, אי יכולתם להתמודד עם הברות קמוצות (כלומר עם תנועת a ארוכה) בכלל מורידה אותי ביגון שאולה. בהברה מוטעמת, יבטאו הם תנועה זו ממש כ-ō במקום כקמץ, שהוא בין a ל-o. מה זה פה, יידיש? במקום שלָם אומרים הם שלוֹם, במקום שלָש אומרים הם שלוֹש, וסיומת הרבות שלהם אינה -את כי אם -וֹת, וכך הם גם כותבים, ירחם השם!

ובולעים הם הברות ותנועות, ובמהרם לדבר כבר אינם יכולים לבטא את תנועת הקמץ כאשר ירחק טעם המילה מן ההברה הקמוצה. בחלק מהמקומות יחטפוהו ויהפכו את קָצִיר הַחִטִּים ל-קְצִיר חִטִּי ואת ה-כָּחֻלִּים ל-כְּחֻלִּים, ובחלק מהמקומות יקצרוהו וידגשו העיצור שאחריו למען החזק ההברה, ויהפוך צָדִיק לצַדִּיק, אך לפחות נשאר הוא צדיק גם בצורות הרבים והנסמך, בזכות קיצור התנועה. אך יחידו של ה-כָּחֻל, רחמנא לצלן, הפך ל-כָּחֹל, ותתארך ותונמך התנועה בהברה המוטעמת.

וכך יהפכו גם הזָנָבָאת לזְנָבוֹת. אבוי! כי גם בטא ביטאו בצורות שונות את אותה תנועה במרחקים שונים מן הטעם, וגם ציינו זאת בכתב לדיראון עולם!

וקצרה לשונם מִבַּטֵּא שווא באותיות גרוניות, או מדגוש אותן. ויבטאו גרוניות שוואיות בתנועה הקרובה אליהן, כגון צָהֳרַיִם (sohorayim) במקום צֻהְרַיִם (suhrayim), ויאריכו התנועה הקודמת לאות דגושה במקום לשים בה דגש כגון תֵּאֵר, או יוותרו על הדגש מבלי לפצות בתנועה, כגון מִהֵר. דברים כאלה לאוזניי הם כציפורני אצבעות על לוח ירוק של כיתה בעוד כחמשת אלפי שנים.

רבים ורעים הם השינויים המתרחשים בלשוננו ללא הרף, רעה אף יותר כתיבתם של הסופרים, המחקה את הדיבור הקלוקל. תופעות מעטות מניתי כאן, וכל צורה קלוקלת שהעליתי בקולמוסי עלתה לי ביגון וביאוש רב. אשב נא לי בצד עכשיו, שהרי ממילא לא יאזינו לדבריי, ואשתה לי תה פושר בחושך בלי סוודר.

*טוב, מודה. זה לא באמת פוסט אורח של טהרן מלפני חמשתלפים שנה. ולקחתי לעצמי חרות מסוימת בכתיבה. ערבבתי עברית מכל מיני משלבים ושכבות, התופעות המתוארות בפוסט לא התרחשו כולן באותו זמן (אבל כולן התרחשו! וזה לא כל התופעות. אם תאהבו נארח אותו שוב), וחלק מהדוגמות שלי הן עם מילים שלא מופיעות בתנ"ך. זיוף מסמכים זה כיף גדול!

13 תגובות לפוסט "הורסים לנו את השפה! / משויה בן משואל"

  1. ערןב הגיב:

    חביב. הזכיר לי את הפיליטון של אפרים קישון על נאום של משה שרת.

  2. אוהבים, ורוצים עוד רשומה, אבל עם זיוף מושקע יותר.

    (בקאפצ׳ה פה המילה השנייה היא ציור קוביסטי שלא נראה כמו מילה. אחרי רענון קיבלתי מילה נורמלית ואפילו יפה – romance.)

  3. תמר הגיב:

    בכל קאפצ'ה מילה אחת היא מילה שהתוכנה הצליחה לזהות בOCR, והשנייה היא מילה שהתוכנה לא הצליחה לזהות.
    יודעים שאתה אדם לפי המילה הראשונה, ובמילה השנייה אתה עוזר לתוכנה להבין מה המילה הזאת.
    אם מספיק אנשים מזהים את המילה השנייה באותו אופן, התוכנה מבינה שזה כנראה מה שכתוב שם.
    זאת קפצ'ה עם שליחות 🙂

  4. עידן הגיב:

    אהבתי ממש! אם כי…
    ההגדרה שלי לשפה "הגיונית", היא כזו שתכתב כשם שהיא נשמעת.
    ככה שמבחינה זו, זה ממש הגיוני לשנות את אופן הכתיבה ע"פ האופן שבו מדברים את השפה.

    איזה עוד דוגמאות יש לך? (:

    השכלתי מההערה שלך על הקאפצ'ה! תודה!

  5. תמר הגיב:

    אידאן, אני לו חושבֿט שטה במט רוצע שאיחטבֿו טספה קמו ששומים.
    חיאבים מוסקמוט קדע שקולם יאבֿינו.
    (למשל, יש קאעלע שמבאטים "במט", ואחרים מבאטים "באמט". אז אך ניחטובֿ?

  6. גיל הגיב:

    עוד עוד עוד!!!!
    🙂

  7. עידן הגיב:

    חחחחחחח 🙂
    הטעות נובעת מזה שהשפה מראש לא בנויה כשפה שנכתבת כפי שהיא מדוברת.
    הרי פעם היה לנו הבדל בין הט' ל-ת', ובין ע' לא'… ובכלל, השפה מדרדרת וזה חבל לכולם 🙁
    (מי שמבטא "במת" ולא "באמת" – הורס את השפה. וזה מתחבר ממש יפה לרעיון הכללי של הפוסט!)

    אני רוצה שכולם ידברו באופן תקין, ואז יכתבו באופן דומה 🙂

    אגב, שפה שהיא הכי לא הגיונית (בהתאם להגדרה שלי, כלומר) – היא, איך לא, השפה האנגלית. אני מניח שלא צריך להסביר באמת למה…

  8. נעמה הגיב:

    העם דורש עוד מכתביו של משויה

  9. צביקה א' הגיב:

    הבת הצעירה שלי (אוי. לפני למעלה משלושים שנה) הייתה טופעלע טוטוריטו. בחג החנוכה היא שרה \ימי החנוטה חנוטת משטדנו\. משטדנו במקום מטדשנו (=מקדשנו). וזאת אף כי בגיל שלוש עדיין לא מלמדים דקדוק עברי, וודאי לא בניין כמו התפעל.

  10. תמר הגיב:

    נפלא!

  11. זבגיניה הגיב:

    פולין, ממי, לא פולניה

  12. […] בַּגְּזָרוֹNת הציבור עדיין אינו מחזיר עטרה ליושנה, אבל אולי זה לא מה שהעם "רוצה" (חוץ ממשויה). […]

  13. […] אז יבוא העברי העתיק ויגיד, "נו, יא טמבל. אבל אלוהים שולח את אברהם […]

כתיבת תגובה