מזל שכבר אין סודות

ענת לב אדלר שאלה אותי על האטימולוגיה של המילה מזל, בעברית ובשפות אחרות, במסגרת תחקיר לספרה "סוד המזל". הספר נע בין הפרקטי לבין הטריוויה, ובין האקדמי לבין המיסטי. החלק שלי נמצא, כמובן, ברבעון של אקדמי וטריוויה.

הנה הוא, עבורכם, מקוצר במקומות שבהם פירשתי לקהל הרחב, ומורחב במקומות שבהם מצאתי לנכון לחפור רק לכם:

מזל, מאיזה שורש?

הסברה הרווחת היא ששורש המילה מזל הוא נ.ז.ל, אבל זוהי אטימולוגיה עממית. הקישור בין המילה מזל לשורש נ.ז.ל נעשה משום שהמזל נוזל, יורד על האדם, ללא שליטתו, או מפני שהוא משתנה כל הזמן, כנוזל המשנה את צורתו.

אבל מסתבר שהפעם היחידה שבה מוזכרת המילה מזל בתנ"ך (מלכים ב' כג:ה) אינה במשמעות המזל הטוב שיורד על האדם, או המזל שהוא מנת חלקו, אלא בהקשר של עבודת כוכבים ומזלות, של המזל האסטרולוגי אליו משתייך האדם. הסיבה: בתנ"ך אין מתייחסים למזל כאל משהו הניתן לשליטתו של האדם, ולראייה קבעו חז"ל כי "ישראל הוא מעל למזל" (ולכן "אין מזל לישראל" לא אומר שאנחנו חסרי מזל אלא שאנחנו מעליו).

אז מה בכל זאת גלגולה הלשוני של המילה מזל?

השפה האכדית מכנה עצם שעומד במקומו בלי לזוז "מַזַלְתוּ" או "מַזַזְתוּ", כאשר הכוונה היא גם לגרמי השמים ולכוכבים, שמצבם קבוע בשמיים.

מאותו שורש, של משהו שקבוע למקומו ואינו זז, אנו מכירים את המילה "מזוזה", במובן המשקוף העומד הקבוע של הדלת. עם הזמן, אגב, נוצר מצב לשוני בו המילה מזוזה מתייחסת לכלי הקודש הקבוע על המשקוף, כלומר לקלף שנמצא בתוך בית המזוזה.

"מזזתו" ו"מזלתו", אם כן, במשמעות של משהו קבוע. משהו שאינו זז ממקומו.

בלטינית המילה מזל היא "פורטונה", אנגלית fortune, כאשר הכוונה היא לפורטונה, אלת המזל הרומית. בלטינית fors = מזל. כאשר המילה אינה נושא המשפט, צורת הבסיס (שאליה מצטרפות היחסות) היא -fort, למשל fortis = של המזל.

השורש ההודו-אירופי של המילה fors, הוא bher*, "לשאת". השורש עבר שינויים שונים בענפים השונים של ההודו אירופית: סנסקריט bh(a)r, בלשונות האיראניות bar, אנגלית to bear. הצורה היוונית היא pher, וגם בלטינית הפכה בד"כ הפונמה הפרוטו-הודו-אירופית bh* ל-f.

מזל הוא משהו שאתה נושא עמך. שורש אחר בסנסקריט המשמש בהוראת "נשיאה" הוא dh(a)r, וממנו נגזרת הדהרמה, שהיא גם הדבר שנושא, או תומך, בקיום העולם. אם כל אחד יעשה מה שהוא אמור לעשות לפי הדהרמה שלו – העולם יתנהל כהלכה. דהרמה היא בעצם גם המשא שכל אחד מאיתנו נולד איתו, בהתאם למין, להשתייכות המעמדית, לגיל וכו', וכך גם היא מתקשרת למזל בהקשר של נשיאה.

השורש ההודו אירופי bher* משמש גם לנשיאת משא וגם לנישואין. המילה אישה (wife) בסנסקריט, השפה הקלסית של הודו, היא bharyā, והיא נגזרת מאותו שורש הודו אירופי. מילים אחרות שחדרו לעברית עם אותו שורש הן פרבר (פרסית עתיקה pari-bara) ופריפריה (יוונית) – אותה מילה בשפות שונות. מה שנושא (את העיר) מסביב. גם הסיומת של המילה גזבר באה מאותו שורש – שר האוצר נושא את גנזי המלך.

סוד המזל, ענת לב-אדלר, ספר מתנה

זה הספר (ואם תקליקו, תגיעו לעמוד שלו באתר ההוצאה)

למילה fortis בלטינית יש הומונים שמשמעותו "חזק", שצורתו הקדומה יותר היא forctis, כנראה מהשורש ההודו-אירופי bhrgh* שפירושו "להיות גבוה", שזהו אחד המאפיינים העיקריים של מבצר חזק (אנגלית fort). מאותו שורש הודו אירופי נוצר berg הגרמני, "הר", וכן שמות משפחה ושמות מקומות שמסתיימים ב-burg/berg.

באנגלית, מזל הוא LUCK והוא קשור אטימולוגית ל-GLÜCK הגרמני, שעבר ליידיש כ"גליק".

המילה הערבית למזל היא חט' (حظ), מהשורש השמי המקביל לעברית ח.צ.ה או ח.צ.צ. לחצות כאן במשמעות לחלק, שכן המזל הוא מנת חלקו של האדם בעולם.

צירופים עם המילה העברית מזל – בעצם צירופים שמשמעותם ביש גדא – חדרו ללשונות אירופה דרך לשונות היהודים: יידיש שלימזל, באיותים שונים, קיימת גם במילון האנגלי. החלק הראשון של המילה, שלימפּ, הוא "רע, לא נכון" בגרמנית של ימי הביניים. בספרדית של ימי הביניים מתועדת המילה desmazalado, גם כן "ביש גדא", שחדרה דרך הלדינו.

המילה גד, דרך אגב, היא שמו של אל המזל השמי הקדום, והיא מתייחסת בדרך כלל רק למזל טוב.

וזה הקישור לקובץ ה-Pdf של החלק האטימולוגי בספר, למי שרוצה לראות איך נראית אטימולוגיה מעוצבת (וגם להשוות בין הפוסט לבין מה שכתבתי לספר…)

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני fortune). העבירו לרכזי תרבות, למנהלי רווחה ולחברים בחוגי בית, וצרו קשר להזמנת הרצאה.

4 תגובות לפוסט "מזל שכבר אין סודות"

  1. אורי הגיב:

    "השורש ההודו-אירופי של המילה fors, הוא bher" זאת דוגמה מצויינת למשפט שקראתי פעם איפושהו (לצערי לא זוכר היכן, ומצטט מהזכרון):

    "In etymology, the vowels don't matter, and the consonants are all interchangeable".

  2. תמר הגיב:

    אני צריכה לכתוב על זה מתישהו. האמת היא שבלטינית זה כמעט נכון, אבל דווקא המעתק בעיצורים הוא ממש הגיוני.

  3. מלי הגיב:

    בספרדית של ימי הביניים מתועדת המילה desmazalado, גם כן "ביש גדא", שחדרה דרך הלדינו".

    ובכן, המילה דסמאזאלאדו היא הכלאה בין ספרדית ועברית והיא היא שפת הלאדינו שהינה שפה "מותכת" בין ספרדית לעברית/ תורכית/יוונית/ בולגרית/ הכל לפי מקום מושבם של מגורשי ספרד.
    "des" בספרדית : "בלי" למשל: descalso פירושו בלי נעליים (יחף), או desnudo פירושו בלי בגדים (עירום) לכן יהודי ספרד המגורשים שהכירו את השפה העברית וכמובן את המילה " מזל טוב" וכד…הכליאו בין הספרדית לעברית. וכן אדם שמזלו שפר עליו נקרא mazalado.

כתיבת תגובה