מכת בכורות

שואל דורי:

איך זה שהריבוי של בכור הוא בכורים, אבל אומרים מכת בכורות?
ועל אותו משקל, קבר-קברים, אבל בית קברות?
בעקבות החיפוש הממצה שעשיתי (שתי דקות בויקימילון) אני מניח שזה בגלל שככה זה מופיע בתנ'ך. יש הסבר יותר מתוחכם מזה?

עונה תמר (כי איתמר היה בחו"ל):

יש גם קברות צדיקים (לצד קברי צדיקים).
ובנקבה – שנים, אבל שנות אור, שנות הילדות, ביצים אבל ביצות קינדר (טוב, זה רק בעילגית ובלשון ילדים).
הסברה המקובלת היא שבמקור לא היה הבדל בין סיומות הרבים -ים ו-ות. שתיהן שימשו גם לזכר וגם לנקבה. ולראיה – אבות, פילגשים, נשים ודומיהם. אלה צורות שאפילו דובר לא-ילידי לא יתבלבל במין שלהן (לעומת אבנים, דרכים ופעמים, שהמין הדקדוקי שלהן אינו משקף שום דבר אנטומי).
החלוקה של צורת הרבים ב-ות (במקור -āt) לנקבה וב-ים לזכר היא כנראה מאוחרת יותר. אני חושבת שהנקבה קיבלה את ה-āt מכיוון שה-t מאפיינת אותה גם בצורת היחיד.
אלט-טאב: בחלק מצורות הנקבה אפשר לראות את ה-ת בכל הנטייה (תינוקת, יושבת, סטודנטית, שפעת), ובחלק רק בנסמך [ילדה – ילדת פלא (ענתי, כמובן), עוגה – עוגת שמנת וכו'].שיפט אלט טאב
הצורה ב-ות נפוצה במיוחד במילים בזכר שיש להן תנועת o או ā בהברה האחרונה: שולחָנות, בכורות, קבָרות, פמוטות (!), פעוטות, תינוקות וכו'. הכלל הזה (שנקרא הרמוניה ווקאלית) הפסיק לעבוד בשלב מסוים, ולכן מילים חדשות יותר, כמו דרכונים ושעונים, הם ב-ים. בעברית החדשה גם פמוטים "יישרו קו" עם צורות הזכר והצורה נפוצה הרבה יותר מאשר "פמוטות" (כך אומר לי גוגל). למגינת לבי בפעוטון שבו התחנכו ילדיי קראו לכיתה של ענתי "פעוטים". אחר כך מתפלאים שהילדים הולכים לגן ולבית הספר עם עברית משובחת וחוזרים עילגים.
בקיצור, בכורות וקברות אלה כנראה צורות עתיקות יותר, ואחר כך צורות הרבים של אותן מילים "יישרו קו" עם צורות הרבים של הזכר ב-ים.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני עברית משובחת). העבירו לרכזי תרבות, למנהלי רווחה ולחברים בחוגי בית, וצרו קשר להזמנת הרצאה.

6 תגובות לפוסט "מכת בכורות"

  1. איתמרק הגיב:

    תודה להבלשנית!

  2. ספלינטור הגיב:

    אני חושב שלא הבהרת מספיק שהביטויים "מכת בכורות" ו-"בית קברות" נשתמרו בצורתם הישנה בגלל שהם ביטויים, בעוד שלמילים עצמם (בכורים וקברים) שלא היו ביטויים מובחנים היה קל יותר להשתנות עם הזרם.

  3. תמר הגיב:

    אז איזה מזל שיש לי אותך 🙂

  4. צביקה א' הגיב:

    את בודקת תפוצה של ביטויים על-ידי גוגל (מדוע, בעצם?) אף כי גוגל איננו (אפילו) מילון
    אלא אוסף מאמרים וקטעים, שחלקם כתוב בשגיאות וכותביהם לעתים בורים ועלגי-לשון.
    אם כן, מה התועלת? ן

  5. תמר הגיב:

    כי בלשן בודק את מה שיש, לא את מה שנכון.
    וגוגל, מה לעשות, משקף את מה שיש.
    גם אם כטַהֲרנית זה מצער אותי מאוד.

  6. […] "כלי אוטומטי לחקירת שפה" והבלוג שמח להחזיר לה טובה ולבדוק את הנושא. מכרתה ר' ביקשה לדעת על מנוע שיכול […]

כתיבת תגובה