אחמדינז'אד אינו היטלר

היום התפרסמה במוסף השבת כתבה של נחום ברנע שעסקה בכוונה של ביבי וברק לתקוף את מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית עוד לפני החורף (אלט-טאב: באיראן כבר קר וגשום ובחלק מהמקומות כבר היה שלג. שיפט-אלט-טאב). זה לא שאני קוראת עיתונים. סתם מנויה על תיקון עולם לפוסטים שעוסקים באיראן. וכרגיל אני נתפסת לזוטות. המשוואה שביבי ניסח בתחילת הקדנציה שלו שאחמדינז'אד = היטלר.

אז חדשות, ביבי: הוא לא. זה לא שהוא חסיד אומות עולם, אוהב ישראל ורודף שלום. ממש לא. אבל אין לו שום כוח. מאז שהוא התחיל לעשות דברים על דעת עצמו בלי רשות או הוראה מח'אמנהא'י, וגם בגלל השפעת "הזרם הסוטה" עליו – כלומר אמונות שלו שלא תואמות את הדוקטרינה האסלאמית של השלטון (פרטים בפוסט אורח של רז צימט ביום שני, שווה לחכות) – רבים מתומכיו, שבשנה שעברה עוד היו בצמרת השלטון, נמצאים עכשיו בכלא. חלקם בקבר, למשל האיש החזק ביותר באיראן. לשעבר.

הסכסוך בין אחמדינז'אד לבין ח'אמנהא'י

הסכסוך בין אחמדינז'אד לבין ח'אמנהא'י, מתוך הבלוג "דמוקטטורה"

ביולי שאלתי את פרשננו עלי זנג'אני (שם בדוי) מה חושבים באיראן על הסכסוך בצמרת. הנה התשובה, בתרגום טנטטיבי למדיי. המקור הפרסי נמצא כאן. כל הסוגריים שלי אלא אם כן צוין אחרת. הסוגריים העגולים במקור, המרובעים שלי [תודה, אלעזר, על ההצעה].

העימות בין ח'אמנהא'י לאחמדינז'אד הפך עכשיו למשבר השלטוני הגדול ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית. ח'אמנהא'י הורה למתנגדי אחמדינז'אד לסמן כמטרות את תומכי הנשיא שהם בעלי עמדות בכירות – ניהוליות וביצועיות – אבל לא להתעסק איתו עצמו. עכשיו לא רק המנהיגות הרוחנית הגבירה את לחצה על אחמדינז'אד ותומכיו, אלא גם גופים ממשלתיים אחרים ממשיכים ללא הפסקה לתקוף את תומכי אחמדינז'אד תחת שלטון המנהיג העליון [ולי פקיה – המנהיג האסלאמי העליון. עלי ח'אמנהא'י].
חברי המג'לס (בית הנבחרים) חושבים על בחירתם המחודשת בחודש אספנד [מרץ] הבא, ועסוקים בלְרַצּוֹת את המנהיג העליון כדי לקבל את חוות הדעת החיובית של מועצת שומרי החוקה כדי לעבור את סינון ה"סמכות לאשר" [כלומר כדי שמועצת שומרי החוקה תאשר את השתתפותם בבחירות הבאות]. הם מתחרים ביניהם בהתקפות על אחמדינז'אד.
הם הצליחו לגרום להתפטרותו תוך זמן קצר של הסגן החדש של שר החוץ, שמונה לתפקיד בפקודת אחמדינז'אד, ומאה מהם חתמו על מכתב המזמן את אחמדינז'אד למג'לס כדי לתת תשובות בעניין אדישותו לתקנות המג'לס. גם הרשות השופטת, שרואה את השירות למנהיג העליון ואת הציות לו כעומדים מעל כל חוק, לא ישבה בחיבוק ידיים ותרמה את חלקה בתפיסה ומעצר של תומכי אחמדינז'אד. בימים האחרונים הושלכו לכלא כמה מהם [מתומכי אחמדינז'אד], כמו סגן שר החוץ שפרש. מנגנון "לקיחת ההודאות" של הרפובליקה האסלאמית החל לפעול נגדם מיד.
עקירת חברי "הזרם הסוטה", שתמשיך אולי עד למעצר משאא'י [יועצו, מקורבו ומחותנו של הנשיא, והמואשם העיקרי בהשפעות "הזרם הסוטה" עליו], למעשה מנשלת את אחמדינז'אד מהזרועות הביצועיות שלו, והופכות אותו לנשיא ללא כוח. אחמדינז'אד יכול, כמובן, להישאר בתפקידו באופן מעשי (זו גם הבחירה המתבקשת של חא'מנהא'י), אבל חוץ מלהוציא לפועל את ההחלטות של ח'אמנהא'י לא ייצא ממנו שום דבר. אין לו צוות משל עצמו שהוא יכול לקדם בעזרתו את התוכניות של עצמו, ואין לו היכולת לעמוד בפני המנהיג העליון.
מכתב הזימון מחברי המג'לס עבר בינתיים בשקט, אבל המכתב הזה יהיה כמו חרב דמוקלס שתלויה מעל ראשו כדי להזכיר לו תמיד את הסכנות בהתנגדות להחלטות המנהיג העליון ולבקשות האולגרכיה הרוחנית, והוא תמיד ייזהר ממנה. כלומר בין אם אחמדינז'אד יישאר נשיא ובין אם לאו, לא יהיה לו יותר תפקיד משפיע בזירת ניהול המדינה בשנתיים הקרובות. אם הוא יישאר, הוא יהיה נשיא חסר כוח, ואם יתפטר – הוא ייצא לגמרי מזירת ניהול המדינה.
שנתיים אחרי הונאת הבחירות השערורייתית ביותר בתולדות איראן, שגרמה להפגנות הרחוב הגדולות ביותר מאז המהפכה, והמחיר הכבד שהטילו שלטונו של עלי ח'אמנהא'י והוא עצמו על העם האיראני – בדיכוי, בהרג, בכליאה, בעינויים, ובהוצאות להורג – על מנת להעלות את מחמוד אחמדינז'אד לנשיאות, עכשיו השלטון (בצוות של ח'אמנהא'י ואנשי הרוח השולטים) גייס את כל כוחותיו כדי לקצץ כליל את כנפיו של אותו נשיא, ולהכפיף אותו למרותו.
אבל במאבקי הכוח שהתהוו עכשיו בין אחמדינז'אד לבין ח'אמנהא'י לא יהיה מנצח (באף אחד משני צדי המאבק). החלשתו ותבוסתו של אחמדי נז'אד במאבק הזה, פירושם יהיה החלשתו ותבוסתו של האדם שהשקיע הכי הרבה בתמיכה בו, והאיש הזה הוא לא אחר מאשר עלי ח'אמנהא'י. במילים אחרות, יהיה אשר יהיה סופו של המאבק, הרפובליקה האסלאמית תהיה המפסידה הסופית בו.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני בשורות טובות). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם, או צרו קשר להזמנת הרצאה.

6 תגובות לפוסט "אחמדינז'אד אינו היטלר"

  1. Thanks for the kind reference to my blog. Here is an article on Iranian domestic politics from a progressive U.S. foreign policy news site which will also interest you:
    http://ipsnews.net/news.asp?idnews=105585

  2. מאת אחד:

    אוקיי, אבל מה העמדה של ח'אמנהא'י בעניין הגרעין?

  3. מאת תמר:

    העמדה של ח'אמנהא'י זה מה שקורה בשטח.
    לכן אמרתי שאני נתפסת לזוטות. זה לא שהם לא עומדים עלינו לכלותנו, אבל מי שיש לו הכוח ומי שייתן את הפקודה זה ח'אמנהא'י (או מי שיחליף אותו).

  4. מאת יוסף מאור:

    קראתי בעניין רב את הפוסט שלך על המצב הפוליטי באיראן.
    מה, לדעתך, יוכל להביא לנסיגת חמינאי מתכנית הגרעין?
    ניכר כי המתיחות הפנימית מחריפה והבחירות באופק כנראה יעצימו אותה. האם לחץ פנימי יכול לגרום לחמינאי לחשוש לשרידות שלטונו?
    מה יכו להוביל לחשש כזה?
    אשמח לשמוע את דעתך.

  5. מאת תמר:

    אני לא חושבת שמשהו יכול להוביל אותו לנסיגה מתוכנית הגרעין. אבל אני גם מסרבת להתנבא, כי אני לא היסטוריונית ולא פסיכולוגית, ובשנה האחרונה גם היסטוריונים דגולים לא צפו את מה שקרה בעולם, החל מהאביב הערבי וכלה בסוציאליסטים של וול-סטריט.
    אני משערת שהוא חושש לשרידות שלטונו, ויש לו סיבות טובות: העם לא רוצה אותו. זה ששרפו תמונות שלו בצ'האר שנבה-י סורי האחרון (חג שבו מדליקים מדורות), ושבהפגנות קראו מוות לח'אמנהא'י ולעצם המוסד של מנהיג עליו אסלאמי (ולאית-י פקיה), נראה לי שזה די רמז לכך שלא רוצים אותו.

  6. […] • אוי, למה? נראה לי שהוא נשבה ביופיו של אקא [ח'אמנהא'י, המנהיג העליון] […]

כתיבת תגובה