האם לשנות את שמו של גנזך המדינה?

גנזך המדינה שוקל לשנות את שמו לארכיון המדינה. חוץ מזה שאני נגד, אני לא מבינה למה בכלל צריך לשנות.
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

קיבלתי שאלה בפייסבוק:

האם לשנות את שמו של גנזך המדינה לארכיון המדינה?
האם לשנות את שמו של גנזך המדינה לארכיון המדינה?

שם הסברתי ממש בקטנה, פה קצת אטימולוגיה + סיבות פוליטיות-היסטוריות למה צריך לשמור על גנזך ועוד שאלה קטנה.

המילה "גַּנְזָךְ" מופיעה כבר בתנ"ך, כ-גַנְזַכָּ֧יו (דבה"י א, כח:יא). ganza בפרסית עתיקה הוא אוצר המלך. גם המילה הזאת מופיעה בתנ"ך, למשל במגילת אסתר (ג:ט):  וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. בתוספת סיומת הקטנה ka, אנו מקבלים ganzaka ובעברית – גנזך. לאיש שנושא (bears) את אוצר המלך קראו ganza-bara, ואלינו הוא הגיע כמובן כ-גזבר. בספר עזרא (א:ח) מוזכר מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר.

אלט-טאב: השם מתרדת הגיע עד לימינו בשינויים קלים, והוא עכשיו מֶהְרְדָאד. שיפט-אלט-טאב.

מה שמעניין בעיניי במילה גַּנְזָךְ היא שכולם מבטאים אותה גִּנְזָךְ. התהליך שבו A הפכה ל-I בהברה סגורה בלתי מוטעמת נקרא הידקקות, והוא קיים גם במילים השאולות פִּתְגָּם ו-גִּזְבָּר. מה שיפה הוא שבמילה גנזך התהליך קרה רק בעברית החדשה, אלפיים שנה ויותר אחרי שהמילה נשאלה לעברית. אני יודעת שבלשן לא אמור לומר יפה על תהליך, אבל אני מוקסמת מכך שתהליכים כה קדומים עדין עובדים.

מבחינת הרגשת הדוברים, מילים זרות שחדרו לעברית דרך התנ"ך הן חלק אינטרגלי מהשפה. לכן המילה גנזך נחשבת עברית. בעברית השורש ג.נ.ז קיבל משמעות שונה מזו המקורים, ובמקום שמירת כסף וחפצי ערך, הוא מציין שמירת מסמכים וניירות (ע"ע גניזה בבית כנסת).

המילה ארכיון, לעומת זאת, חדרה מאוחר יותר, וכבר מרגישים שהיא לא עברית. היא באה מהבסיס ארכי-, שקשור ביוונית לראשית, או להתחלה: גם מבחינת זמן (ארכיאולוגיה, ארכיטקטורה) וגם מבחינת חשיבות (ארכיבישוף, ארכי-פושע).

ביוונית אַרְכֵיוֹן (archeion, ἀρχεῖον) זה דווקא לא גנזך אלא עירייה, בית משפט גבוה או משכן כלשהו של מכובדים. זוהי צורת היחיד. צורת הרבים ארכֵיה (archeia, ἀρχεῖα) היא שם המקום שבו מחזיקים את המסמכים הציבוריים, כלומר, בעצם, ארכיון.

והסיבות ההיסטוריות: הפרסים היו יותר טובים אלינו מאשר היוונים. לפחות בזיכרון הקולקטיבי היהודי. כורש היה משיח, ולפי המסורת של יהודי איראן, הוא בנה של אסתר (יש עם זה בעיה כרונולוגית קלה, אבל שום דבר שקפל זמן לא יכול לפתור).

והשאלה: בשביל מה לשנות בכלל ממילה שנתפסת כעברית למילה שנתפסת כְּלֹא-עברית?

אני יודעת שזה לא ממש קשור, אבל אם התחלתי בצילומסך, הרשו לי לסיים בתמונה נוספת, הפעם הזמנה, למי שפספס:

השקת "הטוב, הרע והעולם" בתל אביב.
השקת "הטוב, הרע והעולם" בתל אביב.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני אוצר המלך). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם או צרו קשר להזמנת הרצאה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. אלי

    אני חייב לציין שגנזך זו אחת המילים האהובות עליי.
    אני תמיד שומר את האימיילים הישנים בתיקיה שנקראת 'גנזך' וגם שכנעתי את חבריי לעשות כן אז זה המעט שאני יכול לעשות למען הפצת הבשורה 🙂

  2. אמיר

    גנזך, פתגם, גנזך בחיריק: המילה היוונית συντεκνος "סינדקנוס" כלומר ס' בחיריק, הפכה בעברית ל"סנדק", כלומר ס' בפתח.

כתיבת תגובה

עוד פוסטים