אִצְטַבָּה סְטוֹאִית

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

המילה אצטבה הופיעה ברשימת מאה המילים היפות ב-א' בסוף, וזה מתקשר לי לתגובה "הארמית שולטתתתת". האמת היא שהשפה השולטת, לפחות באות א', היא יוונית. אבל האיות אצטבא אומר שהדוברים תופסים את המילה כשאילה מארמית. מילים מיוונית ומארמית נשאלו לעברית בערך באותו זמן (כלומר מזמן), וחלק מהמילים היווניות, למשל פסנתר, אפילו עברו דרך ארמית בדרכן לעברית.

לפי מקורותיי, המילה אצטבה באה מיוונית stoa שנשאלה לעברית גם כ-סְטָו: אכסדרת עמודים. משמעויות אחרות של stoa מסדרון. מרפסת.

 ה-א' היא א' פרוסתטית.

הקשר לאצטבה – דבר ישר.

"איש הסטיו" הוא stoikos. אפשר לקצר את הדרך ולומר שמי שיושב על המרפסת חווה שלווה סטואית, אבל האמת היא שזאת מרפסת מסוימת – Stoa Poikile, "הסטיו הססגוני", בשוק באתונה, שם לימד הפילוסוף זנון מקיטיון, מייסד האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית. האסכולה הסטואית דוגלת, הפלא ופלא, בקבלת הדברים בלא זעזוע, בשלווה ובשוויון נפש.

זה בגלל שביוון העריכו פילוסופים והם לא היו צריכים להתפרנס ממשהו אחר, והנשים היו אלה שגידלו את הילדים.

אכסדרת עמודים במוזיאון אגורה ביוון. צילום Chris Winters cc-by-sa

גם המילה אכסדרה, שלא זכתה להיכנס לרשימה, היא מילה יוונית שמשמעותה מרפסת או מסדרון, במקור – מסדרון מקורה מחוץ לבית עם מקומות ישיבה.

כאן ה-א' היא לא פרוסתטית, אלא חלק מהמילה היוונית exedra, שמורכבת מ-ex "בחוץ" ו-edra "מושב". המילה edra באה מהשורש ההודו אירופי sed "לשבת" (באנגלית sit, כמתחייב ממעתק גרים). ביוונית, S הודו-אירופית בתחילת מילה הופכת לנישוף (H), כפי שניתן לראות בזוגות היוונית-לטינית hyper-super, hypo-sub. הנישוף הולך לאיבוד באמצע מילה, ולכן edra אינה מנושפת.

בחלק מהמילים היווניות שנשאלו לעברית, נשאר הנישוף גם באמצע מילה, כמו למשל במילה סנהדרין – יוונית synedrion – מועצה, מילולית ישיבה ביחד.

מאותו שורש באה גם המילה קתדרה, עם הקידומת kata "למטה". קתדרה היא בסך הכל מושב, וכמו שלמילה כיסא בעברית יש בהקשרים מסוימים משמעויות שלטוניות, המושב הספציפי הזה קיבל משמעות אקדמית.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני קתדרות, שזו דוגמה למסגרות שלא משלמות טוב). צרו קשר דרך האתר שלי.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. יחזקאל

    פסנתר מופיע בספר דניאל, אם אני זוכר נכון. הארמית שם כבר הספיקה לשאול מהיוונית?

    "בחלק מהמילים היווניות שנשאלו מעברית". הא?

    אז על הקתדרה דווקא יושבים, לא עומדים?

  2. אכן מופיע בספר דניאל, אבל שים לב שלא מופיע כ-פסנתר אלא כ-פסנטרין.
    אחת המילים האהובות עליי בהרצאות על מילים שאולות בעברית.
    בספר דניאל מופיע עוד שם של כלי נגינה יווני – סומפוניא.

    בפסנתר קרתה אותה תופעה של פילים (ב-פ' רפה) וכינים.
    אני צריכה לכתוב על זה פוסט נפרד, לייסד תגית חדשה של בלשנות חופרת, ולעשות לי רשימה של כל הנושאים שהבטחתי לכתוב עליהם, כי זה מתחיל להיות יותר מדיי בשביל לזכור.

  3. דוד

    בלשנות חופרת 🙂 נהדרת כתמיד.

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

כן!

למה המילה "לא" דומה בין שפות דומות, ואילו המילה "כן" שונה בד"כ?

קרא עוד »

קוסמוגוניה (3)

סוף סוף קורה משהו! פוסט שלישי בסדרה על בריאת העולם (האיראני) מתוך האוניברסיטה המשודרת.

קרא עוד »