לשונות היהודים וספרויותיהם 1: מבוא

פוסט מבוא לסדרה חדשה: לשונות היהודים
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

עברית וחיות אחרות גאה להציג – סדרה על לשונות היהודים, עם כותבים אורחים!

כל (טוב, רוב) האורחים בסדרה הם דוקטוירים ופרופסוירים צעירים (מתחת לגיל 40 ורק לאחד יש קביעות במוסד אקדמי) שהתבקשו לכתוב בעממית ולא באקדמית. מקווה שיהיה מעניין.

פוסט המבוא מתורגם ומעובד מהתמר נאמה, מי שרוצה הערות שוליים ומראי מקומות שיקנה את כרך א של הספר.

העם היהודי בא במגע עם תרבויות ועמים אחרים, הן בגולה הדוויה והן במולדת הכבושה, ונחשף ללשונות שונות ומשונות. במקרים כאלה, אימצו היהודים לשונות שאינן עברית לחיי היומיום, והשאירו את העברית – בעיקר כלשון קודש – כדי לשרוד כדת וכאומה. יודע כל דו-לשוני, שאין דבר כזה משפט שלם בשפה אחת, ואכן גם ללשונות היומיום של היהודים חלחלו מילים ותרגומי שאילה (תרגום מילה במילה של ביטויים, כמו "מדעי הרוח" מגרמנית geistwissenschaft) מעברית ומארמית. בחלק מהלשונות בעיקר מילים וביטויים בעלי אופי דתי, ובאחרות גם מילים יומיומיות.

רוב לשונות היהודים משתמשות באלפבית העברי, וברוב המקרים, בשל בידוד הקהילה, נשארו להגי היהודים ארכאיים יחסית בעוד שלשונות הגויים השתנו, לעיתים באופן משמעותי (להג = ניב = דיאלקט. תת-שפה, או שפה "קטנה" שהיא חלק מקבוצה גדולה יותר של שפות. ההבדל בין דיאלקט לשפה הוא בעיקר פוליטי, אבל לא כאן המקום לחפור בנדון).

כל שלושת התנאים – רכיב עברי (מכונה גם מרכיב עברי), אלפבית עברי וארכאיות יחסית, אינם הכרחיים או מספיקים על מנת לתייג שפה או להג כיהודים:

הרכיב העברי משתנה אפילו בין להגים של אותה לשון יהודית, ובחלק מהלהגים אין מרכיב עברי כלל. בחלק מהמקרים, מילים וביטויים מעברית חדרו דרך הלשון היהודית ללשון של הרוב הלא-יהודי. למשל אמריקאים, גם לא יהודים, מכירים את הביטוי "מזל טוב", בהגייה עברית או יידית. כשנולדה בתי ענתי והרופא הWASP לא הספיק להגיע לבית החולים, אמרו לי האחיות Doctor Bonn says Mazel Tov. מילים עבריות אחרות הגיעו לשפות נוצריות דרך כתבי הקודש. הדוגמה האהובה עליי באנגלית היא shibboleth באנגלית, שמשמעותה סיסמה, סלוגן או מאפיין של קבוצה מסוימת. מילים עבריות נוספות מופיעות בתיאורים שכתבו גויים על היהדות או על היהודים.

חלק מלשונות היהודים – כולל להגים איראניים שיככבו בפוסט העתידי שלי – משתמשות בכתב המקומי במקום בא"ב העברי. הארכאיזם (שימור השפה הקדומה) הוא מאפיין של לשונות של מיעוטים אתניים ושל קהילות מבודדות גיאוגרפית ללא קשר לדתם.

בעצם, הקריטריון היחיד שהוא הכרחי ומספיק כדי לתייג לשון כיהודית הוא חברתי: משתמשים בהן רק יהודים.

לשונות היהודים הן מקרה פרטי של לשונות היתוך. לשונות היתוך מצרפות רכיבים מלשונות מקור שונות. ברוב לשונות היהודים, הרכיבים השונים משוקעים, כלומר עוברים שינויים פונטיים ואחרים בתוך הלשון השואלת. מבחינת הדובר, זהו חלק מלשונו הטבעית (יידיש, לדינו, ערבית יהודית וכו') בנוסף לרכיב העברי המשוקע, יש גם רכיב עברי משובץ, כלומר ציטוט של מילים, ביטויים ופסוקים בעברית, כאשר מבחינת הדובר הוא מדבר עברית (ולא פרסית יהודית וכו'). ביידיש קוראים לרכיב העברי המשוקע לשון קודש (לקרוא: לוֹשן קוֹידש) ולרכיב העברי המשובץ לשון קודש ממש (לוֹשן קוֹידש מַמֶש). מן הסתם רוב הפוסטים בסדרה יתייחסו לרכיב העברי, כי זהו הנושא החם ביותר בחקר לשונות היהודים, וגם זה שהכי קל להבין אותו אם אתה לא חוקר של השפה הספציפית.

פאול וקסלר משייך את לשונות היהודים לאגד הלשונות הדתיות. אגד לשונות (sprachbund) הוא קבוצת לשונות שיש להם מאפיין משותף שאינו גנטי (כלומר אין להן מוצא משותף). רוב לשונות ההיתוך נוצרות מתוך מצב של דיגלוסיה, כלומר דו-לשוניות. אגד הלשונות הדתיות מיוחד בכך שהדיגלוסיה בו היא נחלתה של אליטה דתית או למדנית, שיודעת את לשון הקודש. לשון הקודש יכולה להיות לטינית, סנסקריט, אווסטית (לשון כתבי הקודש האיראניים) וכו'. דרך אותה אליטה חודרות מילים מלשון הקודש ללשון הכללית. הרכיב המשובץ קיים יותר בלשון האליטות מאשר בלשון העם, אם כי יש גם ביטויים שלמים שחודרים ללשון הכללית (למשל "בשם השם נעשה ונצליח" ביזדית יהודית, שעליה כתבתי את הMA שלי).

 רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני קהילות היהודים בגולה). צרו קשר כאן.


תוספת מאוחרת אחרי שקיבלתי הערה מעמיתה על קניין רוחני – קריאה נוספת ומקורות בקטנה:

אתר לשונות היהודים – למי שהסדרה בבלוג עשתה לו חשק לקרוא משהו יותר מפורט, יותר אקדמי, עם יותר לשונות ויותר חוקרים.

מורג, שלמה. "המילים העבריות בלשונות היהודים", מקדם ומים ה (1992), עמ' 110-114 – אחד ממאות מאמרים על הרכיב העברי.

סאסאקי, צוגויה. "המרכיב העברי-ארמי ביידיש: תורת הצורות ותורת המשמעות", מסורות ז (1993), עמ' 129-144, מסביר יפה את עניין שאילת המילים עם קצת יותר מושגים. אני אוהבת את הטבלה בעמ' 130.

רבין, חיים. "הלשונות היהודיות – המשותף, המיוחד והבעייתי", פעמים 1 (1979) עמ' 40-57 – דיון רב משתתפים על מאפייני לשונות היהודים.

Bunis, David M. A Lexicon of the Hebrew and Aramaic Elements in Modern Judezmo, Jerusalem 1993. עם הקדמה שווה של שלמה מורג והקדמה שווה של המחבר.

S. Morag, M. Bar Asher, and M. Modena (eds.) Vena Hebraica in Judaeorum Linguis, Proceedings of the International Conference on the Hebrew and Aramaic Elements in Jewish Languages (Milan, October 23-26, 1995), Milano 1999. אסופת מאמרים בנושא המרכיב העברי בלשונות היהודים

Weinreich, Max. History of the Yiddish Language, Chicago 1980. עמ' 349 והלאה – דיון במרכיב העברי. טבע את המונחים העיקריים.

Wexler, P. “Jewish Interlinguistics: Facts and Conceptual Framework”, Language 57 (1981), pp. 99-149. אגד הלשונות הדתי (בין השאר)

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. ענת כהנא

    נושא מרתק.

    את יכולה לתת דוגמה ללהג שאין בו בכלל מרכיב עברי?
    האם הכוונה שאף מילה עברית לא השתרבבה אליו? נשמע כמעט לא סביר, לא?

  2. תמר

    זה טיזר לקראת הפוסטים שלי על פרסית יהודית. בחלק מהלהגים האיראניים ובפרסית יהודית של המאה ה-20 יש מילים עבריות רק למושגים שאין להן מילים אחרות (טלית, תפילין, תורה וכו')

  3. אורי

    "תמר עירם גינדין"? יש סיפור מאחורי זה, או שזה סתם עבר דרך מישהו עם שמיעה יפנית?

  4. תמר

    התיאוריה שלי:
    הספר הזה בתנור כבר הרבה זמן בהגהות. פעם בכמה חודשים אני שואלת את ההוצאה מה קורה ומבהירה להם שהפעם (בניגוד לשני הכרכים הראשונים) אני לא במצב שאפשר להגיד לי עכשיו שיש לי דדליין לתקן את כל הספר תוך 24 שעות.
    לדעתי הם מפרסמים את הספר עם שם לא נכון כדי שיוכלו לומר שהמהדורה הראשונה נגנזה עקב טעות בשם המחברת.
    עם זאת, אם הם באמת הולכים לפרסם את זה מתישהו, אולי אעיר להם, למקרה שתיאוריית הקונספירציה שלי כושלת וזה באמת עבר דרך מישהו עם אוזן יפנית.

  5. ירון שהרבני

    מרתק, נזכרתי שבעברי כבר נתקלתי במונח Shibboleth בהקשר פדגוגי, ניגשתי לחפש בגוגל ואכן במקום הראשון מצאתי את מיזם Shibboleth בקוד פתוח (וגם את התוכנה מן הסתם) המאפשר לבצע גישה עם חשבון יחיד למגוון של אתרים
    המיזם עצמו שייך לרשת ה"אינטרנט2" שמעולם לא חצתה את גבולות האקדמיה (על אף שהיו ניסיונות) ובתשתית אותה מציע השירות עושה שימוש האתר WebAssign המשמש אותי להגשת עבודות אקדמיות
    במקרה הזה השימוש במילה Shibboleth אכן מתייחס לעניין האבטחה

    אגב אורחא, האתר Etymonline גורס כי אף למילה Wine ישנם מקורות עבריים/ערביים (לא בהכרח שפת המקור) כפי שניתן לראות כאן:
    http://www.etymonline.com/index.php?term=wine

    ועוד רציתי לשאול, יש לך מושג בנוגע למילה "חארותא" ששאלתי אותך לגביה?
    לא מצאתי סימוכין מספקים לנושא…

    בברכה,
    ירון שהרבני

  6. תמר

    @ירון – המילה חֵרוּת היא מילה עברית שתקבל פוסט משלה לקראת פסח (כי יש לה אטימולוגיה עממית אינטלקטואלית משעשעת). המקבילה הארמית, לפי מילון קליין (ארמית זו לא השפה שלי ואין לי מילוני ארמית בבית) היא חירותא. יכול להיות שחירותא זה בארמית בבלית ושהצורה חארותא קיימת בניבים אחרים של ארמית. הסורית שלך משובחת משלי.

  7. x

    פוסט מעניין.
    שתי הערות קטנות: ההתחלה גרמה לי להבין שהפוסט הזה הוא פוסט אורח, אבל אחר כך הבנתי שאת כתבת אותו.
    הקישור "ססמה, סלוגן" מוביל לעמוד הראשי של האתר.

כתיבת תגובה

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

 

עוד פוסטים