ביום ראשון שלפני גל המהומות, התארחתי בגיקונומי והסברתי למה אין הפגנות באיראן. ואז…
יום חמישי 28.12.2017, 7 בחודש דֵי 2576/1396 כאן 11, חדשות הערב, כתבתו של איתמר מאירי:
בשבת ראיתי שצימט התותח כפרה עליו חורך את התקשורת ואליי אף אחד לא מתקשר, אז סִנדלתי את עצמי להתחיל את הפודקאסט שאני מתכננת כבר כמה חודשים. אבל ברוך השם, לצימט יש רק גוף אחד שיכול להיות רק במקום אחד בזמן אחד, ולכן גם אנחנו האיראניסטים האחרים בארץ קיבלנו קצת צומי.
בצאת השבת כבר נקבעו לי כמה אייטמים ליום ראשון, אבל הבטחתי ולכן קיימתי: העליתי פיילוט במוצ"ש, והקלטתי עם עידו קינן פרק יותר מקצועי ביום שלישי, ואנחנו עדיין עורכים אותו. קישור יינתן ברגע שיעלה.
האמת, מהר מאוד הגעתי למצב שגם אני לא ממש עוקבת (וגם חולה, אבל בנס גדול השתעלתי רק בשידור אחד, בשאר שתיתי מים חמים). אבל תודה לאל עדי עומרי מהמשרד של נירשמן ריכזה לי את כל (או לפחות רוב) השיחות שהיו לי בתקשורת. מביאה לכם אותם לפי סדר כרונולוגי, למיטב זכרוני… יום ראשון: 31.12.2017, 10 בחודש דֵי 2576/1396.
חזרתי משם כל כך מתוסכלת אבל מאופרת כל כך יפה, שישר העליתי את הווידאו לייב הזה בפייסבוק:
בצהריים הייתי שוב ב-i24News, בתוכנית Daily Dose, אבל אני לא מוצאת וידאו של זה 🙁
יום רביעי 13 בדי, 3.1.2018
כשהגעתי בשלישי בבוקר לערוץ 12, פגשתי את צימט, שהלך לאורומיה בערוץ 10. יום אחר כך אני הלכתי לאורומיה [אני כותבת את זה ככה כי זה משעשע אותי ואת כל מי שקצת מכיר את איראן – אורומיה היא עיר בצפון מערב איראן שהייתה בה גם קהילה יהודית גדולה, דוברת לישן דידן (כורדית)], ושם גם השתעלתי בשידור חי. אני עדיין חיה, אבל בלי אספקה סדירה של מים חמים אני משתעלת כאילו אין מחר.
בצהריים ערכתי תדרוך טלפוני בשיחת ועידה לעיתונאים זרים במסגרת Media Center. קיבלתי רשות לשתף איתכם את ההקלטה!
(דלגו על חמש הדקות הראשונות, זה רק כניסה של העיתונאים ל"חדר" שיחת הוועידה והצגה עצמית של כל אחד. האקשן מתחיל ב-5:02)
המשיך בשיחה עם אילה חסון ב-103fm, במונית להקלטת ראיון ברשת CBN, שאעלה כאן כשישודר ששודר יום לאחר מכן (באותה נסיעה גם דיברתי עם איריס מזור מישראל היום, אקשר כשיתפרסם).
במהלך השבוע התקשרו גם בערך מכל כלי תקשורת כדי לבקש ממני לשדך להם איראנים שמשתתפים בהפגנות, כדי לראיין אותם בעילום שם ועם עיוות קול. הסברתי להם שאני לא מעמידה חברים שלי בכזאת סכנה, כי לרפובליקה האסלאמית יש (או לפחות השמועה אומרת שיש, כבר כמה שנים) הטכנולוגיה לשחזר את הקול המקורי. ברוב התוכניות פשוט ניסו למצוא מישהו אחר שישדך, אבל יערה מיומן החוץ של גל"צ הבינה שלא כדאי להעמיד אנשים בסכנה, ולכן היא העבירה לי שאלות שהעברתי לחבר ותרגמתי. נתתי להם לבחור בעצמם את השם הבדוי…
וגם היכו אותי בתור מומחית בסטטוס קוו בגל"צ, באותו יום.
ראיון סקייפ שנעשה ביום הראשון של ההפגנות בנושא לכאורה אחר לגמרי, נכלל במאמר מעניין ביותר של שירה פרנקל, שהתפרסם כעבור שבוע בניו יורק טיימס.
היום, יום שישי 15 בדֵי, 5.1.2018 קצרתי את פירות העבודה של הימים הקודמים:
הראיון ב-CBN פורסם גם באתר שלהם (הכותרת שבחרו היא בדיחה ידועה…), וגם כאייטם שני ב- Jerusalem Dateline, שזה כבוד ממש גדול 🙂
מאמר שכתבתי להארץ על תפיסות נכונות ושגויות בגל ההפגנות האחרון. הנה גם בפרינט:
אין לי כבר קול לראיונות או יכולת לדבר משפט שלם בלי להשתעל כדי לעשות עוד לייב בפייסבוק, אז אעדכן שההפגנות עקרונית דוכאו, אבל קריאות להפגנות ממשיכות להתפרסם בערוצי הטלגרם של מתנגדי המשטר. בנוסף, יש גל של סרטים שבהם אנשי בסיג' שורפים את התעודות שלהם. זה מעודד שהבסיג' עובר צד, אבל א – זה לא כולם, ב – בסיג' זה ממילא לרוב אנשים פשוטים שמצטרפים למועדון הטבות. בהפגנות החלושות של 2011, השהיד הראשון היה חבר הבסיג' באוניברסיטה שלו ולכן שותי הטרופית טענו שהוא מהצד שלהם, אבל הוריו ומתנגדי המשטר אמרו שהוא היה מהצד של המפגינים.
זהו, יש עוד ראיון ביום שני אצל גל גבאי ובן כספית, ועוד כמה דברים שאמורים להתפרסם, אני אעדכן כאן באותו פוסט כדי לא להציף.
רוצים לשמוע עוד? באוזניים? יש לי פודקאסט! רוצים לשמוע אותי בהרצאה? הרצאות לחיילים ולמסגרות של צעירים תאבי ידע אפשר להזמין דרך המרכז האקדמי שלם, והרצאות למסגרות שמשלמות היטב אפשר להזמין דרך אצלי – חוויה עם ערך.
לפוסט הזה יש תגובה אחת
תמע'ע'ע'ע' תעשי לי פוד כאסת!!1