ילדים באיראן: ספרים וספרי לימוד / יעל גידניאן

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

תערוכה חדשה במכון טרומן, האוניברסיטה העברית
יעל גידניאן

כבר כמעט עשרה חודשים שאני עובדת בספרייה של מכון טרומן לקידום השלום, באוניברסיטה העברית. במהלך העבודה אני נדרשת לקטלג ספרים רבים בערבית ולעתים באנגלית. הספרים נוגעים לשלום אך גם לדברים אחרים שקשורים בו, כמו סכסוכים ומאבקים שונים ברחבי הגלובוס, ובעיקר במזרח התיכון שלנו.
לפני כשנתיים הגיעה לטרומן ספרנית חדשה ומקצועית, שילה יואל, שהחליטה לעשות סדר בהררי האבק שמילאו את המרתפים של הספרייה. בין שלל האוצרות, שכללו אוסף נדיר של ציורים של הצייר וולטר טיטל לצד שלל ספרים ומגזינים מרחבי העולם כולו, נמצא ארגז של ספרים בפרסית. המדובר בספרי ילדים ובספרי לימוד שהגיעו מאיראן, ויצאו לאור בעיקר בשנות השבעים של המאה הקודמת.
כאשר התחלתי לקטלג את הספרים ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהספרייה, מצאתי את עצמי נחשפת לשלל רעיונות ולסוגיות שונות שמעסיקות את האיראנים בעשורים האחרונים. מצאתי ספרי ילדים המתארים סיפורים מיתולוגיים מתוך ה"שאה-נאמה", המיתולוגיה הפרסית שקובצה ונכתבה בידי פרדוסי, המשורר הגדול. הסיפורים לוו באיורים נפלאים של שלל דמויות ידועות מתוך הספר. עוד מצאתי ספרים שנכתבו בהשראה דתית, המביאים לקורא הצעיר, בין השאר, את פתגמיו של עַלִי, חתנו של הנביא מוחמד עליו השלום, המרכזי כל כך בקרב השיעים. להפתעתי, נתקלתי גם בספרים עם מסרים אלימים למדי, ספרים שנכתבו לאחר המהפכה האסלאמית ושמהללים אותה.

תערוכת ספרי ילדים איראניים
תערוכת ספרי ילדים איראניים. צילום: יעל גידניאן

אחד הספרים המעניינים הוא ספר שנקרא "ילדי פלסטין" (بچه های فلسطین). הספר, שיצא לאור בשנה לא ידועה, מגולל את סיפורם של שלושה ילדים פלסטינים שסובלים מפעולותיו של הצבא הישראלי. בהשראת פעולות של לוחמים אמיצים, ובעקבות האזנה ממושכת לשידורי קול המהפכה, הם מחליטים לעשות מעשה. השלושה מכינים מטען נפץ ומשליכים אותו לביתו של המשת"פ שמתגורר בכפרם…

ילדי פלסטין, ספר ילדים איראני
ילדי פלסטין, מתוך התערוכה במכון טרומן (צילום: יעל גידניאן)

ספר נפלא באמת, שנמצא אף הוא באוסף, הוא הספר "זאל וסימורג" (زال وسیمرغ). זאל הוא בן מלך במיתולוגיה הפרסית, שנולד ושערו לבן, שער שיבה. בשל שערו הלבן, אביו מחשיבו לשד ומשליכו מן הארמון. הרך הנולד ניצל בידי הציפור המיתית סימורג, שמלווה אותו עד לבגרותו. הציפור האגדית, שמתגוררת על הר של אזמרגד, מתוארת באיורים לספר בצורה נהדרת וצבעונית, בידיו של המאייר נור אלדין זרין-כּלךּ.

זאל וסימורג - ספר ילדים איראני, מיתולוגיה איראנית, סימורג
זאל וסימורג, צילום: יעל גידניאן

האחרון אייר ספר נוסף באוסף, שנקרא "סיפור הפרחים שבשטיח" (قصه گلهای قالی). הספר הזה מתאר את הרפתקאותיהם של ילדים שצוללים אל הפרחים והצורות שבשטיחים הפרסיים, אל תוך עולם של אגדות.

הפרחים שבשטיח, ספר ילדים איראני, תערוכת ספרי ילדים איראניים
הפרחים שבשטיח. צילום: יעל גידניאן

האוסף כולל גם ספרי לימוד של בתי הספר באיראן. מדובר בספרי היסטוריה, ספרות ודת. חלק מהספרים יצאו בתקופת השאה, וחלק יצאו בתקופה שאחרי המהפכה. ההבדלים ניכרים הן במראה החיצוני של הספרים, והן בתוכנם: הספרים שיצאו בתקופת השאה נפתחים בתמונה שלו ובביטוי הפרסי "توانا بود هر که دانا بود" (מי שיודע יכול). הספרים שיצאו לאחר המהפכה, נפתחים במשפט הערבי "بسم الله الرحمن الرحيم" (בשם אללה הרחמן והרחום), ואינם כוללים תמונה של אף אחד…
ההיסטוריה שמספרים ספרי הלימוד, גם היא משתנה עם התקופה. ספרי ההיסטוריה שהוציא השאה מתארים את העבר הפרסי המפואר על השושלות ששלטו באזור. לעומת זאת, ספרי ההיסטוריה שהוציאו המהפכנים האסלאמיים מתארים את ההיסטוריה המוסלמית, ויוצרים זיקה בלתי נמנעת בין העם האיראני לבין עמים אסלאמיים אחרים במרחב. עם זאת, בשתי התקופות ניתן לראות את הבדלנות האיראנית ואת החשיבות של התרבות הפרסית כעומדת בפני עצמה.

בסך הכל, נמצאו אצלנו כעשרה ספרי לימוד ועוד כעשרים ספרי ילדים, מאיראן של שנות השבעים. אבל רק משלושים הספרים הללו ניתן ללמוד המון על איראן ועל הדברים שהעסיקו אותה באותן שנים, ואף בימינו אנו. לכבוד המציאה המעניינת, ערכנו תערוכה שבה מוצגים כל הספרים לראווה. אפשר לבוא לראות וגם לדפדף ולעיין בהם. גם מי שאינו דובר פרסית יוכל למצוא בה עניין וליהנות מהאיורים הנהדרים של ספרי הילדים. התערוכה מוצגת בספריית מכון טרומן לקידום השלום, האוניברסיטה העברית בירושלים, קמפוס הר הצופים. שעות הפתיחה של הספרייה: בימים ראשון עד חמישי, מ 10:00 ועד 15:00. בואו לבקר!

הזמנה לתערוכה - ילדים באיראן

יעל גידניאן היא סטודנטית לתואר שני בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, האוניברסיטה העברית.

התערוכה נפתחה בפורים תשע"א ותימשך מספר חודשים.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. גדעון תמיר

    הי מתמיר
    רציתי לנסות לברר האם תמר גינדין ויעל גידניאן
    ואני גדעון תמיר (המשפחה של סבי היו גדניאן… אמיריאן,דלבריאן…
    האם אנו מאותו "שבט" ?……

  2. שרון רשיש

    יעלי

    סיפור מעניין מאוד,נותן הצצה לעולם שהיה ונעלם , או שאולי לא הצליחו למחוק אותו כליל

    שמחתי לקרוא!

    שרון

  3. תמר

    היי תמיר,
    שם המשפחה שלי הוא בכלל מרוסיה, אם כי אחרי שהתוודעתי לשם המשפחה של יעל (ושלך), אולי אעברת…

  4. יעל גידניאן

    הי תמיר,
    פירוש השם הוא בן-גדעון, עם הסיומת הארמנית בכלל "יאן" שפירושה בן. מכאן כנראה העברות אצלכם לגדעון.
    לא בטוח שאנחנו קשורים כי אלה שמות שיהודים בחרו לעצמם בתחילת המאה העשרים, כאשר החוק קבע שכל אחד צריך להירשם בשם משפחה… זה מה שאני יודעת לגביי.

  5. תמר

    הערה פצפונית לסדר – הארמנים לקחו את הסיומת הזאת מהפרסית (או שהיא התפתחה במקביל, אני לא יודעת מספיק ארמנית אבל יש לי את מי לשאול).
    בפרסית סיומת י' יוצרת שם תואר, כלומר "גדעוני", וסיומת -אן היא סיומת הרבים. כלומר הגדעונים (הגדעוני-אים).
    וזה באמת שם המשפחה שבחרו בדרך כלל הבנים של גדעון (לעומת הבנים של שאול שבחרו את שאוליאן, הבנים של יעקב שבחרו יעקביאן וכו').
    אפילו כתבתי על זה פעם.

  6. רז צימט

    למתעניינים בתכנים המעודדים אפליה וחוסר סובלנות בספרי לימוד באיראן אחרי המהפכה, ממליץ על הדוח הבא של Freedom House:
    http://www.freedomhouse.org/uploads/press_release/IranTextbookAnalysis_FINAL.pdf
    גם דר חגי רם מאוניברסיטת בן-גוריון מתייחס לתכני ספרי לימוד בתקופת השאה ולאחר המהפכה האסלאמית בספרו: לקרוא איראן בישראל.

  7. יעל גידניאן

    מעניין באמת לדעת אם הסיומת התפתחה במקביל או נשאלה מהפרסית.
    בכל אופן, אנחנו אפילו לא הבנים של גדעון… שם המשפחה המקורי היה גבריאלי (עם יאי נסבת), ומישהו במשפחה החליט שאם כבר נרשמים אצל השלטונות, עדיף להירשם בשם שמצלצל ארמני… ולא יהודי.

כתיבת תגובה

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

 

עוד פוסטים