בשם האב

תקציר מנהלים: שמות משפחה פטרונימיים בפרסית מסתיימים ב-יאן, זאדה, פור ו-י.
-וף היא סיומת פטרונימית בוכארית.
ביידיש יש גם שמות משפחה מטרונימיים,
ברוסיה הפטרונים נוסף לשם המשפחה,
ובאיסלנד אין שמות משפחה אלא רק שמות אב.

שואל עדי:

את יודעת איך אומרים בן בפרסית?אם כן מה זה בדיוק הסיומות של שמות המשפחה זאדה,יאן ו-וף?

בן בפרסית זה פֶּסַר, ובלהגים צפוניים – פּוּר. פּוּר היא סיומת נפוצה בשמות משפחה פטרונימיים, כלומר משפחות שנקראות על שם אבי המשפחה בתקופה קדומה כלשהי.

בתקופת התנ"ך ואפילו בימי הביניים היו רק כינויים, ולא שמות משפחה: בד"כ היו אלה פטרונימים (שמות אב) כמו משה בן עמרם, רבי משה בן מימון, ר' אברהם אבן עזרא וכו'. נשים זוהו לפי הבעל – דבורה אשת לפידות, יעל אשת חבר הקיני. היו גם אנשים שנקראו על שם מקום הולדתם, כמו שמגר בן ענת, מהיישוב ענתות.

שמות משפחה שעוברים מדור לדור מתועדים בקהילות ישראל החל מהמאה השמינית, אבל רק מהמאה התשע עשרה חלה חובה לבחור שם משפחה באירופה. בארצות המזרח עדיין היו משפחות שעלו לארץ במאה העשרים ללא שם משפחה. חלק גדול מהם קיבל מפקידי משרד הפנים את השם "מזרחי".

אבל נחזור לאיראן ולשמות משפחה פרסיים.

הסיומת הפרסית -י (יזדי, שיראזי, רחימי) נקראת יאי נסבת, או בעברית י' היחס. היא מקבילה בדיוק לסיומת העברית, למרות שאין שום קשר אטימולוגי בין השתיים. יזדי הוא מי שבא מיזד – זהו שם שנפוץ בקרב יהודים שעלו לארץ מאפגאנסתאן, אך אבות אבותיהם הגיעו לאפגאנסתאן מיזד אשר באיראן. שיראזי בא משיראז, ורחימי הוא בנו של רחים, או של רחמים.

הסיומן -אן היא סיומת רבים. בפרסית עתיקה הייתה הסיומת ānām, והיא ציינה שייכות לרבים: āryānām היא ארצם של הארים, gīlān היא ארצם של בני שבט גיל. שמות המשפחה המסתיימים ב-יאן נוצרו בתקופה שבה הסיומת כבר אינה ייחודית לשייכות, אלא מציינת רבים באופן כללי. לכן הרבים של יעקבי (שייך ליעקב, הבן של יעקב) הוא יעקביאן – כלומר "היעקביים", והרבים של יצחקי הוא יצחקיאן.

סיומת פטרונימית נוספת היא זאדה, המבוטאת בפרסית זָאדֶה, במלרע. המשמעות המקורית של זאדה היא "נולד", ו-חיימזאדה הוא מי שנולד לחיים, כלומר בנו של חיים.

הסיומת -וף או -וב הן סיומות פטרונימיות בוכריות.

ביידיש, בנוסף לסיומות הפטרונימיות זון או סון, יש גם סיומות מַטְרוֹנִימִיּוֹת, כלומר שמות משפחה על שם האם. לי יש אחת בשם שלי: גינדין הוא הדרך שבה ביטאו ברוסיה את השם הינדין. זה היה שם המשפחה בענף הגרמני ובענף הליטאי, שם יודעים לבטא ה' כמו שצריך. הינדין הוא הבן של הינדה. או בעברית – הבן של איילה. הסיומת -ין ו-קין הן סיומות מטרונימיות ביידיש: חבקין, פרומקין, חנקין הם הילדים של חווה, פרומה וחנה בהתאמה. שיינין, פרומין ותומרקין הם הבנים של שיינע, פרומה ותמר בהתאמה.

ברוסית של היום, שם המשפחה – ולא משנה אם הוא מטרונימי, פטרונימי, מוצא, מקצוע או אחר – נוטה לפי המין והמספר של בעלי השם. לכן לאחותו של מר גלינסקי יקראו העלמה גלינסקַיה. זה בעצם הרבה יותר הגיוני. שם המשפחה הוא מעין שם תואר, ולכן אשתו של מר גלילי צריכה להיות גברת גלילית ולא גברת גלילי, והגיוני יותר שבתו של מר איתן תהיה העלמה איתנה מאשר העלמה איתן.
בנוסף לשם משפחה שמראה נטיית מין, מוסיפים ברוסית גם כינוי פטרונימי באמת לפי שם האב. לכן שמי המלא ברוסית הוא תמרה (או פָמָר) יָאקוֹבְלֶבְנָה גינדינה.

מזל שאני פרסייה.

באיסלנד עד היום אין שמות משפחה. ספר הטלפונים מסודר לפי השם הפרטי, וכדי להבדיל בין כל הגודמונדים ובין כל הסוֶנים, מוסיפים להם גם פטרונים. זה אומר שני דברים: אחד – שכל "שמות המשפחה" לכאורה באיסלנד מסתיימים ב-סון או ב-דוטיר, וזה גם אומר שכאשר מכירים מישהו חדש, מייד יודעים גם איך קוראים לאבא שלו. שמה המלא של ביורק, למשל, הוא ביורק גות'מונדסדוטיר (Björk Guðmundsdóttir) ולכן אנחנו יודעים בוודאות שלאבא שלה קוראים גות'מונד, או גוד'מונד. אבל מכיוון שאנחנו לא יודעים איך קוראים או קראו לאבא שלו, אנחנו לא יכולים למצוא אותו בספר הטלפונים.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (ואותי לא צריך לחפש בספר טלפונים). צרו קשר (או קשרו אותי עם חוגי בית רלוונטיים) להזמנת הרצאה.

נ.ב. בזמן שהפוסט הזה מתפרסם, אני נמצאת בעיצומה של מסיבת ההפתעה שהפקתי לאבא שלי ליום הולדתו השישים, החל ממש היום. אני מקדישה לו את הפוסט הזה באיחולי עד מאה כעשרים.

21 תגובות לפוסט "בשם האב"

  1. שמוליק הגיב:

    וכמובן – דבורקין, שורקין ונחמקין.

    אבל איך ששונקין מתקשר לכאן? לא ידוע לי על נשים ששמן ששון.
    http://www.shiron.net/artist?lang=1&prfid=2251

  2. אורי הגיב:

    אני תמיד חשבתי ש-יאן זו סיומת ייחודית לארמנים. יש קשר בין ה-יאן הארמני לזה הפרסי?

  3. שמעון הגיב:

    לגבי שמות משפחה בימי הביניים – אני לא לגמרי מבין מהו ההבדל בהגדרה של "כינוי" או "שם משפחה". הרי ישנם שמות שממש נראים כשמות משפחה – משפחת אבן תיבון, משפחת בני מכיר, נדמה לי שגם אבן עזרא.

  4. תמר הגיב:

    @שמעון
    רוב שמות המשפחה החלו ככינויים. במקרה של פטרונימים ומטרונימים, באיסלנדית זה כינוי כי זה לא השם של כל המשפחה, אלא באמת שם האב של האדם עצמו. לעומת זאת כאשר זה שם משפחה – זה שם שעובר מדור לדור, הרבה אחרי שהאב הקדמון כבר לא היה אקטואלי. האמת היא שאברהם אבן עזרא הוא לא דוגמה טובה לפטרונים ככינוי, כי זה היה כבר שם משפחה. לאבא שלו קראו בכלל מאיר.
    ואצלנו במשפחה לאף אחד אין מושג מי הייתה אותה הינדה שעל שמה קרויים כולנו.

  5. שמעון הגיב:

    אני מצטער שאני מסיט לרגע את הדיון מבלשנות להיסטוריה – מעניין מהו התהליך ההיסטורי שבו כינוי הופך להיות שם משפחה. כל הדוגמאות הימיבנימיות שאני זוכר הן, כמובן, של משפחות "חשובות" (היות שרק הן מעניינות). אני יכול לדמיין שזה נובע מכך שבמשפחות כאלו יש לאנשים אינטרס להדגיש את הייחוס שלהם. אבל כיון שלא בדקתי את כל הרשימות שיש לנו, יכול להיות שהתופעה נוגעת גם למשפחות פחות מיוחסות.

    ולגבי מטרונימים ופטרונימים – אני מכיר לפחות שם מטרונימי אחד שמסתיים ב"סון": אסתרסון. מעניין איך זה קרה.

  6. ינשוף הגיב:

    ובשביס, איך שכחנו את בשביס?

  7. שלומית קדם הגיב:

    כדאי לזכור, שבראשית המאה ה-20 בארץ ניסו באמת לשמר את צורת הנקבה בשמות משפחה של נשים – רחל ינאית בן-צבי (אם כי לא בת-צבי…), למשל.

  8. צביקה הגיב:

    בשביס מביא אותנו לסיומת מטרונימית שתמר השמיטה.
    היו את ר' אריה-לייב שרה'ס ויש היום "סירקיס".
    אולי גם "צצקיס" זו סיומת מטרונימית, אבל לא ברור לי של איזה שם.

    ששונקין אולי זה הבן של שושנה?

    ולגבי רחל ינאית – אני לא חושב ש"ניסו באמת לשמר", אלא עשו זאת בטבעיות, כאנשים ששפת האם שלהם רוסית וגדלו שם, זה היה הדבר הכי טבעי בעולם. לקרוא עצמה "רחל ינאי" נשמע כמו שגיעה לאוזן רוסית…

  9. תמר הגיב:

    נכון. והדוגמה של צביקה מסבירה גם את מקור הסיומת. הסיומת 'ס ביידיש, כמו באנגלית, היא סיומת שייכות.

    האמת היא שמעולם לא שמעתי את השם ששונקין לפני שקראתי אותו בתגובות כאן, אז אני לא יודעת אם זה שׁשׁונקין או שׂשׂונקין, שזה ממש מוזר כי ששון זה לא רק שם של בן, אלא גם שם של פרענק.
    (ולמי שעוברת על האתר שלי לחפש התבטאויות גזעניות: השימוש במילה פרענק הייתה הומוריסטית. איזה בעסה זה שצריך להסביר בדיחות).

  10. צביקה הגיב:

    חחח.

    גמני אומר פרענקים כל הזמן, וממש לא מתכוון להעליב.
    חבל שאין לי איזה אתר עם מישהי שתחפש בו התבטאויות גזעניות. הייתי מייצר לה המון תעסוקה. "דווקא".
    🙂

    (צריך להיות יצירתי כדי להאשים בגזענות רוסייה שהמירה את גזעה לפרסייה, לא?)

  11. תמר הגיב:

    @צביקה אני לא רוסייה, אני 100% פולנייה ו-100% פרסייה. זה שאבותיי הקדמונים הגיעו מרוסיה (בלארוס, ליתר דיוק) זה לגמרי לא רלוונטי 🙂

    והרי ידיעה שהגיעה זה עתה – ראש ממשלת איסלנד נושאת לאישה את בת זוגה, ולשתיהן, במפתיע, "שמות משפחה" שמסתיימים ב-דוטיר.

  12. ימימה הגיב:

    ולא נשכח את יוסריאן, שבספר אכן אומרים שהוא ממוצא אשורי.

  13. אילן הגיב:

    מה באמת קורה כשאיסלנדים מתחתנים? האם כל אחד שומר על הפטרונים שלו או שמישהו מחליף את שמו?
    אגב, גם באתיופיה אין שמות משפחה באופן מסורתי, יש פטרונים לכולם, וכשמתחתנים נשים שומרות את הפטרונים שלהן, הרי אביהן אינו מתחלף. כשיהודי אתיופיה עלו לארץ, משרד הפנים קיבע את הפטרונים של הבעל כשם המשפחה של כולם. מלבד העובדה המשונה שכעת ילדים נקראים על שם סביהם או אבות-סביהם, את יכולה לתאר לעצמך איזו התרעמות עלתה בקרב הנשים שכמו נדרשו להחליף את שם אביהן בשמו של אבי-בעליהן.

  14. תמר הגיב:

    מאחר שזה לא שם משפחה אלא פטרונים, כל אחד שומר על שלו.
    אני מתארת לעצמי שגם ליהודי המערב היה בהתחלה מוזר שקוראים להם על שם סביהם או על שם אבות סביהם, וגם הנשים אולי התרעמו שמחליפים להם את "בת אהרון" ב"אבן עזרא", שזה גם בן וגם לא השם של אבא שלהן.

  15. רמי הגיב:

    בעוד בשאר מדינות סקנדינביה הותירו שמות משפחה במהלך המאה ה-19 או תחילת המאה העשרים, ב-1915 איסלנד החליטה לאסור את השימוש של שמות משפחה מטעמי פוריזם. החוק דרש מאזרח את רשות הממשלה לאמץ שם משפחה וב-1925 שונה החוק ואסר באופן מוחלט על אימוץ של שמות משפחה. בשנות החמישים מהגרים לאיסלנד היו חייבים לאמץ שמות "איסלנדים" עד הרוויזיה של החוק בשנת 1996. אותה הרויזיה גם איפשרה millinöfn – שם אמצעי שאומנם צריך להיות מורכב משורשים איסלנדים בלבד ולא להכיל סיומות נומינאטיביות אבל אותו השם לא מחוייב במין (גם נשים וגם גברים יכול לשאת את אותו השם – בניגוד לחוק החל על שמות פרטיים).

    ד"א, ספר הטלפונים באיסלנד מסודר לפי שם פרטי
    http://ja.is/hvitar/?q=einar

    החוק מתיר גם שימוש במטרונימים לדוגמא Ásdísardóttir, הבת של Ásdís.

  16. איציק ארזוני הגיב:

    אז איך לי נדבק כזה שם משפחה (ארזוני = זול)?

    בגלל איזשהו סבא של סבא שהיה רוכל? חנות של שתי שקל?

  17. תמר הגיב:

    יכול להיות, תשאל את ההורים.
    אני במקומך הייתי מעדיפה לקשר את זה ל-ארזו "תקווה".

  18. שי צצקיס הגיב:

    שלום,
    עליתי במקרה על השרשור הזה, כיוון ששם משפחתי מוזכר בו אכתוב את מה שאני יודע על מקור שם המשפחה "צצקיס"
    מקור השם הוא רוסיה שלאחר פרעות חמלניצקי, בעקבות אותן פרעות בהן נתבחו כ300000 יהודים נתקבצו ילדים יתומים בקבוצות וקיבצו נדבות למחייתם, קבוצות אלו קיבלו את השם "צצקיס" שפרושו ראשי התיבות :צאצאי צדיקים קדושים (לזכר אותן פרעות) וסיומת "יס" אכן מסמלת שייכות.

  19. שי צצקיס הגיב:

    נטבחו כמובן

  20. פרסי הגיב:

    ארזוני משמעו זול.

    אמנם היתה טענה של משפחת המאירי מצפת (מחלבת המאירי)
    שאבי משפחתם, מאיר ארזוני, עלה לצפת ב-1840, שמקור השם הנו ארזו – תקוה.

    לדעת מביני דבר שקיימו דיון בנושא (יוצאי העיר שיראז, משם מקור השם)
    אין שום סיכוי שזו המשמעות.

    ארזוני – אדם שמכר דברים בזול. רוכל וכדו'.

  21. אריק לוי הגיב:

    שלום רב
    במשפחה של אבי שם המשפחה הוא לויפור. במשך שנים אבי נשא שם אחר בגלל שיבוש בזמן שעלו לארץ.
    דודי ,אחי אבי, אמרו שאמנם אנחנו נקראים לויפור אבל במקור זה לאוויפור ואנחנו לא נחשבים ללוי בעליה לתורה.
    מעניין אותי לדעת מה האמת מאחורי השם הזה, עבורי זה כבר לא כל כך משנה אבל לידלי רציתי שזה יהיה ברור.
    אשמח לקבל הבהרו, לגבי שם זה או לחילופין תוכלי להפנות אותי לחומר אודות שמות משפחה פרסיים.
    תודה, אריק 052-6644262, ראשון לציון

כתיבת תגובה