Previously on לך תדע: בגן הילדים מלבלבת האהבה בין שרון וגל, על רקע התחביב המשותף. לך תדע – פרק א. אחרי פרידה רבת שנים, שרון מתקשה להשתקם. לגל דווקא יש משפחה למופת. שרון מנסה לפתח מערכות יחסים, אחת מהן החזיקה מעמד שנתיים. לך תדע – פרק ב'. היא הסתיימה כמו האחרות, ואז הייתה תקופה של בדידות מזהרת. לך תדע – פרק ג'. יום אחד ברמזור, רואה שרון דמות חדשה, ששמה עדיין אינו ידוע. קובעים להיפגש בשתים עשרה בלובי של הספרייה. לך תדע – פרק ד. הפגישה עולה יפה, הפרשי השנים אינם מפריעים, ועד סוף היום כבר ברור שזה זה. לך תדע – פרק ה. במשך שנתיים מתפתחת זוגיות נפלאה בין שרון וגל ג', עם הרבה בישולים משותפים. לך תדע – פרק ו'. המשך זוגיות מופלאה לך תדע – פרק ז. לאחר ארבע שנים גל ושרון, במאמץ להקים משפחה, פותחים בהליכי אימוץ, דבר הגורם להתרחקות ביניהם, ששרון לא רואה. לך תדע – פרק ח'.
במקור, איה כתבה סוף אחד.
ברשותכם, אביא כאן את שלושת הסופים האפשריים, לבחירת הגולשים:
סוף א:
אז אולי זה היה נכון, מה שגל אמר כשעזב.
ועכשיו בגיל שלושים וחמש אני שוב לבד, והדבר היחיד שנשאר לי מגל זה שאני מקפלת תחתונים.
סוף ב:
אז אולי זה היה נכון, מה שגל אמרה כשעזבה.
ועכשיו בגיל שלושים וחמש אני שוב לבד, והדבר היחיד שנשאר לי מגל זה שאני מקפל תחתונים.
סוף ג:
אז אולי זה היה נכון, מה שגל אמר כשעזב.
ועכשיו בגיל שלושים וחמש אני שוב לבד, והדבר היחיד שנשאר לי מגל זה שאני מקפל תחתונים.
אני מקווה מאוד שקוראיי הנאמנים עדיין איתי אחרי כל המגעילות, וכמו כן ששמתם לב להומוגרפיה במהלך כל הסיפור ולא תהיתם מה הקשר לבלוג ולאתר.
לפוסט הזה יש 19 תגובות
פינגבק: לך תדע – פרק ח’ / איה זמנהוף מֻעַלֵּם « עברית וחיות אחרות
אבל למה רק שלושה סופים, ולא ארבעה?
עכשיו אתה יכול לקרוא שוב את כל הסיפור ולבדוק אם זה יכול להיות "עזבה" ו"מקפלת".
קטנוני, אבל בפרק ד' היה כתוב "עשינו אחד לשני תנועות". טהרנים יקראו את זה כשני גברים, אבל גם תארנים יצטרכו להסכים שפחות סביר ששתי נשים מעורבות בעניין, כי אמנם דוברי עברית עשויים להגיד "עשינו אחד לשני" ולהתכוון "עשינו אחת לשני" או "או אחד לשניה" או סתם להתייחס לזכר כאל צורה גנרית, אבל אם היה מדובר בשתי בחורות סביר יותר היה "עשינו אחת לשנייה".
ובלא קטנוניות- נהניתי מהסיפור ותהיתי כמה "מחטטים ואוכלים" הרגישו נורמליים לכמה רגעים. וכמה קוראים ידעו, ברגע ששני פוסטים רצופים היו דבש וקיטש, שהסוף יהיה פרידה.
בקריאה חוזרת, אחרי שהעניין המגדרי צף בסיום, יש הרבה דברים שעשויים לרמוז על זוג גברים, אבל בקריאה ראשונה קראתי על אהבה של אישה (שרון) לגבר (גל) כי זו זווית הראייה ההטרוסקסואלית שלי. מעניין אם כולם מקובעים כמוני…
האמת שרק כשהם החליטו על אימוץ הבחנתי בזה. לפני זה לא שמתי לב.
אבל הי, השירים שהיו פה קודם היו רמז עבה.
צודקת, לא יכול להיות. מתברר שהעברית פחות חובבת סימטריה ממני.
ינשוף, גם השיוך לקטגוריה "למי קראת הומופון" ו"מין" היו רמז, אבל כזה שצריך באמת לבלוש כדי לשים לב אליו.
קטנונית יקרה,
דווקא טהרנים יודעים ש"עשינו אחת לשני" ו"עשינו אחד לשנייה" לא קיימים בעברית כפעולה הדדית.
בעברית תקנית, אם מדובר בשתי בנות זה "אחת לשנייה" או "זו לזו", ואם לפחות אחד מהצדדים בפעולה הוא זכר, זה יהיה "זה לזה" או "אחד לשני". אחרת זה חד כיווני.
המממ… בדיוק מתקשר לי לעוד פוסט שאני רוצה לכתוב על מין.
כשנתתי לחברה שלי לקרוא את הסיפור המקורי, שהסוף בו היה סוף ג', היא אמרה לי בסוף בהתפעלות: "זה סיפור על הומואים!"
ואני חשבתי לתומי: זה ממש לא. זה סיפור על הקיבעון המחשבתי של הקורא העברי.
כתבתי פעם כזה. הרבה יותר קצר. קראתי לו "באתי הבוקר", והיו בו רק את שתי האפשרויות הסטרייטיות, והעליתי אותו לבמה חדשה.
ועכשיו אני לא מוצא… אני חושב שהם הורידו אותו. 🙁
המוצא הישר וגו'
איך יכולות להיות רק שתי האפשרויות הסטרייטיות בלי אפשרות של שני גברים?
(אלא אם כן הם כן מצליחים להיכנס להריון)
אני המומה. כל הכבוד לאיה – להצליח לכתוב סיפור שלם בעברית בלי להסגיר את מין הנפשות הפועלות, זה הישג מדהים!
פשוט נתתי בסוף רק שתי אפשרויות.
אבל עכשיו כשאני חושב על זה, "אותך" זה גם דו-משמעי, אז היו את כל הארבע 🙂
יובל, אם במקרה שמרת עותק אצלך, אני אשמח לתת במה חדשה לסיפור…
חדשה, דנדשה – בבקשה:
http://dl.dropbox.com/u/886880/%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8.doc
(התגובות אבדו לנצח…)
לי יצא לקרוא סיפור מתורגם שהשתמש במין המספר/ת לצורך הפתעת הקורא.
כמובן שלא אסגיר את זהות הסיפור מחשש לקלקול ההפתעה*, אבל רציתי לציין שבעיני הצלחה במשימה כזו בתרגום קשה שבעתיים. כשהמחברת כותבת מראש בעברית, הוא יכול לברור שפה אמביוולנטית מינית, באנגלית כמעט ואין אזכורי מין בכל מקרה והמחברת רשאית לכתוב דברים שלא "יעברו" בעברית – ולהשאיר למתרגם את כאב הראש. בשני המקרים הבחירה בגוף ראשון מקלה לדעתי על הערפול.
במקרה הספציפי הזה היה נראה לי ברור מאוד שהדוברת היא נקבה פשוט בגלל שמחברות נוטות לכתוב על דוברת נקבה ומחברים על דוברים זכרים. (בסיפור המתורגם זה היה אחרת ואתגר את הדעות הקדומות של הקורא פעמיים).
__________________
*עכשיו גיליתי שאפשר לקרוא את הספר בחינם דרך גוגל ספרים והדילמה קשה. אם אסגיר אותו פה, כל הפואנטה תלך, אבל איך אוכל להמליץ עליו מבלי לקלקל?
תיקון – בגוגל בוקס יש רק דגימה עם דילוגי עמודים.
יובל, כדי לאפשר את כל הארבע, תצטרך לשכתב את:
"שהצגנו את עצמנו זו לזה"
לדעתי השכתוב בסיפור של יובל צריך להתחיל במשפט הראשון, במילה "אלייך".