יחסים אפלטוניים באקדמיה

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

האקדמיה ללשון העברית חובקת אתר חדש, ולרגל האירוע אני פוצחת בפסטיבל אקדמיה (בתקווה שאעמוד בהבטחה זו).

שאלת השאלות בנוגע לאקדמיה ללשון העברית היא – האקדמיה היא גוף ששם לעצמו לכוון את התפתחותה של השפה העברית, להמציא מילים חדשות שיחליפו את המילים הלועזיות – ודווקא לעצמה היא שומרת שם לועזי שכזה?

אז נכון שזה שם לועזי, אבל משמעות המילה היוונית אקדמיה היא [כרם הזיתים] של אקדמוֹס (בלטינית אקדמוּס). מקורות שונים מספרים דברים שונים על אקדמוס. לפי מילון המיתולוגיה של סמית', כשהלנה, בתו של זאוס נחטפה בפעם הראשונה (הפעם השנייה הייתה יותר מפורסמת, אז היא נחטפה לטרויה), אקדמוס היה זה שגילה לאחֵיה איפה היא מוחזקת, ובתמורה נחלתו, ששכנה ליד אתונה, נשארה מוגנת מפני פולשים ופורעים מסוימים (Lacedaemonians). על אדמה זו ניטעו אחר כך כרמי  זיתים שנקראו על שמו, ושם גם בחר אפלטון להתפלסף. ואם רוצים לדייק – בגימנסיון שהוקם שם.

גימנסיון (gymnasion) היה מקום שבו מתעמלים (מכאן gymnastics באנגלית), בעיקר אימונים גופניים, אבל גם שכליים. והמקום נקרא גימנסיון, כי התעמלו שם עירומים, ו-gymnos ביוונית זה עירום. נותן מימד חדש לשיר, נכון?

לחמש האסכולות הראשיות של הפילוסופיה היוונית קוראים על שם המקום שבו התכנסו: לאסכולה של אפלטון קראו, כאמור, אקדמיה, על שם המטע של אקדמוס. לאסכולה של זנון מקיטיון קראו האסכולה הסטואית, על שם המרפסת (stoa) שבה הם נהגו ללמוד. לאסכולה של אריסטו קראו בלטינית גם Lyceum וביוונית Lykeion על שם הגן שבו לימד, ששכן ליד מקדש אפולו, שאחד מכינוייו הוא "הורג הזאבים" Lykeios. לאסכולה של אפיקורוס קוראים פשוט "הגן" על שם הגינה של אפיקורוס עצמו, והציניקנים התפלספו כנראה באמבט (the Tub). קצת מזכיר את הכינויים של האוניברסיטות – אלה שלא קרויות מלכתחילה על שם ערים: אוניברסיטת ירושלים במקום האוניברסיטה העברית ו-באר שבע במקום בן גוריון. אם כי לא שמעתי שקוראים לבר אילן בשם רמת גן או גבעת שמואל.

כשדיברתי על אסכולות עם אמרי אביטן, הפילוסוף הפרטי שלי (במסגרת קבוצת ייעוץ פילוסופי, או כמו שנהוג לקרוא לזה היום – פילוסופיה יישומית), הוא כל הזמן אמר "בית ספר" במקום אסכולה. זה בעצם אותו דבר. המילה היוונית schole (קראו: סְכוֹלֶה) קיבלה א פרוסתטית בעברית וכך הפכה לאסכולה, ובאנגלית התנועה האמצעית פשוט הפכה ל-OO (ויצא school), מעתק רגיל באנגלית.

במאה השש עשרה התחילו להשתמש במונח אקדמיה כדי לתאר את העולם האוניברסיטאי, וגימנסיה ו-Lycee (בצרפתית) מציינים גם הם מקום לימודים גבוהים (אבל פחות) – בית הספר התיכון.

אלט טאב: המונח תיכון לקוח, לדעתי, מפולנית. לא מהשפה, מהמנטליות. ברור שאחר כך הולכים לאוניברסיטה ובית הספר התיכון כשמו כן הוא – הוא נמצא באמצע בין היסודי והאוניברסיטה.
אלט טאב: היו פה מספר דיונים איך לחזור מדיון אלט-טאב. האמת היא שאם עזבנו את האלט, אז אלט טאב מחזיר לדיון הקודם. אבל אם לא – שיפט אלט טאב מחזיר בחיפוש אחורה. שיפט-אלט-טאב
שיפט-אלט-טאב

אז בחזרה לשאלת השאלות – יש מילה עברית – תרביץ. תרביץ במקור הוא גינה של בית (מקום שנעים לרבוץ בו), ובגלל נטייתם של הפילוסופים להתפלסף במקומות נעימים כמו גנים, תרביץ הפך גם לאקדמיה, או בכלל לבית ספר. אבל רק גלעד צוקרמן קורא לאקדמיה ללשון העברית "התרביץ ללשון העברית", ואף אחד לא מבין אותו.

אי אפשר לעברת את השם אקדמיה ולשמור על כל המטען התרבותי שלו, ובעיניי גם לא כל כך נכון לעברת מילים שנקראות על שם בני אדם. אני מנסה לחפש דוגמאות נוספות למילים כאלה, אבל חוץ מכריסטופר ווקן אני לא מצליחה להיזכר בשום דבר…

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (ואוהבים בהן הרצאות ברמה אקדמית) צרו קשר להזמנת הרצאה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. תמר

    האמת היא ששאלתי את עוקביי בטוויטר והם נתנו לי המון דוגמאות טובות, אבל זה היה הורס לי את הפאנץ' עם כריסטופר ווקן.
    הדוגמאה הטובה ביותר היא ללא ספר קיסר, תודה לדוד שמעון. לא מילה עברית, אבל אם נעברת אותה זה ייקח את כל המטען ההיסטורי שלה.
    דוגמות מתוך דורבנות – הרצלים ובן גוריון (קודם תנחשו מה זה, אח"כ תקליקו, ואם אתם קטינים, תקליקו רק על בן גוריון), תודה לעפרי רביב, והיו בונפרטיזם וכלנתריזם ושוביניזם ומקארתיזם וגארי פישר ועוד רבים וטובים, שנראה לי שפשוט יקבלו פוסט משלהם, כי הלווייתן חזר ואני רוצה לפרסם את הדוגמאות בשם אומריהן…

  2. יניב ג״מ

    הלקדמונים מוכרים יותר בעברית בשם "ספרטנים", אם אינני טועה מאד. (מאד.)

    הפתרון "תרביץ" הוא בעייתי לא רק מהטעמים שמנית, אלא גם מפני שיש כתב עת חשוב בשם זה. זה יהיה מבלבל מדי.

  3. אור

    Lacedaemonians – נראה לי שמדובר בלקדימונים, שם נרדף לספרטנים, אויביה המושבעים של אתונה (שגם החריבו אותה ב399 לפניה"ס)

    ואגב מילים על שם אנשים – יש כמובן את הדוגמה המבקשת משם הפוסט – יחסים אפלטוניים…

  4. רונן

    ואני חשבתי ש'תיכון' מקורו בגרמנית, שם mittelschule זה תיכון ו-hochschule זה אוניברסיטה.

  5. רונן

    אה, ולגבי מלים משמות אנשים, לא לשכוח את הסאדיזם והמזוכיזם.

  6. אמרי אביטן

    המונח אסכולה מתייחס היום לא רק לבית ספר, אלא משמש גם בהשאלה לזרם רעיוני, מעניין שכאשר הזרם הוא רציונאלי-פילוסופי, מקורו מ"בית ספר", וכאשר מדובר על זרם דתי, מקור המונח הוא מ"דיבור":
    לדוגמה מדע הפילוסופיה (והתיאולוגיה) בדת האיסלם נקרא 'כאלם' (במקביל למונח הנוצרי 'לוגוס'). בגלל שהיחס בין העקל לנקל (בין השכל לבין מה שנמסר מהאל) הוא קשה לדת ומוסדותיה החינוכים, את מקומו של הכלאם הרציונאלי תפסה ברבות השנים 'המדרסה' = בית המדרש, או בית הספר המוסלמי, בעיקר בעקבות מאבקים פוליטיים והניצחון של הזרמים המסורתיים על אלו הרציונאלים..

  7. בקי

    מילא שמה של האקדמיה
    לדעתי אם האקדמיה מעונינת לשמור על מעמדה בחברה הישראלית, היא צריכה לשמור על אליטיזם, אחרת היא תאבד את הלגיטימציה שלה. אם היא תכשיר כל שרץ התבטאות של תיכוניסטים, עם או בלי הטענה שזה מופיע בתנ"כ (גם שם כבר כשיבוש), היא תאמץ לא רק את השפה הנמוכה, אלא גם את המעמד החברתי הנמוך של הדוברים בשפה דלה. לדעתי, האקמיה צריכה להיות גוף מוביל ולא גוף מובל בחברה הישראלית.

  8. עזרא

    אהבתי את דיון האלט-טאב

  9. ישי

    תוספת קטנה לשמות אנשים שהפכו לשמות פעולה: לינץ'

  10. קול קורא

    מה עם קולג'. college ?? איך הוא קשור לסיפור, אם בכלל.

  11. תמר

    קולג' זה מלטינית, מקום שבו נאספים אנשים נבחרים, או אנשים שיש להם אותו חוק.
    יש קשר לקולגה, אין קשר לאסכולה פילוסופית:
    https://www.thmrsite.com/?p=123

  12. צביקה

    "תרביץ" זה רעיון מצוין.
    הרי שם "מרביצים תורה", לא?

    ואגב, מה המקור של הרבצת תורה?
    קשור להרבצת הבית (הרטבת ריצפת החול?)
    ולרביצה?

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

לפי הקצב

השלמות לטור בלשנות כלכלית – השבוע בנושא קצבאות. וזה הטור שפורסם: http://bit.ly/aS3rP4

קרא עוד »