מבוא לתרבות איראן הקדומה (1)

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

באביב האחרון שודר באוניברסיטה המשודרת הקורס שלי על תרבות איראן הקדומה.

למרבה הבעסה, הסמסטר אינו יכול להימשך לנצח, ועם סיום הסמסטר הסתיים גם הקורס.

הספר יתפרסם ברגע שמשרד הביטחון ימצא הוצאה לאור, ובינתיים אני מגישה לקוראיי היקרים את הטיוטה הראשונית של ההרצאה הראשונה בסדרה (מה שיתפרסם בספר יהיה מן הסתם בין הגרסה הזו לתמליל ההרצאה ששודרה).

הוספתי כמה קישורים, והערות למתקדמים בסוגריים מרובעים, ומכיוון שזה ארוך באופן בלתי אינטרנטי בעליל, אני מפצלת ואפרסם בהמשכים.

איראן.
האסוציאציות הראשונות שעולות בראשו של הישראלי הממוצע הן טילים, נשק בלתי קונבנציונלי, איום, אחמדינז'אד, ואסלאם קיצוני.
איראן לא תמיד הייתה כזאת.
עד לפני שלושים שנה בלבד הייתה איראן מדינה חילונית פתוחה למערב שדת רוב תושביה, במקרה, אסלאם שיעי.
ואם נלך עוד אחורה בזמן, כשמוחמד הנביא לעתיד רק למד לזחול, איראן הסאסאנית כבר הייתה אימפריה עם השפעה תרבותית ולשונית בלתי מבוטלת על העמים שסביבה ובתוכה, כולל עם ישראל. הייתה לה ספרות ענפה, בעיקר בתחום הדתי: חוקים ומיתולוגיה.
ואם נמשיך ונחזור בזמן, איראן האָחִ'מֶנִית – זו שמלכיה נזכרים במקרא –  שלטה מהודו ועד כוש יותר מאלף שנים לפני הולדת נביא האסלאם.
ואפילו היום, אמנם איראן היא מדינה מוסלמית קיצונית וגאה, אך לוח השנה הרשמי שלפיו נוהגים משרדים ממשלתיים ועיתונים, הוא לוח זורואסטרי ששמות החודשים בו הם שמות אלוהויות איראניות עתיקות. וכאשר ניסו השלטונות המוסלמים לאסור על חגיגות ראש השנה הפרסי, העם פשוט לא שעה לפקודותיהם. חלק מהמנהגים שונו בעקבות גזירות האסלאם, אך העם לא ויתר על חגו. אפילו המשטר האסלאמי של אחרי המהפכה לא הצליח למנוע את חגיגות ראש השנה כשאלה חלו בזמן העַשוראא – יום האבל המרכזי של השיעים.
אתייחס לכך ביתר פירוט בהרצאה על לוח השנה ועל ראש השנה הפרסי.
יתרה מזו: במאה העשרים, במסגרת מחלוקת סביב שמו של המפרץ רב הנפט אשר לחוף מחוז פארס, הוצע לשנות את שמו של המפרץ הפרסי ל"המפרץ האסלאמי". האיראנים לא הסכימו בשום אופן.  המצב נשאר כזה שארצות ערב קוראות למפרץ "המפרץ הערבי" ובאיראן קוראים לו "המפרץ הפרסי".
ואוי ואבוי למי שיאמר שפרסי וערבי זה אותו דבר.
מיהם, אם כן,  האיראנים?
הרצאה זו תעסוק במוצאם האתני של האיראנים ובקשר שלהם לעמים אחרים (הודו, עמי אירופה), תסקור במבט-על את הלשון, הדת וההיסטוריה של איראן הטרום אסלאמית, ותעמוד אחת ולתמיד על הקשרים וההבדלים בין איראן לפרס.

המשך ב-31.8

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. הדס

    תמר, התמכרתי לבלוג שלך.
    כל פוסט – סוכרייה.
    מחכה בכיליון עיניים ל-31.8. ולא כי החופש הגדול נגמר

  2. תודה.
    אני עוד בשלב שאני תוהה אם אני כותבת לעצמי אז תגובות כאלה ממש מחממות לי את הלב.

  3. אופיר זמר

    …אז גם אני אצטרף: הבלוג מרתק

  4. מיכאל

    תמר, הייתי שומע את ההרצאות שלך ברדיו ופשוט התמכרתי 🙂
    תודה רבה!

  5. מיכאל רוטשילד

    אצלנו כל המשפחה התמכרה להרצאותייך וניסינו לכוונן את ארוחת הערב לזמן שבו הן שודרו.
    לא ידעתי על ה blog עד שבני הקטן, המשרת עכשיו בצבא, נתבקש לתת הרצאה ובחר בנושא זה. הוא בקש ממני לקנות לו את הספר ומכיוון שהייתי מודע לבעיות עם ההוצאה לאור החלטתי לחפש קודם כל באינטרנט וכך עליתי על ה blog ונפלה לידי ההזדמנות להודות לך.

  6. שושנה שרמן

    גם אני עוקבת אחרייך בנט ורואה כל מה שאת כותבת. בעיקר נהניתי מההרצאות על פורים ומגילת אסתר. אבל גם מכל היתר…

    ואסיים בפסוק מתוך ספר ישעיהוו המתייחס לאמונה הזורואסטרית
    "למען ידעו ממזרח שמש וממערבה,
    כי אפס בלעדי,
    אני ה' ואין עוד,
    יוצר אור ובורא חושך,
    עושה שלום ובורא רע,
    אני ה' עושה כל אלה".

    את לא עובדת בחלל ריק. יש מי שקורא בצמא כל מילה שלך…

  7. תמר

    איזה כיף לקרוא תגובות כאלה 🙂

כתיבת תגובה

עוד פוסטים