ריבית דה ריבית

בהמשך לטור ב-ynet - האם יש הבדל בין נשך לריבית, ואם כן אז מהו
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

תקציר מנהלים: יש האומרים שאין הבדל בין נשך וריבית, יש האומרים שנשך זה ריבית שנלקחת מראש, ויש האומרים שנשך זאת ריבית קצוצה.
כולם צודקים.

ביום שישי שעבר התפרסם הטור השני שלי ב-ynet כלכלה, והפעם על המילה ריבית, השאולה מארמית, ועל המילה התנ"כית נשך.

לפני הכול – תודה ליחזקאל וליובל על הייעוץ בעניינים הלכתיים.

היו 54 תגובות ב-30 דיונים, מהם 3 או 4 תשובות שלי ורק אחת (למיטב ידיעתי) של חברה שלי. אני מה-זה מרוצה.
בתגבובים התפתח דיון בנושא ההבדל בין נשך וריבית ששווה להתעכב עליו קצת. מי שמאמין לי ולא צריך דוגמאות, פשוט תדלגו על הקטעים המצוטטים.

המילה ריבית אינה קיימת במקרא, אלא רק בתרגומי מקרא לארמית, שם היא מתרגמת את המילה נשך, למשל

לָא תְּרַבֵּי לַאֲחוּךְ, רִבִּית כְּסַף רִבִּית עֲבוּר:  רִבִּית, כָּל מִדָּעַם דְּמִתְרַבֵּי, שמתרגם את לֹא-תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ, נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל:  נֶשֶׁךְ, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ (דברים כג:כ).

בתרגום האנגלי החדש של אותו פסוק, המילה נשך היא interest ומופיעה גם המילה loan, ובתרגום קינג ג'יימס, התרגום הראשון של התנ"ך לאנגלית, משתמשים במילה usury.

התרגום הארמי שאני משתמשת בו הוא תרגום אונקלוס מאתר מכון ממרא, והתרגומים האנגליים, הן ה-New Revised Standard Version והן תרגום קינג ג'יימס לקוחים מאורמוס.

אייל מרמת ישי ואבנר כותבים שנשך הוא ריבית שנקבעת מראש, וארז גורס שהמילה נשך באה לתאר ריבית נשכנית מופרזת, וכיום יש אפילו הגדרה משפטית למה שיוגדר ריבית נשך שאינה חוקית. לדוגמה 10% לשנה ייחשב ריבית. אולם 10% ליום תיחשב ריבית נשך שאינה חוקית. לדבריו, ההבדל מצוי גם בשפות אחרות. לדוגמה ריבית באנגלית היא interest וריבית נשך הינה usury.

הבה נראה איך כולם צודקים:

כאשר מופיעות המילים מרבית ותרבית לצד המילה נשך, הן מתורגמות כריבית, בעוד שנשך מתורגמת כחיבֻליא. חבל בעברית מקראית הוא משכון, וחיבליא בארמית היא מילה נרדפת לריבית, הפעם מהפן שכובל את הלווה. בתרגום האנגלי החדש, מרבית ותרבית הן profit ונשך, בהתאמה לדברי אייל, הוא interest taken in advance. בתרגום קינג ג'יימס נשך מתורגם usury, ומרבית ותרבית מתורגמות increase.

דברים כה:לו אַל-תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, מתורגם לָא תִּסַּב מִנֵּיהּ חִיבֻלְיָא וְרִבִּיתָא,
באנגלית חדשה Do not take interest in advance or otherwise make a profit from them
ובאנגלית ארכאית Take thou no usury of him, or increase

והפסוק הבא, דברים כה:לז
אֶת-כַּסְפְּךָ–לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ, יָת כַּסְפָּךְ–לָא תִּתֵּין לֵיהּ, בְּחִיבֻלְיָא; וּבְרִבִּיתָא, לָא תִּתֵּין מֵיכְלָךְ
אנגלית חדשה You shall not lend them your money at interest taken in advance, or provide them food at a profit
ארכאית Thou shalt not give him thy money upon usury, nor lend him thy victuals for increase

באנגלית ארכאית המילה היא אכן usury, אבל המילה interest כלל לא מופיעה בהקשרים של ריבית. ההגדרה המילונית של usury היא אכן ריבית מטורפת, אבל זה בימינו. הפירוש הארכאי הוא פשוט ריבית, וקינג ג'יימס כתוב בשפה ארכאית. אני חושבת שהמחוקק העברי המודרני החליט להשתמש במילה נשך לתיאור ריבית לא הגיונית, כי המילה עצמה נשמעת הרבה יותר שלילית מאשר סתם ריבית.

התרגום בגרסה החדשה הוא תרגום חדש יותר, והפרשנות – כאשר נשך מוצב מול ריבית – תומכת בדברי אייל ואבנר. אבל כאשר נשך ניצב לבד, הוא מתורגם כ-interest בלי קשר לזמן הגבייה ולזמן הפרעון.

מירי מרמת אביב הפנתה למאמר של עו"ד טל שרון על משכנתאות וריבית. לקראת סוף המאמר מצטט עו"ד שרון את הרמב"ם, מתוך ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה פרק ד. הרמב"ם אומר "נשך ומרבית אחד הוא", ואחר כך עובר להשתמש במילה ריבית.

למי שתהה, המילה usury אכן באה מהפועל "להשתמש", ו-interest בלטינית זה "זה באמצע" (inter – בין, באמצע, est=is).

יופי. כולם יצאו צודקים.

הכותרת היא דווקא לא נכונה, אבל 529 מילים זה כבר מספיק לפוסט אחד, אז מבטיחה לכתוב עליה מייד ולפרסם בעוד 3 ימים (זה טוב גם כדי שלא ייראה כאילו אני יורדת על אתרא דמרקר באותו פוסט שאני משבחת את הטור הבלשני הנפלא של ynet כלכלה).

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מינוח עסקי). צרו קשר להזמנת הרצאה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. יובל

    ואני מת כבר לראות את השלב הבא אחרי בלשנות כלכלית – כלכלה בלשנית!
    עסקאות דו-משמעיות! הרשות להגבלים פונוטקטיים! בורסת תחדישי האקדמיה! עקרון פארטו לאכדית!

  2. תמר

    אתה גאון!
    בוא נתחיל לעבוד על זה ונראה לעולם שאפשר להיות מיליונרים גם מבלשנות 😛

  3. איציק ארזוני

    אפשר להרוויח כסף מכל דבר – תלוי איך מוכרים אותו.

    עצם המשמעות של ריבית היא להרוויח כסף מכלום – מהעובדה שמישהו זקוק לכסף, ולך יש כסף שאינך זקוק לו כעת.

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

אבל לישראל אין נוצות!

סולמיתג חדש בטוויטר של שונאי ישראל, שמבוסס על משחק ילדים.
בסרטון של רשות השידור שמסביר את המשחק יש כתוביות באנגלית.
אללה יוסתור.
אני מסבירה את שגיאות התרגום שאפשר להסביר.

קרא עוד »