תרגומי מקרא ללשונות היהודים

שואל רפי:

אני עוסק בפסוק שמ"א ז, יז, ומצאתי תרגום פרסי לפסוק זה, באותיות עבריות:

"וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל" (שמ"א ז, יז).
תרגום לפרסית: וְאָנְגָא קָאזִיגִּי מֵיכַּרְד אַזְמַר יִשְׂרָאֵל.
על פי: תנ"ך עם תרגום פרסי הנקרא תפסיר אשר תרגם מע' הח' מו"ה שמעון חכם, ירושלים תרס"ז.
מכיוון שאינני מבין פרסית כלל, אבל עדיין מעוניין בתרגום זה, אשאלך האם תוכלי במטותא לתרגם עבורי בחזרה לעברית?
תודה רבה!

אז ככה:
שמעון חכם קרא ללשונו "לשון פארסי צח", אבל בעצם זוהי תאג'יכית (Tadjik), לשונם של יהודי בוכרה. זהו להג (דיאלקט, ניב) של פרסית, אבל לא הדיאלקט הסטנדרטי. דובר פרסית ודובר תאג'יכית יכולים להבין אחד את השני ללא קושי.

התרגום בחזרה לעברית הוא, על פניו, "ושם שפט את ישראל". אבל:

מילת היחס אזמר מופיעה רק בתרגומים במקום המילה את. בשפה טבעית (כלומר לא מתורגמת) משמעותה ל-. היא ידועה מדיאלקטים מסוימים של פרסית יהודית קדומה, ובפרסית סטנדרטית לא משתמשים בה בכלל.

מילת היחס את בשפה הטבעית היא הפוסט פוזיציה (מילת יחס שמופיעה אחרי השם) רא: ישראל רא = את ישראל.

התרגום אזמר ישראל ממחיש את אחד המאפיינים הבולטים של תרגומי מקרא ללשונות היהודים – היצמדות חסרת פשרות למקור, גם במחיר שפה לא טבעית. כאן זה מתבטא בסדר מילים: גם השימוש בפרפוזיציה (מילת יחס שמופיעה לפני השם) פיקטיבית במקום בפוסט-פוזיציה הנורמלית, וגם זה שהמושא בא אחרי הפועל. בדרך כלל הפועל בפרסית בא בסוף.

קאזיגי מיכרד הוא פועל מורכב. הפרסית מעדיפה משום מה פעלים מורכבים על פני פעלים פשוטים. במקום לומר "אני מקבל", כמו בנאדם נורמלי, הפרסי יאמר בד"כ "אני עושה קבלה". ולכן גם במקום "שפט" יעדיפו "עשה שפיטה/שיפוט".

המרכיב השמני קאזיגי בנוי מ-קאזי "שופט" (קאדי, قاضی. במבטא פרסי מבטאים ض ערבית כ-ז) עם סיומת הפשטה. קאזיגי יהיה (בתרגום צמוד במיוחד) שופטוּת.

הסיומת -גי יפהפיה בעיניי במקום הזה, כי סיומת ההפשטה היא -י, וה-ג בין השם לסיומת אמורה להופיע רק בשמות פרסיים מסוימים, שבפרסית אמצעית הסתיימו ב-g. שמות עצם ערביים בעצם לא אמורים לקבל סיומת י' במקרים כאלה. יש הרבה דוגמאות כאלה, שהפרסית לוקחת מילה זרה ומטה אותה כאילו הייתה פרסית, עם ההיסטוריה של פרסית.

זה משעשע מאוד כשזה בשפות אחרות, אבל בעצם גם כשאנחנו מדברים, למשל, על ענייני קארמה וקוראים להם בשם התואר קארמטי/קארמתי, אנחנו עושים אותו דבר (צלקות קארמטיות זה משהו של שחזור גלגולים. לא לקוראי הבלוג הזה). נכון שבעברית מילים שמסתיימות ב-ה' בהפסק, מסתיימות ב-ת' במקומות שאינם הפסק (זוהי ת' היסטורית שהפכה ל-ה' בהפסק בלבד, וחוזרת כשיש סיומת או סמיכות), וגם במילים יווניות רבות שמסתיימות ב-a בהפסק, חוזרת ה-t ההיסטורית לפני סיומת (סטיגמה, ברבים סטיגמטה). קארמה בסנסקריט מסתיימת ב-n כשיש סיומות (למשל karmani "במעשה"). אבל אנחנו רגילים לעברית וליוונית ולכן מחילים את אותם כללים על מילים משפות אחרות שמסתיימות ב-a בהפסק.

האמת היא שזה נשמע טיפשי לומר בעברית קארמני, למרות שזה כמו אמריקני ומקסיקני, ולכן אני בעד קארמי (לפי מבחן גוגל, הצורה הנפוצה ביותר היא קארמתי. קארמטי ו-קארמי בערך אותו דבר. גם בלי א' – קרמתי יותר נפוץ מקרמטי, וקַרְמִי הוא הומוגרפי עם קֶרָמִי אז קצת קשה לבדוק).

ובחזרה לפסוק המתורגם:

הפועל מיכרד הוא בעבר ממושך, כלומר מדובר בפעולה הרגלית, או שנמשכה זמן רב.

זה היה פריט האינפורמציה החשוב ביותר לרפי, מכיוון שזוהי חריגה מהתרגום הרגיל – בעברית קלסית אין אספקטים ואי אפשר להביע פעולה הרגלית או ממושכת בצורה נורמלית (אפשר היה + בינוני: היה שופט, אבל זה לא נפוץ), והיא קיימת גם בתרגומי מקרא אחרים. לדבריו, השינוי בניקוד (שָׁפָט במקום שָׁפַט, במקום שאיננו הפסק), הוא משמעותי, וייתכן שזו הייתה דרכם של חכמי המסורה, שניקדו את המקרא שנים רבות לאחר כתיבתו, להפנות את תשומת ליבם של הקוראים הדקדקנים לכך שזו אינה צורת פועל רגילה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (האמת היא שלא בענייני לשונות היהודים, אלא אם כן מבקשים ממש יפה. צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה).