עשרה בלירה

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

היום התפרסם בבלשנות כלכלית ב-ynet חצי מטור ששלחתי בנושא שקלים ולירות

שקל ישן
שקל ישן. צילום - Yonidebest, ויקימדיה.

המאמר התחיל בשקל (בקצרה, כי  כבר כתבתי על זה בעבר), ועבר מהר מאוד ללירה. זה היה ממש מעניין, ואז נקטע. אולי היה קצת מסובך מדיי בעיני העורכים. קורה. אבל לקוראי "עברית וחיות אחרות" יש רף אחר, אז הנה החלק שקוצץ בעריכה, כולל קצת חפיפה, כדי שיהיה הגיוני גם בנפרד:

למה קוראים ללירה הישראלית על שם הלירה שטרלינג, אם באנגלית בכלל לא קוראים למטבע לירה אלא פאונד, ולא שטרלינג אלא סטרלינג?

שאלה מצוינת. ההגייה שטרלינג היא הגיית השם Sterling בגרמנית, ומכיוון שבין מחדשי השפה העברית היו יקים רבים, אימצנו את ההגייה הגרמנית.

באשר לפאונד – השפה האנגלית שייכת לענף הגרמאני של משפחת הלשונות ההודו אירופית. pound, במקור, הוא בכלל מידת משקל, שקיימת גם בשפות גרמאניות אחרות, עתיקות וחדשות: הולנדית pond, גרמנית pfund, גותית pund ועוד. גם בענפים אחרים של משפחת הלשונות ההודו אירופית יש מידת משקל בשם זה, למשל רוסית ופולנית פוּנט. ברוב השפות גם שמו של מטבע הליש"ט זהה ליחידת המשקל. סימנו של הפאונד כמידת משקל הוא lb, והקשר בין פאונד ו-lb הוא גם הקשר בין פאונד ולירה.

לירה ישראלית
לירה ישראלית. צילום - Yonidebest, ויקישיתוף.

מקור השם פאונד בכל השפות הוא בביטוי הלטיני libra pundo, כלומר "ליברה במשקל(ו)". שמה המקורי של מידת המשקל היה ליברה בלטינית ו-ליטרה ביוונית, וכפי שקורה לעיתים קרובות, השם שהשתרש הוא דווקא החלק הטפל של הביטוי ולא החלק העיקרי. מהשם ליברה נגזר שם המטבע האיטלקי (לפני היות האירו) – לירה. והשם לירה הוא זה שאומץ על ידי המושבות הבריטיות. זהו תרגום ישיר של פאונד, ואכן במילון וובסטר אחת ההגדרות של פאונד היא "המטבע הקודם של ישראל". מידת המשקל, אגב, משתנה לפי המדינה, התקופה והדבר שאותו מודדים. בארצות הברית, למשל, פאונד זהב אינו שוקל כמו פאונד קמח. הראשון שווה לכ-373 גר' והשני לכ-453 גר'. הליברה הרומית הקדומה שעל שמה נקרא הפאונד, הייתה כ-327 גר'.

ומה הקשר בין מידת משקל לבין יחידת כסף? בדיוק אותו קשר כמו שקל כסף. והקשר אינו מסתיים כאן: במקור, היה המטבע האנגלי שווה פאונד (373 גר') של מטבעות פֶּנִי מכסף, כ-240 מטבעות כאלה. מטבעות הפני נקראו סטרלינג על שם ההטבעה שהייתה עליהם, והם לא היו עשויים כסף טהור. מכיוון שכסף טהור הוא רך מדיי, רוב כלי הכסף ותכשיטי הכסף שאנו מכירים עשויים מסגסוגת המכילה 92.5% כסף. הסגסוגת נקראת על שם מטבע הסטרלינג, והמטבע נקרא כך, כנראה, על שם הכוכבים הקטנים (סטאר "כוכב" + סיומת הקטנה -לינג) שהוטבעו עליו.

סימן האימות הישראלי לכסף סטרלינג כולל, מלבד מילים ומספרים, את סמל שלושת הרימונים. סמל שלושת הרימונים הוא הסמל שהוטבע גם על חלק משקלי הכסף בתקופת המרד הגדול (66-70 לספירה), והקשישים שבינינו עוד זוכרים את אותו הסמל ממטבע הלירה הישראלית. על צדו השני של אותו מטבע הופיע גביע העומר. אותו זוכרים חלקנו ממטבע השקל הישן, שהוחלף בדמי ימיו, לפני עשרים וחמש שנה, בשקל החדש.

שקל כסף מתקופת המרד הגדול
מטבע מתקופת המרד הגדול. CNG coins cc-by-sa. בצד של גביע העומר כתוב "שקל ישראל", ו-שג, כלומר שנת 3. בצד השני כתוב "ירושלים הקדושה"

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (24 מיליון לירות + מע"מ). צרו קשר להזמנת הרצאה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. גרי רשף

    כמה תוספות קטנות:
    1. המטבע באיטליה היה כמובן לירטה ולא לירה, אך המקור אותו מקור.
    2. גם פסו – המקובל במדינות דוברות ספרדית – מציין משקל.
    3. ריאל המקובל במדינות דוברות ערבית – הוא שיבוש של לירה.

  2. jo

    תוספת משלי: בערבית אני לא משהו, אבל "ריאל" במדינות דוברות שפות לטיניות, כגון ברזיל (פורטוגלית), בא מהמילה "מלכותי" (באנגלית: Royal).

  3. אורי

    גרי – שמו הרשמי של המטבע האיטלקי היה "לירה". ראה כאן: http://it.wikipedia.org/wiki/Lira_italiana

    נדמה לי ש"לירטה" היה סוג של כינוי חיבה.

  4. גרי רשף

    אורי – הותרת אותי פעור פה: היה לי כל כך ברור שהמטבע הוא לירטה, שמעולם לא טרחתי לוודא זאת.. תודה על המידע!

  5. תמר

    ריאל אכן בא מ"מלכותי". המקור הוא במדינות דוברות ספרדית ופורטוגזית.

  6. זיו

    וכמו ה"ריאל" – רבים מהמטבעות בעולם נקראים "כתר" (קראון, קורונה, קורון, וכו…) משום הכתר שהיה מוטבע על המטבע…
    🙂
    כתבה מעניינת, תודה

כתיבת תגובה

עוד פוסטים