למי קראת הומופון?

הרצאה/הפעלה שנותנת שמות לתופעות לשוניות שגורמות לאי הבנה, ועל הדרך גם הורסת בדיחות:

מה משותף לאישה שנכנסה לבית המרקחת עם חוט וביקשה קרם לחוט, לבין הדוגמנית הערבייה עלילה מסלול?
מה משותף למועצת המדינה הזמנית ולאבא של חבר של בעלי זכרונו לברכה?
מה משותף לספר "יהדות הלכה למעשה" ולפרסומת "יש לנו בירה חדשה"?
ואיך יכול להיות שחולצה מטיילת ליד עין גדי?

בהרצאה אני מגדירה הומופונים, הומוגרפים, הומונימים, דו משמעות תחבירית, ולמתקדמים – משפטי garden path, ואת רוב הדוגמאות אתם נותנים.



אקדמיה ביער – קורסים שלי בירושלים

יום שני, 28 באוקטובר, 2019

בת דודתי השוקולטיירית המהממת יערה קלמנוביץ', המוכרת יותר כיערה-קקאו מיער הקקאו, החלטנו לפצוח בשיתוף פעולה נועז, ולקיים קורסים שלי אצלה במפעל יער הקקאו בתלפיות, אחרי שעות העבודה.

אז קבלו את…

אקדמיה ביער!

שלושה קורסי העשרה ביער הקקאו, פועלי צדק 2, אולם 317, תלפיות, ירושלים.

יער הקקאו זה כאן (אפשר לחפש גם ב-WAZE או בגוגלמפס בעצמכם)

הקורסים יתקיימו בימי שני בשעות אחה"צ/ערב, בכל אחד 10 מפגשים של 90 דקות. תיכף סילבוסים, קודם זמנים:

16:30-18:00 איראן הטרום אסלאמית

18:30-20:00 בלשנות 101

20:30-22:00 מהנעשה באיראן.

ההרשמה תהיה בין 3-14.11 דרך קמפיין הדסטארט שנמצא כאן: אקדמיה ביער – הפיילוט.

הרשמה דרך הדסטארט אומרת שכרטיס האשראי שלכם מחויב רק אחרי שהקמפיין מגיע ליעדו, כלומר רק כאשר בטוח שהקורסים אכן נפתחים.

סילבוסים (אפשר להירשם לקורס אחד, לשניים או לשלושתם, אפשר גם הרצאות בודדות – הכול יהיה בקמפיין)

איראן – תרבות והיסטוריה (16:30-18:00)

איראן - תרבות והיסטוריה: סילבוס.

שיעור – תאריך

1
2.12

מי אתם האיראנים? היסטוריה מוקדמת + נופים ומראות מאיראן של היום

2
9.12

מאין באנו? בריאת העולם על פי הדת הזורואסטרית

3
16.12

ממיתולוגיה להיסטוריה – 3000 השנים הראשונות לקיום העולם

4
30.12

לאן אנו הולכים ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון? אחרית הימים האישית והעולמית לפי הדת הזורואסטרית

5
6.1

נפלאות השפה הפרסית + שירה פרסית קלסית

6
13.1

יהודי איראן

7
20.1

היסטוריה של המאה ה-19-20 ביעף

8
27.1

דגל איראן והשירים הלאומיים של איראן (מהמנון קאג'אר ועד ההמנון הנוכחי)

9
3.2

מגילת אסתר – היה או לא היה?

10
10.2

אשמדאי החנטריש – השפעות איראניות על לשוננו ועל תרבותנו

 

בלשנות (18:30-20:00)

שיעור ותאריך

(רוב הסיכויים שלא נספיק את כל הנושאים בכל שיעור, אבל זו השאיפה)

1
2.12

מבוא: הפלא הקרוי שפה, langue et parole, היסטוריה של חקר השפה – מפאניני ועד צוקרמן (אולי מפאניני ועד צ'ומסקי), גישות וסיבות לחקר השפה (סינכרוני ודיאכרוני, תארנות לעומת טהרנות; כדי שהאלים יבינו, לצורכי לימוד, תיעוד שפות נכחדות, החייאת שפות ועוד), מהי שפה.

תחומי חקר השפה [לקסיקולוגיה, אטימולוגיה, בלשנות היסטורית, סטרוקטוקלית לעומת גנרטיבית (יכול להיות שיעור שלם או קורס שלם), דקדוק: אורתוגרפיה, פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר.

2
9.12

איך נוצרות שפות: תיאוריית העץ ותיאוריית הגלים, "עצלות הדובר", פונקציות הקשר על פי רומן יאקובסון.

התפתחות הא"ב, סוגי א"ב (מפיקטוגרמות ליתדות להפשטות לשאילות), סדר האותיות במערכות הא"ב השונות (זה לא ממש חקר שפה. זה סתם מגניב).

3
16.12

פונולוגיה: פונולוגיה לעומת פונטיקה, הבדלים בין שפות (מקרה הקיצון של הפונמה r), מאפיינים (קוליות, מקום חיתוך, אופן חיתוך, נישוף, טונאליות), טרפז התנועות, תכונות מבחינות וזוגות מינימליים בשפות שונות, תפיסת פונמות/אלופונים כפונקציה של קיום ההבחנה בשפה (סיפורים: האיראני שלימד אותי גרוזינית, הזמרת ששרה בשפה זרה "אתה חרא", האוהד שקילל במקום לעודד). סוגי חילוף בין אלופונים (מותנה, חופשי, תפוצה משלימה), מבני הברות בשפות שונות (סיפור: ענתי וצרורות העיצורים).
הקשר לאורתוגרפיה [בקצה אחד צרפתית עם הסופיות השקטות ואנגלית – למשל kghotibgh (fish) ובקצה השני סנסקריט שהיא הכי מדויקת]. אסימילציה ודיסימילציה: סנדהי פנימי וחיצוני וביטויו בכתיב + הסיפור על המלך שזרק על המלכה ממתקים. הגדרות: תנועות, עיצורים, תנועות למחצה, דיפתונגים, פונמה, אלופון.

4
30.12

מורפולוגיה: שפות מפרידות, מדביקות ונוטות (דוגמאות), צורני גזירה וצורני נטייה, חלקי דיבר וקטגוריות דקדוקיות, הבדלים בין קטגוריות ודרכי הבעה בשפות שונות – השוואה בין עברית, אנגלית ושפות שיש בהן קטגוריות שאין "לנו" או ש"חסרות" בהן קטגוריות (איך מסתדרים?). מין, מספר, יידוע, יחסה, גוף, זמן, voice, מודוס, אספקט, אקציונסארט, (דוגמה קיצונית: מבנה הפועל בבסקית).

5
6.1

תחביר : הקשר בין מורפולוגיה לתחביר (ציר החופש/פיצוי: ככל שהמורפולוגיה עשירה יותר, סדר המילים חופשי יותר, דוגמאות משפות שונות) המימד הסינטגמטי לעומת המימד הפרדיגמטי.
משפט לעומת מבע; תמה ורמה, נושא לוגי לעומת נושא תחבירי, נושא ופרדיקט, גרעינים ומשלימים, ערכיות הפועל (כולל ארגטיביות וחג"מים), וערכיות של חלקי דיבר אחרים, פסוקיות; גישות בניתוח: תבניתית לעומת צ'ומסקיאנית, יחסים בין משפטים, מבנה עומק ומבנה שטח.

6
13.1

סמנטיקה: מסמן-מסומן-רפרנט, תבנית-תמנית; גישות בסמנטיקה: מאגית, רפרנציאלית, סטרוקטורלית; מילים ורגש (עשוי להכיל מילים גסות, האם צריך אישור או להימנע מחומר לימודי?), מעתקים סמנטיים: מטונימיה, מטאפורה, אליפסה, שאילת משמעות (דוגמה יפה: פוסטמה). שדות סמנטיים, ניתוח סמנטי: דנוטטיבי, קולוקטיבי, קונוטטיבי. אידיומטיות וניבים (דוגמה: "יש לו עין מלוחה").

7
20.1

פרגמטיקה: יש לך שעון?

8
27.1

אלה שהורסים בדיחות: הומופונים, הומוגרפים, הומונימים, פוליסמיה, ערכיות הפועל ועוד.

9
3.2

לשונות במגע: דרכי שאילה ורמות היתוך

10
10.2

העברית – מאין ולאן? (או: השגיאות של היום הם החוקים של מחר)

 

מהנעשה באיראן (20:30-22:00)

(זו שקופיות ישנה. בקורס נראה מה נשתנה)

בניגוד לקורסים האחרים, כאן האירועים האקטואליים יכתיבו את נושאי העומק בכל פגישה. כל פגישה תכלול כמה נושאים, והיבטים שונים של הנושאים השונים יופיעו בכמה פגישות.

בין השאר נשאל: האם הרפובליקה האסלאמית היא דמוקרטיה? נברר את מבנה השלטון: מי נגד מי וכמה כמה? נדון במעמד האישה באיראן לאורך השנים, בדמוגרפיה ובמה שנקרא "הצעירים", בזכויות אדם, באיכות הסביבה, בלהט"בים, במיעוטים אתניים ודתיים, באמנות (מוסיקה, קולנוע, ספרות ועוד), ברשתות החברתיות, בתופעות כמו בריחה מהדת ובריחה מהאסלאם, במהפכה האסלאמית, ועוד. ויש גם מבט לעתיד…

 

תשובות לשאלות נפוצות:

  1. כן, הקורסים ייפתחו רק אם תהיה מספיק הרשמה.
  2. כן, זה הכול או כלום, מימון צולב, סבסוד הדדי – איך שתרצו לקרוא לזה: המימון הוא לכל שלושת הקורסים.
  3. לא צריך להירשם לכל השלושה. אפשר לבחור להירשם לקורס אחד, לשני קורסים או לשלושה קורסים.
  4. עדיף כמובן להגיע בגופכם, אבל אפשר יהיה להשתתף בקורס גם באופן מקוון.
  5. תהיה אפשרות להרצאה בודדת.
  6. אם אתם צריכים ויזה לירושלים אז אפשר גם אחה"צ שלם עם כל שלושת הקורסים.
  7. יש גם אופציה של כל שלוש ההרצאות ביום הראשון ואז להחליט באיזה קורס רוצים להמשיך.
  8. כי ככה.
  9. לא, מה שמתיש אותי זה הנסיעות. ההרצאות דווקא מעלות אדרנלין.
  10. אז אפשר לשאול בתגובות…

 

 

"ספרי המצוין" על שום מה?

יום שלישי, 10 באפריל, 2012

שירלי שני הביעה את שביעות רצונה מכך שאיני נחתומה לפרנסתי. זאת מכיוון שאני קוראת לספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית בשם "ספרי המצוין".
המשך…

הומוסקופ או הומופטיקון? הומומורף!

יום ראשון, 14 באוגוסט, 2011

יש לי שח-דפוק חדש. זה כמו שח-נבון, אבל דפוק.

אחרי שקיללתי אותו בפייסבוק בקללה המתבקשת לאנדרואיד, שהיא כמובן כוסדחכם כוסדכחם, התפתח דיון בשאלה איך לקרוא לתופעה הזאת, שדומה להומוגרפיה, אבל בין מערכות כתב שונות.

כוסדכחם = אנדרואיד

כוסדכחם על האנדרואיד הזה! הלוגו מתוך הערך "כוסברה" בדורבנות.

תקציר הפרקים הקודמים:
הומופונים הם מילים או ביטויים שנשמעים אותו דבר, למשל השורה המפורסמת – טוב לי או רע לי.
הומוגרפים הם מילים שנכתבות אותו אותו דבר, לדוגמה "לא להשליך בדלי סיגריות וגפרורים על הרצפה". ההומוגרפים יכולים להיות גם בין שפות. בגרמניה כל הזמן לא הבנתי למה כתוב על המנורות מעל הדלתות במלון not ausgang. אם זאת לא יציאה – תגידו מה כן! (לא אוהבת להסביר בדיחות, אבל הכוונה בגרמנית ליציאת חירום. not זה מצוקה)
אם שתי מילים הן גם הומוגרפיות וגם הומופוניות, הן נקראות הומונימים, כמו בפתגם העברי המפורסם שמיתרגם לאנגלית expectations are for pillows.
הומוקינים אלה שתי תנועות שנראות אותו דבר אבל יש להן משמעויות שונות בשפות שונות, כמו תנועת ה"לייק" הידועה, שהיא מאוד מעליבה בפרסית.
הומוקלידים – מונח שטבעתי ממש כאן בבלוג – הן שתי מילים שמקלידים אותן אותו דבר בשפות שונות. לפעמים לשתיהן יש משמעות בשפות שלהן, כמו למשל دور בפרסית ("סיבוב", מערבית, וגם "רחוק" המקורי) ו-מתה בעברית. או tal ו-אשך, nana ו-משמש. לפעמים נוצר ביטוי חדש, כמו אשלק בשרק ו-טמקא. הנה אתר ש(בין השאר) הופך הומוקלידים, אבל לא מבין פרסית.

́

עלילי מגבוני טישו

נשבעת לכם שראיתי בסופר כתוב בעברית "עלילי"

שוכנס

שוכנס האלמותי, של אורי. מתוך הערך "שוכנס" בדורבנות.

שולי - מיץ פירות וירקות של קנור. מצאה - שולי, חברתו המצוינת של אביעד שטיר.

מצאה - שולי חברתו המצוינת של אביעד שטיר

PINK = אמום. הומוסקופ או הומופטיקון?

"אמא, למה כתוב כאן אָמוּם?" שאלה ענתי בת השש

אז היום אתם מוזמנים להביע את דעתכם בקשר לשמו של ההומו החדש בעיר, שהוא כאמור הומוגרף לכאורה, אבל מדובר בשתי מערכות כתיב שונות. כמו כוסדחכם כוסדכחם לעיל, כמו アメリカ, שזה אמריקה ביפנית, ו-カナダ שנראה כמו פזמ, אבל זה קנדה. וכמו התמונות המופיעות כאן בצדדים.

בדיון שנערך בפייסבוק, הציע אביעד שטיר את "הומוסקופ" homoscope ו"הומופטיקון" homopticon. אני יותר אהבתי את הומופטיקון כי הוא נורא חמוד, אבל אילן גונן אמר – ובצדק: "לדעתי 'הומוסקופ' לוקח, זה כמו 'הורוסקופ'! בכל מקרה, 'סקופ' זה 'לראות', ואילו 'אופטיק' זה יותר 'להתבונן, להסתכל'."

מצד שני (שלישי? הפסקתי כבר לספור), ב-urban dictionary, האתר האמריקאי שהיווה את ההשראה לדורבנות בתחילת הדרך, אפשר למצוא homoscope, אבל לא homopticon. יש homoptical illusion, שזה גם משהו אחר, וכמו במילה הומופוביה, ה-הומו כאן הוא לא same במובנו המקורי אלא קיצור של הומוסקסואל:

Homoscope: What a desperate gay man thinks is gaydar, but really they just think every attractive man is gay.

Homoptical illusion: A man you swear is gay, but later find out he has a girlfriend.

(הבאתי את ההגדרות כי גיליתי שביומיים בין הכתיבה לפרסום הורידו את הערך הומוסקופ!)

כמו כן, הומוסקופ הוא שמו של פסטיבל סרטים קווירי שמתקיים בטקסס מדי שנה.
בקיצור במקום להחליט בעצמי, החלטתי לתת לקהל להחליט. איך נקרא לו? הומוסקופ, הומופטיקון?

(הומווויד homovid או הומווויז homovise זאת בעיה כי הוא מערב מין בשאינו מינו, כלומר יוונית ולטינית, ואנחנו נגד דברים כאלה כאן)

[עדכון עדכון!

יניב ג"מ אמר בהערות ואמר נכון, שהדגש במונחים הומוגרף והומופון הם לא על חוויית המשתמש אלא על תכונת המילה עצמה. ולכן זה לא צריך להיות מה שנראה אותו דבר, אלא מה שיש לו אותה צורה, כלומר הומומורף.

מי שיש לו התנגדות יביע אותה עכשיו או יידום לעד]

הצבעת – השפעת!

(קרדיט ראוי: את כוסדכחם הכרתי בזכות הערתה של רותי על סרט ההרצאה למי קראת הומופון)

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני השפעה). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם, או צרו קשר להזמנת הרצאה.

למי קראת הומוקליד – ההרצאה

יום ראשון, 31 ביולי, 2011

ביום שישי 22.7 נערכה בסלון האינטלקטואלי בדיזנגוף סנטר ההשקה התל אביבית של הספר עברית אינטרנטית. את הספר כתבו אילן גונן (גילוי נאות: אנחנו מכירים כ-31 שנים) וכרמל וייסמן, ערך רוביק רוזנטל, והוא הכותר הראשון בסדרת השפה העברית שעורך רוביק בהוצאת כתר. יום אחד גם אכתוב פוסט שלם על הספר.
מעל 100 אנשים עשו אטנדינג, ורובם גם הגיעו.

זה חלק מההרצאה שנתתי שם. כרמל ערכה והשאירה רק את המקומות ששומעים אותי יותר טוב מאשר את הילדים שמאחוריה, כך שהדבר האחרון שתזכרו מההרצאה זה בת כמה אני. לא נורא, זאת רק אחת מני פדיחות רבות שעשיתי לעצמי בהרצאה.

(אני כבר שעה מנסה להעלות את הסרטון ולא יודעת אם זה פאק בדפדפן שלי או בוורדפרס. בכל מקרה, הנה קישור ישיר ליו-טיוב אם כאן זה לא עובד)

אני בלי משקפיים בגלל כאבי אף. היזהרו מפלסטרי breathe right. גיליתי שבלי משקפיים לא רק שיש ירידה בשמיעה, אלא גם בחשיבה ובזיכרון. לכן גם קשה לי לכתוב משהו אינטליגנטי על ההרצאה שלי או על הרצאות של אחרים שהיו שם. אני רק זוכרת שנהניתי מההרצאות ושהיה חם ומטושטש.

מספר ימים לאחר מכן התכנסנו, כמה מבלשני הרשת המובילים, לארוחת ערב צמחונית לכבוד אילן: לרגל צאת ספרו, לרגל ביקורו בארץ וסתם כי אנחנו אוהבים אותו. הנה תמונה נדירה של  הבלשנים החביבים עליכם:

אמיר אהרוני, אילן גונן, יובל פינטר, איתמר קסטנר, אורן צור, תמר עילם גינדין, בן לי וולק

בלשנים מהאינטרנט ומילונים וספרי בלשנות *מנייר*. קליק להגדלה.

עומדים, מימין לשמאל:

אמיר אהרוניגזניוס, אילן גונן + ספרו ההזוי של פריד "האטימולוגיה האנליטית והסינתטית של הלשון העברית", יובל פינטר (סמל מין) + מילון חידושי שלונסקי, איתמר קסטנרפאניני, אורן צור+ המילון הסוֹגְדִי-פרסי-אנגלי של ע'ריב.

יושבים, גם כן מימין לשמאל: שפחתכם החרופה + הספר עברית אינטרנטית, בן-לי וולק (בלשן של כבוד)+ כרך אקראי ממילון בן-יהודה.

רוצים לשמוע את סוף ההרצאה? במקרה אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני בלשנות פופולרית). העבירו לרכזי תרבות, למנהלי רווחה ולחברים בחוגי בית, וצרו קשר להזמנת הרצאה.

ואם אתם רוצים לקרוא את שאר ההרצאה, זה בעיקרון מעובד מפוסטי המצוין vunuekhsho!. הרוב שם.

שער המרה כפול

יום שלישי, 19 באפריל, 2011

תקציר מנהלים:
קטעים עם גוגל טרנסלייט.
לתרגם משפה שאינה אנגלית לשפה אחרת שאינה אנגלית זה כמו לשלם זלוטי בישראכרט. משלמים גם את שער ההמרה הגבוה זלוטי>דולר וגם את השער הגבוה דולר>שקל.
הקורא המצוי מעדיף חוסר היגיון סמנטי (במשמעות) על פני חוסר היגיון תחבירי או תחביר מתוחכם מדיי.

כלכליסט ציטט השבוע את עופר שושן, מנכ"ל OHT שאמר (לכאורה) שגוגל טרנסלייט לא מושלם.

צחקתי שעה.

מכירים את התרגום שמסתובב עכשיו ברשת, של Veni, vidi, vici "באתי ראיתי אני כבשה"?
אז קודם כול ירים את ידו מי שבקריאה ראשונה לא קרא "אֲנִי כִּבְשָׂה".

אורן צור מסביר בבלוגו "מדע בזיוני" שזה בעצם "אני כָּבְשָׁה", ולמה. הוא מראה שם גם שאם מנסים כל מילה בנפרד, מקבלים: אני בא / ראיתי / הרחוב של. ובמשפט שלם בלי פסיקים, מקבלים עוד תוצאה משתי קודמותיה: "באתי, ראיתי את הרחוב של". בשלב זה "אני כבשה" מתחיל להיראות הגיוני. ובהערות כתוב שמוזר שתרגמו את "אני בא" בהווה במקום בעבר.

Google Translate הוא תמיד מזעזע, גם אם אחת השפות היא אנגלית. וכשלא – יש שער המרה כפול. נכון כשנוסעים לחו"ל ומשלמים בכרטיס אשראי או מושכים מזומנים במטבע שאינו אירו או דולר, אז צריך לשלם גם את שער ההמרה לאירו/דולר וגם את שער ההמרה דולר/אירו לשקל? אז אותו דבר בתרגום: קודם כול יש שגיאות התרגום משפת המקור לאנגלית, ואחר כך השגיאות מאנגלית לשפת היעד.

הדוגמה האהובה עליי (מתוך שיר האהבה "סולטן הלבבות" سلطان قلبها) היא פרסית یه دل می گه نرم نرم. בתרגום אנושי צמוד, זה יוצא "לב אחד אומר "לא אלך, לא אלך", ובתרגום חופשי "חלק ממני רוצה להישאר". בפוסט שבקישורים הסברתי למה התרגום לאנגלית יוצא "I shit a software application". כשמתרגמים מפרסית לעברית, שוב משלמים הפרשי שערים, ויוצא "אני חרא יישום תוכנה".

ההערה של אורן על "אני בא" = הווה, וגם הקריאה הראשונית של כולנו (הבה נודה) "אֲנִי כִּבְשָׂה" זה כבר שער המרה שלישי: המוח שלנו. אילו היה מתורגם "אני באת", או "אני כבשת", היינו מבינים יותר טוב שמדובר בפועל בעבר בגוף לא נכון. אבל בלי ניקוד יש הומוגרפיה בין כִּבְשָׂה ו-כָּבְשָׁה, ו-בָּא (הווה יחיד) ו-בָּא (עבר נסתר) הם הומונימים גם עם ניקוד, ומסתבר שהמוח שלנו, הפילטר השלישי, מעדיף היגיון תחבירי על פני היגיון סמנטי. "אני כבשה" ו"אני בא" יכולים להיות משפטים הגיוניים לחלוטין בעברית בהקשרים אחרים. גם במשפטי חולצה עובד אותו פילטר – אמנם התחביר של המשפטים האלה תקין בדרך כלל, אבל הוא לא התחביר הפשוט יותר (אילו היו כותבים "מטיילת חולצה" במקום "חולצה מטיילת", כל המשפט היה יותר מובן, אבל הרבה פחות כיפי).

החלטתי לבדוק את התיאוריה הזאת: האם זה באמת מקרה של שער המרה כפול, או שגוגל טרנסלייט ממש לא יודע מהחיים שלו? תרגמתי כל מיני צירופים של I came ופעלים נוספים, והנה התוצאה:

גוגל טרנסלייט המלך

ועוד:

we came to class תורגם "באנו בכיתה".

she came to class – היא באה לכיתה.

he came to class – הוא בא לכיתה.

came to class – הגיע לכיתה.

ב-"I came" אני מניחה שמדובר בעבר נסתר, כי ההצעות להחלפה הם "באה, הגיע, באו, הגיעו". מצד שני, גם האופציות להחלפת "רואה" הן בעבר, ושם הצורה בעברית היא חד משמעית. אני מניחה שיש גם עניין סטטיסטי, אבל לגמרי לא ברור לי העניין עם I came to class "אני באה" (שזה גם עבר, כי האפשרויות האחרות הם "בא, הגיע, באו הגיעו"). אולי מישהו שמבין באלגוריתם של גוגל טרנסלייט יכול לעזור כאן. או שזה באמת בגלל שגוגל טרנסלייט לומד מכל מלמדיו, ולרוב מלמדיו יש כוונות זדון.

ולעניין שער ההמרה הכפול – זאת הייתה התוצאה כשניסיתי לתרגם משפה אחת שהפועל בה מבחין גופמספר לשפה אחרת שהפועל בה מבחין גופמספר. הנטייה היא עבר, הווה (ספרותית) הווה (מדוברת). סדר הגופים כמו בהטייה המקובלת בעברית.

Double exchage rate. The wonders of Google Translate

Double exchage rate. The wonders of Google Translate (click to enlarge).y

ולפני סיום – האתר המענג והממכר ביותר שמבוסס על גוגל טרנסלייט – ליפנית. קוראים לו Translation party. תודה לאורי שהכיר לי את האתר הזה, וגם תכנת בזמנו משהו דומה עם שפות אחרות (הקישור נוסף בעקבות ההערה של אורי לפוסט), אבל יידיש-אלבנית יוצא הרבה פחות מצחיק, למרות שערי ההמרה הכפולים.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כיף). העבירו לרכזי תרבות, למנהלי רווחה ולחברים בחוגי בית, וצרו קשר להזמנת הרצאה.

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שלישי, 12 באפריל, 2011 בשעה 20:06 תחת הקט

לייק?

יום שבת, 26 במרץ, 2011

כשהייתי תלמידת ישיבה בת 14 בישיבה תיכונית דווסטשסטר, היה לי — כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם — פטור משיעורי עברית. או נכון יותר– הייתי פטורה מללמוד עברית, ובמקום זאת לקחתי על עצמי (או קיבלתי, אני כבר לא זוכרת) ללמד כמה תלמידות שבאו ללא רקע בכלל. אחד המשחקים האהובים על התלמידות האלה היה שרשרות המילים. הבה נ ראה איך וורדפרס יתמודד עם הכיווניות:

she is היא, he is הוא, who is מי, and me is אני.

כלב is dog and דג is fish.

זה היה מאוד מצחיק בעיניהן, ואני לא אתפלא אם זה הדבר היחיד שהן זוכרות מעברית עכשיו. אני יכולה לשאול לפחות אחת מהן, שהיא חברה שלי היום בפייסבוק.

במסגרת ההרצאה/הפעלת הסטנד-אפ למי קראת הומופון, אני מדברת על הומופונים (מילים/פונמות/ביטויי שהגייתן זהה, כמו השיר הידוע אנא אלי, שמור נעליו), הומוגרפים (מילים שהאיות שלהן זהה, למשל אני אתגבר ) והומונימים (מילים שנכתבות ונהגות באופן זהה, למשל אציל), ולאחרונה כתבתי גם על הומוקלידים וסלוהומוקלידים, שזאת הומואיות של העת החדשה.

בשפת סימנים מדברים על תנועות בסיסיות בתור פונמות, ולמסמנים זהים למסומנים שונים, קוראים הומופונים. כך רוצים הבלשנים של שפת הסימנים להדגיש שגם לשפה שלהם יש אבני בניין כמו לשפות דבורות – לשפת סימנים יש גם מורפולוגיה וגם תחביר. בעיניי השימוש ב-phone כדי לתאר את האלמנט הבסיסי של שפה שאין בה צליל, דווקא עושה לה עוול ומוחק את הייחודיות שלה. אני בעד לחזור ולקרוא לאלמנטים הבסיסיים קִינֶמוֹת, kineme, מלשון תנועה (כמו אנרגיה קינטית, וגם כמו cinema). המונח קינמה מתאים גם לשפת סימנים, וגם לתנועות מוסכמות של קהילת השומעים.

כמו בלשונות דבורות, הומוקינים בשפת סימנים יכולים לסמן שתי מילים שונות באותה שפה, למשל אפור ו"איראן", "רווק" וקריית שמונה בשפת סימנים ישראלית – תודה לד"ר עירית מאיר, ההדגמות מתוך סיינפדיה האנציקלופדיה לשפת סימנים.

הם יכולים גם להיות בין שתי שפות סימנים שונות, למשל "חבר" בשפת סימנים הולנדית = "לסבית" בשס"י, "סטודנט" ו"מעניין" בשפת סימנים בריטית הם הומוקינים של "משוגע" ו"חרמן" בשס"י, בהתאמה. ותודה לאורנה לוי על הדוגמות.

קבלו נא את התנצלותי הכנה על כך שאין תמונות או סרטונים לחלקים המעניינים. זה פוסט שתכננתי לכתוב המון זמן והוא נדחה כי אני מתעצלת להקליט סרטוני וידאו. אז החלטתי לפרסם בלי – וזהו. אולי פעם בעתיד אפרסם פוסט וידאו עם כל ההסברים.

ויש גם הומוקינים של שומעים. לפעמים אני תוהה איך איראנים מרגישים כשהם עושים לייק בפייסבוק. אני חייבת לשאול אותם פעם. כי

Like button

הקינמה הזאת באיראן מביעה בדיוק את אותו הדבר כמו

הקינמה הזאת בארה"ב ובאירופה (up yours cursor by mhalon, cc-by-nc-nd)

אז אם אתם מתארחים בבית איראני ורוצים להביע שביעות רצון, איך כדאי לעשות זאת בלי להעליב את המארחים (שזו בדיוק הדרך שבה אני גיליתי את ההומוקיניה הזאת)? באמצעות הקינמה הזאת:

LIKE, WAIT, UP YOURS

הומוקין. מעובד מעבודה של Crystal Campbell cc-by

שמשמעותה באיראן "מעולה!", בישראל "רק רגע!" ובאיטליה – על האיטלקית קיבלתי הסבר מפורט מחברי ועמיתי ד"ר דומניקו אגוסטיני:

1) if you shake the hand it means: "Ma cosa vuoi?" (aval ma atta rotse?) but it is not a friendly behavior. In fact, in Italy instead  hearing "Ma cosa vuoi?" in this case you could hear "Ma che cazzo vuoi?" (cazzo is a rude way to say penis, zayn)

2) If you give a turning mouvement to the hand it means in friendly way "sei stupido? or sei fesso?" (are you stupid? or are you cloven?)

3) During a speech you can associate this gesture with the words "Significa" (it means) or "voglio dire" (I want to say).

4) If you are listening to a friend, but you can get the real and main meaning of his talk, you can have this gesture for saying "Allora? or Quindi?" (so?).

אז הפעם לסיום מסר פרקטי, כדי להביא את השלום: בפעם הבאה שאתם חושבים "לא נורא שאנחנו לא מדברים אותה שפה, אפשר להסתדר יופי עם תנועות ידיים" – תחשבו פעמיים. OK?

צילום: Joost J. Bakker IJmuiden cc-by

vunuekhsho!

יום חמישי, 2 בדצמבר, 2010

כשעומר היה בן שנה, נסענו לארצות הברית לשנתיים. הייתה לו שם או-פר פיליפינית נפלאה, שלמדה עברית די מהר, וגם הייתה מלמדת אותו כל מה שיכלה. ומכיוון שהיינו בארה"ב וקנינו את הצעצועים בארה"ב. וכך קרה שאותיות הספוג — שהיו הצעצוע האהוב עליו באמבטיה — לימדו אותו (בעזרת האו-פר, כמובן) את שמות האותיות באנגלית לפני שידע את האותיות בעברית. ל-M ול-W היה קורא באותו שם – לפעמים אֶם ולפעמים דַבִּיוּ, אבל תמיד אותו דבר. כשראה b,d,p,q הוא קרא לכולן פִּי, כי כך נראית האות P באותיות גדולות. שזה די הגיוני, אם תחשבו על זה. כי אם כל החיות המצוירות למטה הן פיל, אז למה ש-b,d,p,q לא יהיו אותה אות?

פיל, הומקלידים, הרצאות העשרה, הרצאות, מרצה, מרצים, חוג בית, חוגי בית, יום עיון, ימי עיון

פיל, פיל, פיל ופיל. צילום מקורי - בריאן סנלסון

בגיל שנתיים הוא התחיל ללכת לגן, ושם מלמדים אותיות רק מגיל שלוש, אז הוא שכח את כל האותיות שידע. אחר כך כבר חזרנו לארץ. כשעומר רק למד להקליד, זה היה על הלפטופ שקניתי בארה"ב, ומכיוון שאני ממילא מקלידה עיוור, לא טרחתי להדביק אותיות עבריות על המקשים. וכך קרה שעומר למד את האותיות האנגליות בפעם השנייה מהמקשים, והפעם הוא למד אותן לפי האותיות העבריות שחולקות איתן מקש. פעם הוא כתב לענתי "משפחה" על הלוח שלהם, באנגלית. זה נראה כך: VָHָPְAHִN VָJָPְAHִN, (תדמיינו שכל סימן ניקוד נמצא מתחת לאות שמימינו).

יש חסרונות רבים לארבע שפות במחשב אחד, בעיקר כשאני מנסה לכתוב מייל בפרסית, לנהל צ'אט בעברית, ובחלון אחר לכתוב משהו באנגלית. נראה לי שחצי מזמני הולך על אלט-שיפטים, כאשר אני כמעט תמיד מצליחה לעשות אחד יותר מדיי, ואז כמובן צריך עוד פעם שלושה אלט-שיפטים כדי להגיע לשפה הנכונה. אבל גם פשוטי העם, שיש להם רק שתי שפות במקלדת, מכירים את התופעה: אתם מתחילים להקליד כתובת, ובמקום WWW יוצא לכם "'. נכון? לא סתם החבר'ה קוראים לוואינט טמקא. זה גם כבר נמצא באצבעות, וגם מסתדר יותר טוב באתרים שאין להם RLE, כמו טוויטר. וטמקא עצמם הגדילו לעשות, והם קוראים לפוסקאסט שלהם טמקאסט. (טמקא זה בעצם מארמית. הייתי כותבת את האטימולוגיה שהמצאתי זה עתה, אבל זה יוצא קצת גס).

אפילו בגוגל הבינו שלפעמים מקלידים בעברית במקום באנגלית, או להיפך, ולכן כשאתם מחפשים מילה בעברית, גוגל מציע לכם את אותה הקלדה באנגלית. למשל גרוע – drug, או אשפוז-tapuz, מורן ו-nuri (שזאת לא בדיוק מילה, אבל ידידי אורי קורא לפעמים לידידתו מורן "נורי").

התופעה קיימת כבר זמן מה, ולמיטב ידיעתי אין לה שם מדעי, אז הנה: מדובר בהומוקלידים. מיוונית הומו = אותו same + קליד.

המילה קליד קיימת רק בעברית חדשה. קליין טוען שזה מארמית אַקְלִידָא, שבא מהצורה האקוזטיבית (צורת המושא הישיר) של המילה "מפתח" ביוונית. "מפתח" ביוונית זה kleis, ו"את המפתח" זה kleida. לדעתי הרבה יותר הגיוני שהארמית שאלה את המילה מהשפה הפרסית, שהייתה הרבה יותר קרובה אליה. בפרסית חדשית מפתח זה kelid. בפרסית אמצעית, שהיא זו שרלוונטית לארמית, קיימת הצורה kilēl, אבל אפשר להניח שאם היום אומרים kelid אז הייתה גם צורה kilēd או אולי אפילו klīd. ה-א' בארמית היא א' פרוסתטית, כי הארמים — כמו העברים הקדמונים — לא ידעו לבטא צרור עיצורים בתחילת מילה.

מכל מקום, הומוקלידים הם שתי מילים שמקלידים אותן אותו דבר. המונח הלועזי, homokleids בטוח בא מיוונית…

יש גם הומוקלידים בין עברית לפרסית. החביב עליי הוא כן – به (=טוב, או קריאה שמעידה על שביעות רצון. בד"כ به به به).

סוג מסוים מאוד של הומוקלידים הם סֶלוֹהומוקלידים, כלומר הומוקלידים בסלולרי. כשכותבים הודעות ב-T9. למשל אגיע ו-גביע, שחר ו-תחת, אפרת ו-אפשר, תמר ו-רמת, ענת ו-עמר (אבל עומר שלי הוא עם ו', שזה סלוהומוקליד של עונש). יש המון דוגמות לסלוהומוקלידים, וכמו שבטח שמתם לב, בעוד שהומוקלידים רגילים – מקלדתיים – הם רק בין שפות, סלוהומוקלידים יכולים להיות בתוך אותה שפה.

בעקבות ההומוקלידים, המצאתי גם שם של לקות שאני לוקה בה (יש לי כמה) – דיסקלידיה. זה כשרוצים להקליד משהו אחד ויוצא משהו אחר. דיסקלידיה הוא שם ההפרעה, שלוקים בה בעיקר אנשים שמקלידים הרבה. יש לזה הסבר נוירולוגי פשוט למדיי – זוהי התניה: כאשר מופעל נתיב עצבי פעמים רבות, תאי העצב שבו "לומדים" לתקשר יותר ביעילות. האקסונים, כלומר החלקים שמשחררים את המוליכים העצביים, מייצרים ומשחררים יותר חומר אל המרחב שבין העצבים, שנקרא סינפסה, ואילו הדנדריטים – כלומר החלקים בתא העצב שקולטים את המוליכים העצביים – מגדילים את שטח הפנים שלהם כך שיוכלו לקלוט יותר חומר בפחות זמן. וכך קורה שכל פעולה שעושים בפעם הראשונה לוקחת המון זמן, וככל שמשתמשים בנתיב העצבי יותר כך הוא מתייעל, ובסוף הוא פועל ממש ממש מהר. ואם הנתיב העצבי פועל מהר מדיי, נוצרות תופעות כמו דיסקלידיה.

המילים שביניהם מתבלבלים הלוקים בדיסקלידיה, נקראות דיסקלידים. למשל כשאני רוצה להקליד "הרצה" תמיד יוצא לי "הרצאה" ואני צריכה לחזור ולמחוק את ה-א'. לכן, לפחות אצלי, הרצאה היא דיסקליד של הרצה (אבל לא להיפך!).

אלט-טאב: יצא לי השנה הרבה פעמים לכתוב את אותו מייל – "תודה על פנייתך, כפי שבוודאי קראת בעמוד הבית ובעמוד גיוס מרצים חדשים, אנו נמצאים בשנת הרצה (תמיד, אבל תמיד מתוקן מ-הרצאה) ואיננו מגייסים מרצים חדשים עד אפריל 2011" (למי שאינו עוקב – זהו מייל התשובה הקבוע למרצים שרוצים להצטרף לחבורתו של מר צים ואינם טורחים לקרוא את עמוד הבית ואת דף גיוס המרצים החדשים).שיפט-אלט-טאב.

דיסקלידים ידועים נוספים – זמן ו-שמן, אפרת ו-אפשר – יובל (לא פינטר. החייל האלמוני) מספר שלפני שנים למנהלת הקהילות בתפוז (כלומר ב-אשפוז) קראו אפרת, וכולם "קראו" לה, כלומר הקלידו לה אפשרת במקום. יש גם הרבה אנשים שכבר שנים כותבים בלי שגיאות כתיב, אבל בהקלדה מתבלבל להם "אם" ו-"עם" (אני חושבת שתמיד "עם" הוא דיסקליד של "אם" ולא להיפך, כי הוא יותר נפוץ). אצלי בערך כל מילה שמתחילה ב-TH הופכת ל-THMR בדרך למה שהיא צריכה להיות באמת.

עכשיו תורכם: עוד דוגמאות להומוקלידים, דיסקלידים וסלוהומוקלידים.

a heart of shit

יום שישי, 19 בנובמבר, 2010

It's past midnight.

A group of people of different nationalities walk in a European city.

They sing.

One of these people says she knows a love song, but doesn't remember its name. She sings a few words, or lines, and two of her friends start singing it.

The three – two Iranians and one Israeli – walk through the city at night and sing, almost whisper, one of Iran's fondest love songs, Soltān-e Ghalbhā – "King of hearts" (not the card). It's a memory I will always cherish, with people I will always love.

This is how the singer Monica sings it – in Persian and in English (don't go away, there's another version right after).

I told my friend Uri about this night. He doesn't speak Persian, but can find anything on the web. He found the lyrics and translated them by Google translate.

Now Persian is written in a consonantal alphabet, like Hebrew and unlike English. But while in Hebrew there is usually only one way to spell a word, in Persian morphemes occasionally break away from the word. Thus the non-human plural suffix -hā (ها) may be written either separately, e.g. قلب ها ghalb hā "hearts", or as part of the same word, e.g.قلبها ghalbhā. The continuous prefix mī- می may either be written as part of the word, e.g. میگه mige "says" (colloquial) or separately, e.g. می گه mi ge. This is the spelling in the case of the lyrics Uri chose to translate by Google.

Needless to say, in languages with consonantal alphabets there are a lot more homographs (words that are spelled the same) than in languages like English, that always indicate the vowels. Add to this the multiple ways of spelling so many of the words, and you'll find a heaven for Google-translate jokes.

This is how Soltān-e Ghalbhā sounds when you let Google translate do the job. If you were wondering why employ proper translators instead of using software (Persian  نرم افزار narm afzār, not to be confused with its homograph نرم naram "I should not go").

Wanna hear more? I give enrichment lectures wherever they pay well. This is my Contact form.

ואם אתם דוברי עברית ורוצים ללמוד אצלי פרסית – הנה ההזדמנות שלכם: לימודי פרסית.

לך תדע – הסוף / איה זמנהוף מעלם

יום שני, 8 בנובמבר, 2010

Previously on לך תדע: בגן הילדים מלבלבת האהבה בין שרון וגל, על רקע התחביב המשותף. לך תדע – פרק א. אחרי פרידה רבת שנים, שרון מתקשה להשתקם. לגל דווקא יש משפחה למופת. שרון מנסה לפתח מערכות יחסים, אחת מהן החזיקה מעמד שנתיים. לך תדע – פרק ב'. היא הסתיימה כמו האחרות, ואז הייתה תקופה של בדידות מזהרת. לך תדע – פרק ג'. יום אחד ברמזור, רואה שרון דמות חדשה, ששמה עדיין אינו ידוע. קובעים להיפגש בשתים עשרה בלובי של הספרייה. לך תדע – פרק ד. הפגישה עולה יפה, הפרשי השנים אינם מפריעים, ועד סוף היום כבר ברור שזה זה. לך תדע – פרק ה. במשך שנתיים מתפתחת זוגיות נפלאה בין שרון וגל ג', עם הרבה בישולים משותפים. לך תדע – פרק ו'. המשך זוגיות מופלאה לך תדע – פרק ז. לאחר ארבע שנים גל ושרון, במאמץ להקים משפחה, פותחים בהליכי אימוץ, דבר הגורם להתרחקות ביניהם, ששרון לא רואה. לך תדע – פרק ח'.

במקור, איה כתבה סוף אחד.

ברשותכם, אביא כאן את שלושת הסופים האפשריים, לבחירת הגולשים:

סוף א:

אז אולי זה היה נכון, מה שגל אמר כשעזב.

ועכשיו בגיל שלושים וחמש אני שוב לבד, והדבר היחיד שנשאר לי מגל זה שאני מקפלת תחתונים.

סוף ב:

אז אולי זה היה נכון, מה שגל אמרה כשעזבה.

ועכשיו בגיל שלושים וחמש אני שוב לבד, והדבר היחיד שנשאר לי מגל זה שאני מקפל תחתונים.

סוף ג:

אז אולי זה היה נכון, מה שגל אמר כשעזב.

ועכשיו בגיל שלושים וחמש אני שוב לבד, והדבר היחיד שנשאר לי מגל זה שאני מקפל תחתונים.

אני מקווה מאוד שקוראיי הנאמנים עדיין איתי אחרי כל המגעילות, וכמו כן ששמתם לב להומוגרפיה במהלך כל הסיפור ולא תהיתם מה הקשר לבלוג ולאתר.

לך תדע – פרק ח' / איה זמנהוף מֻעַלֵּם

יום שני, 1 בנובמבר, 2010

Previously on לך תדע: בגן הילדים מלבלבת האהבה בין שרון וגל, על רקע התחביב המשותף. לך תדע – פרק א. אחרי פרידה רבת שנים, שרון מתקשה להשתקם. לגל דווקא יש משפחה למופת. שרון מנסה לפתח מערכות יחסים, אחת מהן החזיקה מעמד שנתיים. לך תדע – פרק ב'. היא הסתיימה כמו האחרות, ואז הייתה תקופה של בדידות מזהרת. לך תדע – פרק ג'. יום אחד ברמזור, רואה שרון דמות חדשה, ששמה עדיין אינו ידוע. קובעים להיפגש בשתים עשרה בלובי של הספרייה. לך תדע – פרק ד. הפגישה עולה יפה, הפרשי השנים אינם מפריעים, ועד סוף היום כבר ברור שזה זה. לך תדע – פרק ה. במשך שנתיים מתפתחת זוגיות נפלאה בין שרון וגל ג', עם הרבה בישולים משותפים. לך תדע – פרק ו'. המשך זוגיות מופלאה לך תדע – פרק ז.

אחרי יום השנה הרביעי להיווסדנו התחלנו לדבר על משפחה. מסיבות שונות ומגוונות החלטנו על אימוץ. נפגשנו עם כמה זוגות שאימצו, התחלנו ממש להתעניין בניירת ואף פצחנו בהליכי אימוץ. התור לאימוץ תינוק נורא ארוך ומערימים מיליוני קשיים. ואיך שהפקידים מסתכלים עליך בעוינות מהולה ברחמים… היה די ברור שזה חסר סיכוי. אז חשבנו לאמץ ילד וילדה כבר גדולים. שוב נפגשנו עם כמה זוגות שאימצו … היה מתיש, אבל לנגד עינינו הייתה המטרה – משפחה.

ההורים היו מאוד בעד. אמא שלי לא יודעת על הקטע של הנזלת. היא עדיין חושבת שנגמלתי מזה אחרי גל א'. אני תוהה אם היא הייתה אוהבת את גל אותו דבר גם אם היא הייתה יודעת שזה מה שהיינו עושים ביחד כל ערב אחרי "מבט" או, אם יש אורחים, אחרי שהאורחים הולכים. לדעתי כן, והיא גם הייתה ממשיכה לאהוב אותי. היא עמדה כבר בדברים קשים יותר, ובכבוד.

החלק הזה, של האימוץ, או בכלל של ילדים, הוא החלק השוחק של כל מערכת יחסים, ואם עוברים את זה – אפשר לעבור הכל. אבל אולי זה עדיין לא התאים לגל בגיל עשרים ושש. אולי ההתלהבות הייתה רק מצדי ומצד גל היה פשוט שיתוף פעולה כדי לא להשבית לי את השמחה. אולי אם לא הייתי כל כך בתוך העניין של האימוץ הייתי רואה את ההתרחקות. אבל אפילו עכשיו, במבט לאחור אני לא רואה שהייתה התרחקות.

סוף בשבוע הבא – אותו יום אותה שעה.