לפי הקצב

איזה כיף,ynet פרסמו רק שני שלישים מהחומר ששלחתי להם, אז אני יכולה להדביק פה את השאר.
בתחילת השבוע ביקשו שהטור השבועי יעסוק בקצבאות, בגלל קצבת האברכים שקוצצה.
למרבה ההפתעה, הם השאירו את החלקים היותר בלשניים – פונולוגיה ומורפולוגיה, וקיצצו את החלק הסמנטי, שהם יותר אוהבים בדרך כלל. זה דווקא נחמד, כי לאט לאט אני מכניסה יותר ויותר בלשנות לתוך הטורים 🙂

אז הרי לכם החלק הסמנטי:

סמנטיקה: קַצָּב קָצַב קֶצֶב.

השורש קצב מתייחס לחיתוך, ולקביעה באמצעות חיתוך: הקצב חותך בשר, בדרך כלל לפי המשקל שנקצב על ידי הלקוח.

המילה קֶצֶב מופיעה במקרא במשמעות "צורה", בדרך כלל צורה שווה, קבועה: מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד, לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים (מל"א ו:כה) כָּזֹאת עָשָׂה, אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת:  מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת, קֶצֶב אֶחָד–לְכֻלָּהְנָה (מל"א ז:לז). גם בשיר השירים, כאשר המשורר מתאר את שיני אהובתו כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה (שה"ש ד:ב), הכוונה היא לעדר כבשים, כנראה (כי במקום אחר הוא כותב כעדר הרחלות), שכולן נראות אותו דבר – שוב – יש להן צורה זהה – או במילותיו, שֶׁכֻּלָּם, מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה, אֵין בָּהֶם.

שינוי המשמעות מתבנית או צורה לריתמוס הוא מאוחר יחסית. בימי הביניים קצב היה מידה קצובה, ורק בעברית החדשה החלו להשתמש במילה קצב כדי לתאר מהירות. אבל גם כאן, נשארת המידה הידועה והקבועה.

הפועל לקצוב מופיע רק פעם אחת, במשמעות לחתוך, או לקצץ:

וַיִּקְצָב-עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁמָּה, וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל (מל"ב ו:ו). גם היום משתמשים בפועל לקצוב כלחתוך, או לקצר, בדרך כלל בביטוי "קצב את עונשו". כאשר הנשיא קוצב את עונשו של פושע, הוא אינו קובע אותו אלא מקצץ, או מקצר, כלומר חותך אותו.

יונה הנביא מתפלל: לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי, הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם (יונה ב:ז). כאן המשמעות הרבה פחות ברורה, ויש החושבים שהכוונה היא בכלל לקצווי הרים.

בהגדרות השונות השתמשתי כאן בשורשים רבים המתחילים ב-קצ-: לקצר, לקצוב, לקצץ, קצוות. קיימת תיאוריה שלפיה השורש השמי המקורי היה דו-עיצורי, והאות השלישית נוספה מאוחר יותר. שתי האותיות הראשונות נותנות משמעות כללית, והאות השלישית ממקדת ומחדדת. אמנם בעברית שורשים רבים המתחילים ב-קצ– קשורים לחיתוך – גם כשמקציעים עץ חותכים אותו – אבל ה-צ העברית מקורה בשלושה עיצורים שמיים שונים, ולמרבה הצער בשורשים העבריים המתחילים ב-קצ– מופיעות בערבית ובארמית סוגים שונים של צ.

עד כאן מה שכתבתי לוואינט (בשינויי סדר קלים ביותר), ועכשיו אני מוסיפה רק בשבילכם את השורש הדו-עיצורי המפורסם ביותר (והמשכנע ביותר) בעברית – השורש פ.ר. חשבו על כל השורשים שאתם מכירים שמתחילים ב-פ.ר – מה המשותף לכולם?

(מי שיודע את התשובה מקודם – נא לא לגלות).

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות היטב (אם כבר מדברים על תקציב). צרו קשר או קשרו אותי עם חוגים רלוונטיים, רכזי תרבות ומנהלי רווחה להזמנת הרצאה.

שינוי המשמעות מתבנית או צורה לריתמוס הוא מאוחר יחסית. בימי הביניים קצב היה מידה קצובה, ורק בעברית החדשה החלו להשתמש במילה קצב כדי לתאר מהירות. אבל גם כאן, נשארת המידה הידועה והקבועה.

20 תגובות לפוסט "לפי הקצב"

  1. יובל הגיב:

    משהו שיוצא מתוך משהו אחר?
    פרח מקן, פרש מפגישה, (נ)פרד מחבר, ונניח שגם פרע, פרז ופרט.

  2. עדי הגיב:

    אני חשבתי דווקא על דברים שנחלקים ומתפצלים: פרק, פרד, פרץ, פרע (כמו שיער פרוע), פרמ (נניח, פרימה בבד), פרט (השטר התפרד למטבעות).

  3. שלומית קדם הגיב:

    גם פרך (מלשון פריך), פרס, פרר, פרש – המשותף לכל אלה וגם לאחרים שהובאו כבר בתגובות קודמות הוא שבירת השלם, הניתוק, ההרחקה, ההתבדלות. היוצא מן הכלל בסדרה זו הוא פרף – חיבור, רכיסה, סגירה, בניגוד לכל הפריעה ופריצת הגדרות, פריסת השלם, הפירוק והפירור.של השאר.

  4. תמר הגיב:

    נפלא.
    יש למישהו (שלא יודע את זה מקודם) רעיון איך זה שפרף הוא דווקא חיבור ולא הפרדה?

  5. צביקה הגיב:

    וואו. צריך להתחבר לכאן בתדירות גבוהה יותר. קורים פה דברים כל הזמן…

    אני לא יודע למה זה חיבור ולא הפרדה, אבל "פרף" אסוציאטיבית מחבר אותי למשנה (נדמה לי שזה במסכת שבת, לא סגור על זה) "ערביות יוצאות רעולות ומדיות פרופות".
    עכשיו, מדיות זה חברות של הפרסיות שלך, אז בטח את רוצה ללמד אותנו שזה בא מפרסית עתיקה…

    ההסבר היחיד שעולה לי בראש (ברמת הניחוש בלבד) שאולי זו התחלפות של הגיית ר' ול' וזה פלופות, מה שדומה למלופף שיש לנו היום.

    אגב, לגבי הכלל של "פר" אני חושב שעם קצת קווץ' אפשר להתאים את כל השורשים שיש עם פר* למשמות של פירוק או לפחות של פריצה (שגם היא סוג של פירוק. לא רק לפרוץ דלת, שזה ודאי פירוק, אלא גם "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה" שזה פירוק + התפרשות):
    לפי זה:

    פרא – חית פרא, כמו חית בר, חית חוץ. כמו לפרוץ.
    פרד – להפריד, כמובן.
    פרז – ערי הפרזות, מפורז
    פרח – גם להפריח את הקן כמו שכתב יובל וגם פריחה של פרח שהיא מעין התפרצות החוצה.
    פרי/ה – פרו ורבו, כמו ופרצת ימה וקדמה (פרי ופרייה כמו פרח ופריחה)
    פרך – כתבו כבר, פריכים והפרכות.
    פרם – פרימה, לפרום.
    פרס – פרס = חצי. לפרוס, לחלק.
    פרע – כמו בברית מילה, או כמו כשפורעים את השיער. פריעה היא סוג של קריעה.
    פרף – יוצא הדופן שלנו.
    פרץ – גם פריצה של מנעול, שזה ממש פירוק ושבירה, וגם לפרוץ החוצה, להתפרץ. כמו בפריחה ובפרייה. ומעניין אם פרוצה יכולה להתפרש גם כמשהו שבור או מפורק ולא רק כמשהו פתוח…
    פרק – כמובן לפרק לחלקים (פרק זה חלק)
    פרר – לפורר.
    פרש – גם בשין ימנית – לפרוש מין הציבור, וגם בשין שמאלית להתפרש על שטח רחב (במשמעות הקרובה יותר להתפרצות, פריחה ופרייה)

    פיספסתי שורש כלשהו שמישהו מכיר?

  6. צביקה הגיב:

    שכחתי כמובן את פרט, שמפרקים משהו מן הכלל לפרטים.
    (וכן, אני יודע שחזרתי על הרבה ממה שנאמר לפניי, פשט רציתי להראות שאם עוברים על כל הא"ב וממקמים בל' הפועל של שורש פר*, זה "מסתדר".
    🙂

  7. א הגיב:

    פרף – אולי היפוך משמעות? דרך שם עצם שגם נפתח וגם נסגר, כמו כפתור או סיכה.

  8. תמר הגיב:

    @א, זה גם מה שאני חשבתי בהתחלה, כי כדי לחבר צריך שמלכתחילה יהיו שני חלקים.
    אבל אז בדקתי ולא…

    @צביקה, אני לא יודעת אם המדיות היו ממש חברות של הפרסיות. מדי הייתה בצפון איראן והשפות היו קצת שונות, אבל כן. הן משלנו 🙂
    היית ממש ממש קרוב, פרף הוא אכן לא שורש שמי, ולכן אינו נגזר מאותו שורש דו עיצורי פ.ר.
    אבל למרבה הצער, הפעם אני נאלצת לפרגן לאויבינו היוונים ימ"ש.
    ביוונית porpe זה סיכה, או אבזם.
    אבל לפחות אבזם זו מילה פרסית!

  9. עדי סתיו הגיב:

    יש גם פשוט פר: שור מסורס. גם הוא הופרד מכמה מחלקיו.

  10. תמר הגיב:

    זה היה יכול להיות מגניב לאללה, אלמלא היה הפר שלם (פר בן בקר תמים, פר הרבעה) ואילו השור זה שלצערו הופרד מכמה מחלקיו.

  11. צביקה הגיב:

    באמת ראיתי הרבה את הבלבול הזה בין שור ופר.
    זה נראה לי מסוג הדברים שהגננת אשמה בהם, שאת הפר מציגים לנו לראשונה בתור שור.
    (זה בא עם "חבילה שלמה" כמו ארנב המוצג כשפן, טיגריס כנמר והכי מוצלח, כשמלמדים אותם על שופר, שהוא עשוי מקרן של אַיִל מראים להם תמונה של אַיָּל… ואז הילדים מדמיינים אותו הפוך, עם הקצה הצר מחובר לגולגולת…)

    לגבי פריפה, מסתבר שאונקלוס כבר תירגם כך את קרסי הזהב של המשכן, מה שיכול להסתדר עם היוונית שלך (למרות שהתרגום הוא לארמית, אונקלוס מן הסתם שלט יפה ביוונית, אז אולי זה כבר נטמע בארמית המדוברת כאן. כנראה יותר סביר מאשר שהיוונים הטמיעו מילים ארמיות. אגב, יש תופעה כזו?)

  12. תמר הגיב:

    כמובן, הארמית – כבר בתקופת התנ"ך – מלאה מילים ביוונית. הדוגמה האהובה עליי מהתנ"ך היא פסנטרין/פסנתרין – ביוונית psalterion, כלי פריטה.
    האמת – מגיע לו פוסט משל עצמו, כי יש בו גזירה לאחור שהיא תוצאה של מטאנליזה.
    בגלל התייוונות הארמית, הרבה מילים ממוצא יווני נתפסות בעיני דוברי העברית כארמית: אצטבה, גזוזטרה, פרהסיה ועוד.

  13. עדי סתיו הגיב:

    אז מאיפה מגיע "שור"? Taurus הרומי? או שזה אותו שורש כמו שיירים, בדומה לאטימולוגיה השגויה שלי לגבי פר?

    ואיך הגיעו מלים יווניות לארמית כבר בתקופת התנ"ך? חשבתי שהמגע הראשון של הסהר הפורה עם היוונית היה בתקופה ההלניסטית, הרבה יותר מאוחר. או שאת מדברת רק על הספרים המאוחרים ביותר בתנ"ך.

  14. תמר הגיב:

    ספרי המקרא הכתובים ארמית הם מאוחרים: דניאל ועזרא.
    אני לא מומחית בספרים האלה, אבל מגילת אסתר, שגם היא מהספרים המאוחרים שנכתבו על אותה תקופה, נכתבה ככל הנראה במאה השנייה לפנה"ס, אז היוונים ימ"ש כבר שלטו בנו.

    באשר לשור, יש הגוזרים אותו מבסיס הודו אירופי, אבל אני מעדיפה את המצדדים במקור שמי. יש כמה מקורות ל-ש' העברית, אחת מהן היא הפונמה השמית th. המילה שור בארמית היא תורא ובערבית ثور, ומכאן נשאלה המילה ללשונות אירופה. שמות רבים של חיות הם שאילות, כי גם החיות נדדו (למשל קוף, תוכי, טווס – הם שמות הודים).

  15. מעניין שבסנסקריט, המשמעות של PR היא בדיוק בכוון ההפוך – למלא…

    משמעות שם התואר puurNa, למשל, היא שלם, מושלם…

  16. תמר הגיב:

    אכן נפלאות דרכי השפה.
    pūrna בסנסקריט זה "מלא". בדיוק אותה מילה כמו אנגלית full.

  17. עד כמה שידוע לי, בנוסף למשמעות של "מלא", זה גם "שלם".

  18. תמר הגיב:

    נכון. אחת מתתי המשמעויות, לפחות לפי מונייר-ויליאמס.
    היופי בסנסקריט היא שיש אלף דרכים לתרגם כל מילה עברית, ולכל מילה בסנסקריט יש אלף משמעויות.
    pūrna זה במקור "מלא", ומשם נגזרות כל המשמעויות האחרות. בשפות הודו אירופיות זה "מלא" (full, plein)

  19. יניב הגיב:

    פשוט תענוג לקרוא את הפוסט וכל התגובות ! 🙂

  20. רחל לאה טל הגיב:

    תמר שלום
    מקסים לפגוש אותך בעולם הווירטואלי ומאלף לקרוא ולהתבשם מהתובנות השורשיות המהותיות
    להזכירך, הכרנו אי אז לפני שנים במפגשים מעניינים שמי: לאה טל
    ולא במקרה הגעתי אליך ואל הנושא המרתק דו עיצורי המרתק אותי מאוד
    אשמח ליצור קשר
    לאה

כתיבת תגובה