ראי ראי שעל הקיר

או שמא "מראה מראה שעל הקיר"?

בניגוד למילים כמו לאפה/אַש תנור, שההבדל בשימוש הוא גיאוגאפי (לאפה זה בתל אביבית, אש-תנור זה בירושלמית, ובילדותי בגדרה בכלל קראו לזה פיתה עראקית), כאן שתי המילים קיימות זו לצד זו ולא ברור מה ההבדל ביניהן.

רוב האנשים בוחרים אחת אבל משתמשים לפעמים גם בשנייה (שוב בניגוד ללאפה, אש תנור ופיתה עראקית). הדבר שברור הוא ששתי המילים באות מהשורש ר.א.ה / ר.א.י (י' סופית בשורשים עבריים מתבטאת לרוב בסוף מילה כ-ה'), וזה לאכל כך מפתיע. גם המילה הערבית מִרְאָאה (مِرآه) באה מאותו שורש.

המילה ה"עברית" לראי שזכתה להיכלל ברשימת מאה המילים היפות של קוראי יובל דרור, היא אספקלריה. המילה נשאלה לעברית מלטינית specularia, "שִמְשָה", שגזורה מ-speculāris "ראי". השורש spec-, כמו בעברית, הוא "לראות", ומכאן גם אנגלית (שאילות מלטינית) inspection, prospect, suspect, spectacle, perspective, aspect, respect, ועוד. כולן קשורות כמובן לראייה, והקידומת או הסיומת יוצרות את ההבדלים ביניהן.. זהו גם השורש של ספקולום הלטיני. הבנות מכירות את המילה ספקולום בתור מכשיר העינויים של הגינקולוג, אבל בלטינית המשמעות העיקרית של המילה היא ראי. מאותו שורש גם גרמנית Spiegel "ראי".

וה-א?

פרוסתטית, כמובן.

האנגלית שאלה מחצית מאוצר המילים שלה מהצרפתית, וביניהן גם המילה mirror. בצרפתית המילה mirroer באה מהפועל mirer "להביט", שהוא גם השורש של מיראז' – חזיון שרב. מיראז' בא מהמקבילה הצרפתית ל"בניין התפעל" של הפועל, שמשמעותו "להשתקף". לצרפתית התגלגלה המילה מהשורש הלטיני miror, שפירושו "להתפעל, להידהם, להעריץ", ומכאן גם miracle וגם השם מירנדה, שמשמעותו "ראויה להתפעלות או להערצה".

עם השנים עבר הפועל לשקף את מבטי ההתפעלות, הפך למבט ללא קשר להתפעלות, ובצורת ה"התפעל" שלו – השתקפות, משהו שרואים.

עד כאן – מבוסס על קטע שפרסמתי לראשונה בגליון "רגע קאטה" (בטאון המרכז הישראלי לטאי-צ'י) במאי 2007.

ומכאן – למשהו קצת יותר אישי:

אלה שתמיד מסתכלים על עצמם בראי – זה כדי להעריץ את עצמם.

אנשים שלא אוהבים את איך שהם נראים משתדלים להימנע ממראות.

אני?

יש תקופות ויש תקופות. לפעמים נבהלת ונמנעת (הדרך הטובה ביותר להפסיק להשמין – לא להסתכל. אני משתמשת בטקטיקה דומה גם להורדת רמת הכולסטרול בדם).

לפעמים אוהבת את מה שאני רואה.

אחד הרגעים הכי אינטימיים עם בן זוג חדש – לצחצח שיניים ביחד מול הראי.

ויש תקופות בחיים שאני מבלה כמעט כ-ל הזמן מול הראי.

חודשים שלמים מול הראי, עושה פוזות ובודקת מכל הכיוונים כמה אני יפה.

תקופות שאני כל כך אוהבת את איך שאני נראית, שאני פשוט לא רוצה שהן ייגמרו.

אבל מה לעשות, אי אפשר להיות בהריון כל הזמן.

ההריון הוא הזמן הכי יפה שלי, אני בטוחה שאני הכי יפה בעולם, ולא רק שלא צריך להכניס את הבטן – היא חלק מהיופי השלם שלי.

מי שמכיר אותי ו/או ראה את הסרט בערוץ 10, יודע שאני כל כך אוהבת להיות בהריון, שאפילו עשיתי את זה עבור מישהי אחרת, כשהתאים לי הריון ורציתי לתת את כל המשאבים שיש לי לשני הילדים המושלמים שכבר עשיתי לעצמי.

אהבתם את החלק הראשון, הלשוני? בטח תאהבו גם את ההרצאה מלפפונים מהפרדס – מילים עבריות מכל הגלויות. אהבתם את החלק השני, האישי?בטח תאהבו גם את ההרצאה שלי תמר, תעשי לי ילד! פונדקאות בגוף ראשון. אני מרצה בכל מקום שרוצים לשמוע אותי ומשלמים היטב.

7 תגובות לפוסט "ראי ראי שעל הקיר"

  1. אישנר זאף הגיב:

    ראיתי קצת גם מהתכנית מערוץ 10. לא ידעתי שאת כזאת חולת רייטינג 😉

    אבל ברצינות, בלוג מאד מעניין. בכלל, אישה מאד מעניינת…

  2. שאלה בקשר לפונדקאות הגיב:

    את הינקת את התינוק? בטח לא כי את לא רצית להתקשר אליו. אז אולי שאבת חלב ונתת לאמא שלו שתתן לו בבקבוק?

  3. לא הינקתי ולא שאבתי.
    בהסכם כתבנו שאני לא אבקש להיניק, וזה גם לא עלה על דעתי.
    בהתחלה אמרנו שאולי אשאב את הקולוסטרום, שזה החלב של הימים הראשונים שהוא הכי חשוב להתפתחות מערכת החיסון, אבל אחר כך האמא החליטה שתינוק חדש זה מספיק מסובך גם ככה ואני החלטתי שייבוש החלב מספיק מסובך גם ככה, והוא גדל יפה מאוד על מטרנה מהיום הראשון.

  4. מטרנה זה חלב פרה. זה לא חלב אם הגיב:

    גם אני בקושי ינקתי, ככה אמא שלי סיפרה לי. ואני תולה בכך את כל צרותי. אני בטח מגזימה . כולה חלב אם. מה זה כבר, נראה כמו חלב פרה, מה ההבדל בין אשה לבין פרה

    חוץ מזה אני רוצה להגיד לך שדי נפעמתי ממך. ואם היית מניקה אותו, הייתי נפעמת לגמרי .

  5. גם הילדים הפרטיים שלי בקושי ינקו, למרות שבמקור תכננתי להיניק עד שהילד יגיד "די אמא, צוחקים עליי בגדוד". אבל לא הלך.
    אחר כך כשבגיל ארבע וחצי הוא אמר לי "כשהייתי בבטן שלך, נורא נורא נורא רציתי מטרנה", צחקתי ואמרתי לו "אז למה לא אמרת?!".
    הסכנה הכי גדולה בפונדקאות, וגם הפחד הכי גדול שהיה לי כפונדקאית, זה להיקשר לתינוק. ידעתי שזה לא יקרה בזמן ההריון, אבל זה בהחלט יכול לקרות בלידה ובטח ובטח שבהנקה. ההנקה גורמת להיקשרות גם מעצם הקרבה והמגע עור בעור, וגם הורמון האוקסיטוצין שמופרש בעת ההנקה (והלידה) גורם להתכווצויות ברחם ולהתאהבות.
    וזה סיכון שממש לא רציתי לקחת, אפילו במחיר של היפעמות חלקית בלבד מפועלי.

  6. דוד הגיב:

    בתל אביבית זה גם פיתה עראקית וגם לאפה.

  7. יד שניה הגיב:

    את אישה מאד מעניינת יש לך אישיות מיוחדת פוסט ממש טוב … אוהבת

כתיבת תגובה