החודש הכי מעניין בשנה

שואל רזי: זה חשוון או מרחשוון?
תקציר מנהלים: גם וגם.

הסבר מקוצר – חשוון הוא קיצור של מרחשוון, זה נכון. מרחשוון היה קודם, אבל הקיצור חשוון הוא כל כך עתיק, שאי אפשר לומר שהוא פחות "נכון" ממרחשוון. אולי פחות קרוב למקור. אני לא מצליחה למצוא מתי נקרא החודש לראשונה חשוון (בלי מר), אבל בחיפושיי אחר תשובה, מצאתי את הציטוט המשעשע הבא בכתבה על חודש חשוון ב-NRG:

פירוש השם חשוון – על פי המחקר שמו המקורי של החודש היה "ירח שמן" אשר פרושו החודש השמיני. במשך השנים הפך השם למר-חשוון. המסורת היהודית מוסיפה טעם נוסף לקידומת לה "זכה" חודש זה בלבד בלוח השנה הקידומת "מר". בחודש זה אין ימי שמחה ומועד ולכן זכה לתוספת מר.

אז קצת סדר בבלגן. טוב?

אמנם בגן אמרו לנו ש"מר חשוון" הוא אדון חשוון, ובבית הספר הבנו שהוא מר כי אין בו חגים וחופשים. גם לפי המסורת היהודית החודש מר כי חלו בו פורענויות רבות, וזה עוד לפני רצח רבין ביום הולדתי ה-22 (י"א בחשוון. אצלנו סופרים עברי). המתקדמים בינינו למדו שה"מר" של חשוון אינו הטעם המר, אלא ההומונים "מר" שמשמעותו טיפת מים. מר היא מילה יחידאית בתנ"ך, בביטוי כְּמַר מִדְּלִי (ישעיהו מ:טו). והרי בחשוון מתחילים לרדת הגשמים.

עד כאן, גבירותיי ורבותיי, האטימולוגיות העממיות הנפוצות של שם החודש. שמואל חגי מביא אטימולוגיות עממיות נוספות נוספות (ואחת אמיתית) לשם מרחשוון, ולשמו העברי המקורי, "ירח בול".

ועתה – לאמת.
כל האטימולוגיות העממיות, וגם השם המקוצר חשוון, הם תוצאה של מטאנליזה.

באכדית שם החודש היה וַרַח-שַמְנוּ.

בעברית, ו' שמית בתחילת מילה הופכת ל-י'. לכן ولد וַּלַד בערבית מקביל ל-ילד בעברית, ולכן גם ברוב פעלי פ"י (פעלים שפ' הפועל שלהם, כלומר האות הראשונה של השורש, היא י'), יש ו' כאשר פ' הפועל אינה בתחילת מילה. למשל ישב – תושב – הושיב, ילד(ה) – נולד – הוליד. זה קורה רק ברוב פעלי פ"י, כי בחלק מהפעלים פ' הפועל הייתה י' גם במקור, והיא נשארת גם באמצע מילה. למשל ינק – תינוק – היניקה (ו"להיניק". סורי, אבל זאת הצורה התקנית).

ורח, אם כן, הופך בשמית ל-יֶרַח, כלומר חודש.

שמנו – השמיני. כשמתחילים לספור בניסן, הירח השמיני הוא ורח-שמנו (ובתרגום ללטינית – אוקטובר).

חילופי ו-מ נפוצים מאוד בשאילות בין שפות במזרח הקדום. הסיבה היא שהן ו(W) והן מ הן שפתיות, כלומר את שני הצלילים הוגים באמצעות השפתיים ללא שיתוף לשון ושיניים – ורק זרימת האוויר שונה. חילופי ו-מ נמצאים גם בשם החודש כסלו (kislimu, בחודש הבא), ואולי גם בסיוון (יש המפרשים simanu). מחוץ ללוח השנה אפשר למצוא את החילופים האלה בצבע ארגוון (ארמית) – ארגמן, שיש בו המילה הפרסית gaona שבמקור הייתה "שיער", אבל הפכה ל"צבע". אותי הכי הצחיק שזיהו את המלכה ושתי עם האלה העילמית מַשְׁתִי. הסיבה שזה הצחיק אותי היא שכולם מצטטים את אותו ספר, וכשמגיעים למקור, מגלים שהמחבר אומר שאמנם אין אלה כזאת, אבל ניתן לשחזר את השם שלה.

למרות שמי, העילמית שלי לא משהו ואני לא יודעת אם גם בעילמית, כמו בעברית, יש מניעה ל-ו' בתחילת מילה. אז אני לא יודעת אם זה מ-מש מצחיק שהוא שחזר משתי, או שזה פשוט לא יכול היה להיות ושתי.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני להצחיק חנונים). צרו קשר להזמנת הרצאה.

4 תגובות לפוסט "החודש הכי מעניין בשנה"

  1. x הגיב:

    אם מרחשוון הוא למעשה ורח+שמנו, הקיצור לא היה צריך להיות שוון במקום חשוון?
    (והערה לא קשורה: לתמר עילם השחקנית ולתמר עילם המדענית יש אותו קישור)

  2. תמר הגיב:

    החלוקה מר + חשוון היא תוצאה של מטאנליזה.
    שתי מילים שהיו מחוברות כל כך חזק, שכשהפרידו אותן החלוקה יצאה במקום אחר. כמו שקרה באנגלית עתיקה an ekename שהפך ל-a nickname
    דוגמות נוספות אפשר לקרוא במאמרי המצוין בנושא מטאנליזה

    אצלי תמר עילם השחקנית ותמר עילם המדענית נפתחות כל אחת בפייסבוק שלה.
    מוזר, זאת לא פעם ראשונה שאני שומעת שזה לא כך אצל אחרים.

  3. […] ההרצאה האחרונה הייתה של ד"ר תמר עילם-גינדין, ועסקה באטימולוגיה עממית, כלומר ההסברים הרווחים למקורותיהן של מילים שונות, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם ההסברים המדעיים. אחת הדוגמאות שעילם-גינדין נתנה היא מקור שם החודש "מרחשוון", ואפשר לקרוא את ההסבר בבלוג שלה. […]

  4. […] עשתה גם בשם המשחק. בעקבות האטימולוגיה העממית חלה גם מטאנליזה: אם שיר הוא אריה (במשמעות מלך או לא), אז החלק של המשחק […]

כתיבת תגובה