האנליזה מתה

כשעומר היה בן שלוש, הוא ביקש לתת לענתי את הבובה של הבְּרָה, בגן החיות הוא פחד מהאֵב, והוא אהב להוציא תיקים מהגַז'.

(למי שצריך הסבר: זה ברה, זה אב והתיקים בגז').

אחר הדברים האלה, לימדתי אותו לומר מטאנליזה (הוא היה אומר "מטליזה")  בגיל שלוש. כל הורה דופק את הילדים שלו איך שהוא יודע.

מטא היא קידומת שמשמעותה המקורית מעבר או אחרי — בזמן ובמרחב — והיא מציינת שינוי (למשל מטמורפוזה – שינוי צורה).
אנליזה – אתם יודעים.
במטאנליזה, הדוברים מפרקים זוג מילים באופן שגוי, או מפרקים מילה אחת לשתי מילים.

באנגלית קרו המון מטאנליזות בשמות עצם שמתחילים ב-N, או שמתחילים בתנועה. הדוברים פירשו, למשל, a norange  כ- an orange, ולכן בשמו של התפוז יש N בחלק מהלשונות ההודו אירופיות, ובחלק אחר הוא מתחיל בתנועה. אותו דבר בדיוק קרה גם במילים nadder (נחש ארסי, כיום adder)  ו- napron (סינר, apron). התהליך ההפוך קרה ב-an ekename "שם נוסף, שם חיבה", שהפך ל-nick name, ואף התקצר בימינו ל-nick.

המטאנליזות החביבות עליי הן אלה המשקפות אטימולוגיה עממית משעשעת. והחביבה ביותר מביניהן היא ללא ספק ביטוי הסלנג ראס בן אמו, או ראס בילעינו (בהתאמה: "ראש בן אמו" ו- "ראש יקללהו" או "ראש בעינו" בשגיאה), שמשמעותו "על אפו ועל חמתו". אבל בסלנג.

מקור הביטוי בערבית غصبـًا عنهُ – בתעתיק מדויק ע'צבא (ע'צבן) ענהֻ. מבטאים את זה רַסְבַּן עַנְהוּ (רסבן עם ר' ישראלית, שהיא העיצור הקרוב ביותר ל-غ בערבית). כמו שאפשר לנחש מהתעתיק המדויק, יש לזה קשר לעצבים. בתרגום מילולי, ע'צבן ענהֻ זה בערך "באופן שמעצבן אותו". דוברי הסלנג הישראלי יודעים לבנות ביטויים וקללות בערבית, אבל תואר הפועל הערבי עם סיומת an- הוא פחות מוכר לדוברי עברית, ולכן הם לא חושבים עליו כשהם באים "לנתח" את הביטוי. ראס ו-בן, או ב+אל זה הרבה יותר הגיוני.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני היגיון). צרו קשר להזמנת הרצאה.

11 תגובות לפוסט "האנליזה מתה"

  1. יובל הגיב:

    -"מה את עושה בצבא?"
    -"אני בַּקָּרית."
    -"באמת? של איזו מיטה?"

  2. ע נ נ ת הגיב:

    גם הבן שלי, כשהיה קטן, היה מומחה בתחום!
    הוא ביקש לראות את הסרט על הגמדים של גִיָה, הוא אהב לראות קוקים ביום העצמאות (קוקים! זה קוקים!)
    בכיוון ההפוך, כשהודענו לו שזו הפעם האחרונה (להיום) שהוא גולש במגלשה, כי צריך ללכת הביתה – הוא בקש מאיתנו "פחרונה באמת" וגם "פחרונה באמת באמת"

    האיש שאיתי כתב על זה פעם – 🙂
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1626250&passok=ok

  3. רותי הגיב:

    הקטנה עדיין מבקשת לפעמים לשבת "בבגלה" כשיוצאים לטיול

    גם אצלנו מדובר בקוקיי דינור (תראו בשמיים! זה קוקיי דינור)

    ועולים ויורדים ב"לית" במה? לית. (אהה, מעלית…)

  4. ע נ נ ת הגיב:

    נזכרתי בעוד משהו – היישוב הר אדר, שנמצא במקום שבו היה הרדאר בתקופת הבריטים.

  5. תמר הגיב:

    עומר היה עושה גם את זה!
    "אמא עֲזוֹלִי עומי" (כי כל הזמן שאלתי אם הוא רוצה לעזור לי, אז הפועל היה עֲזוֹלִי)
    וכשהיו באים אורחים, הוא היה אומר: "שלום, אני עומי. מַתּוּשִׂים (matusim)?" שזה רבים של מַתּוּשֶׂה (matuse) – "מה אתה עושה".
    ובנקבה – מַתּוּשַׂת (matusat).

  6. אילן הגיב:

    וזה כמובן מזכיר לי את "אבו-ג'ראס" הידוע, שבא מ- וּוּגְ'ע ראס, 'כאב ראש'.

  7. דן הגיב:

    אגב מה מקורו של "יא וָרָדִי"? (במובן ואו, מדהים, לא להאמין!)
    במחקר משפחתי קצר העליתי חרס.

  8. ענבל הגיב:

    הבן של אחד הידידים שלי שאל אותו "איזה גוויר היום?"
    (gavir)

  9. עמי דגני הגיב:

    נהדר! הנה כמה חכמות מפי עוללי.
    http://cafe.themarker.com/post/1526174/

  10. […] ועתה – לאמת. כל האטימולוגיות העממיות, וגם השם המקוצר חשוון, הם תוצאה של מטאנליזה. […]

  11. […] החתונה בין שתי המילים משפה אחת נערכת בשפה אחרת. כמו ראס בן אמו הזכור […]

כתיבת תגובה