התאמה מינית

בסיכומו של פוסט-אתמול, הגענו למסקנה שמין הוא חסר משמעות, בעיקר בדוממים, אבל בשפות מסוימות גם מין של בני אדם יכול להיות סתמי. למשל תינוקות וילדים (ונערות צעירות) בגרמנית, ואפילו חבר בסנסקריט (זה לא היה כתוב שם. צריך קצת לחדש, לא?). ויש שפות, כמו פרסית אמצעית, שאין בהן בכלל מין דקדוקי (בפרסית חדשה יש קצת, אבל לא כפי שאנחנו תופסים מין דקדוקי. פוסט אחר).

אז למה בכלל צריך מין?

ובכן – הבה נחזור מספר שנים אחורה, נאמר 3000 שנה להודו הקדומה. בסנסקריט, השפה הקלסית של הודו, סדר המילים במשפט הפשוט הוא גמיש ביותר, ובוודית – הדיאלקט הקדום שלה – אקראי לחלוטין, או יותר נכון – תלוי במשקל השיר ולא בתחביר המשפט. ואני מתכוונת שזה ברמה כזאת ששם התואר יכול להיות מופרד משם העצם שאותו הוא מתאר על ידי מספר מילים עצום ורב. ואפילו כינוי הרמז "זה", שמשמש בסנסקריט גם ליידוע, יכול להופיע במקום אקראי כלשהו. במשפטים מורכבים ומאוחים (זה רק אני שתמיד חושבת שהם מעוכים?) או במשפטים עם בינוניים יש קצת יותר משמעות לסדר, אבל זה עדיין הרבה פחות מאשר בשפות שאנחנו רגילים אליהן.

אז איך בכל זאת יודעים איזו מילה הולכת עם איזו מילה ומה התפקיד התחבירי של כל אחת מהמילים? לפי המין, המספר והיחסה של המילה. מין ומספר אנחנו יודעים, כי גם בעברית יש זכר ונקבה, יחיד ורבים. בסנסקריט יש להוסיף סתמי (מין) וזוגי (מספר). על יחסות כתבתי כאן מספר פעמים. למשל בפוסט הזה, על שחיקה מורפולוגית של שפה. יחסה היא סיומת של שם העצם המעידה על תפקידו התחבירי במשפט. לוואים שהם כינויים (זה, איזה, כלשהו וכו') או שמות תואר, מקבלים אותה יחסה כמו הגרעינים שלהם – כלומר כמו שמות העצם שהם מתארים. מכיוון שהקשר בין לוואי לגרעין מובע באמצעות התאמת מין, מספר ויחסה – אין צורך בקרבה "פיזית" בין המילים במשפט.

אינדולוגים נוהגים לומר שפרסית עתיקה היא דיאלקט של סנסקריט, אבל זוהי גישה אינדוצנטרית שאנחנו לא מסכימים איתה גם כי היא מעליבה, אבל בעיקר כי היא לא נכונה. פרסית עתיקה וסנסקריט הן דיאלקטים של אותה שפה, וזה בכלל לא אותו דבר. אם תרצו ארחיב על כך מתישהו.

בפרסית עתיקה, כמו בסנסקריט, היו מינים, מספרים ויחסות, אבל כבר בפרסית אמצעית, המתועדת החל מהמאה ה-3 לספירה, הכול אבד מלבד המספר – יחיד ורבים. בפרסית חדשה אפילו זה לא עובד בדיוק כמו אצלנו. למשל אם יש שם עצם ללא סיומות, ניתן לתרגם אותו כיחיד מיודע או כרבים בלתי מיודע.

לכן בפרסית סדר המילים במשפט חשוב ביותר. שם התואר, למשל, יבוא צמוד לשם העצם שאותו הוא מתאר. בעברית אפשר לומר "חבר המועצה המסואב" ואפשר לומר "חבר המועצה המסואבת": התאמת המין מאפשרת לדעת למי מתייחס שם התואר, וכך אין חובה להצמיד אותו לשם העצם. בפרסית, אם החבר מסואב, התואר יבוא מייד אחרי המילה "חבר", ואם המועצה מסואבת – שם התואר יבוא אחריה.

בעברית נוצרת דו משמעות תחבירית רק אם שני אברי הסמיכות הם באותו מין, וכך נוצרים צירופים שהם מקור להנאה צרופה, כגון "פרת דודתי השמנה", האהוב על מורות ללשון באשר הן, "מכנסי גברים שחורים", "מרק כרוב סיני" וכמובן "מועצת המדינה הזמנית". ניתן, כמובן, לפתור את הדו-משמעות אם מפרקים את הסמיכות: המועצה הזמנית של המדינה — או המועצה של המדינה הזמנית, מרק מכרוב סיני — או מרק סיני מכרוב, וכולי וכולי.

מקום נוסף שבו התאמת המין חשובה בעברית, היא בלוואי מצב (הנקרא גם תיאור מצב): "היא הביטה בו צוחקת" לעומת "היא הביטה בו צוחק". בשפות עם יחסות, המילה "צוחק/ת" גם משנה את היחסה בהתאם למי שהיא מתארת – נושא המשפט או מושא הפועל.

באנגלית, למשל, אין התאמת מין. אמנם בכינויים יש מין דקדוקי (he, she, it), אבל אין לו למה להתאים.  בחלק מהמקרים התחביר יהיה נוקשה יותר מאשר בעברית, ובחלק פשוט יהיו יותר מקרים של דו משמעות. במקרים של לוואי מצב יש פסיק משמעותי: he saw her crying – הוא ראה אותה בוכָה, לעומת he saw her, crying – הוא ראה אותה בוכֶה.  במקרה של פרת דודתי השמנה יהיה הבדל ברור בין my fat aunt's cow (הדודה שמנה) לבין my aunt's fat cow (הפרה שמנה), אבל בשיר black magic woman עדיין לא ברור האם זוהי אשת קסם שחורה או אשת קסם שחור.

אלט-טאב: בעברית לא יאמרו התאמה מינית על התאמת מין דקדוקי. הפרסית אוהבת להשתמש בשמות תואר – מהנדס חשמלי, מסיבה עיתונאית, שיחה טלפונית – והעברית מעדיפה צירופי סמיכות: שיחת טלפון, מסיבת עיתונאים, מהנדס חשמל. אבל אני עדיין קצת חושבת בפרסית, וחוצמזה אתם כבר מכירים אותי – אני צריכה כותרת מטעה. שיפט-אלט-טאב.

אחרית דבר על אחרית הימים האיראנית: באחרית הימים האיראנית, העקוב יהיה למישור, כל בני האדם יקומו לתחייה בגיל 25, לא יהיה צורך באכילה לשם הישרדות אבל יהיה מותר לאכול לשם הנאה, לא יהיה צורך ברבייה, אבל מין יהיה מותר לשם הנאה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני הנאה). צרו קשר דרך כאן.

2 תגובות לפוסט "התאמה מינית"

  1. ינשוף הגיב:

    איך בדיוק תומכים האינדולוגים בתאוריה שמתעליינת על הפרסית הקדומה ו"מכפיפה" אותה לסנסקריט? האם הדיאכרוניה אכן לצידם?

  2. ולנסיה הגיב:

    בגללך בא לי עכשיו מרק כרוב סיני (מרק סיני מכרוב פולני טוב) וכל מה שיש במתכונים זה מרק כרוב סיני (מהכרוב המלוכסן)!

כתיבת תגובה