שואת האיראנים

כשאני מספרת בהרצאות על הדברים שתקראו להלן, אנשים חושבים שזה מצחיק. נכון שההרצאות שלי בד"כ מצחיקות, אבל בעיניי הנושא הזה הוא מפחיד יותר מאשר כל דבר אחר.

לפני כמה שבועות הפגינו סטודנטים איראניים המזוהים עם הבסיג', מול קבר מרדכי ואסתר בהמדאן. ההפגנה הייתה נגד האיום של ישראל להרוס את מסגד אל-אקצא (גל צחוק ראשון. אבל הם באמת מאמינים לזה! אני חושבת שמקור השמועה בחסן נצראללה).

בהפגנה, דרשו הסטודנטים להוריד את המילה زیارتگاه – זִיָארַתְגָאה – מקום עלייה לרגל – משלט הקבר של הרוצחים האלה (עוד צחוקים מהקהל), ולהוציא אותו מרשימת אתרי המורשת של מחוז המדאן. דגל ישראל שנשרף בהפגנה לא היה סתם דגל, אלא כזה שכתוב עליו هولوکاست 77000 ایرانی "שואת 77,000 איראנים".

ההפגנה מול קברי מרדכי ואסתר

כתוב "שואת 70000 איראנים. על השלט עדיין כתוב "מקום עלייה לרגל".

מצאתי את הבלוג שארגן את ההפגנה הזו (אולי אחד מכמה), ואת סיפור מגילת אסתר כפי שהם מספרים לעצמם. הסיפור מבוסס על ספר שנכתב ב-1934. המקורות לסיפור – מגילת אסתר, ופסוק בקראן שאומר שהיהודים שקרנים.

מכיוון שהיהודים שקרנים, ברור שהם שיקרו גם במגילת אסתר. למעשה, הסיפור שהם מספרים לעצמם הוא עיבוד מתוחכם של מגילת אסתר שלנו. ה"עובדות" שהם השאירו על כנן הן שאחשורוש גירש את ושתי בהיותו שיכור ובעצת אחד משריו, שהמן רצה להרע ליהודים ונתלה, שאחשורוש נתן למרדכי ואסתר רשות להרוג גויים, ושעד היום אנחנו חוגגים את חג הפורים ומשתכרים בו עד דלא ידע.

אמנם מגילת אסתר התנ"כית היא המקור היחיד לסיפור הזה, אבל חוץ מהשלד הבסיסי מאוד הזה, כל השאר הוא תיקונים: מי שניצל את שכרותו של אחשורוש כדי לשכנע אותו לגרש את ושתי, היה כמובן מרדכי (הם לא יודעים וגם לא מעניין אותם שהשתכרות הייתה חלק מתהליך קבלת ההחלטות של המלכים האח'מניים, לפי ההיסטוריונים היווניים). השר המן, שנקרא באופן שקרי ביותר "אויב היהודים", מחליט להגלות אותם. אם הבנתי נכון, זה היה משום שהיהודים בכל רחבי איראן התעמרו בכל האחרים. אחרי שתלו את המן, היהודים הרגו 77,000 איראנים, בתמיכת אסתר (חוץ מזה שהמספר שמובא במגילה הוא 75,810 אנשים – זה היה בכל מדינות המלך ביחד, וכל מדינות המלך – כמאמרו של אחשורוש עצמו בכתובות הסלע שלו – היו ממוצאים שונים). לטענת כותב המאמר, הסיבה שב-13 בפרוורדין (13 בחודש הראשון בשנה, מקביל לשניים באפריל) הפרסים עושים פיקניקים – זהו חג ידוע וסופן של חגיגות ראש השנה – היא לזכר הבריחה הגדולה מהיהודים, שלא יהרגו אותנו (לא משנה שאם כבר, אז אדר מקביל לחודש אספנד, החודש האחרון בשנה. י"ג בניסן הוא היום שבו הפיל המן את הפור, אסתר ג:יב). הם גם אומרים שאנחנו חוגגים את הרג האיראנים – מה שלא נכון. ביום שהיהודים הרגו באויביהם אנחנו – היום זה רק הדתיים – צמים, לזכר הנספים. הצום של אסתר היה בכלל בניסן. היום שבו אנחנו חוגגים זה היום שאחרי, שבו היהודים נחו מאויביהם. אבל האמת היא שרוב עם ישראל גם חושב שמה שחוגגים זה את ההרג ולא את המנוחה.

בידיעה שבישרה על הסרת המילה "מקום עלייה לרגל", גיליתי מספר עובדות נוספות על חג הפורים :

מגילת אסתר

קבר אסתר ומרדכי - בלי המילה "מקום עלייה לרגל"

הידעתם ששמו האחר של חג הפורים הוא ایرانی کشی – אֵירָאנִיכֹּשְׁי – חג הריגת האיראנים?

הידעתם שאוזני המן היו עושים פעם מדם של ילדים קטנים? אני חשבתי שרק מצות.

עכשיו כשזה כבר לא מקום עלייה לרגל ואין שמירה על המקום, הבסיג'ים מאיימים גם להרוס את הקבר. כידוע, אני לא לגמרי מאמינה שמגילת אסתר היא סיפור היסטורי. אבל גם הסיפור לא היה ולא נברא, וגם אם כן אבל מרדכי ואסתר אינם קבורים במקום הזה, זהו מקום מקודש ליהודי איראן (וגם מוסלמיות נכנסות להריון כשהן מבקשות מאסתר). איראן כל הזמן אומרת שהיא נגד הציונים ולא נגד היהודים. זוהי עליית מדרגה באנטישמיות באיראן, כי דבר כזה הוא לגמרי נגד היהודים, בלי קשר למדינת ישראל.

וואו, זה היה הפוסט הכי אקטואלי שכתבתי בנושא מגילת אסתר. סחתיין עליי.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני יהודים וסטיגמות). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.

4 תגובות לפוסט "שואת האיראנים"

  1. […] This post was mentioned on Twitter by Uri B, Thamar E. Gindin. Thamar E. Gindin said: http://bit.ly/fHTW5P כשאני מספרת בהרצאות על הדברים שתקראו להלן, אנשים חושבים שזה מצחיק. נכון שההרצאות שלי בד"כ מצחיקות, א… […]

  2. עידן הגיב:

    ציטוט שלך:
    "ביום שהיהודים הרגו באויביהם אנחנו – היום זה רק הדתיים – צמים, לזכר הנספים… היום שבו אנחנו חוגגים זה היום שאחרי, שבו היהודים נחו מאויביהם".
    מה המקור לדבריך?
    לאדם נורמלי זה נראה די לא שפוי להרוג את האויב שלך ואז לצום על מיתתו. זה טוב או לא טוב?
    אני לא יודע מה איתך, אבל כשאני שומע על הריגת מחבל, במיוחד בתור חייל קרבי, אני שמח וממש אין לי חשק להתחיל בתענית ציבור.
    אז מה באמת קרה?
    אני מניח שהתבססת על הפס' במשלי "בנפול אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך".
    אז זהו שלא. פרקי דר' אליעזר, פרק נ':
    "אמ' לו (מרדכי להמן) מענוי הצום אין בי כח לעלות ולרכוב על הסוס, מה עשה המן השפיל את עצמו ונתן מרדכי רגלו על צוארו ועלה ורכב על הסוס, ומר"מ ומדרמי עליה חד כרעא בעא ליה בכרעא אחריתי, אמ' לו המן והלא כתוב בתורה בנפול אויבך אל תשמח, אמר לו: רשע בישראל כתוב זה, אבל באומות העולם ואתה על במותימו תדרוך".
    יוצא שהטענה שלך היא טענה "המנית" מובהקת, אולי יש קשר בין "הומניות" במובן הפוליטי של המילה להמן אבל את זה את כבר תגידי לנו..
    עמ"י הרג את אויביו, לשם שינוי. זה מאורע משמח ומלבב. עמ"י גם הקפיד לא לשלוח ידו בביזה, כדי להבהיר שיש פה מלחמת הגנה בלבד. הצום לעומת זאת נקבע מאות שנים אחרי, כנראה בתקופת הגאונים, לזכר צום אסתר ומרדכי. אם תשאלי- למה צריך צום אם יש הפי אנד לסיפור הזה? אני ממליץ לך בחום לקרוא את המאמר המדהים של הרב שרקי "עצבות וחודש אדר" http://ravsharki.org/content/view/26/629/ , זה יכול בהחלט לשפוך אור על הסוגיה הזו.
    לפחות בסוף דבריך צדקת: "אבל האמת היא שרוב עם ישראל גם חושב שמה שחוגגים זה את ההרג ולא את המנוחה".

    מסתבר שעם ישראל צודק.

  3. mohammad הגיב:

    Hi
    im from Hamadan iran
    i ask you to write some of articles in english to we can read them
    Thanks

  4. […] שואת האיראנים. וביתר פירוט: ב-י"ג באדר בשנת 474 לפנה"ס, בערך, הרגו […]

כתיבת תגובה