פרשננו מהשטח

המשבר החמור ביותר בתולדות הרפובליקה האסלאמית. פרשנות מאיראן.
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

שאלתי את עלי איך מרגישים אנשי האופוזיציה לגבי הסכסוך הנוכחי בין אחמדינז'אד לבין ח'אמנהא'י.

הסכסוך בין אחמדינז'אד לבין ח'אמנהא'י
הסכסוך בין אחמדינז'אד לבין ח'אמנהא'י, מתוך הבלוג "דמוקטטורה"

"עלי" אינו בדיוק איש אופוזיציה, כי האופוזיציה היא בעצם אלטרנטיבה לנשיאות הרפובליקה האסלאמית.
כפי שציינתי לא פעם במדורי המצוין מהנעשה באיראן, האיראנים שיצאו לרחובות השנה אינם מעוניינים בנשיא אחר (למשל מיר חסין מוסוי) לרפובליקה האסלאמית, אלא בדמוקרטיה חילונית באיראן.

לי התשובה לא חידשה הרבה, אבל היו בה מבנים תחביריים יפהפיים שממחישים למה להווה מושלם קוראים הווה למרות שהוא בעבר (רוב הפעלים כאן הם בהווה מושלם). אבל מכיוון שיש אנשים שקצת פחות עוקבים, הרי סיכום העניינים מנקודת מבטו של עלי. הסוגריים שלי אלא אם צוין אחרת, ואם ההסבר ההיסטורי ארוך מדיי, נתתי קישורים לזרקורים הרלוונטיים של רז צימט (ניוזלטר מומלץ ביותר).

שימו לב לשימוש המחושב מאוד בשמות "איראן" ו"הרפובליקה האסלאמית".

העימות בין ח'אמנהא'י לאחמדינז'אד הפך עכשיו למשבר השלטוני הגדול ביותר בתולדות הרפובליקה האסלאמית. ח'אמנהא'י הורה למתנגדי אחמדינז'אד לסמן כמטרות את תומכי הנשיא שהם בעלי עמדות בכירות – ניהוליות וביצועיות – אבל לא להתעסק איתו עצמו. עכשיו לא רק המנהיגות הרוחנית הגבירה את לחצה על אחמדינז'אד ותומכיו, אלא גם גופים ממשלתיים אחרים ממשיכים ללא הפסקה לתקוף את תומכי אחמדינז'אד תחת שלטון המנהיג העליון (ולי פקיה – המנהיג האסלאמי העליון. עלי ח'אמנהא'י).

חברי המג'לס (בית הנבחרים) חושבים על בחירתם המחודשת בחודש אספנד (מרץ) הבא, ועסוקים בלְרַצּוֹת את המנהיג העליון כדי לקבל את חוות הדעת החיובית של מועצת שומרי החוקה, כדי לעבור את סינון ה"סמכות לאשר" (כלומר כדי שמועצת שומרי החוקה תאשר את השתתפותם בבחירות הבאות). הם מתחרים ביניהם בהתקפות על אחמדינז'אד. הם הצליחו לגרום לכך שהסגן החדש של שר החוץ, שמונה לתפקיד בפקודת אחמדינז'אד, התפטר תוך זמן קצר; מאה מהם חתמו על מכתב המזמן את אחמדינז'אד למג'לס כדי לתת תשובות בעניין אדישותו לתקנות המג'לס.

גם הרשות השופטת, שרואה את השירות למנהיג העליון ואת הציות לו כעומדים מעל כל חוק, לא ישבה בחיבוק ידיים ותרמה את חלקה בתפיסה ומעצר של תומכי אחמדינז'אד. בימים האחרונים הושלכו לכלא כמה מהם (מתומכי אחמדינז'אד), כמו סגן שר החוץ שפרש. מנגנון "לקיחת ההודאות" של הרפובליקה האסלאמית החל לפעול נגדם מיד.

עקירת חברי "הזרם הסוטה", שתמשיך אולי עד למעצר משאא'י (יועצו, מקורבו ומחותנו של הנשיא, והמואשם העיקרי בהשפעות "הזרם הסוטה" עליו), למעשה מנשלת את אחמדינז'אד מהזרועות הביצועיות שלו, והופכות אותו לנשיא ללא כוח. אחמדינז'אד יכול, כמובן, להישאר בתפקידו באופן מעשי (זו גם הבחירה המתבקשת של חא'מנהא'י), אבל חוץ מלהוציא לפועל את ההחלטות של ח'אמנהא'י לא ייצא ממנו שום דבר. אין לו צוות משל עצמו שהוא יכול לקדם בעזרתו את התוכניות של עצמו, ואין לו היכולת לעמוד בפני המנהיג העליון.

מכתב הזימון מחברי המג'לס עבר בינתיים בשקט, אבל המכתב הזה יהיה כמו חרב דמוקלס שתלויה מעל ראשו כדי להזכיר לו תמיד את הסכנות בהתנגדות להחלטות המנהיג העליון ולבקשות האולגרכיה הרוחנית, והוא תמיד ייזהר ממנה. כלומר בין אם אחמדינז'אד יישאר נשיא ובין אם לאו, לא יהיה לו יותר תפקיד משפיע בזירת ניהול המדינה בשנתיים הקרובות. אם הוא יישאר, הוא יהיה נשיא חסר כוח, ואם יתפטר – הוא ייצא לגמרי מזירת ניהול המדינה.

שנתיים אחרי הונאת הבחירות השערורייתית ביותר בתולדות איראן, שגרמה להפגנות הרחוב הגדולות ביותר מאז המהפכה, והמחיר הכבד שהטילו שלטונו של עלי ח'אמנהא'י והוא עצמו על העם האיראני – בדיכוי, ברצח, בכליאה, בעינויים, ובהוצאות להורג – על מנת להעלות את מחמוד אחמדינז'אד לנשיאות, עכשיו השלטון (פמלייתו של ח'אמנהא'י ואנשי הרוח השולטים – סוגריים במקור) גייס את כל כוחותיו כדי לקצץ כליל את כנפיו של אותו נשיא, ולהכפיף אותו למרותו.

תמונה מימים טובים יותר. מתוך הבלוג "קריאת החירות" nedayeazady
תמונה מימים טובים יותר. מתוך הבלוג "קריאת החירות" nedayeazady

אבל במשחקי החתול והעכבר שהתהוו עכשיו בין אחמדינז'אד לבין ח'אמנהא'י לא יהיה מנצח (באף אחד משני צדי המתרס – סוגריים במקור). החלשתו ותבוסתו של אחמדי נז'אד במאבק הזה, פירושם יהיה החלשתו ותבוסתו של האדם שהשקיע הכי הרבה בתמיכה בו, והאיש הזה הוא לא אחר מאשר עלי ח'אמנהא'י. במילים אחרות, יהיה אשר יהיה סופו של המאבק, הרפובליקה האסלאמית תהיה המפסידה הסופית בו.

שני המפסידים במאבק
שני המפסידים במאבק, מתוך הבלוג "דמוקטטורה"

ולי רק נותר לומר אמן.

[המשך התכתובת שלי עם עלי:

אני: אז אם אני מבינה נכון, אתם לא תומכים באף אחד מהם, אלא רק מתרווחים, נהנים מההצגה ומחכים ששניהם יפסידו. נכון?

עלי: כן, כל הצעירים באיראן חושבים רק על צד אחד – חופש! ללא דת! העימות בין ח'אמנהא'י לבין אחמדי נז'אד הוא הדרך הטובה ביותר להשמיד את המערכת ברפובליקה האסלאמית של איראן. כל הצעירים רוצים לשנות את השיטה. אנחנו גם רוצים להניח את האסלאם בצד. אנחנו שונאים את הדת!]

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן). העבירו לרכזי תרבות, למנהלי רווחה ולחברים בחוגי בית, וצרו קשר להזמנת הרצאה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אמיר

    "חברי המג'לס עסוקים בלְרַצּוֹת"
    האם לא עדיף לאמר "עסוקים בריצוי"? ב+ ל פרושו שתי הטית של המקור. לעניות דעתי את המקור הלא נטוי אפשר להטות במלית אחת בלבד

  2. תמר

    זה היה אחד המקומות הבעייתיים. לכן גם היה צריך לנקד.
    בהתחלה כתבתי "עסוקים בריצוי", אבל "ריצוי" בעברית זה ריצוי עונש.
    גם "עסוקים בהשבעת רצונם של" לא נראה לי טוב.
    אולי אני צריכה להחליף פועל…

כתיבת תגובה

עוד פוסטים