איראן וישראל (תקציר) / עבאס טבאטבאא'י

עבאס טבאטבאא'י שלח לי מייל אישי בעקבות שאלה שפרסמתי בפייסבוק על יחסי איראן-ישראל. כשביקשתי ממנו לפרסם במייל הוא אישר לפרסם בשמו, ואף שלח לי גרסה ארוכה ומפורטת יותר, שאפרסם מאוחר יותר, כשאסיים לתרגמה. להלן המייל הקצר יותר.

החברה האיראנית היא חברה מסובכת מאוד. בתחומים רבים, האנשים פועלים ללא בחירה והולכים חיש מהר אחרי הזרם.

אתן לך דוגמה: בשנת 1978, אילו מישהו היה עורך סקר באיראן, 90% מהאנשים היו אומרים שהם מסכימים עם ממשלת השאה.

אבל בשנת 1979 כ-20% מהאנשים, ואולי פחות, לא ידעו (שום דבר), ובשל חוסר מודעות ובעקבות שקרים שהאכילו אותם, זרמו לרחובות והתקוממו נגד השלטון הקודם בתקווה לעתיד טוב יותר. 70% מהעם רק התבוננו, או שהיו נייטרליים. בסוף אותה התקוממות, נפל שלטון השאה ובשנת 1980 נערך משאל עם שקרי, שבו 98% מהעם – כולל יהודים ולא-מוסלמים (אחרים) תמכו בהקמת רפובליקה אסלאמית.

שינויים קיצוניים כאלה שקורים בְּחברה תוך פחות משנתיים ומסכנים בכך את גורלה, הם אסון לאותה חברה. החברה הזאת לא יכלה להיות חברה בריאה ומציאותית.

המסקנה הכללית שאני מסיק מהאירועים האלה היא אותה מסקנה שהסיקו מלומדים וסוציולוגים אחרים, מערביים ונייטרליים: "החלק הפעיל והאקטיבי באומה האיראנית הוא אמוציונלי מאוד וניתן להוליך אותו שולל בקלות. אפשר לרתום אותם לכל זרם".

משטר חכם הדת גם יודע את הדברים האלה, ועד עתה ניצל אותם היטב לטובתו. במשך 33 השנים האלה נוצרה קבוצה מתוך העם האיראני, שפועלת ללא מחשבה כלל ומתוך חוסר מודעות. הם עושים כל מה שהממשלה רוצה. רובם היו אנשים טובים, שוחרי זכויות וצדק, אבל עכשיו, אחרי שהולכו שולל, הם רואים בשלטון חכם הדת את התגלמות הצדק ואת שליח האלוהים. דוגמה לכך היא יום קדס העולמי (יום ירושלים), שמוציא לרחוב בו כ-10% מהעם כדי לצעוק סיסמאות נגד ישראל, בזמן שהם לא יודעים שום דבר על ישראל ואינם מכירים את עם ישראל ואת מדיניות ממשלת ישראל. דוגמה לכך היא הבסיג', שהיו קבוצה של צעירים רודפי תהילה ושוחרי צדק, אבל עכשיו הפכו לקבוצה יומרנית, לזרוע של משטר הדיכוי ולטרוריסטים.

לכן איני יודע איזה חלק מהחברה האיראנית יגבר על האחרים אחרי שתתחיל מתחמה עם ישראל. אבל בטוח ש-70% מהאנשים באיראן מודאגים. היי בטוחה שיותר מ-60% מהעם האיראני מאשימים את איראן. כולם יודעים ששלטון חכם הדת גורר את העם לעבר מלחמה. עלינו להתאחד עם עם ישראל נגד משטר חכם הדת המטפח טרוריסטים, ולהציל את איראן.

אבל יותר מ-70% מהעם כלל אינם נוקטים צד כלל, ורוצים לחיות בשלום עם כל העולם. הם מכירים את ישראל באופן פורמלי, אבל גם אם הם אומרים משהו על ישראל, זה יותר בגלל העיתונות האיראנית שמפרסמת תעמולה נגד ישראל. לדעתי ממשלת ישראל חייבת לעשות מאמצים לאיין את המשטר הסרטני הזה של חכם הדת מתוך איראן, והדרך היחידה היא להשתמש באותם 70% מהעם האיראני נגד הממשלה. צריך למצוא הנהגה שתארגן את אותם 70% נגד הממשלה, ותפיל את הממשלה כדי שיהיה שלום במזרח התיכון ובעולם. מנהיג זה אינו יכול להיות אדם שיש או שהיו לו מהלכים בשלטון, או ששיתף איתם פעולה. אלא הוא חייב להיות אדם רודף שלום ומתנגד לשלטון הדת, ותומך אמיתי בהפרדת הדת מהמדינה.

אלט-טאב: בפרסית, סֶכּוּלָאר (سکولار) הוא מישהו שתומך בהפרדת הדת מהמדינה. לאו דווקא חילוני באורחות חייו. שיפט-אלט-טאב

עבאס טבאטבאא'י הוא איראני גולה, לוחם זכויות אדם וחסיד של האיתאללה ברוג'רדי (הוא הלשין לי על ברכת השנטובה ואף העביר להם את התרגום שלי). 

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני רעיונות מהפכניים). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם או צרו קשר להזמנת הרצאה.

תגובה אחת לפוסט "איראן וישראל (תקציר) / עבאס טבאטבאא'י"

  1. […] ולפעמים טנטטיבי, גם בפוסטים כאן באתר (עלי זנג'אני, עבאס טבאטבאא'י, באבכ איראן-באן, והשנטובה של תומכי ברוג'רדי), וגם בשביל […]

כתיבת תגובה