קוסמוגוניה (3)

הפוסט מעובד מכל הטיוטות להרצאה "עיקרי אמונה" מתוך הסדרה על תרבות איראן הקדומה, ששודרה באוניברסיטה המשודרת בגל"צ בסמסטר אביב 2009.

תקציר הפרקים הקודמים:

פוסט המבוא (שגם מסביר מה זה קוסמוגוניה)

פרק א (שגם מסביר את התעתיקים שאני משתמשת בהם)

פרק ב (לוחות זמנים, בעיקר)

מייד לאחר "חתימת" ההסכם בין אוהרמזד ואהרימן [חתימה במרכאות כי עדיין לא היה עולם גשמי, ולכן מן הסתם לא היה איך לחתום. זה היה הסכם ג'נטלמני, אם אפשר לקרוא לאהרימן ג'נטלמן], אוהרמזד זימר את תפילת אהונוור (ahunvar), ואהרימן הבין שהוא הובס. הוא נפל בחזרה למימד האופל לשלושת אלפים שנים נוספות, שבהן שקד אוהרמזד על בריאת העולם הגשמי. אוהרמזד הפקיד כל אלמנט בטבע תחת חסותה של אחת הישויות הקדושות בנות האלמוות, האמשה ספנטה. רענון – האמשה ספנטה הן אוהרמזד עצמו ושש הישויות הראשונות שברא לעצמו בשלושת אלפי השנים הראשונות.

אוהרמזד ברא את השמים, העוטפים את העולם כמו קליפה של ביצה. על השמים הופקד שַׁהְרֶוַר (šahrēvar), אווסטית חשת'רה ואיריה (xšaθra-vairya) – "מלכות רצויה". בעולם של היום מופקד שהרוור על המתכות, כי כידוע השמיים עשויים מתכת. אחר כך ברא אוהרמזד את המים, שמילאו את החלק התחתון של הביצה, ומגינה עליהם חוֹרְדָאד (hordād) [בפרסית חדשה השם הוא ח'וֹרְדָאד], באווסטית האורווטט (haurvatat), "שלֵמוּת". לאחר מכן נבראה האדמה, שעליה מגינה סְפַּנְדַרְמַד (spandarmad), אווסטית סְפְּנְטַה אָרְמַאיטִי, (spənta ārmaiti) "דבֵקוּת קדושה".

האדמה הייתה שטוחה וצפה על פני המים. על האדמה עמדו צמח או עץ יחיד, שעליו מגנה אַמוּרְדָאד (amurdād), אווסטית אַמְרְטַט (amərətat), אלמוות [מאותו מקור של אמשה: בפוסט הקודם דיברתי על הקשר האטימולוגי של אמשה ל-אמרטה ההודי ואמברוסיה היווני]; פר יחיד, שעליו מגן וַהְמַן (vahman), אווסטית ווֹהוּ-מַנַהּ (vohu-manah), "הרוח הטובה", יד ימינו של אוהרמזד; והאדם הראשון גַאיוֹמַרְד, שעליו מגן אהורה מזדא בכבודו ובעצמו. בעולם של היום אוהרמזד הוא מגינו של האדם הצדיק בלבד. אחרונה נבראה האש, שעליה מופקד אַרְדְוַהִישְׁת (ardwahišt), אווסטית אַשַׁה וַהִישְתַה (aša vahišta), הצדק הטוב ביותר. האש קיימת בכל יצירי הבריאה האחרים. זהו כוח החיים, מה שקוראים בימינו "אנרגיה". במשך שלושת אלפים שנה עמדה הבריאה הזאת ללא תנועה, השמש עמדה דום באמצע השמים והיה משעמם טיכו. ויפאסנה למתקדמים [ההתבטאויות השיפוטיות לא היו בהרצאה המקורית].

ואז אהרימן התעשת ותקף, והחל שלב העירוב. הוא הרג את האיש ואת הפר, גרם לצמח לנבול, זיהם את המים, חדר לשמים, חורר את האדמה, והכתים את האש בעשן. העולם החשיך. אמנם אהרימן ניצח בשלב זה, אבל לפחות קרה משהו!

עולם סוף סוף התחיל לנוע. ברגע שהעולם החל לנוע המים החלו לזרום ולהיטהר. מי מלח הופרדו ממים מתוקים. הרים צמחו על פני האדמה ושורשיהם קיבעו אותה לביצה. הגשם הראשון ירד וחילק את האדמה לשבע יבשות. הצמח הראשון נרטב ומזרעיו נבטו צמחים חדשים.  צמחים נוספים נבטו מתוך גופת הפר. זרעו של הפר היה למקור לכל החיות הטובות. את הזוחלים והחרקים ברא אהרימן. גופו של גאיומרד, האדם הראשון, הפך למתכות, ומזרעו נולדו האיש הראשון והאישה הראשונה, מאשייה ומאשיינה (mašyē, mašyānē) בהתאמה.

האש הגנה על העולם ואפשרה את התנועה ואת החיים.

אמנם גאיומרד, האדם הראשון, היה זכרי, אבל הוא מת. מאשיה ומאשיינה צמחו בתוך צמח ריבס אחד. הם נבראו בעצם ביחד, התחתנו זה עם זה כי לא היו הרבה אופציות אחרות, והולידו שבעה זוגות של תאום ותאומה. הסיבה לכך היא שהדת הזורואסטרית מעודדת נישואין בין קרובי משפחה מהדרגה הקרובה ביותר, ואם כולם אחים אז אין קרוב יותר ופחות. לכן הם נבראו כתאומים כדי כל תאום יישא לאישה את תאומתו. וכך היה.

כפי שאמרתי בתחילת ההרצאה, האווסטה אינה מתארת את בריאת העולם. אך לאחר שיודעים את הסיפור מטקסטים מאוחרים, אפשר למצוא לו הדים באווסטה, כמו מניית יצירותיו של אוהרמזד באותו סדר בו הן מתוארות בטקסטים המאוחרים, שימוש בשמו של היסוד הארצי כדי לקרוא לאמשה ספנטה [למשל "מים" במקום "האורווטט"] ולהיפך – קריאה ליסוד הארצי בשמו של האמשה ספנטה [למשל "האורווטט" במקום "מים"], והתייחסות לאהורה מזדא כבורא "הפר והצדק, המים והצמחים, האורות והאדמה". גם במזמורים המיוחסים לזרתושטרה עצמו, מתואר אהורה מזדא כבורא היחיד ומכונה גם "מְרַפֵּא הקיום", כלומר זה שירפא את המצב הנוכחי המיוחס למתקפת הרוע.

אמנם גם המסופוטמים הקדומים וגם ההודים במובן מסוים קראו לאל וליסוד המקודש באותו שם, אבל שם לא היו שמות נפרדים. שַמַש, למשל, היה גם השמש וגם אל השמש הבבלי. אַגְנִי הוא אל האש ההודי וגם אש בסנסקריט (וגם שם של טק"ק, אבל זה אקטואליה. לא מעניין). בפנתיאון הזורואסטרי יש משמעויות נפרדות לאש ולצדק, למשל, אך הם גם מייצגים זה את זה.

אוהרמזד אמנם שיקם את העולם אחרי המתקפה, אבל בשלב העירוב טוב ורע יכולים להתערבב במימד הגשמי. לכן תפקיד האדם בעולם הוא לקדם את הטוב ולהילחם ברע.

איך?

על כך ב-20.11

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני טוב ורע). צרו קשר כאן.

תגובה אחת לפוסט "קוסמוגוניה (3)"

  1. עזרא הגיב:

    מה מקור המילה "טיכו"?
    אני בעיקר מכיר אותה בהקשר של "ישן טיכו" (יענו, מאוד עתיק), אבל גם "משעמם טיכו" נשמע טוב. יש עוד כאלה?

כתיבת תגובה