מגילת אסתר – היה או לא היה? (4)

סדרת פוסטים מעובדת מתוך ההרצאה על מגילת אסתר והאימפריה האח'מנית, מהסדרה על תרבות איראן הקדומה שנתתי באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. ההרצאה לפורים בנושא מגילת אסתר היא ההרצאה שאיתה התחלתי את הקריירה שלי, וההרצאה שאני הכי אוהבת עד עצם היום הזה.

תוספת מאוחרת: הסדרה יצאה לאור כספר באוגוסט 2011: הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית.

תקציר הפרקים הקודמים: אחשורוש ממגילת אסתר מזוהה עם המלך האח'מני חְשַיָרְשַ הראשון. כמו כולם, גם הוא אהב להילחם ולשתות.

שושן הבירה היא מקום אמיתי.

משתה אחשורוש משקף באופן מהימן ביותר את הווי החצר האח'מנית, וסריס לא חייב להיות מסורס.

במהלך המשתה, אחשורוש מקבל את ההחלטה לגרש את ושתי אחרי ששתה כדת במשך חצי שנה.  על פניו זה נראה כחוסר אחריות משווע. אבל למעשה מדובר בתהליך קבלת ההחלטות הרגיל שיש בו אפילו קצת חוכמה: המלך חייב לקבל החלטות כשהוא שיכור ולאשר אותן בפיכחות, או להיפך.

דבר נוסף שנראה לקוראים של היום כאות לטיפשותו של אחשורוש, ובעצם מעיד על בקיאות המחבר בהלכות החצר: המלך אינו יודע קרוא וכתוב. הוא מצווה שיכתבו בספר הזכרונות, הוא מצווה שיקראו לו מספר הזכרונות. זאת משום שבימי קדם קריאה וכתיבה לא היו נחלת הכלל, אלא חלק מהכשרתם המקצועית של אנשים שתפקידם היה לכתוב ולקרוא. מי שכתב ספרים היה סופר, ומי שכתב שטרות היה שוטר (בהרצאות, כאן מגיע הקטע שאני מוודאת שאין שוטרים בקהל ומספרת את בדיחת הקרש הידועה על השוטרים שהולכים בזוגות).

כאשר המלך היה רוצה לשלוח פתשגן, כלומר איגרת כתובה, לכל המדינות, הוא היה מכתיב את פתגמיו – כלומר מסריו – בלשונו. במקרה הזה – פרסית עתיקה. הסופרים היו כותבים את המסר בארמית, כי זו הייתה שפת האימפריה הקודמת, ובכל המחוזות כבר היו סופרים שידעו ארמית ואת שפת המקום. הסופרים בכל מקום היו מקבלים את הפתשגן, קוראים בעיניהם את המסר בארמית, ובקול רם בשפת המקום. לכן, כאשר נאמר "למדינה ומדינה ככתבה ולעם ועם כלשונו", נראה לכאורה שמדובר בחוסר בקיאות של המחבר בהלכות החצר. אך עצם הזכרת העניין מעיד על כך שהדבר לא היה רגיל, ואולי מצביע על חשיבותו העליונה של המסר.

לקריאת מגילת אסתר – היה או לא היה? חלק 5.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני דברים לא רגילים). ההרצאה בנושא מגילת אסתר היא בעיקר לפורים, אבל יש גם לימות השנה.

2 תגובות לפוסט "מגילת אסתר – היה או לא היה? (4)"

  1. איציק ארזוני הגיב:

    מה הייתרון בלקבל החלטות בשכרות ולאשרם בפיכחון?

    כמה מהחברים שלי פועלים ככה.. לא תמיד זה מביא תוצאה טובה 🙂

  2. […] לקריאת מגילת אסתר – היה או לא היה? חלק 4. […]

כתיבת תגובה