כמה ימים יש בשנה עברית?
חגיגות ראש השנה התחילו עם בלשנות חופרת (הראש השנה שלי עולה על הכול), ממשיכות בזה בפוסט אטימולוגי עם טאץ' של

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים
חגיגות ראש השנה התחילו עם בלשנות חופרת (הראש השנה שלי עולה על הכול), ממשיכות בזה בפוסט אטימולוגי עם טאץ' של
מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. חלק א חלק ב מבחינה לשונית, איראן הייתה
בדרכי חזרה מהמכולת, תפס את עיני השלט הבא: אוף, אילו רק הייתי מבינה את שפת הברסלבים הייתי יכולה לכתוב עליה פוסט
באביב האחרון שודר באוניברסיטה המשודרת הקורס שלי על תרבות איראן הקדומה. למרבה הבעסה, הסמסטר אינו יכול להימשך לנצח, ועם סיום
בהיותי נערה רכה בשנים עם שיער ארוך עד הברכיים קלוע לצמה עד לירכיים, התלבטתי קשות בבחירת דרכי האקדמית. נרשמתי (והתקבלתי)
אפילו בסצנת הנטוורקינג, שבה החלפנו את המילה מתחרים במילים קולגות ועמיתים, אנחנו עדיין בעסקים. ולפחות לפי המינוח, אפשר לחשוב
נתחיל בווידוי: אני רווקה סדרתית. הייתי אחת עשרה שנים עם אבי ילדיי. אחרי חמש שנים כשקנינו דירה ביחד ואיחדנו חשבונות
לפי המילים שאנחנו משתמשים בהם בחיינו העסקיים, אפשר לחשוב שאנחנו במלחמה. למשל המילה סלוגן. כיום היא משמשת לציון משפט או
דבר ראשון, יודעת כל אם עברייה שהכותרת נכונה. אבל בלשנית הבית שלכם כמובן לא אומרת דברים בגלל המשמעות שלהם אלא
המילה פרגון נכנסה לעברית דרך היידיש. יידיש היא לשונם של יהודי מזרח אירופה. הבסיס לשפה הוא גרמאני (משפחת השפות הגרמאניות
מעת לעת אני שולחת מאמר אסקפיסטי על איראן, וכשיש אקטואליה בוערת, אני משתדלת לעדכן.
כל הזכויות שמורות לד"ר תמר עילם גינדין, 2025