"ספרי המצוין" על שום מה?

שירלי שני הביעה את שביעות רצונה מכך שאיני נחתומה לפרנסתי. זאת מכיוון שאני קוראת לספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית בשם "ספרי המצוין".
מכיוון שזו לא פעם ראשונה שאני מקבלת הערה כזאת (לרוב עם פחות הומור, כגון "תני לאנשים להחליט לבד שהוא מצוין" וכו'), אני רואה לנכון להבהיר שני דברים:

א. במקור, זהו ביטוי של אנשים שמציינים מאמר שלהם, או ספר שלהם, ואחר כך מתייחסים אליו שוב: ספרי המצוין, כלומר ספרי שציינתיו לעיל.

ב. אני משתמשת בשם הזה כי זה מצחיק אותי, בדיוק בגלל הפוליסמיה במילה מצוין.

פוליסמיה היא מצב שבו למילה אחת יש שני פירושים או יותר. ההבדל בין פוליסמיה להומונימיה הוא שבהומונימיה מדובר בשתי מילים שונות שבמקרה הגיעו למצב של הגייה זהה וכתיבה זהה, כמו למשל הפועל לקלס. בפוליסמיה מדובר באותה מילה שיש לה משמעויות שונות. לפעמים צריך לדעת ממש את האטימולוגיה של המילה כדי להחליט אם מדובר בפוליסמיה או בהומונימיה. במקרה של מצוין, הייתה התפתחות של המשמעות. מסתם משהו שציינו אותו, למשהו שציינו אותו לשבח.

אלט-טאב: פוליסמיה והומונימיה יכולות להתייחס גם למצב של שורש, לא רק של מילה נוטה, וראו, למשל, פוסטי המצוין בנושא השורשים ההומונימיים ש.מ.‏ן וחצי מהטורים שלי בוואינט. שיפט-אלט-טאב.

ענת אדרת מוסיפה שזהו גם אחד הפירושים למשפט המוזר שקראנו לפני מספר ימים בליל הסדר, "שהיו בני ישראל מצוינים במצרים": הם היו מצוינים (כלומר מסומנים) כעם נפרד.

ושירלי שמחה עד מאוד לפוליסמיה הזאת, באמרה: זה יכול להיות יופי של טריק ב NLP, השימוש שלך במצוין. נניח, אחרי שאדם מציין באוזני את מצבו העגום, להגיד "אוקיי, אז בהתייחס למצבך המצוין…"

***

והנה, להנאתכם הצרופה (אפרופו נחתומה…), ראיון שלי מתוך "בילוי היום", לקראת ההשקה המצוינת שהתקיימה ב-28.3.2012 במוזיאון ארצות המקרא בירושלים עם שאול שקד, שי סקונדה והלל גרשוני, שקטעי הווידאו ממנה יתפרסמו בבלוג במהרה בימינו בקרוב אמן.

היח"צ לאירוע, דרך אגב, הוא עבודה של בועז ליברמן, ואני חייבת לציין שזאת הייתה חוויה של עבודה ברמה אחרת. חוץ מהתוצאות, הייתה גם הדרך: החל בשיחת הכנה שבה בירר מה אנחנו באמת מוכרים ואיך הכי כדאי למכור את זה, דרך הדרכתי בכתיבת הקומוניקט, הקישורים לאמצעי התקשורת הדרושים, כמובן, בהכנתי לקראת כל ראיון, בטיפים לפני ואחרי האירוע למקסום חשיפה, ואחר כך גם בהעלאת התכנים לרשת. תותח. תודה!

(ולמען הסר ספק – אף אחד לא ביקש או הביע ציפייה כלשהי שאכתוב את הדברים האלה…)

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות היטב (אפרופו מצוינוּת). ספרו על כך למנהל הרווחה / רכז התרבות הקרוב אליכם. את הקשר יוצרים בקליק פשוט מצד ימין.

 

נ.ב. התחלתי בפוסט זה לחלק תגים במקום קטגוריות, כי יש אפשרות לענן תגים אבל לא לענן קטגוריות. ייקח קצת זמן עד שזה יעבוד כמו שצריך, ובינתיים עמכם הסליחה.

תגים: , , , , , , , ,

10 תגובות לפוסט ""ספרי המצוין" על שום מה?"

  1. מאת איתמרק:

    קראתי "כי יש אפשרות לְעַנֵּן תגים אבל לא לְעַנֵּן קטגוריות".

    אבל את הקשר ל-NLP לא הבנתי.

  2. מאת תמר:

    עכשיו כשאתה אומר את זה, זה נשמע הגיוני. כשכתבתי את זה התכוונתי לעָנָן, אבל עכשיו אני גם קוראת את זה לְעַנֵּן…
    NLP היא שיטת טיפול ו/או מניפולציה (בארץ מניפולציות לא חוקיות, אבל אתה יכול לראות מניפולציות בסרטונים של דרן בראון) שבה בחירת המילים מאוד חשובה.
    שירלי אומרת שאם מישהו מציין את מצבו העגום ואז היא קוראת למצבו "מצבך המצוין", המודע שלו קולט את זה בתוך ההקשר בתור "המצב שציינת", אבל התת מודע קולט את המשמעות "מעולה".
    אולי שירלי תסביר את זה יותר טוב…

  3. מאת איתמרק:

    אני רואה עכשיו שֶאלה ראשי תיבות של neuro-linguistic programming. נו, שיהיה.

  4. באתי להסביר: הלא-מודע שלנו קולט דברים שהמודע מפספס. רוב הידע שלנו, אינו מודע.
    למעשה, מי שמנהל אותנו הוא הלא מודע, הרבה מתגובותינו הרגשיות הן אוטומטיות, ואפילו אם נרצה, לא נוכל להסבירן צעד בצעד…
    השפה שלנו, מתארת את החוויה שלנו, אפילו לנו. הקשר הוא הדדי – אנחנו צריכים מילים כדי להבין מה חווינו, והמילים שנשתמש בהן יקבעו במידה רבה את רגשותינו כלפי החוויה.
    לכן, אם אשתמש בפוליסמיה הנ"ל, אני מעבירה ללא-מודע מסר שהמצב בעצם… מצויין.
    יש הרבה משחקים כאלה, שניתן לעשות בשפה…

  5. […] עברית וחיות אחרות הרצאות העשרה מרתקות בנושאים ייחודיים « "ספרי המצוין" על שום מה? […]

  6. […] הנאה (pairi – להקיף; daêza – חומה)". כך נכתב גם בספרך (המצוין  ). לעומת זאת, בוויקיפדיה האנגלית  ובמילון […]

  7. מאת אורן:

    קטנוני: אבל בשביל לקיים את האנפורה הזו צריך שהספר יצויין לפני כן, לא?
    אם כן – אבקש לציין זאת בבלוגך המצויין.

  8. […] שרוצה חפירה רצינית בנושא, מומלץ לעיין בפרק 9 בספרי המצוין), ושאין שום קשר בין תזמון שעון החורף לבין דת האסלאם, או […]

  9. […] שאתה יודע, אבל אם לא אז אתה מוזמן לקרוא את ההקדמה לספרי המצוין שהתפרסמה פה בבלוג גם כסדרת פוסטים, משמעות השם איראן […]

  10. […] מנשה אמיר בקול ישראל בפרסית. הרבה איראנים הודו לי על ספרי המצוין ועל כך שאני מסבירה לישראלים שאיראן והרפובליקה […]

כתיבת תגובה