הרפובליקה האסלאמית נגד האסלאם העממי / רז צימט

פורסם במקור בשם "גילויי משיחיות וצופיזם מול אסלאם שמרני ברפובליקה האסלאמית של איראן".
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

ב-14.11 יתקיים באוניברסיטת ת"א ערב עיון להשקת ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית. בהשקה הזאת ביקשתי מכל הדוברים לקשר בין איראן הטרום אסלאמית לאיראן האקטואלית. רז צימט יחבר בין המאמר המצ"ב, שפורסם לראשונה בזמן איראן 4 ביולי 2007, תחת הכותרת "גילויי משיחיות וצופיזם מול אסלאם שמרני ברפובליקה האסלאמית של איראן", לבין המתיחות העכשווית בין אחמדי-נז'אד לבין ח'אמנהא'י. מה הקשר בין זה לבין איראן הקדומה? בואו להשקה ו/או קראו את הספר…

ב-31 בינואר 2007 ציינו השיעים ברחבי העולם את יום העשוראא'. כמדי שנה האירוע כלל טקסי אבל וקינה מסורתיים, שמתעדים את יום מותו של האמאם השלישי, חוסיין אבן-עלי, בטבח כרבלא בשנת 680 לספירה (על פי המסורת ביום העשירי בחודש המוסלמי מחרם). אלא שדווקא ברפובליקה האסלאמית של איראן, שבה השיעה היא הדת הרשמית, נערכו טקסי האבלות המסורתיים תחת מגבלות קשות, שהטילו השלטונות על התנהלותם. בין היתר, אסרו הרשויות על הלקאה עצמית במהלך הטקסים, על קיום הטקסים לאחר חצות הליל, על הצבת תמונות של האמאמים השיעים ועל שימוש בכלי נגינה שלא אושרו על-ידי משרד ההכוונה האסלאמית. בנוסף לכך נקטו השלטונות במהלך החג צעדים נגד הפצת תקליטורים בעלי תכנים דתיים שלא אושרו על ידיהם. ראש ארגון ההסברה האסלאמית, חוג'ת אל-אסלאם מהדי ח'אמושי, הכפוף למנהיג הרוחני, הסביר כשבוע לפני העאשורא כי ההגבלות נועדו למנוע את ניצול הטקסים לשם הפצת אמונות תפלות והנהגת חידושים האסורים על פי האסלאם. על מנת לפקח על הטקסים ולאכוף את ההגבלות, נפרשו כשמונת אלפים אנשי ביטחון ברחבי המדינה.

את ההגבלות על טקסי העאשוראא' ניתן לראות כחלק ממערכה כוללת מצד המשטר שנועדה להגביר את הפיקוח על ביטויים דתיים שאינם עולים בקנה אחד עם הפרשנות ה"רשמית" המקובלת על ההנהגה הדתית הנוכחית באיראן ועם תפיסת שלטון חכם הדת (ولایتِ فقیه velāyat-e faqih). תפיסה זו, שגובשה על ידי מכונן המהפכה האסלאמית איתאללה רוחאללה ח'מיני, מקדמת את האחדת הדת והמדינה ומשלבת בין סמכותם הדתית של אנשי הדת לבין סמכותם הפוליטית. מנהיג איראן עצמו נהנה מסמכות אבסולוטית, פסיקותיו הן בעלות תוקף הלכתי מחייב ופרשנותו לאסלאם היא הפרשנות הלגיטימית היחידה. כל תפיסה שיש בה משום ערעור על מעמדם של אנשי הדת ומאפשרת פרשנות שאינה תלויה בממסד הדתי מהווה לפיכך איום תיאולוגי, אידיאולוגי ופוליטי משמעותי למשטר ולמעמדו של המנהיג.

המערכה להידוק הפיקוח על חיי הדת במדינה התחזקה בחודשים האחרונים ובאה לידי ביטוי בהגברת המאבק כנגד תופעות של אסלאם עממי ומשיחיות שיעית, בדיכוי פעילותם של מסדרים צופיים ובהצרת צעדיהם של אנשי דת שמערערים על תפיסת שלטון חכם הדת. בפברואר 2006 התעמתו כוחות ביטחון הפנים בעיר קום עם חברי המסדר הצופי "נעמתאללה גנאבאדי". זאת לאחר שאנשי המסדר סירבו לפנות את המדרשה הדתית "חוסייניה דרויש נעמתאללהי". במהלך המהומות נפצעו מאות מאמינים צופים ובסיומן נעצרו כחמישים מחברי המסדר באשמת הפצת אמונות סוטות. בעקבות האירוע הכריז איתאללה נורי המדאני, מאנשי הדת האולטרה-שמרנים בקום, כי לנוכח השתלטות "האסלאם הטהור" על חיי המוסלמים בעקבות המהפכה האסלאמית, אין עוד מקום לפעילותם של מסדרים צופיים. לעומתו טען איתאללה סיד חוסיין עלי מונתט'רי שדיכוי חברי המסדר נוגד את השריעה ואת החוק. מונתט'רי, שסומן בשנות השמונים כיורשו של ח'ומיני, מסתמן כאחד מהמתנגדים הבולטים לתפיסת שלטון חכם הדת. בחודשים האחרונים בוצעו מעצרים של חברי המסדר הצופי גם בערים נוספות באיראן כחלק ממאמץ גובר להביא להפסקת פעילותו הדתית. במאי 2006 נדונו למעלה מחמישים חברי המסדר ועורכי הדין שלהם לתקופות מאסר שונות, ובאוקטובר 2006 נדרש אחד מראשי המסדר בעיר גונאבאד לעזוב את העיר, ככל הנראה על מנת למנוע התקהלות חסידיו במהלך עיד אלפטר, החותם את חודש הרמדאן.

בסוף ספטמבר 2006, מספר חודשים לאחר התקרית כנגד חברי המסדר הצופי בעיר קום, נעצר בתהראן איתאללה סיד מחמד חוסיין כאט'מיני בורוג'רדי לאחר עימותים קשים בין חסידיו, שביקשו למנוע את מעצרו, לבין כוחות הביטחון. איתאללה בורוג'רדי, בנו של איתאללה חוסיין בורוג'רדי, שהיה מקור החיקוי (مرجع ِ تقلید marja'-e taqlid) היחיד באיראן עד למותו בשנת 1961, קרא גם כן בשנים האחרונות להפרדה בין דת למדינה ונחשב למתנגד נחרץ של תפיסת שלטון חכם הדת. מאז 1994 זומן בורוג'רדי מספר פעמים להופיע בפני בית הדין המיוחד לאנשי דת, שהוקם בשנת 1987, ואף היה עצור מספר פעמים. בעימותים שפרצו בין תומכיו לבין כוחות הביטחון, הושמעו סיסמאות, כגון: "חופש דת הוא זכותנו המוחלטת". טרם מעצרו הוא ציין בשיחה עם אחת מסוכנות הידיעות כי האזרחים באיראן התעייפו מדת פוליטית, וכי הם מעוניינים כעת לשוב לדת המסורתית.

אלט-טאב: דיווח על מצבו הבריאותי העגום של האיתאללה ברוג'רדי, על הפרת הזכות שלו אפילו לראות רופא, ועצומה לשחרורו או לפחות ליחס הוגן בכלא. שיפט-אלט-טאב.

זאת ועוד, לאחרונה פעל המשטר נגד תופעות של אסלאם עממי ומשיחיות שיעית, במיוחד נוכח קריאות להאצת חזרת האמאם השנים-עשר (המהדי), שנעלם על פי האמונה השיעית בשנת 874 לספירה. בדצמבר 2006 דיווחו כלי התקשורת באיראן על מעצרם של שני גברים בעיר קום, שטענו כי הם האמאמים השלושה-עשר והארבעה-עשר, ושל כחמישים מחסידיהם. השניים הטיפו נגד אנשי הדת ושלטונות המדינה ואף קראו להתנקש בחיי ראשי המשטר. בעקבות מעצרם ציין התובע הכללי של קום, שמאבק נגד כל סוג של אמונות תפלות הוא בבחינת משימה חשובה עבור כלל המוסלמים ובעיקר עבור הרשות השופטת. לדבריו במהלך החודשים האחרונים נעצרו מספר מגידי עתידות, שביקשו לנצל לרעה את רגשות המאמינים.

את הביקורת נגד התפשטות תופעת המשיחיות הוביל בחודשים האחרונים העיתון "ג'מהורי-י אסלאמי", הנחשב מקורב לראשי הממסד הדתי השמרני. במאמר פרשנות, שפרסם ב-13 בספטמבר, הביע העיתון דאגה נוכח התרחבות תופעת האמונות התפלות. במאמר נמתחה ביקורת כלפי אנשי דת, הטוענים בפני ציבור המאמינים שהמהדי צפוי להתגלות בקרוב. חודשיים מאוחר יותר, ב-11 באוקטובר, שבו ומתחו עורכי העיתון ביקורת חריפה נגד התפשטות תופעת המשיחיות וקראו לשלטונות לפעול למען חיסולה. "עלינו לשאול", קבע העיתון, "כיצד מתפתחים כיום בחברה האסלאמית והמהפכנית האיראנית זרמים מסיתים, מזוהמים ומוסתים, שדוגלים באמונות תפלות, כאשר באופן טבעי המשטר הדתי צריך לחסן את העם מפני תופעות כאלה […] כיצד שוק האמונות התפלות פורח ואנשים כמו בורוג'רדי אוספים סביבם תומכים רבים". העיתון הלין על כך שלא נעשה דבר כדי לטפל בתופעה ואף האשים את אמצעי התקשורת, שבביקורתם נגד השלטונות הם מגבירים את החשדנות בקרב הצעירים כלפי המשטר הדתי והופכים בכך לשופרם של אלה הדוגלים בשטחיות ובאמונות תפלות. לדברי עורכי העיתון תופעת האמונות התפלות התרחבה עד כדי כך שישנם אלה הטוענים שהם שליחי האמאם המהדי, ואחרים הטוענים שהם האמאם בכבודו ובעצמו, כמו גם נשים הטוענות שהן נשותיו של האמאם, ויש המרחיקים לכת בטענה כי הם האל בכבודו ובעצמו. עורכי העיתון סיכמו באומרם כי אין למתוח ביקורת על העם המוסת, אלא יש לטהר את החברה מהשלכותיה המסוכנות של תופעה זו, שייתכן וקיימת מאחוריה גם כוונה פוליטית.

לאור זאת הביעו אנשי דת נוספים דאגה לנוכח התרחבות התופעה. איתאללה צאפי גולפיגאני ציין בנובמבר 2006, כי על אמצעי התקשורת להתייחס ברצינות לסוגיית האמונות התפלות, להתמודד עימן ולהתייצב אל מול המחשבות הצופיות, שכן יש המעוניינים להפיץ אמונות אלה לצורך החלשת בסיסי האמונה ויסודות ההיגיון. מנהיג איראן עלי ח'אמנהאי נדרש גם כן לנושא במהלך ביקורו במחוז סמנאן בנובמבר 2006, כאשר הוא הזהיר מפני התפשטותן של אמונות תפלות בחברה האיראנית וקרא לאנשי הדת להיאבק נגדן בנחישות וללא כל הסתייגות.

חלק מהמאבק הגובר נגד תופעת המשיחיות קשור גם להתנהלותו של הנשיא מחמוד אחמדינז'אד, שמרבה להתייחס לאפשרות שובו של האמאם הנעלם. בכנס אנשי דת, שנערך בנובמבר 2005, הוא הצהיר שמשימתה העיקרית של המהפכה האסלאמית היא לסלול את הדרך להופעת האמאם השנים-עשר. כתוצאה מכך הופנתה ביקורת על התפשטות תופעת המשיחיות גם כלפי הנשיא. כך, למשל, התייחסו עורכי העיתון "ג'מהורי-י אסלאמי" לדברים שהשמיע אחמדינז'אד בפני אנשי דת בקום, לאחר שובו מביקור בעצרת האו"ם בספטמבר 2005. לדברי הנשיא, בשעת נאומו בעצרת הוא חש שהילה אלוהית עוטפת אותו. בתגובה לכך טען "ג'מהורי-י אסלאמי" כי התבטאויות כגון אלה מצד מי שאמורים להיאבק בתופעת המשיחיות הופכת את המצב לקשה ומסוכן עוד יותר.

המאבק בתופעת המשיחיות ובגילויי האסלאם העממי קשור בטבורו למערכה הפוליטית אותה מנהל הממסד הדתי השמרני זה מכבר. מערכה זו שאחד מביטויה ניכר במהלך הבחירות האחרונות למועצת המומחים בדצמבר 2006, נועדה להסיר כל איום אפשרי על מעמדם של אנשי הדת מקרב הזרם השמרני המסורתי, השולט כיום באיראן. בשנים האחרונות שב וטען האינטלקטואל עבד אל-כרים סורוש, כי למרות שאין לאסלאם פרשנות רשמית אחידה, ואין פרשנות אחת עדיפה על פני האחרת, הרי שהמשטר האסלאמי עדיין מנסה לכפות את פרשנותו האקסקלוסיבית, ולדחות בתוקף כל פרשנות שיש בה לערער על מעמד אנשי הדת. התגברות תופעות של משיחיות ואסלאם עממי והופעת פרשנויות המערערות על מרכזיותם של אנשי הדת, ימשיכו להציב אתגר לתפיסת שלטון חכם הדת , במיוחד אם מוסד זה יעמוד בפני משבר נוסף כמו, למשל, הסתלקותו של המנהיג הרוחני הנוכחי, עלי ח'אמנהאי.

רז צימט הוא חוקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א וקיבל אישור על הדוקטורט בביה"ס להיסטוריה, אבל מחכה לאיזה תעודה לפני שיתיר לי לקרוא לו דוקטור. 

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 2 תגובות

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

אוסקר ל"פרידה": ניצחון איראן על הרפובליקה האסלאמית / רז צימט

זכייתו של הסרט האיראני "פרידה" בפרס האוסקר אתמול בלילה אינה רק ניצחון אישי של הבמאי או ניצחון על הסרטים האחרים בקטגוריית הסרט הזר. מדובר בניצחון של איראן החילונית, בעלת התרבות המפוארת והעתיקה והשאיפה לעתיד טוב ומיטיב, על "הרפובליקה האסלאמית" המנסה להפוך את הקולנוע המקומי לזרוע תעמולה מפוקחת. פוסט אורח של רז צימט.

קרא עוד »

האמרכל במרכול.

– האם יש קשר בין המילים אמרכל ו-מרכול?
– למה שיהיה?
– אז זהו שיש. ליתר דיוק, זאת אותה מילה בפרסית.

קרא עוד »