ואיפה אנחנו בכל הסיפור?

ואיפה אנחנו בכל הסיפור? פוסט אחרון בסדרת קוסמוגוניה וקוסמולוגיה איראנית.
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

הפוסט מעובד מכל הטיוטות להרצאה "עיקרי אמונה" מתוך הסדרה על תרבות איראן הקדומה, ששודרה באוניברסיטה המשודרת בגל"צ בסמסטר אביב 2009.

תקציר הפרקים הקודמים:

פוסט המבוא (שגם מסביר מה זה קוסמוגוניה)

פרק א (שגם מסביר את התעתיקים שאני משתמשת בהם)

פרק ב (לוחות זמנים, בעיקר)

פרק ג (ובו סוף סוף קורה משהו).

Last time on Iranian Cosmogony:

אוהרמזד אמנם שיקם את העולם אחרי המתקפה, אבל בשלב העירוב טוב ורע יכולים להתערבב במימד הגשמי. לכן תפקיד האדם בעולם הוא לקדם את הטוב ולהילחם ברע.

והיום נלמד כיצד לעשות זאת.

בדת הזורואסטרית יש בעצם רק שלוש מצוות, שאם נקיים אותם נזכה להגיע לגן העדן. המצוות הן: מעשים טובים, מילים טובות, מחשבות טובות. באמצעות המחשבות הטובות, המילים הטובות והמעשים הטובים, אמור האדם להכניס את כל האמשה ספנטה לתוכו, להפוך אותן לחלק ממנו ולהיות אדם טוב יותר. כך יביס את כוחות הרוע.

הגדרת המעשים הטובים כוללת מגוון מצוות שבין אדם לטבע – הדת הזורואסטרית נחשבת לדת אקולוגית ממש. זאת משום שהאדם הוא הגבוה ביותר מבין שבעת הדברים שנבראו בעולם הראשון: הוא מודע ומסוגל לחשוב, ולבחור בחירות מוסריות. לכן הוא אחראי לדאוג לא רק לבני האדם האחרים, אלא גם לששת הדברים האחרים שנבראו יחד איתו: האדמה, הצמחים, המים, הבקר וחיות מקודשות אחרות כמו צאן וכלבים, וכמובן האש. עליו לשמור עליהם טהורים ופעילים כדי לעזור לטוב להביס את הרע.  מכיוון שהשמים אינם משהו שהאדם יכול להגן עליו – אז עדיין לא ידעו על החור באוזון ועל אפקט החממה – היסוד השישי שיש להגן עליו הוא המתכות, למשל על ידי כך שלא ייתנו כסף וזהב לרשעים.

על דיני טומאה וטהרה ארחיב בהרצאה הבאה, וקיימות גם מצוות כמו טיפול נאות בבקר, שהיא ירושה מהדת הקודמת, וטיפול נאות באש. מאחר שאהרימן ברא את הזוחלים והחרקים, הנקראים באווסטית בשם הכולל חְרַפְסְתְ'רַה (xrafθra) [מילה ראויה להצלה, כל כך חבל שהיא מעולם לא הייתה עברית], אחת המצוות שבין האדם לטבע היא להרוג אותם, כדי להגן על הצמחים ועל האדמה מפניהם.

אחד הציוויים החביבים עליי בספרות השאלות והתשובות האיראנית, שמופיעה ביותר ממקום אחד, היא הציווי בעניין הקיפודים: המוצא קיפוד, עליו להביאו בזהירות לשדה, למקום שבו יהיה בטוח מכל פגע. כי אם קיפוד משתין כל יום בקן נמלים, הוא הורג אלף נמלים. לכן הוא חיה מוגנת.

יש כמובן מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם לאלוהיו. האחרונות כוללות מזמורים ותפילות כמעט לכל מצב ושעה ביום.

אבל בעצם כל המצוות הן בין אדם לאלוהיו וכל המצוות הן בין אדם לטבע: באמצעות התפילות והמזמורים מרחיק האדם מעליו את כוחות הרוע, וכך שומר גם על עצמו ועל הטבע. באמצעות השמירה על הטבע, האדם מרחיק את כוחות הרוע מן העולם ובכך שומר על עצמו ומקדם את האינטרסים של אוהרמזד בעולם.

באמצעות השמירה על המצוות, אדם לא רק משיג לעצמו חיים טובים בעולם הבא, אלא גם משפר את חייו בעולם הזה. למשל, בקובץ חוקים בשם "מותר ואסור", נאמר שאם לא מתחזקים היטב את האש בבית, יהיו פחות הריונות בנשים, ונזק לאנשים בגוף וברכוש.

בעולם הבא — שהוא נושא להרצאה נפרדת — יכול להיות שכר שונה לאיברים שונים בגוף בהתאם למצוות שקיימו ולחטאים שחטאו. למשל ויראז הצדיק, שעל מסעותיו אספר בהרצאה על העולם הבא, ראה שם איש שכל גופו מטוגן בסיר חוץ מכף רגלו הימנית, כי הוא היה חוטא גדול, אבל בכף רגלו הימנית היה דורך על חרקים וצפרדעים והורג אותם.

מאחר שאדם אינו יכול להימנע כליל מחטאים, שכן אפילו עשיית צרכים היא חטא, כי היא מזהמת את הטבע, פיתחו הזורואסטרים מערכת מסועפת של "הנהלת חשבונות שמיימית", ובה סוגים שונים של חטאים לפי חומרתם, וסוגים שונים של מצוות לפי חשיבותן. צדיקותו של אדם נמדדת במאזן הסופי. אפשר לכפר על חטאים באמצעות מצוות שקולות, למשל הריגת עשר נמלים על השתנה (אלף נמלים אם ההשתנה הייתה בעמידה, שזה חטא גדול הרבה יותר, כנראה משום שזה היה מנהג של אנ-איראן). ניתן לכפר גם ב"קנס". סוג החטא הכבד ביותר נקרא תנאפוהל, שמחירו, או משקלו, 300 סטיר, הון עתק. [רק כדי לשׂבר את האוזן – אדם שנפטר ללא יורש זכר ורכושו הוא פחות מ-60 סטיר, אפילו לא ממנים לו נאמן רכוש. זה בהרצאה אחרת]

דוגמאות לחטאי תנאפוהל: אישה בנידתה שיושבת במרחק של פחות משלושה צעדים מאש או ממנורה, חוטאת חטא בדרגת תנאפוהל. אישה בנידתה שצועדת בגשם צוברת חמישה עשר חטאי תנאפוהל על כל טיפה שנגעה בה. בנות – קחו בחשבון בפעם הבאה. גם גבר שבועל אישה בנידתה חוטא חטא בדרגת תנאפוהל. לעומת זאת אדם שמושה גופה מן המים ומראה אותה לכלב, מקבל מצוות תנאפוהל אחת על כל חלק של הגופה. מבט של כלב חשוב ביותר לנפטר בימים שלאחר המוות, כפי שיתברר בהרצאה על העולם הבא. אחת המצוות החשובות ביותר, ששווה אלפי תנאפוהלים ומכפרת גם על חטאים מזעזעים כמו [קשה לי אפילו להגיד את זה] כמו לשפוך חלב בלילה לכיוון צפון [הו, זה היה קשה אבל משחרר] היא מצוות נישואי קרובים מדרגה ראשונה, וגם זה לא להיום.

דרך נוספת לכפר על עוונות, או לצבור מצוות, היא באמצעות הפולחן.

הסיבה שאין פסילים בדת הזורואסטרית, היא שכל אחד מהאמשה ספנטה מיוצג בעולם החומר על ידי אחד היסודות. פגיעה ביסוד זה היא פגיעה באמשה ספנטה האחראי לו, וכל פעולה לטובת אותו יסוד היא פעולה לטובת האמשה ספנטה המקביל. לכן יש לשמור מכל משמר על האש, המים, הצמחים וכו', להזינם ולא לזהם אותם. כל האמשה ספנטה מיוצגים בטקסי הפולחן: ספנדרמד, האדמה, היא האדמה שעליה עומד המקדש או המזבח. חורדאד, המים, על ידי המים בנסך. אמורדאד על ידי הצמחים והעשבים, והמן על ידי קורבנות הבשר או החלב, שהרוואר על ידי כלי המתכת, ארדוהישת על ידי אש הקודש, ואוהרמזד על ידי הכהן המבצע את הטקס. פרשנות זו מיוחסת לזרתושטרה עצמו.

מכיוון שבני האדם דואגים לרווחת האמשה ספנטה וייצוגיהם הגשמיים, בסוף שלושת אלפים השנים, יבוא העידן הנפלא הנקרא פרשו-קרתי (פרסית אמצעית פרשגרד), מילולית "הבריאה הנפלאה".

ועל כך – בהרצאה על אחרית הימים.

ושוב סקר: האם להמשיך על אסכטולוגיה (אחרית הימים) או שבא לכם סדרה אחרת? מעמד האישה, חוקי ירושה, מצוות וחטאים? משהו לא איראני, למשל סדרה מסודרת על לשונות היהודים וספרויותיהם (עם הרבה כותבים אורחים)?

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני טוב ורע). צרו קשר כאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. אביב

    לשונות היהודים וספרויותיהם, פליז.

  2. הדס

    כן, וגם מעמד האישה
    בקשה

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

הרצאה ליום האישה

בפרסית, המילה "אישה" וגזע ההווה של הפועל "להכות" זה אותו דבר + וידאו של הרצאה על פונדקאות. ליום האישה.

קרא עוד »