לא יכול להיות

את לגמרי צודקת.

הצורה "יכול" משמשת גם בעבר וגם בהווה.

בדיוק כפי ש"קטונתי" בנסתרת > קָטְנָה, כך יכולתי בנסתרת > יכלה.

הצורה *יָכַל אינה מופיעה במקורות הקדומים של עם ישראל ולכן אינה תקנית.

צורת הנסתרת אינה משתנה בין המשקלים השונים של העבר. ההבדל מתבטא בגופים האחרים בלבד. הסיבה לכך שצורות הנסתרת התאחדו, היא היחטפות התנועה בע' הפועל:

הלָך > הלְכה , יכוֹל > יכְלה.

יכול היה / היה יכול זה בדיוק כמו היה גר, אלא שמשום מה עם ישראל מבין את "גר" גם כעבר, בעוד ש"יכול" נתפס רק כהווה. אולי כי הוא היחיד שנשאר בעבר מכל הפעלים שנטו כך, מלבד "קטונתי" הספרותי, שמציין מצב, בעוד ש"קטנתי", שגם הוא תקני, מציין שינוי מצב.

הסיבה שאומרים יָכַל היא יישור פרדיגמה, כלומר מחילים את הכלל של רוב הפעלים גם על פעלים יוצאי דופן. בדיוק אותו דבר קורה בהווה עם *דובקת ו-*עומלת במקום דְּבֵקָה ו-עֲמֵלָה, התקניים (אוף, קשה לי לכתוב את הפעלים האלה בלי כוכבית, למרות ש"עומלת" ו-"דובקת" מופיעות 1000 פעמים באינטרנט כל אחת (אי אפשר לבדוק את עמלה כי זה הומוגרפי לעמלה של בנקים, דבקה זה גם שם של ריקוד, ושתי הצורות – עמלה ו-דבקה הן גם צורות העבר של הנסתרת).

אלט-טאב: גוגל כותב בחיפוש הראשוני שיש מעל 9000 מופעים של המילה, אבל אם מחפשים עד הסוף מגיעים ל-506, ויחד עם התוצאות הדומות מאוד- 1000 תוצאות בדיוק, "דובקת" 349/1000. עכשיו כשאני חושבת על זה, גם חיפוש "תמר עילם גינדין" זה 1000 יחד עם התוצאות הדומות. אולי גוגל מגביל תוצאות דומות מאוד?  שיפט-שלט-טאב.