ברוכים הבאים לאיראן

שוב פוסט שהוא גם רגע של פרסית, אבל לפחות מחלקו הראשון גם דוברי עברית (ואנגלית) יכולים ליהנות.

אני מקווה בשבילם שזה פוטושופ או בדיחה, אבל התמונה הזאת מסתובבת ברשתות החברתיות בתור משהו אמיתי:

خوش آمدید welcome to the Islamic Republic

ברוכים הבאים לרפובליקה האסלאמית

טוב, זה שגוגל טרנסלייט לא יודע פרסית – את זה אנחנו כבר יודעים. אני גם לא בטוחה שזה גוגל טרנסלייט, כי כשנתתי לו את זה עכשיו, קיבלתי משפט טיפה'לה יותר הגיוני:

Your entry into the territory of Iran Welcome to our passengers.

אלט-טאב: שלחו אליי טופס משוב על גוגל טרנסלייט למלא אונליין. בכל הקטגוריות מילאתי 5 (מתוך 5): הוא עושה מה שאני מצפה ממנו לשביעות רצוני המלאה. מה שאני מצפה ממנו זה להצחיק אותי. שיפט-אלט-טאב.

ייתכן שזה תרגום ישן (גוגל טרנסלייט די מפשל בזמן האחרון ולא מתרגם מספיק מצחיק) או שזאת אחת מתוכנות התרגום האחרות. או שזה באמת לא אמיתי אלא מישהו חמד לצון. והצליח.

בכל מקרה, איך קרה נס התרגום הזה? כאן מתחיל רגע של פרסית לייט. לקראת הסוף הוא נהיה קצת יותר למתקדמים. בואו נראה מי ישרוד.

קודם כול הטקסט הפרסי:

ورود شما مسافران محترم را به خاک جمهوری اسلامی ایران گرامی میداریم.

וזה תרגום נאמן למקור, אבל עדיין עברי:

"נוסעים נכבדים, אנו מוקירים את בואכם אל אדמת הרפובליקה האסלאמית".

עכשיו תרגום נאמן מדיי למקור:

"את כניסתכם, נוסעים יקרים, לאדמת הרפובליקה האסלאמית, יקר אנו מחזיקים (we hold dear)".

ועכשיו תרגום מילה במילה (התעתיק לעברית הוא פונטי, לא מדויק):

ورود (ווֹרוּד) – כניסה (האלגוריתם של גוגל טרנסלייט עובד על סטטיסטיקה. רוב ה-ورود , כלומר הכניסות, הן לאתרי אינטרנט – ולכן "login")

شما (שׁוֹמָא) – אתם (לוואי של "כניסה". ווֹרוּדֶ שׁוֹמָא ביחד זה "הכניסה שלכם").

مسافران محترم (מֹסָאפֶרָאנֶ מֹהְתַרַם) נוסעים נכבדים

را (רָא) – אֶת (בפרסית "את" היא פוסט-פוזיציה, כלומר מילת יחס שמגיעה אחרי המילה, בניגוד לפרה-פוזיציה, שבאה לפני המילה).

به (בֶּה) – ל- פרה-פוזיציה.

אני לא 100% בטוחה למה המכונה תרגמה כאן "to". לא נראה לי שהיא מכיר את ההיסטוריה של הפוסט-פוזיציה را (רא) מספיק כדי לדעת שבפרסית אמצעית, יהודית קדומה וקלסית זה "ל-". בכלל, שתי מילות היחס – גם را וגם הפרה-פוזיציה به (בֶּה), "ל-", קצת רחוקות מדיי מההתחלה. לעניות דעתי הקובעת הוא שייך ל"כניסה", שנאמר: "login to" (ראו מסך שני בתמונה).

خاک (חָ'אכּ) – אדמה.

جمهوری اسلامی ایران – (גֹ'מְהוּרִיֶ אֶסְלָאמִיֶ אִירָאן) – הרפובליקה האסלאמית של איראן (תורגם נכון!). ביחד – חָ'אכֶּ גֹ'מְהוּרִיֶ אֶסְלָאמִיֶ אִירָאן  – אדמת הרפובליקה האסלאמית.

گرامی  (גֶרָאמִי) – יקר, במובן dear. יקר ללב. תורגם celebrated.

میداریم – (מִידָארִים) גוף ראשון רבים ("אנחנו") של הפועל to have.

כאן אנחנו נכנסים לרגע של פרסית חופר למדיי עד שייצא נפט (למי שלא למד אצלי. מי שכן שוחה בזה חופשי), אז הרגישו חופשי לדלג לפסקה האחרונה. הדבר המוזר הראשון שקופץ לכם לעיניים, אם למדתם רק ברמת מתחילים, הוא הקידומת می (מי), קידומת המביעה אספקט ממושך או הרגלי. הפעלים "להיות" ו"to have" הם ממושכים מעצם הווייתם. זה אומר שאין בהם משמעות לאספקט ממושך, ולכן הם לא מקבלים את הקידומת הממושכת (גזע ההווה باش כן מקבל קידומת ממושכת, אבל است/هست, بود، دار ו-داشت לא).

אז למה כאן הוא כן מקבל קידומת ממושכת?

הפועל داشتن יכול לקבל את הקידומת בשני מקרים: כאשר הוא חלק מפועל מורכב, כלומר אין לו באמת משמעות של "to have", או כאשר הקידומת אינה מביעה אספקט ממושך אלא מודוס אי-ריאלי. כמו בתנאי בטל. (תודה למיקה על השתתפותה בהגדרת המקומות האלה).

במקרה שלפנינו, מדובר בפועל המורכב گرامی داشتن, מילולית to hold dear.

אלט-טאב: "להחזיק" זו המשמעות המקורית של הפועל داشتن, עוד מהימים שבהם שייכות הייתה מובעת כמו בעברית, באמצעות "יש ל-". היום המבנה הזה קיים קצת במדוברת, ומוכר בעיקר מהביטוי X سالشه (سال+ش+است) – המקביל לספרותית X سال دارد "יש לו X שנים". שיפט-אלט-טאב.

گرامی כאן הוא מושא פרדיקטיבי: מבנה העומק כולל את המשפט השמני شما گرامی هستید "אתם יקרים". מבנה דומה, שכבר התרחק ממשמעותו המקורית, הוא دوستت دارم "אני אוהב/ת אותך", שגם אותו מצינו עם קידומת می (למשל בווידאו המצ"ב), ובמבנה העומק שלו יש تو دوست هستی "את/ה חבר/ה".

שימו לב שמשמעות הפועל داشتن כאן ו- to hold בפועל המורכב to hold dear הוא לא "להחזיק" פיזית, אלא יותר במשמעותו הסלנגית: "אני מחזיק ממך חבר", "אני מחזיק ממך (אדם) יקר". בדיוק כמו دانستن בדגם הערכיות המשולש, אבל עם יותר רגש.

הערה לעצמי: לכתוב פוסט שלם על מושא פרדיקטיבי.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני נפט). העבירו למנהל הרווחה שלכם, לרכז התרבות או סתם למי שמארגן את מסיבת החנונים השנה, שיזמינו הרצאה לפורים.

2 תגובות לפוסט "ברוכים הבאים לאיראן"

  1. borsood הגיב:

    פרסית לייט פרסית למתקדמים, העיקר שיש פוסט.
    גוגל טרנסלייט (הנוכחי) כבר מזהה את הפרסית כשפת SOV. מנוע התרגום שהשתמשו בו לא.
    את מצליחה לפענח מה כתוב למטה?
    יש סיכוי לא רע שזה פוטושופ המילה ایران ממש יוצאת מהפוסטר.

  2. שמוליק הגיב:

    האם יתכן שהמילה "בסדר" היא גם בפרסית?!
    בדיוק שמעתי נאום של אחמדיניג'ד ("אומרים שהכל על השולחן") לכבוד פתיחת הכור או משהו כזה, והוא אומר "בסדר" שגם תורגמה ל"בסדר", וגם האינטונציה נשמעה מתאימה.

    http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=865469&sid=182
    אייטם ראשון.

כתיבת תגובה