מגילת אסתר – היה או לא היה? (9)

סדרת פוסטים מעובדת מתוך ההרצאה על מגילת אסתר והאימפריה האח'מנית, מהסדרה על תרבות איראן הקדומה שנתתי באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

תוספת מאוחרת: הסדרה יצאה לאור כספר באוגוסט 2011: הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית.

תקציר הפרקים הקודמים: אחשורוש ממגילת אסתר מזוהה עם המלך האח'מני חְשַיָרְשַ הראשון. כמו כולם, גם הוא אהב להילחם ולשתות; שושן הבירה היא מקום אמיתי; משתה אחשורוש משקף באופן מהימן ביותר את הווי החצר האח'מנית, וסריס לא חייב להיות מסורס; זה בסדר שאחשורוש מקבל החלטות בשיכרות, וזה גם בסדר שהוא לא יודע קרוא וכתוב; מחבר המגילה חושב בפרסית עתיקה; יש משחקי מילים במגילת אסתר; יש הרואים במגילת אסתר "גיור" של מלחמות האלים; או העתקת חגים

אחד הטיעונים המחלישים ביותר את אמינות המגילה כסיפור היסטורי, הוא השוואה של נוסח המסורה – כלומר הנוסח העברי המצוי בידינו כיום – עם תרגום השבעים.

תרגום השבעים הוא התרגום הקדום ביותר של התנ"ך לשפה אירופית – יוונית. שמו ניתן לו מכיוון שתרגמו אותו שבעים חכמים. לפי האגדה ישב כל אחד מהם במקום נפרד, וכולם הגיעו לאותו נוסח. שבעים יהודים שמסכימים – ברור שזו אגדה.

מכל מקום, תרגום מגילת אסתר ליוונית נעשה מתוך נוסח השונה מנוסח המסורה בכמה וכמה נקודות: יש בו תוספות כמו חלום מרדכי ותפילת אסתר, אבל הדבר המעניין לצורך הדיון באמינות הוא שמותיהם של חלק מהשחקנים. למשל המלך בנוסח היווני אינו כסרכסס, אלא ארתא-כסרכסס. זהו שמם של ארבעה מלכים אחרים מהשושלת האח'מנית, הידועים בעברית כארתחשסתא, בפרסית עתיקה   arta-xšaça, ובפרסית אמצעית וחדשה ארדשיר. אחשורוש מזוהה עם ארדשיר גם במסורת יהודי איראן, המשתקפת באפוס השירי ארדשיר נאמה של המשורר הפרסי-יהודי שאהין, וגם בתרגום של יהדות ארם צובא (חלב) לערבית יהודית שם המלך הוא אלאזדשירי. משמעות השם בפרסית עתיקה היא בערך "מלכיצדק".

אסתר המלכה יולדת את כורש. איור לכתב יד של ארדשיר נאמה (הכולל את סיפור מגילת אסתר) בפרסית יהודית קדומה.

אסתר המלכה יולדת את כורש. איור לכתב יד של ארדשיר נאמה (הכולל את סיפור מגילת אסתר) בפרסית יהודית קדומה.

מבחינה ספרותית – ז'אנר סיפורי החצר – אינטריגות בחצר המלך (בגתן ותרש), ובת המיעוטים שעולה לגדולה, אהוב ומוכר בכל התקופות, ולכן אין זה ממש משנה על איזה מלך מספרים את זה, העיקר הסיפור. מין ואלימות תמיד מכרו. מבחינה היסטורית, יש כאן בעיה גדולה, כי אם הסיפור התקיים במציאות – בתקופת איזו מלך הוא התרחש?

שם אחר ששונה מעט בנוסח היווני הוא שמו של המן, או ליתר דיוק כינויו: בנוסח המסורה המן בן המדתא הוא אגגי, ובתרגום השבעים כינויו bougaios. מכיוון שהמילה baga משמעותה "אל", ניתן להניח ש-bougaios הוא תואר דתי כלשהו. בנוסח החלבּי התואר הוא אלנצראני – הנוצרי. להיותו של המן אגגי יש חשיבות ספרותית ו"היסטורית" בסגירת מעגלים עם סיפורי מקרא אחרים, והוא גם הסיבה שמגילת אסתר זכתה להיכלל בנוסח המסורה: על המלחמה בעמלק להיזכר גם בתורה, גם בנביאים (סיפור שאול ואגג) וגם בכתובים – במגילת אסתר.

ראינו שמגילת אסתר משקפת נאמנה את הלכות החצר ומנהגי המלכות, והמחבר בקי גם ברזי השפה הפרסית העתיקה. יש המזהים את המלך אחשורוש עם המלך חשירש (כסרכסס) הראשון, ורואים במגילת אסתר סיפור תיעודי על מקרה היסטורי אמיתי. מנגד, יש חוקרים הרואים במגילת אסתר "גיור" של סיפור מלחמות האלים. ומוצאים פגמים שונים באמינות ההיסטורית, בעיקר בהשוואת גרסאות עם נוסחים אחרים של אותו סיפור.

האם מגילת אסתר היא אגדה שהייתה באמת, או פיקציה דוקומנטרית?

כל עוד לא יסתיימו החפירות הארכיאולוגיות בסוזא, היא שושן הבירה – והמשטר הנוכחי אינו מאפשר חפירות – כנראה שלעולם לא נדע.

זהו, חברים, נגמר. צאו, תתחפשו ותחגגו! (ואל תשכחו לספר בשיחות סלון על מה שאתם יודעים עכשיו על מגילת אסתר…)

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני שיחות סלון). צרו קשר כאן.

מזוהה אחשורוש עם ארדשיר

5 תגובות לפוסט "מגילת אסתר – היה או לא היה? (9)"

  1. אפרת אסף הגיב:

    שלום תמר,
    אז מה מרדוקה? קראתי שנמצא מכתב מימי כסרכסס המזכיר את גזבר המלך מרדוקה, דבר שכמובן מעלה על המחשבה את מרדכי.

  2. איציק ארזוני הגיב:

    מרתק!

  3. […] אבל דיברתי על זה במגילת אסתר – היה או לא היה (6) וגם במגילת אסתר – היה או לא היה (9), ובטח גם במגילת אסתר – סיפור בדיוני. דווקא בסיפור […]

  4. […] התלבטתי בין שתי תמונות: אחת תמונה קלסית של אסתר יולדת את כורש מתוך ארדשיר-נאמה, סאגה בפרסית יהודית קלסית שכתב המשורר […]

כתיבת תגובה