מבוא לתרבות איראן הקדומה (5)
המשך המבוא לאיראן הקדומה מתוך הסדרה באוניברסיטה המשודרת. והיום – א ביסלע בלשנות חופרת.

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים
המשך המבוא לאיראן הקדומה מתוך הסדרה באוניברסיטה המשודרת. והיום – א ביסלע בלשנות חופרת.
מין תחת כיפת השמים: על שדות חיטה ושעורה, על תאנים, שקמים, בוטן קלוי ושימי תבורי.
מנימוקי השופטים להכנסת המילה לקלס לרשימת מאה המילים היפות של הגלוב: מילה דו משמעית בעלת שתי משמעויות מנוגדות. מלבד שתי
מתוך המבוא לסדרה “תרבות איראן הקדומה” ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. חלק א חלק ב חלק ג השפה הפרסית שייכת
מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. חלק א חלק ב מבחינה לשונית, איראן הייתה
בדרכי חזרה מהמכולת, תפס את עיני השלט הבא: אוף, אילו רק הייתי מבינה את שפת הברסלבים הייתי יכולה לכתוב עליה פוסט
היום נראה לנו מובן מאליו שאנחנו מדברים עברית. אבל בשנת 1911, לפני פחות ממאה שנים, כתב הבלשן וההיסטוריון תיאודור נלדקה מאמר
מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. לחלק א סיפורנו מתחיל לפני אלפי שנים. כמה
לפני כמה ימים כתבתי על מינוח צבאי שאנחנו משתמשים בו בעסקים. אבל למה להתייחס לעסקים כמו למלחמה? למה להתחרות כשאפשר
או שמא "מראה מראה שעל הקיר"? בניגוד למילים כמו לאפה/אַש תנור, שההבדל בשימוש הוא גיאוגאפי (לאפה זה בתל אביבית, אש-תנור
מעת לעת אני שולחת מאמר אסקפיסטי על איראן, וכשיש אקטואליה בוערת, אני משתדלת לעדכן.
כל הזכויות שמורות לד"ר תמר עילם גינדין, 2025