אוי הכביסה

יש מין בפולניה! מוקדש ל-@liors
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

פולני אחד מתלונן בפני אשתו שהיא אף פעם לא נאנחת בזמן סקס.
אומרת האישה: אתה רוצה אנחות? לא ידעתי שזה מה שצריך! רק תגיד. בפעם הבאה תגיד לי מתי ואני איאנח.
מגיע רגע האמת. האישה כל כמה שניות שואלת את בעלה: עכשיו? עכשיו להיאנח? עכשיו? עכשיו?
בסוף הוא נותן את האות, והיא נאנחת: אוי הכביסה, אוי הבישולים, אוי הנקיונות…

ליאור לוין זכה בחידון שערכתי בטוויטר בבוקר דכאוני במיוחד, ובחר כפרס לינק למאמר מעניין עם טאץ' של יידיש ופולנית, וכשהצעתי פוסט על מין – ביקש גם משהו על מילים שאומרים בחדר המיטות.

בניגוד לדימוי הפריג'ידי משהו שלנו הפולניות (אני גם 100% פולנייה וגם 100% פרסייה), דווקא הפולנית היא מהמורכבות והעשירות מבחינה מינית. והכוונה למין דקדוקי, כמובן.

ברוב השפות שלמדתי יש בין מין אחד לשלושה:
באנגלית אין בכלל הבחנת מין, חוץ מכינויי הגוף שבהם יש שלושה מינים בגוף שלישי יחיד (he, she, it).
בפרסית אין הבדל בין "הוא" ו-"היא", אבל יש הבדל בין "הוא/היא" לבין "זה".
ההבדלים בין מין אנושי לסתמי מתבטאים גם בצורת הרבים ובתחביר, ועניין הגבול בין המינים הוא מורכב: למשל אנחנו הציונים מקבלים סיומת רבים של מין סתמי (صهیونیست ها לעומת ایرانیـان), אבל מבחינה תחבירית מתנהגים כאנושיים (הפועל יהיה ברבים, לעומת מזלגות שמקבלים פועל ביחיד).
ברוב השפות שמכבדות את עצמן – והכוונה לסנסקריט, גרמנית, רוסית, ליטאית, יוונית קלסית וכיוצא באלה – יש שלושה מינים: זכר, נקבה וסתמי. לא שיש התאמה של אחד לאחד בין המין הטבעי למין הדקדוקי של מילה. מארק טוויין מלין על השפה הגרמנית המזעזעת במסה בשם The Awful German Language. אחד הדברים שכל כך נוראים בעיניו בשפה הגרמנית היא האי-התאמה בין מין דקדוקי למין טבעי. כדוגמה הוא מביא את הדיאלוג הבא:
גרטשן: וילהלם, איפה הסלק?
וילהלם: היא הלכה למטבח.
גרטשן: והיכן הנערה הבריטית הנאה והמוצלחת?
וילהלם: זה הלך לאופרה.
(אלט טאב הומופוני: בצעירותי הייתי בטוחה שבשיר "בערוגת הגינה" יש טובים ורעים: זאת הסלק רעה)

גם בשפות אחרות שבהן יש הבדלים כאלה במין דקדוקי, לא כל מה שסתמי הוא אכן לא אנושי. באנגלית בריטית, למשל, חיות הם it, וגם בני אדם קטנים: עובּרים, תינוקות, ילדים. אמריקאית כבר מתאימה את המין הדקדוקי למין הטבעי. בסנסקריט יכולות להיות מילים נקביות וזכריות לאותו מסומן דומם (ולמי שמרים גבה – ירח ולבנה), ולעומת זאת אחת המילים ל"חבר" היא במין סתמי (mitram).

בפולנית יש ארבעה מינים ביחיד ושני מינים ברבים. איחוד מינים ברבים גם הוא דבר שאנחנו מכירים משפות אחרות: באנגלית ההבחנה בין שלושת המינים קיימת רק ביחיד. ברבים כולם they. גם בגרמנית הבחנת המין היא רק ביחיד וברבים יש צורה יחידה.
אבל איך מחלקים את העולם לארבעה מינים?
או:
זכר אנושי (וירילי), זכר לא אנושי (באחת הטבלאות ראיתי גם הבחנה בין חי ודומם), נקבה וסתמי. שמות נקביים יכולים להיות חיים או לא.
ברבים יש וירילי (זכר אנושי) וכל השאר, כלומר גברים בצד אחד, נשים, סוסים וצלחות בצד השני.

במה מתבטאים הבדלי המין? בגדול – כמו אצלנו בעברית: בסיומות שונות לשם העצם, ובהתאמה בין שם לבין התואר שלו ובמקרים מסוימים גם לצורות פועל. בפולנית (כמו ברוסית ובסנסקריט רק עם עוד מין) תוסיפו לזה גם יחסות, כלומר סיומות שמעידות על התפקיד התחבירי של השם במשפט. למשל "ספר" בפולנית זה KSIĄŻKA (נקבה, כמובן). זו צורת הבסיס וזו הצורה אם זה נושא המשפט. אבל אם אני רוצה לומר "קראתי את הספר", זה יהיה KSIĄŻKĘ, ו"של הספר" זה KSIĄŻKI.
בשביל מה זה טוב? מין, דקדוקי או טבעי, הוא דרך שלנו לחלק ולקטלג את העולם. המין הדקדוקי הוא אחת הקטגוריות של השם (שם העצם או שם התואר) ולפעמים של הפועל, שעוזרת לנו להבין מי בעד מי במשפט. למשל למי מתייחס לוואי המצב בכל אחד מהמשפטים הבאים?
הקשבתי לו צוחקת לעומת הקשבתי לו צוחק.

ועכשיו קצת אטימולוגיות של מילים מחדר המיטות.

אוי הכביסה: המילה כביסה באה במפתיע מהשורש השמי כ.ב.ס. היום אנחנו משתמשים יותר בפועל בבניין פיעל (כיבס), אבל בשם הפעולה של בניין פעל (כביסה). קיים גם הפועל בבניין פעל (כָּבַס, אולי יותר מוכר בצורה כובסת) ושם הפעולה בבניין פיעל – כיבוס, שמשמש בעיקר במשמעויות המטאפוריות – כיבוס מילים, כיבוס כסף. המילה כביסה היא במקור שם הפעולה בלבד, ולא השם של הבגדים שאותם יש לכבס. הבגדים הם כְּבָסִים, אבל אני חושבת שרק סבתא שלי, תזכה לחיים טובים וארוכים ילידת הארץ בעלת תואר שני בלשון עברית, תולה כבסים.

בשפות שמיות אחרות משמעות השורש היא ללחוץ, לדרוך, קשור ל-כ.ב.ש. כדי להבין את הקשר בין כביסה ללחיצה, צריך לחזור אחורה איזה מאה שנה ולהיזכר בקרש הכביסה ואיך היה צריך למעוך ולשפשף את הכביסה על הקרש. אלוהים, תודה על מכונת הכביסה. ארנסט קליין מקשר את השורש כ.ב.ש גם ל-כ.פ.ש (להכפיש זה בעצם "לדרוך" על השם של מישהו) וגם ל-ג.ב.ש, אבל לא הבנתי איך (אולי כי גביש מתגבש כשמופעל עליו לחץ? אולי קשור איכשהו ל-stonewash؟).

אוי הבישולים: גם השורש ב.ש.ל קיים בכמה בניינים: בָּשַׁל הוא פועל עומד, ושימו לב שמכיוון שזהו פועל (שינוי) מצב, הבינוני שלו הוא פָּעֵל ולא פּוֹעֵל (בָּשֵׁל ולא *בּוֹשֵׁל). היום אנחנו משתמשים יותר ב-הבשיל עבור פירות ו-התבשל עבור תבשילים מעשה ידי אדם. בניין פעל נשאר כמעט רק לתיאור המצב. ואם כבר בישולים, אני חייבת לקשר לאתר של גלי לופו אלטרץ, האישה ששמה ארוך ממנה. עברתי אצלה כמה סדנאות בישול קל בריא וטעים וגם ראיינתי אותה לטיים אאוט ילדים, לכתבה שעל הפדיחה שבה אספר מתישהו בפוסט נפרד.

אוי הניקיונות: השורש השמי נ.ק.י/נ.ק.ה קשור לטוהר – פיזי או רוחני – ובשפות מסוימות גם לפולחן. מה שיפה בפועל לנקות הוא שיש לו שני שמות פעולה: ניקיון – מצב וגם פעולה כללית. ניקוי – פעולה יותר ספציפית: אנחנו שומרים על הניקיון (מצב), ובמסגרת הנקיונות הכלליים אנחנו דואגים לניקוי רצפות, ניקוי חלונות, ומשמשים בחומרי ניקוי. בענייני משפט אנחנו מדברים על נקיון כפיים (מצב), אבל ניקוי החשוד מכל אשמה.

הדבר שהכי הצחיק אותי במילה נקי היא שיש לה וריאנט (צורה נוספת) נָקִיא, שההומוגרף המפורסם שלו הוא לא ממש נקי.

אוי זאת אונומטופיאה שאנחנו מומחים בה. אין לי מושג איך מסתדרים בלעדיה בשפות אחרות. Alas ו-woe פשוט לא עושים את אותה עבודה.

ולסיום סיומת:
פולני אחד אומר לחברו:
– אני חושב שאשתי מתה.
– מה זאת אומרת חושב?
– תראה, הסקס אותו דבר, אבל הכלים בכיור מצטברים…

רוצים לשמוע עוד?
לא?
אני בכלל לא נעלבת!
אבל אם מתישהו תלמדו להעריך את כל המאמצים שאני עושה עבורכם ותרצו לסדר לי הרצאות העשרה  באחד ממגוון הנושאים שלי, בחברות, בארגונים ובמסגרות פרטיות שמשלמות טוב, אתם יכולים להפנות אותם לכאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. איציק ארזוני

    כן, אבל לא אמרת איך יודעים ששולחן הוא דווקא זכר. בודקים לו, כמו לכלב?

  2. מרב

    אבל למה יש בשפות מסויימות (עברית, למשל) זכר ונקבה לחפצים דוממים ובשפות אחרות (אנגלית), לא? האם נערך מחקר כלשהו בעניין? (האם העובדה שדוברי העברית הקדומים היו חקלאים קשורה לעניין? ומדוע באנגלית אומרים it גם על תינוקות?

    הנושא ממש מעניין (אבל היייתי מוותרת על בדיחות הפולניה-סקס העבשות).

  3. איתמרק

    מותר קצת גנרטיביות?
    התפישה המקובלת אומרת שמאפיינים כמו מין, מספר, גוף, וכו' מורכבים מקבוצות של תכונות (features). במקום להגיד שגוף ראשון הוא סתם [1], גוף שני הוא סתם [2] וגוף שלישי הוא סתם [3], אפשר לומר שגוף ראשון אקסקלוסיבי הוא [+דובר, -מאזין], גוף ראשון אינקלוסיבי הוא [+דובר, +מאזין], גוף שני הוא [-דובר, +מאזין] וגוף שלישי הוא [-דובר, -מאזין]. באופן דומה אפשר לומר שצורת יחיד היא [+יחיד, -רבים], צורת רבים היא [-יחיד, +רבים] וצורת זוגי היא [+יחיד, +רבים].
    אם אצטרך לנחש, אוכל להצרין את הפולנית כך:
    זכר חי: [+זכר, +חי]
    זכר דומם: [+זכר, -חי]
    נקבה: [-זכר, +חי]
    צלחת: [-זכר, -חי]

    חוץ מזה, "אלט טאב הומופוני" זה שם מעולה ללהקה.

  4. רשקולניקוב

    היו שרצו להעניק משמעות ספרותית לצורה "נקיא", שמופיעה בתפילת המלחים בספר יונה: "ואל תתן עלינו דם נקיא". המלחים משליכים את יונה אל הים, ובסופו של דבר הדג שבולע אותו "ויקא את יונה אל היבשה". יתכן שיש כאן משחק מילים מכוון שמקשר בין השלכתו של יונה אל המים, לבין השלכתו מן המים ליבשה.

    (ע"פ:B. Halpern and R. E. Friedman, ‘Composition and Paronomasia in the Book of Jonah’, Hebrew Annual Review, 4 (1980), p. 85)

    ובפחות רצינות: לפני שנודע לי שיש שפירשו זאת בצורה ספרותית, חשבתי שאפשר לקרוא את הפסוק: "ואל תתן עלינו דם – [כי אז] נקיא!"

  5. יוסי

    זה הפוסט המרתק ביותר שיצא לי לקרוא בבלוגך. להלן התגובות שאלו בי למקראו.

    1. אני מצטרף לחלק משאלתה של מירב: למה לחפצים יש מין? ואיך נקבע מינם של החפצים? כלומר, למה מזלג הוא זכר וכפית נקבה? למה רחם ושדיים הם זכרים בעוד שאצבע וריאה הן נקבות?

    2. שמתי לב שהתאמת מין לשם זו גזירה שהציבור המדבר (והמטקבק) מתקשה לעמוד בה. כמרצה באוניברסיטה שמלמד השנה בעברית לראשונה בחייו שמתי לב לכך שגם אני וגם רבים מהתלמידים שלי טועים לעיתים בהתאמת המין לשם העצם (והרי לא מדובר רק בחפצים, שהרי אין מושג בעברית שאין לו מין. אני מתכוון למילים נפוצות בשיעורים שלי כמו נגיד רצון חופשי, שליטה, והגנה). בדרך-כלל אנחנו מבחינים בכך מיד ומתקנים את עצמנו. כלומר, אין מדובר כאן בעברית קלוקלת אלא במשימה הדורשת משאבים קוגניטיביים רבים. לכן מפתיע אותי שלמרות הקושי בהקפדה על מינם של שמות עצם, שמות העצם ממשיכים בשלהם. הכיצד לא הכתירו כל השפות את הסתמי כצורה השלטת? חשבתי שהנוחות מכתיבה שינויים בשפה.

    3. מילא "אוי", בשנות שהותי בעולם החדש, אף פעם לא הצלחתי להבין איך האמריקאים חיים בלי "נו".

  6. ירון שהרבני

    אז את רוצה להגיד לי שליאור לוין זכה בבוקר דכאוני במיוחד?
    יא אללה, מה עושים כדי לקבל פרס כזה?

כתיבת תגובה

עוד פוסטים