חגיגות ראש השנה התחילו עם בלשנות חופרת (הראש השנה שלי עולה על הכול), ממשיכות בזה בפוסט אטימולוגי עם טאץ' של יהדות ומתמטיקה, ובפוסט הבא תהיה

מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. חלק א חלק ב מבחינה לשונית, איראן הייתה משחר ההיסטוריה ועודנה ארץ של

בדרכי חזרה מהמכולת, תפס את עיני השלט הבא: אוף, אילו רק הייתי מבינה את שפת הברסלבים הייתי יכולה לכתוב עליה פוסט משגע. אבל בינתיים – הראש

בהיותי נערה רכה בשנים עם שיער ארוך עד הברכיים קלוע לצמה עד לירכיים, התלבטתי קשות בבחירת דרכי האקדמית. נרשמתי (והתקבלתי) לעתודה, אני חושבת שזה היה

  אפילו בסצנת הנטוורקינג, שבה החלפנו את המילה מתחרים במילים קולגות ועמיתים, אנחנו עדיין בעסקים. ולפחות לפי המינוח, אפשר לחשוב שאנחנו במלחמה. כשדיברתי עם היועצת

נתחיל בווידוי: אני רווקה סדרתית. הייתי אחת עשרה שנים עם אבי ילדיי. אחרי חמש שנים כשקנינו דירה ביחד ואיחדנו חשבונות בנק, החלטנו שצריך גם הסכם

לפי המילים שאנחנו משתמשים בהם בחיינו העסקיים, אפשר לחשוב שאנחנו במלחמה. למשל המילה סלוגן. כיום היא משמשת לציון משפט או ביטוי המייחד קבוצה או חברה

המילה פרגון נכנסה לעברית דרך היידיש. יידיש היא לשונם של יהודי מזרח אירופה. הבסיס לשפה הוא גרמאני (משפחת השפות הגרמאניות היא המשפחה שאליה שייכות הגרמנית