מבוא לתרבות איראן הקדומה (3)
מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. חלק א חלק ב מבחינה לשונית, איראן הייתה

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים
מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. חלק א חלק ב מבחינה לשונית, איראן הייתה
בדרכי חזרה מהמכולת, תפס את עיני השלט הבא: אוף, אילו רק הייתי מבינה את שפת הברסלבים הייתי יכולה לכתוב עליה פוסט
היום נראה לנו מובן מאליו שאנחנו מדברים עברית. אבל בשנת 1911, לפני פחות ממאה שנים, כתב הבלשן וההיסטוריון תיאודור נלדקה מאמר
מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009. לחלק א סיפורנו מתחיל לפני אלפי שנים. כמה
לפני כמה ימים כתבתי על מינוח צבאי שאנחנו משתמשים בו בעסקים. אבל למה להתייחס לעסקים כמו למלחמה? למה להתחרות כשאפשר
או שמא "מראה מראה שעל הקיר"? בניגוד למילים כמו לאפה/אַש תנור, שההבדל בשימוש הוא גיאוגאפי (לאפה זה בתל אביבית, אש-תנור
באביב האחרון שודר באוניברסיטה המשודרת הקורס שלי על תרבות איראן הקדומה. למרבה הבעסה, הסמסטר אינו יכול להימשך לנצח, ועם סיום
עוד מילה יוונית ברשימת מאה המילים היפות של קוראי יובל דרור. אולי עוד מילה שנתפסת בעיני הדוברים כארמית. המילה היוונית
בהיותי נערה רכה בשנים עם שיער ארוך עד הברכיים קלוע לצמה עד לירכיים, התלבטתי קשות בבחירת דרכי האקדמית. נרשמתי (והתקבלתי)
המילה אצטבה הופיעה ברשימת מאה המילים היפות ב-א' בסוף, וזה מתקשר לי לתגובה "הארמית שולטתתתת". האמת היא שהשפה השולטת, לפחות
מעת לעת אני שולחת מאמר אסקפיסטי על איראן, וכשיש אקטואליה בוערת, אני משתדלת לעדכן.
כל הזכויות שמורות לד"ר תמר עילם גינדין, 2025